"אתה מר אייקוט?". השוטרים במעבר הגבול בחנו את הדרכון של איש העסקים במבטים חמורי סבר. "יש נגדך צו מעצר", הכריזו אחרי דקות ארוכות. שום דבר לא הכין את שמעון אייקוט לסיטואציה הדרמטית שאליה נקלע לפני 11 חודשים. מאות פעמים הוא עבר מצפון קפריסין לדרומה במעבר הגבול דריניה, בדרכו לישראל.
מעבר דריניה נמצא חמש דקות נסיעה מהחוף. אז, בשיאו של הקיץ, תיירים מרחבי העולם העבירו שם את החופשה השנתית שלהם לאורך החופים ועיירות הנופש בקפריסין. המושג הזה, "חופש", נעדר מחייו של אייקוט מאז אותו הרגע. "שבועיים הוא העביר במעצר, ונחקר בלי סוף", מספר הבן, מיקי (50). "הוא נחקר בתת־תנאים".
"ביקרתי אותו שם חמישה ימים אחרי שהוא נעצר", מוסיפה בתו, סאלי (45). "הוא סובל מלחץ דם גבוה וישן עם מסכה מיוחדת למניעת דום נשימה. הם לא התייחסו למצב הרפואי שלו. קודם כל הכניסו אותו לתא מעצר. עד שהצלחנו להכניס לו את המשאבה למסכה עברו כמה ימים, והיינו בלחץ מטורף. הוא נראה במצב מפחיד. היה לו לחץ דם מאוד גבוה, והשוטרים בכלל לא התייחסו לזה. בכל פעם שלחץ הדם היה עולה, היו מבהילים אותו לבית החולים כדי לייצב את המדדים - ומחזירים אותו למעצר".
נגד אייקוט האב עומדים יותר מ־240 אישומים פליליים, הכוללים סחר בלתי חוקי בקרקעות (שלפי כתב האישום היו שייכות לפליטים יוונים־קפריסאים שברחו ב־1974, במהלך הפלישה הטורקית), הונאה והלבנת הון. אליהם נוספים מעת לעת אישומים נוספים. היקף עסקאות הנדל"ן שבהן היה מעורב מוערך בכ־43 מיליון יורו.
ביקורו בישראל בשבוע החולף של נשיא קפריסין, ניקוס כריסטודולידיס, לווה בהפגנת מחאה של בני משפחתו של אייקוט, חבריו וישראלים ששמעו את הסיפור והגיעו. המחאה הגיעה בהמשך לקמפיין שלטי החוצות של המשפחה, שבמסגרתו נתלו עשרות שלטים ובהם הכיתוב "קפריסין מסוכנת לישראלים" בצירים מרכזיים ברחבי הארץ.
סאלי: "יושבים שם לאומנים שיכולים להתהפך עליו בשנייה. הכניסו לשם מחבל דאעש, וברגע שהוא הבין שהוא יהודי - הוא לקח כמה כרטיסי חיוג, שייף אותם והכין מהם דוקרן. הוא באיום תמידי, וגם המצב הרפואי שלו לא פשוט"
"לא ייתכן שיחסים דיפלומטיים וכלכליים ימשיכו להתנהל כרגיל - בזמן שאזרח ישראלי מוחזק בתנאים שמפירים כל נורמה בסיסית של זכויות אדם", מסרה המשפחה לקראת ההפגנה.
אייקוט בן ה־75, יליד איזמיר שבטורקיה, עלה לארץ בגיל 19. הוא מכהן כדירקטור ב"אפיק גרופ", חברת נדל"ן שפועלת בעיקר בצפון קפריסין, בחלקה הטורקי. בנו, ג'ק אפיק, הוא בעלי החברה.
כעת, נגד שני הבנים עומד ותלוי צו מעצר. ג'ק תקוע בצד הצפוני של קפריסין, ולכן הוא לא יכול לבקר את אביו בכלא בניקוסיה. מיקי תקוע בארץ. "מ־6 ביוני לא ראיתי אותו, אבל אני מדבר איתו בטלפון מדי פעם", הוא מספר. "הוא מוגבל בשיחות הטלפון שהוא יכול לבצע".
מה הוא מספר על התנאים במעצר?
