בבוקר יום ראשון השבוע התקבצו כ־120 מהמנכ"לים המובילים במשק, לצד בכירים במערכת האקדמית ונציגים של ארגוני פילנתרופיה, במכללת ספיר שליד שדרות. לפניהם היה יום עמוס פעילות, כולל ביקור באתר מסיבת הנובה ובשכונת הצעירים בקיבוץ כפר עזה, שניים מהמוקדים המדממים ביותר של השבת השחורה.
שאלת כוכבי: מה חלקו של הרמטכ"ל הקודם במחדל 7 באוקטובר - ובמלחמה שאחריו? איתי אילנאי בשיחה עם פרופ' יגיל לוי
האירוע הסגור, שהופק בידי "ישראל מתגייסת", יוזמה אזרחית שהוקמה לאחר פרוץ המלחמה, נועד לרתום את הכסף הגדול של המגזר העסקי לטובת שיקום עוטף עזה. הוא כלל, מלבד ארוחת צהריים ושפע של זמן למינגלינג, גם שיחות סביב שולחנות עגולים והרצאות של יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, וראש מנהלת תקומה, משה אדרי.
ואולם את כוכב הערב שמרו המארגנים, כצפוי, לסוף. אחר הצהריים, חנוט במעיל רוח שחור שהפך למזוהה עם שרי ביטחון ישראלים, עלה הרמטכ"ל לשעבר, רב־אלוף (מיל') אביב כוכבי, לנאום בפני הנוכחים. כותרת הנאום, כפי שהופיעה בתוכנייה, נוסחה בלשון מוקפדת: "חזון הנגב המערבי".
מאחורי הפודיום, מול קהל אוהד, היה כוכבי באלמנט שלו. אלו המקומות שבהם התבלט גם כמפקד, שנודע בעומקו האינטלקטואלי וביכולותיו הרטוריות.
"יש צורך בתוכנית כוללת ורב־תחומית אם אנחנו רוצים נגב מערבי משגשג ואטרקטיבי", הכריז. "יש כאן שאלה שהיא לא רק עניין כלכלי וחברתי, אלא של איזה חזון אנחנו רוצים שיהיה למדינת ישראל. צריך להסתכל ארוך טווח".
כהרגלו, צפה נאומו של כוכבי פני עתיד. מה שנעדר ממנו לחלוטין, היה העבר. כוכבי - ממנסחי תפיסת המודיעין וההגנה של הצבא בעשור האחרון, רמטכ"ל שסיים את תפקידו רק תשעה חודשים לפני המלחמה - לא התייחס כלל בנאומו למידת האחריות שלו עצמו לטבח הנורא של 7 באוקטובר. "נו, ברור", אומרת אישיות ביטחונית מוכרת, שכיהן בתפקיד בכיר בעת שכוכבי היה רמטכ"ל. "כוכבי בורח מהמלחמה הזאת כמו מאש מכיוון שיש לו אחריות עצומה".
ואכן, מאז 7 באוקטובר דמותו של כוכבי כמעט נפקדה לחלוטין מהמערכה. האיש שהוביל את הצבא ביד רמה עד לא מזמן, נעלם. אלא שגם אם כוכבי מנסה לתפוס מרחק מהמלחמה - המלחמה רודפת אחריו.
שורה של שיחות עם כ־20 בכירים בעבר ובהווה בדרג המדיני, בצה"ל ובקהילת המודיעין, משרטטות את מהלכיו של הרמטכ"ל לשעבר בשנים שהובילו למחדל 7 באוקטובר, ובארבעת החודשים שחלפו מאז. השיחות הללו מתארות ראש אמ"ן שגרם לצבא להתמכר לטכנולוגיה ולזנוח את מודיעין השטח, מצביא שהקיף עצמו בקצינים אומרי הן שתרמו להתגבשות הקונספציה הישראלית בדבר הרתעתו של חמאס, רמטכ"ל דעתן שהצליח לשכנע את הדרג המדיני באמיתות הקונספציה הזו, ואיש מילואים שתרומתו למלחמה מסתכמת בעיקר בניסיון לא להפריע לצבא לעבוד.
