"סך הכל אשכנזייה ממוצעת. הבעיה שזה הולך ומחמיר": כשהטור שלך מייצר תגובת שרשרת

לפני שבועיים כתבתי כאן על כמה שלאחרונה אני כועסת כל הזמן. על זה שאני לא מצליחה להירגע ולא מצליחה להתרכז בשום דבר, פשוט זועפת ורוטנת וכועסת, וזה לא כל כך חשוב על מי ועל מה. פשוט זעם כללי על העולם ועל הדואר, ששלחו לי את הגרביים למשתלה ברמת השרון. חשבתי שאחלוק איתכם כמה מהתגובות שקיבלתי לטור, כי למה שרק אני איהנה מכל הטוב הזה לבד:

"יש מצב שאת בפרה־מנופאוזה?!"

בחצי השני של שנות ה־30 שלי העור שלי נראה כמו בצק לא אפוי. בחצי הראשון של שנות ה־40 שלי העור שלי עדיין נראה כמו בצק, אבל כרגע ספציפית כמו עלי פילו. אם אני ישנה עם מאוורר דולק, הפרצוף שלי בבוקר מרגיש כאילו לבשתי פרצוף של מישהו אחר - כמו המזוודה הזו ב"משימה בלתי אפשרית", שחוצבת פנים בחתיכת גומי ואז טום קרוז לובש את זה?

אני בת 44, ברור שאני בפרה־מנופאוזה. זה השם היפה שנתנו לתקופה הזו אצל נשים, שאף רופא נשים לא יודע עליה שום דבר כי אף אחד לא טרח לחקור אותה אף פעם ועל כן כל תופעה יכולה להיות קשורה מבחינתם בפרה־מנופאוזה, כולל דלקות בדרכי השתן, אלרגיה פתאומית לשומשום, או אם במקום ללכת ברגל את מגיעה ממקום למקום בגלגלונים.

וכמובן, תודה לאינטרנט שתמיד דואג להזכיר לנו שכשגברים כועסים זה כי יש להם סיבה טובה, וכשנשים כועסות זה כי הן הורמונליות.

"סך הכל אשכנזייה ממוצעת. הבעיה שזה הולך ומחמיר"

סך הכל תגובה דוחה, הבעיה היא שהמגיב צודק. למעשה, יש לו מזל שהוא בא לי לא טוב בעין עכשיו, כי עשור או שניים קדימה הייתי מוצאת אותו ובאה לשרוף לו את האוטו. אני יודעת שהוא צודק, כי אמא שלי ברגעים אלו ממש מנסרת ענפים בגינה במסור חשמלי, תוך שהיא מקללת קללות נמרצות.

אבא שלי כנראה הבטיח לה שהוא יעשה את זה לפני יומיים, ואין שום דבר בכל העולם כולו, אף לא אחד, שאישה לא מסוגלת לעשות כשהיא בפאסיב־אגרסיב. האם מדענים בנאס"א כבר ניסו להניע חלליות באמצעות פאסיב־אגרסיב? ואם לא, למה הם מחכים? שאני אעשה את זה?? מה כבר ביקשתי???

"שני הסנט שלי - את בחוסר שליטה על החיים שלך... היית צריכה ביוזמתך ללכת בזמן לעשות טסט ולהחזיר את הספר לספרייה… וול, תתחילי מלעשות כמה דברים קטנים בזמן ולפי הספר, ותראי איך לאט חוזרת תחושת השליטה"

ובכן, הייתי עושה דברים לפי הספר, אבל אני צריכה להחזיר אותו לספרייה.

"משתף במה שעוזר לי. אני פתחתי לעצמי קבוצת ווטסאפ שרק אני שם. וכשאני כועס אני פשוט כותב את כל מה שאני חושב ומרגיש על מושא הכעס, כולל קללות ככה בלי פילטר ושולח לעצמי בקבוצה!"

נו, ואיך התגובות?

"רוצה טיפ? תורידי גלוטן לחלוטין ותראי פלאות. במצב הרוח, באכילה, במצב הנפשי, בכל. גם אני הייתי ככה"

מה שהמגיבה הנחמדה לא יודעת, הוא שמסיבות שלא נפרט כאן אני לא אוכלת פחמימות כבר שלושה חודשים. אם מישהו רוצה להמליץ לי להוציא עוד משהו מהתפריט, בגדול, מה שנשאר זה שקדים, תרד או אוכמניות כחולות. אגב, אתם יודעים מי בטוח חווה הבדל גדול במצב הרוח, באכילה, במצב הנפשי, בכל? מי שמת מתת־תזונה.