"שיש שם אלימות. האסירים רבים ביניהם, וכשהם הולכים לשירותים הם דורכים על צואה. שמו אותו באגף הקשה ביותר בכלא, של האסירים המסוכנים. גם כשהיינו בבית החולים התייחסו אליו בצורה מכוערת. דאגו להכאיב לו בבדיקות הדם".
סאלי: "כל הטיפול הרפואי נעשה בצורה ברוטאלית. כשעצרו אותו, בעיתונות המקומית פורסם: 'עצרנו את היזם הכי גדול בצפון קפריסין, גנב האדמות'. עשו עליו עליהום, ואז בכל מקום הרופאים התייחסו אליו כמו לאיזה נוחבה. הובילו אותו אזוק בבית החולים, סביבו שמונה שוטרים, כאקט של השפלה וכדי להראות כמה הוא מסוכן".
מיקי: "הבן־אדם בן 75. הם סיפרו לעצמם סיפור שאבא שלי הוא המצביא שכבש את קפריסין".
"טרף קל"
מאחורי המקרה החריג נמצא סכסוך ארוך ויצרי בין טורקיה ליוון על השליטה באי, שעם השנים גרם לעלייתה של לאומנות יוונית בחלקו הדרומי. אייקוט, אגב, הוא לא הנפגע היחיד מכך. במהלך השנה וחצי האחרונות נעצרו אזרחים ממדינות שונות כשהגיעו למעבר הגבול בניסיון לחצותו מדרום: מתווכת נדל"ן מגרמניה, מתווך נדל"ן מאוקראינה, שתי נשים הונגריות שנעצרו בחשד למעורבות במכירת נכסים בבעלות של יוונים־קפריסאים בצפון קפריסין, ישראלי נוסף בשנות ה־20 לחייו ששוחרר בערבות של 92 אלף יורו, ועוד.
סאלי: "תייר לא ייאזק שם בגלל היותו ישראלי, אבל מספיקה החלטה קטנה של הפקיד בכניסה או של מישהו אחר - והוא עלול להיאסר בתנאים קשים ולא לקבל סיוע. אנשים חושבים שקפריסין היא מושבה ישראלית - זה ממש לא נכון"
היום לאיש כבר אין ספק - השקעה בצפון קפריסין היא השקעה עם סיכון קיצוני במיוחד. ועדיין, אפשר למצוא ישראלים שרואים בכך הזדמנות עסקית. צהלי קניזו מ"קניזו נכסים", ישראלי שמלווה משקיעים בקפריסין, מודה שמעולם לא המליץ ללקוחות שלו להגיע לשם - ולעולם לא ימליץ.
"הסיכון גבוה מאוד", הוא מסביר. "בכל זאת, מדובר בטורקיה, שזו בעיה גדולה מבחינה פוליטית, כי עתיד היחסים שלנו עימה לא ברור. השוק שם מוצף עכשיו בנכסים, בגלל החוק שאוסר על משקיעים זרים להחזיק יותר מנכס אחד".
האם החוק המדובר הוא המניע היחיד שהוביל ישראלים לנסות למכור את נכסיהם בצפון האי, או שאולי זו האווירה העוינת שמאפילה על האי מכיוון הצד היווני? מה שבטוח, יותר ויותר ישראלים מחפשים למכור את הדירות שרכשו ואת העסקים השונים שהקימו שם - וביניהם, למשל, יקב גדול מאוד בבעלות ישראלית שמוצע כעת למכירה.
המחלוקת בין יוון לטורקיה, והמתיחות שנוצרה בעקבותיה סביב הבעלות על קרקעות האי, החלה ביולי 1974, אז פלשה טורקיה לקפריסין ובתוך שבועיים כבשה יותר משליש משטח האי, בחלקו הצפוני. ביולי האחרון ציינו טורקיה ויוון, כל אחת בדרכה, 50 שנה לפלישה הטורקית: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן חתם את החגיגות בביקור בצפון קפריסין, והכריז על בניית בסיסים צבאיים במקום, לצד מבנה לנשיאות ולפרלמנט. בדרום האי, היוונים־קפריסאים פתחו את היום בצפירה, ובהמשך נערכו טקסים לזכר ההרוגים והנעדרים בפלישה הטורקית.