המרואיינים לכתבה, שהעדיפו לדבר בעילום שם בשל רגישות הדברים והעובדה שהם נאמרים תוך כדי מלחמה, מותחים ביקורת נוקבת על כוכבי, אך באותה נשימה גם זוקפים לזכותו את הכנת הצבא למהלך הקרקעי בעזה, תמרון צבאי מורכב וחדשני שמתנהל עד כה ביעילות מרשימה.
יש בכך ממד טרגי מסוים. "הרצי הלוי ירש מכוכבי את המחדל, אבל גם את היכולת של צה"ל להתאושש ממנו", כפי שמסביר קצין מילואים שמשתתף במלחמה ומכיר את כוכבי היטב. "מהבחינה הזו, מצבו של הרצי טוב יותר: הוא עדיין יכול לתקן את הרושם הרע של מחדל 7 באוקטובר. כוכבי כבר לא".
"סיטואציה רגישה"
בינואר 2023, אחרי 40 שנות שירות, פשט אביב כוכבי את מדיו בפעם האחרונה. עוד באותו היום שבו העביר את שרביט הרמטכ"ל למחליפו, רב־אלוף הרצי הלוי, יצא לאור ספרו של כוכבי, "אחריך! מנהיגות יוצרת משמעות", המבוסס על הרצאות שנתן לאורך השנים. הספר, שעוסק בתובנות של כוכבי באשר לפיקוד, לערכים ולמנהיגות, משקף היטב את הדמות שבנה בעמל רב לאורך שנים של שירות צבאי מפואר: הלוחם הפילוסוף.
קבלת האחריות המאוחרת של כוכבי עוררה לא מעט זעם בקרב חלק מקציני צה"ל בעבר ובהווה. "הוא בנה את תפיסת ההפעלה של צה"ל במשך שנים - ואז כשיש תקלה הוא לא ממהר לקבל אחריות", אומר אחד מהם. "הכעס עליו אדיר"
כוכבי סיים את תפקידו כרמטכ"ל פופולרי ואהוד, אך לא מיהר לאזרחות. בניגוד לקודמו, גדי איזנקוט, שוויתר לגמרי על חופשת השחרור, בחר כוכבי לנצל עד תומה את החופשה שקיבל מצה"ל - שנה שלמה. בתקופה זו המשיך להסתובב ברחבי הארץ כשהוא מלווה בנהג צמוד, נגד בקבע שקיבל משכורת צבאית, ובמאבטחים שליוו אותו גם בחופשות המשפחתיות בחו"ל. בין היתר, בילה כמה שבועות במשלחת לאוסטרליה, במימון הקהילה היהודית המקומית.
את זמנו כחייל משוחרר העביר כוכבי גם בלא מעט טקסים, שרובם כוללים את אותו חיבור בין אקדמיה לעסקים ושבהם הורעף עליו כבוד מלכים: הוא קיבל את אות מכון ויצמן למדע, זכה לתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רייכמן ומאוניברסיטת בר־אילן ונשא הרצאות באירועים של המועדון העסקי־אקדמי באוניברסיטת תל אביב ושל קרן וקסנר. ביולי 2023 אף נפגש והצטלם עם הרב יצחק דוד גרוסמן, נשיא מוסדות "מגדל אור" ודמות מרכזית בציבור החרדי.
כוכבי, שבשל חוק הצינון היה מנוע מלהיכנס באופן רשמי לפוליטיקה, התרחק בתקופה הזו מאור הזרקורים. בעוד פרשנים פוליטיים טוענים כי הוא ממתין לשעת כושר כדי להכריז על קפיצתו לחיים הציבוריים, הוא עצמו הדף הצעות בעלות גוון פוליטי וטען בתוקף כי הוא מתרכז אך ורק בפילנתרופיה ובחינוך. לדברי אחד ממקורביו, כוכבי "לא רואה את החיים הפוליטיים אפילו באופק". אדם אחר שנפגש איתו לאחרונה, לעומת זאת, מעריך בזהירות כי "ברור לי שעד למלחמה אביב כיוון לפוליטיקה ופשוט חיכה לזמן המתאים. עכשיו הוא יצטרך לחכות הרבה יותר".