"אולי את צריכה לחזור לאיתי..."

המגיב ככל הנראה מתייחס לגבר בשיר "איתי", מאת קרן פלס ובביצועה.

"היי איה, אם את רוצה שאני אעזור לך להירגע, אני אשמח. כל מה שאנחנו צריכות זה לדבר בטלפון, או אם את מעדיפה אז בזום. אני גרה בקליפורניה, ואשמח להעביר לך קצת אנרגיה של רוגע… אני מטפלת ומעצימה אנשים דרך עבודה עם מלאכים ואנרגיות של הגנה. אם אי־פעם תפני אלי, אשמח להעצים אותך בלי תשלום. יום נעים!"

אהבתי פה הכל, והכי אהבתי שלמלאכים יש זום.

"ואת מי זה מעניין?". "נודניקית". "את כל כך גרועה". "לא הבנתי מי את ומה את רוצה ושחררי אותנו". "מצטערת על הבוטות… חשבת שאולי את מטומטמת?"

אם טיקטוק היא הרשת החברתית של הצעירים, ואינסטגרם מיועדת לאימהות ולמכירה של טייטסים, פייסבוק היא המחלקה הגריאטרית של הרשתות החברתיות, ורק שם ניתן למצוא אנשים שישאירו את התגובות המזעזעות ביותר ועדיין יזדהו בשמם המלא, פלוס תמונה, פלוס תמונה משפחתית בעמוד (התמונה לא מתאימה בממדים ולכן הראשים תמיד נחתכים לך, אילנה). רצה הגורל ומדי פעם הפוסטים שלי הופכים לוויראליים, ופייסבוק מציע אותם גם למי שלא עוקב אחריי באופן אקטיבי.

ורק בגיל השלישי אנשים או לא יודעים איך פייסבוק עובד, או שהם כל כך באד־אס שבאמת לא אכפת להם שיידעו שזה הם שכתבו את זה. סליחה, אילנה, אבל לא נראה לי שאת באמת מצטערת. כך או כך, הדרך המהירה לוודא שפייסבוק כן מציע לכם עוד ועוד מהפוסטים שלי, היא להמשיך להגיב עליהם. הדרך המהירה לוודא שלא תראו אותי יותר אף פעם בפיד שלכם, היא האיקס הקטן בצד שמאל למעלה, או יותר טוב - להוציא את הסלולרי מהקייס, למלא את הכיור במים ולהכניס את המכשיר פנימה.

"מקווה שתקבלי כמה שיותר מהר את הגרביים מהמשטרה!"

אדוני השוטר, זה מקרה חירום! מה זאת אומרת אתה לא שולח ניידת??

"למה את לא ראש ממשלה?"

חשוב לי להדגיש שמדובר בתגובה אותנטית שלא נכתבה על ידי, ואם קראתם את הטור של השבוע שעבר, ברור לכם שגם לא על ידי אף אחד מהמשפחה הקרובה. ובכן, מגיב יקר, איני עוסקת בכך. למעשה, היתרון היחיד שיש לי על ראש הממשלה הנוכחי הוא שאני לא עד כדי כך רוצה להיות ראש הממשלה. נכון, בנסיבות הנוכחיות נדמה שזה יתרון משמעותי, ואני חלילה לא מקילה ראש בחוסר הרצון שלי להיות ראש הממשלה, אבל איכשהו זה לא נראה לי מספיק. כמו כן, שימו לב שהמגיב כתב "ראש ממשלה", כלומר לאו דווקא של ישראל, ואולי באמת אפשר וכדאי שראשי ממשלה בישראל יתחילו התמחות במדינה עם בעיות יותר קטנות, דוגמת קונגו או אוקראינה.

"תבואי לדוכן שלי, 'חוויית צלילים ותדרים', בשוק מט"א (מטבעות אהבה) של תנועת הבית שלנו. בתוך כרבע שעה הכעס שלך יתפוגג. השוק מתקיים פעם בחודש. נ.ב: מי שמגיע בפעם הראשונה, יקבל כרטיסיית סינדרלה (100 מט"א)"

ואחר כך אנשים מתפלאים.