בין 4,000 ל־5,500 יוונים־קפריסאים מוגדרים הרוגים ונעדרים. לפי הערכות שונות, הטורקים איבדו שם בין 1,500 ל־3,800 לוחמים. כתוצאה מהפלישה, כ־180 אלף יוונים־קפריסאים נמלטו מצפון קפריסין לדרומה, וכ־45 אלף טורקים נמלטו לצפונה. במשך שנים עלו תביעות הדדיות לגבי אדמות ונכסים משני צידי הגבול, גם של יוונים וגם של טורקים. כלומר, לא מדובר בעניין שהמשקיעים הזרים לא היו מודעים לו כשהחליטו להשקיע.
"אפיק גרופ" פיתחה פרויקטים בצפון האי ב־2006, ובמקביל קפריסין היוונית חוקקה תיקון לחוק שלפיו מי שמוכר, משכיר, מפרסם או משתמש בנכס שהיה בעבר של אזרח יווני־קפריסאי מבצע עבירה שעלולה להכניס אותו לכלא לשנים
לאחר הפלישה לקפריסין, טורקיה הכריזה על כינון של ישות פוליטית חדשה, "המדינה הפדרלית הטורקית של קפריסין", וב־1983 הכריזה באופן חד־צדדי על עצמאותה של המדינה, כרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין. אף מדינה או מוסד בינלאומי לא מכיר בכך, פרט לטורקיה. קפריסין היוונית, שבצד הדרומי, היא מדינה החברה באו"ם ובאיחוד האירופי.
בשנת 2005, לאחר שבית הדין האירופי לזכויות אדם לחץ, הוקם בצפון קפריסין ה"Immovable Property Commission" (IPC) - גוף שמטרתו לאפשר ליוונים־קפריסאים להגיש תביעות בגין נכסים שנטשו או איבדו בצפון קפריסין, ולדרוש פיצוי כספי, החזרה של הקרקע או החלפת נכס. במקרה תקדימי בבריטניה, בפסק דין Orams v. Apostolides, השופטים הכירו בזכותו של בעל הקרקע המקורי, היווני־קפריסאי, לתבוע פיצויים או הריסה, גם אם הרוכש הזר לא היה מודע למצב.
המשקיעים הזרים, מצידם, סברו שבעקבות הקמת ה־IPC נוצר מצב סביר להשקעה: אם המשקיעים רכשו אדמות שכבר הולאמו על ידי הטורקים, ויוונים־קפריסאים יגישו תביעת בעלות על הקרקע - יש מענה לעניין. כלומר, במקרה הגרוע ביותר עבור המשקיעים, או שהיוונים יקבלו פיצוי כספי, או שתוחזר להם הקרקע, או שיוחלף הנכס.
כמו כן, מחירי הנכסים בצפון קפריסין נמוכים משמעותית בהשוואה לישראל ולמדינות מערביות אחרות (לפי אתר "נדלן מאסטר", מחירי הנכסים באזור זה נמוכים יותר גם בהשוואה לקפריסין היוונית), ושעת טיסה אחת בלבד מפרידה בין המשקיעים הישראלים לבין הנכסים הקפריסאיים, מה שמקל את ההתעסקות ומאפשר למשקיעים לפקח מקרוב על הנעשה - בניגוד להשקעה במערב אירופה או בארה"ב.
בפועל, עשרות ישראלים שעשו זאת התמודדו עם עיכובים בקבלת המפתח לדירות שרכשו, עם דירות לא ראויות למגורים ועם פרויקטים שנתקעו מסיבות שונות. כשמוסיפים לכך את העובדה שלפי לשכת המסחר ישראל־קפריסין, רוב הנכסים הנמכרים בצפון קפריסין עדיין שייכים ליוונים־קפריסאים - מקבלים השקעה בסיכון אדיר.
קבוצת "אפיק גרופ" נכנסה לצפון קפריסין ב־2006, רכשה קרקעות והקימה פרויקטים, אך במקביל קפריסין היוונית חוקקה תיקון לחוק העונשין הקפריסאי, שלפיו כל מי שמוכר, משכיר, מפרסם או משתמש בנכס שהיה בעבר של אזרח יווני־קפריסאי מבצע עבירה שעלולה להכניס אותו לכלא לשנים.