אם לכוכבי אכן היו שאיפות פוליטיות, המלחמה ללא ספק שיבשה אותן. מי שהתרגל להסתובב ברחבי הארץ והעולם כמרצה מבוקש, עשוי למצוא עצמו בקרוב נאלץ לענות על שאלות קשות: רק לאחרונה הודיע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי הוא מתכוון לפתוח בחקירת צה"ל בכל הנוגע למחדלי 7 באוקטובר, ובתוך כך לזמן לתשאול גם את הרמטכ"ל לשעבר כוכבי. כוכבי השיב כי יתייצב בפני המבקר כשיידרש, אך הוסיף שלטעמו, יש להמתין עם הביקורת עד לסיום המלחמה.
בינתיים, כוכבי לא השתתף בהיבט הצבאי של המלחמה. כל הגורמים שהתראיינו לכתבה זו, ובהם בכירים במערכת הביטחון שמבקרים באופן תדיר בבור בקריה ובחמ"לי הפיקודים השונים, אמרו כי לא נתקלו בו לאחרונה. ככל שהצלחנו לברר, מאז יצא לחופשת שחרור לא לבש כוכבי את מדי הזית שוב. לדברי מקורביו, כוכבי כן ייעץ לכמה ממקבלי ההחלטות מחוץ לצבא, אך "נמנע מלהסתובב בין הרגליים של הרמטכ"ל המכהן ומלהתבטא בתחום הצבאי והאסטרטגי, כדי לא להשפיע על קבלת ההחלטות של הרצי".
"בהיבט הזה, של סיוע למלחמה, כוכבי נמצא בסיטואציה רגישה", מסביר קצין בכיר לשעבר. "נכון שיש הרבה קצינים בדימוס שהתייצבו למילואים בתחילת המלחמה ואמרו 'אני חייל שלכם, תגידו לי מה לעשות'. אבל במקרה של רמטכ"ל זה הרבה יותר מורכב. כי לא משנה איפה תציב את כוכבי - נגיד ליד אלוף פיקוד דרום, או אפילו כיועץ לרמטכ"ל הנוכחי - זה מראה על חוסר אמון בבעלי אותם תפקידים. כל ניסיון שלו להתייצב איפשהו ולנסות לעזור היה מתפרש כהתערבות מצידו או כהבעת אי־אמון במערכת".
"חושב איפה שגה"
מה כן עשה כוכבי במהלך המלחמה? בראשית נובמבר פנה מיוזמתו למשרד החוץ והציע את עזרתו בתחום ההסברה. הוא נשלח במימון המשרד לשני מסעות הסברה, האחד בלונדון והאחר בגרמניה, ונפגש שם עם מקבלי החלטות, אנשי אקדמיה ונציגים של גופי תקשורת, ובהם ה"גרדיאן" וה־BBC. לאחר שובו לישראל גם תדרך, בתיאום עם משרד החוץ, נציגים של משלחות פרלמנטריות שהגיעו לישראל מארה"ב וממדינות אירופה. "התחושה שלי היא שהוא ניסה לא להפריע לצבא לעבוד, וחיפש איפה הוא כן יכול לתרום", אומר גורם שהיה מעורב בעניין.
נוסף על כך, הגיע כוכבי להלוויות של כמה מהרוגי המלחמה, ובהן זו של אל"מ רועי לוי ז"ל, מפקד היחידה הרב־ממדית, שהוקמה בתקופתו כרמטכ"ל, ושל רס"ר (מיל') גל איזנקוט ז"ל, בנו של גדי איזנקוט. כמו כן, השתתף באזכרה במלאת שנתיים לנפילתם של שני קציני אגוז, רב־סרן אופק אהרון ז"ל ורב סרן איתמר אלחרר ז"ל. השניים נהרגו במהלך אירוע ירי דו־צדדי, אחת מתקלות הבטיחות החמורות ביותר שהתרחשו בתקופתו של כוכבי כרמטכ"ל.
