אלי שרעבי בראיון מיוחד: ״אם הייתי יודע שזאת תהיה התוצאה, הייתי נלחם בממ״ד״

הראיון לרגל הוצאת "חטוף", ספרו החדש של אלי שרעבי, מתקיים בדירה של חבריו בהרצליה. הוא בדיוק נחת מסבב פגישות נוסף ברחבי העולם, הפעם במקסיקו ובארה"ב, ובריאותו לא במיטבה. האינסטינקט הראשון הוא לחבק את האיש הזה, שחזר מהתופת בעזה כחוש ושדוף אחרי 491 יום ואיבד את היקר לו מכל. הוא אומר שלא כדאי, כדי שלא נידבק. בסוף, למרות כל אזהרותיו - לא התאפקנו.

"חיבקתי אלפי אנשים מאז השחרור", הוא מודה, "אני שומע כל הזמן שאומרים שאני נותן כוח לאנשים. אני שומע את המילים 'השראה' ו'גיבור', אבל בכלל לא מבין מה זה. הגיבורים נמצאים בשיקום בתל השומר. לכו תראו אותם. אני לא בחרתי להיחטף, בחרתי לשרוד. כי אפשר גם לבחור שלא".

אתה מנסה להוכיח לכולם שאתה בסדר.
"כי אני באמת בסדר. הגוף שלי בסדר עכשיו. לקח לי זמן לחזור אליו. אני מתאמן כל יום, ועושה פילאטיס פעמיים בשבוע".

איך נראה סדר היום שלך?
"מאוד עמוס. המון הרצאות בארץ ובחו"ל, המון פגישות. הרבה שעות שבהן כתבתי את הספר. בהרצאות בארץ אתה רואה כמה אנשים בטראומה. הם לא בפוסט־טראומה שלהם, אלא עדיין בטראומה".

ואתה, לא בטראומה?
"אני שואל את הפסיכולוגית 'אני שרוט? אני מנותק?'. כולם אומרים לי 'זה לא הגיוני, איך אתה קם בבוקר?'. כששאלתי אם אני מנותק, קיבלתי תשובה שלילית חד-משמעית. האם אני שרוט? היא שואלת 'מה זה שרוט? שרוט זה פוסט־טראומה. עברת מולטי־טראומה, לא טראומה אחת, ואין לך אפילו רבע של פוסט־טראומה'. ברור לי שאני חריג בנוף השבויים שחזרו".

אתה כועס?
"הפסיכולוגית אמרה לי שכן. אבל אני פשוט לא מתעסק בכעס. לכעוס לא מקדם אותי לשום מקום. לא כעס, לא פוליטיקה, לא עצב ולא אבל. אני לא מתעסק בלהיות עצוב. הכל עובדות נכונות. ומה? זה יחזיר את הבנות שלי? יחזיר את אשתי?"

"כולם אומרים לי 'זה לא הגיוני, איך אתה קם בבוקר?'. הפסיכולוגית אמרה לי: עברת מולטי־טראומה, לא טראומה אחת, ואין לך אפילו רבע של פוסט־טראומה"

זה גורם לאנשים לרצות לשאוב ממך כוחות.
"מה אמרתי ששונה מאחרים? ואחרי הכעס, מה? איך זה קידם את מי שכועס? כל אחד שיגיד לי שהוא כועס, על מה שקרה למשפחה. אני חי עם הכאב והאובדן שלי לבד".

ההחלטה שמייסרת אותי

ובכל זאת, כשהוא מדבר על ליאן, נויה ויהל, שנרצחו בשבת ההיא בבארי, הוא מאט את דיבורו ועיניו מתמלאות בדמעות. "אני מודה להן על כל רגע. אני אומר לעצמי שאם הייתי יודע שזו תהיה התוצאה, אני מעריך שהייתי נלחם, כי קיבלנו החלטה לא להילחם בממ"ד, כדי לשמור עליהן. בדיעבד, זה לא עזר. אני מייסר את עצמי על זה".

יש לך רגעי שבירה?
"לא יודע מה זו שבירה. אני פורק אצל הפסיכולוגית, אני מחובר לאובדן, לאבל, אני לא בהדחקה, אבל אני לא אדם שמתפרק. אחרי ליל הסדר הלכתי לקברים, פרקתי שם רבע שעה, ובזה נגמר האירוע. החיים ממשיכים. העצב ילווה אותי לכל מקום - לצד החיים, לא במקומם. זה מי שאני".

בראיון המלא, שיתפרסם בסוף השבוע ב"שישבת", מדבר שרעבי על האכזבה מהממשלה, על הקשר המיוחד עם החטוף אלון אהל, על המחשבות אם לחזור לקיבוץ בארי - ועל הרצון למצוא זוגיות חדשה.