עד אז, ליוונים היו תביעות מרחיקות לכת על הקרקעות, ועם הזמן הם הבינו שהחלטת בית הדין האירופי וה־IPC לא מאפשרת להם לממש אותן - עד שלבסוף החליטו להשית עליהן, במקום זאת, את החוק המקומי שלהם. אל מול ההתגרות הבלתי פוסקת של ארדואן ועליית הלאומנות היוונית בקפריסין, אייקוט היה "טרף קל". נשיא קפריסין, שזוכה לתמיכה מצד המפלגות השמרניות, הלאומניות־יווניות וכאלו שמאמינות בעליונות העם היווני על פני העם הטורקי, נדרש לספק את הסחורה - והנה, מבחינתו נעצר "גנב אדמות" של העם היווני בקפריסין.
"הם רצו להרתיע משקיעים. אז מה הם עשו? לקחו את אבא שלי", טוען מיקי. "הם עשו לו מה שעשו, הפחידו אנשים, ועכשיו באמת אף אחד לא רוצה להשקיע בצפון קפריסין. עד שבית הדין האירופי ידון בעניין, שזה כמה שנים, הם מנצלים את התקופה הזאת כדי לפגוע בכלכלה של צפון קפריסין, במשקיעים ובמי שחיים שם. זאת המטרה. הם יודעים שהם יפסידו - אז הם לא התחילו בכלל את המשפט שלו, רק דוחים אותו שוב ושוב".
סאלי: "תייר לא ייאזק שם בגלל היותו ישראלי, אבל מספיקה החלטה קטנה של הפקיד בכניסה או של מישהו אחר - והוא עלול להיאסר בתנאים קשים ולא לקבל סיוע. אנשים חושבים שקפריסין היא מושבה ישראלית - זה ממש לא נכון"
השאלה המתבקשת היא, כמובן, אם משקיעים זרים לא מוזהרים מראש כי רכישה של אדמות כאלה היא מסוכנת מאוד - ולא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מדינית וגיאו־פוליטית. בכל זאת, הרי ידוע שבדרום קפריסין לא מקבלים את הרישום בטאבו של צפון קפריסין, ושמי שרוכשים שם אדמות מסתכנים במאסר של שבע שנים.
"מבחינת המשקיעים המצב השתנה ב־2005, אחרי שבית הדין האירופי החליט שהדרך היחידה להיפרע או לפצות את הפליטים היא באמצעות תביעה", מסביר עו"ד רון ברקמן, המייצג את אייקוט. "דמיין שעכשיו באה חברת בנייה לרוכשי דירות בבניין ביפו, ואומרת להם 'יש לכם 65 כתבי אישום, כי לפני 1948 היו על הקרקע הזו 65 אנשים'".
"כמו צפון קוריאה"
ילדיו של איש העסקים הישראלי מספרים שהוא נמצא בתא קטן עם עוד שני אסירים, שאחד מהם נאלץ לישון על הרצפה מחוסר מקום. לדברים, הוא איבד עד כה 20% ממשקלו ופיתח בכלא סרטן הערמונית. הקפריסאים, מצידם, מכחישים זאת בתוקף.
סאלי: "הטיפול הרפואי נעשה בצורה ברוטאלית, הרופאים התייחסו אליו כמו לאיזה נוחבה. הובילו אותו אזוק בבית החולים, סביבו שמונה שוטרים, כהשפלה וכדי להראות כמה הוא מסוכן. בעיתונות המקומית פורסם: 'עצרנו את היזם הכי גדול בצפון קפריסין, גנב האדמות'"
"ביקשנו להביא רופא זר, והצלחנו לקבל צו ולהביא רופא אנגלי", אומר עו"ד ברקמן. "אחרי כמה ימים הוא חזר ואמר לנו 'תקשיבו, יש לו סרטן פרוסטטה. כל האינדיקציות מראות את זה'. לקחו אותו אזוק, גררו אותו כמו כלב בכל מחלקות בית החולים, אמרו למשפחה 'תעופו מכאן', זרקו את האוכל שהבאנו ואמרו לו 'אתה תאכל בכלא'".
איפה המשפט עומד כרגע?