"אביב נהנה מדרג מדיני לא יציב שהיה תלוי בו, כולל ראשי ממשלה חדשים כמו בנט ולפיד", מסביר קצין בכיר לשעבר. "הפוליטיקאים אמרו לעצמם 'יש לי רמטכ"ל שהיה בעבר ראש אמ"ן. אם הוא אומר שהחמאס מורתע, מי אני שאחלוק עליו?'"
עניין נוסף שהעסיק את כוכבי הוא סיורים שערך ברשויות מקומיות בעוטף עזה ובגבול הצפון. עשרה ימים לאחר פרוץ המלחמה כבר סייר באשקלון ונפגש עם ראש העיר, תומר גלאם, שאיתו ביקר בחמ"ל העירוני ובאתר שבו נפלה רקטה מעזה. בהמשך השתתף גם בהערכת מצב של המועצה האזורית גליל עליון וערך סיור במועצה האזורית חוף אשקלון, כולל ביקור במושב נתיב העשרה, ש־20 מתושביו נרצחו בשבת השחורה.
אנשים שנפגשו עם כוכבי באותם סיורים מספרים כי אף שהרמטכ"ל לשעבר יזם את המפגשים הללו, הוא לא נשא עימו בשורה מרגשת במיוחד. "לא היה שם משהו קונקרטי שנאמר", אומר אחד מהם. "הוא דיבר בקצרה על עמדתו, שניתן גם להחזיר את החטופים והחובה לפרק את חמאס מדינית וצבאית. לא נפלנו מהכיסא".
לדברי גורמים נוספים שנתקלו בו במהלך אותם סיורים, כוכבי גם לא דיבר בשום שלב על חלקו במחדל. "זה נראה יותר כמו מישהו חיצוני לאירוע", אומר אחד מהם. "כאילו האירוע לא קשור אליו והוא רק בא לעזור". לדברי גורם נוסף שנכח בביקור של כוכבי ברשות מקומית, "מן הסתם הכאב והצער ניבטו מפניו, כמו מפניו של כל אחד בימים האלה, אבל לא היתה הרגשה או תחושה של הלקאה עצמית או משהו בסגנון הזה". אדם אחר שנפגש עם כוכבי השבוע, מספר שכן זיהה על פניו את הייסורים של מי שנושא באחריות מסוימת למחדלי הצבא. "הוא חושב על זה ללא הרף, מה היה יכול לעשות אחרת ואיפה שגה", הוא אומר.
את עיקר זמנו בשבועות האחרונים מקדיש כוכבי להקמת חברה לתועלת הציבור, שמטרתה לסייע בשיקום עוטף עזה. בחברה שותף גם האלוף (מיל') ישראל זיו, חברו הטוב מימיהם המשותפים בצה"ל ומי שהפך במהלך המלחמה לכוכב תקשורתי.
לדברי גורמים בעוטף עזה, פעילותה של החברה, אם זו אכן כבר החלה לפעול, עדיין לא מורגשת. בסביבתו של כוכבי, לעומת זאת, טוענים כי החברה פועלת במרץ, וכי כבר נערכו עשרות מפגשים בין כוכבי ושותפיו לבין שרים וגורמים נוספים בממשלה כדי לנסח תוכנית כוללת ונרחבת לשיקום הנגב המערבי.