"הוא עוד לא התחיל. בכל פעם יש תירוץ אחר. הם יודעים שעם התביעות האלה יזרקו אותם בבית הדין האירופי, אז הם מושכים אותו במעצר כמה שאפשר. הם עושים את זה בכוונה, כדי להתעלל בו עוד קצת. עינוי דין נוראי, ממש צפון קוריאה. קפריסין היא צפון קוריאה. הם יודעים שהוא יהודי שומר מסורת, אז את כל הדיונים הם קובעים לנו ליום שישי בשעה מאוחרת, כך שאנחנו צריכים להגיע ולהיתקע שם, כי אין טיסות. מערכת מרושעת".
מה התרחיש הכי גרוע בגזר הדין?
"15 שנה. הגשנו בבית הדין האירופי בקשה לשחרר אותו כחלק מהליכי מהערעור שלנו על המעצר שלו, ופתחנו בהליכי בוררות נגד ממשלת קפריסין, שגם במסגרתם אנחנו זכאים לבקש את השחרור שלו, מכוח האמנה בין ישראל קפריסין שמגינה על אנשי עסקים".
האמנה המדוברת נחתמה בין המדינות ב־1998, ונועדה להגן על השקעות של משקיעים מכל מדינה בשטחי המדינה השנייה: כל מדינה מתחייבת לעודד וליצור תנאים נוחים להשקעות של משקיעים מהמדינה השנייה, ולהעניק להן טיפול הוגן ושווה, הגנה וביטחון.
מה אומרים לכם בארץ? למי פניתם?
"הנשיא הרצוג נרתם לעניין באופן מלא, מהיום הראשון. זה אירוע הומניטרי שמצדיק התערבות של נשיא. הוא פנה בכתב ובעל פה, ואפילו פגש בקפריסין את הנשיא ניקוס כריסטודולידיס בעניין הזה - אבל זה לא הניב פירות. לעומת זאת, במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה יש התעלמות מוחלטת. הם מחויבים לדאוג לכך שהקונסול יבקר אותו פעם בשלושה חודשים, והם אומרים לנו 'זה מה שאנחנו עושים' - אבל הקונסול הגיע רק פעמיים".
מה אתם מבקשים? שיביאו אותו לטיפול רפואי בארץ?
"אנחנו רוצים שיתחשבו במצב הרפואי של אבא שלי ובגיל שלו. יש שם גבר יהודי־ישראלי שעובר התעללות, עינוי דין ממש, וגם אנחנו כמשפחה עוברים טלטלה. עכשיו אני בארץ, ואני לא יכול לנסוע לשם כדי לעזור לג'ק, שתקוע שם. הילדים רואים אותו רק בחופשות.
"אמא שלנו, בת 72, נוסעת בכל שבוע כדי לראות אותו במשך שעה אחת. זה הזמן שמקצים לה. היא מביאה לו עיתונים ישראליים וכביסה נקייה, ובפסח היא הביאה לו הגדה. בחודש האחרון, כשהם ראו שאנחנו מתחילים להרים את הקול שלנו פה בארץ, זה לא בא להם טוב, כי עד עכשיו שתקנו. אז פתאום הם אמרו לאמא שלי 'את לא יכולה להביא עיתונים'".
כך נולד בשבועות האחרונים הקמפיין של שלטי החוצות, שבהם נכתב "קפריסין מסוכנת לישראלים". "בהתחלה ניסינו לא לעשות רעש, כי אמרנו 'אולי זה יקרה בדרכים פוליטיות' - אבל הוא חולה, והוא צריך לצאת לטיפולים, אז אין לנו ברירה", מסביר מיקי.
מיקי: "מדינת ישראל לא עושה מספיק. אין מקרה יותר הומניטרי מהמקרה הזה. ישראל צריכה להתעקש ולומר 'שחררו אותו בשבילנו, אנחנו ידידים, זה לא חמאס'. מדובר באדם חולה סרטן. לא אנס, לא רצח. הוא רק בנה משהו - ולא אהבתם את זה"
"יושבים איתו שם מחבלי דאעש, וכל מיני לאומנים שיכולים להתהפך עליו בשנייה", אומרת סאלי. "היתה תקרית שבה הכניסו מחבל דאעש לתוך האגף. הוא הבין שיש שם יהודי, לקח כמה כרטיסי חיוג, שייף אותם והכין מהם דוקרן. האסירים הגנו על אבא שלי מפניו. הוא נמצא תחת איום תמידי - וגם המצב הרפואי שלו לא פשוט בכלל.
"בקמפיין אנחנו באים ואומרים ככה: כנראה תייר שיבוא לקפריסין לא ייאזק בגלל היותו ישראלי, אבל מספיקה החלטה שרירותית הכי קטנה של הפקיד בכניסה, או לא משנה של מי - והוא עלול להיאסר בתנאים קשים ולא לקבל סיוע. אנשים חושבים שקפריסין היא מושבה ישראלית - זה לא נכון. יש פה משטר דיקקטורי בלי משפט צדק".
מיקי מוסיף: "הכל יכול להסתיים אם המדינה שלנו פשוט תרים טלפון, תעמוד על הרגליים האחוריות ותגיד 'מספיק, שחררו אותו, זה לא אדם שרצח או פשע'".
"שירות קונסולרי מסור"
מדוע בעצם נמנעים משרדי הממשלה ממעורבות במקרה של אייקוט? האם בשל העיסוק במלחמה המתארכת, או אולי נוכח האינטרסים של ישראל מול ההתחממות בגזרת טורקיה וסוריה? כנראה מדובר בשילוב בין השניים. בינתיים, את המחיר הכבד משלם איש עסקים ישראלי.
"מדינת ישראל לא עושה מספיק", טוען מיקי. "היא יכולה לעשות הרבה יותר. אין מקרה יותר הומניטרי מזה. ישראל צריכה להתעקש ולומר 'שחררו אותו בשבילנו, אנחנו ידידים, זה לא חמאס'. אדם חולה סרטן, לא אנס, לא רצח. הוא רק בנה משהו, ולא אהבתם את זה.
"אנחנו גם מדינה מספיק חזקה באזור, ולא איזו פרובינציה שלא סופרים אותה. ביבי יכול להוציא שיחת טלפון או מכתב, ולהגיד 'חבר'ה, מספיק, שחררו אותו' - אבל לאף אחד לא מספיק בוער להיכנס לחיכוך עם קפריסין בשביל אבא שלי. גזרו עליו גזר דין מוות, ומדינת ישראל יכולה להושיע אותו.
"לילדים שלי, שהם קטנים מאוד, היה מאוד קשה לשמוע שסבא שלהם בבית סוהר בגיל כזה. הבן שלי אומר 'אני אשחרר אותו כמו בסרטים', ושואל 'אמא, את חושבת שסבא יזהה אותי?'. זה לא המקום שאנחנו צריכים להיות בו, אנחנו אנשים שומרי חוק. מצאנו את עצמנו בעין הסערה. אבא שלנו בכלא בגלל סכסוך פוליטי שהוא בכלל לא קשור אליו, ואף אחד לא עוזר. ישראל שחררה את מנהל ביה"ח שיפא - אבל אבא שלי כבר 11 חודשים בכלא בלי משפט. בואו נקרא לילד בשמו - זה מוות איטי, בייסורים".
תגובת משרד החוץ: "הנושא עלה בערוצים הדיפלומטיים הבכירים ביותר, ברוח היחסים הקרובים בין שתי המדינות. משרד החוץ ושגרירות ישראל בקפריסין מלווים את מר אייקוט ומעניקים לו שירות קונסולרי מסור. יובהר כי מדובר בהליך משפטי פלילי במדינה זרה, המתנהל על פי חוקיה".
מהמטה לביטחון לאומי נמסר: "תגובת משרד החוץ משקפת את עמדת המל"ל".
מקורות רשמיים בשגרירות קפריסין מסרו: "העניין נוגע להליכים משפטיים מתמשכים. כמדיניות ארוכת שנים, ממשלת הרפובליקה של קפריסין אינה מגיבה על תיקים המצויים בפני בתי המשפט. למרות זאת, אנו דוחים בתוקף כל הצעה להתעללות או זלזול בזכויות אדם. הרפובליקה של קפריסין היא מדינה הנשלטת על ידי שלטון החוק, וכל האנשים במעצר מטופלים בכבוד מלא לזכויותיהם החוקיות, אמונותיהם הדתיות וצרכיהם הרפואיים, בהתאם לסטנדרטים הלאומיים והבינלאומיים כאחד".