בירור ברשות התאגידים מגלה שחברה כזו אכן נרשמה, תחת השם "נגב ארץ חדשה בע"מ". כתובת החברה נמצאת בבניין משרדים יוקרתי בכפר סבא. פרט לכוכבי ולישראל זיו, רשומה כבעלת תפקיד בחברה גם תת־אלוף (מיל') הדס מינקה־ברנד, לשעבר ראשת מערך מדעי ההתנהגות בצה"ל. מינקה־ברנד, שהכירה את כוכבי בעת שכיהן כראש אמ"ן, נחשבה לאחת הקצינות הקרובות אליו בצבא. ב־2021 אף העניק לה כוכבי דרגת תת־אלוף ייצוגית מטעמו וללא שנערך בעניין דיון איוש, מהלך חריג שקיומו נחשף ב"ישראל היום" ועורר תרעומת בקרב בכירי צה"ל. שילובה של מינקה־ברנד בחברה הפרטית שפתח כוכבי, מעידה שהקשר ביניהם נמשך גם באזרחות.
מינקה־ברנד, אגב, לא היתה הקצינה היחידה בצבא שהיתה מקורבת לכוכבי וקיבלה קידום משמעותי במהלך כהונתו כרמטכ"ל. עוד על כך בהמשך.
"כוכבי טבע את הביטוי '3,000, 300, 30, 3'", אומר קצין בכיר לשעבר. "הפצצה של 3,000 מטרות ביום, 300 מחבלים מחוסלים ביום, 30 שניות לתקיפה של מטרה מזדמנת ו־3 דקות לתקיפה של מטוס קרב. הגישה הזו באה לידי ביטוי בלחימה בעזה"
"חיכה לרדת ממדים"
כיאה לאדם שהוביל מבצעים עלומים בעורף האויב, גם את הפעילות שכן ביצע במהלך המלחמה עשה כוכבי תוך שאיפה להישאר מתחת לרדאר, כפי שמעידים כמה אנשים שהיו איתו בקשר לאחרונה. הם לא סבורים שעשה זאת משיקולי צניעות. "כוכבי מבין שהוא מסתובב על חמאה על הראש, ולכן הוא מאוד נזהר", אומר אחד מהם.
ובאמת, למעט נאומו השבוע, היו לכוכבי רק שתי התבטאויות תקשורתיות רציניות מאז פרוץ המלחמה. שבוע לאחר 7 באוקטובר, בנאום מוקלט ששודר באירוע לגיוס תרומות של ידידי צה"ל בארה"ב, התייחס כוכבי לראשונה לחדירה של חמאס לשטח ישראל. "זו מכה קשה ברמה האישית וברמה הציבורית, אבל נתעלה מזה", הבטיח. "אסור לנו לאבד את הביטחון בכך שצה"ל יוכל לנצח".
במשך שלושת החודשים הבאים שמר על שתיקה, עד לנאומו ב־15 בינואר בטקס האזכרה השנתי לחללי מחלקת הל"ה בהר הרצל. שם קיבל כוכבי בפעם הראשונה אחריות. "אני אחראי להחלטות ולפעולות שנעשו בתקופתי, ואני שואל את עצמי ללא הרף מה יכולנו לעשות אחרת", אמר בהכנעה. "7 באוקטובר הוא אירוע מזעזע ומכונן כאחד, שמחייב בירור עמוק ותחקירים נוקבים".
"שואל את עצמי ללא הרף - מה יכולנו לעשות אחרת": הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי בטקס האזכרה השנתי לחללי מחלקת הל"ה בהר הרצל // צילום: יוני ריקנר
ההסבר הרשמי לקבלת האחריות המאוחרת של כוכבי היתה העובדה שעד לאותו שלב הוא היה עדיין קצין בשירות פעיל, ולכן מנוע מלהתבטא בחופשיות. ואכן, הנאום בהר הרצל נישא ביום הראשון שבו השתחרר כוכבי מצה"ל באופן רשמי והפך לאזרח. "כוכבי חיכה לרדת ממדים כדי לשאת את הנאום שבו הוא מקבל אחריות", טוען אחד מחסידיו.
"זה טיעון יפה, אבל לא משכנע", אומר מנגד גורם לשעבר במשרד הביטחון. "הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר וראש אמ"ן אהרון חליוה הצהירו בפומבי כי הם מקבלים אחריות למחדל, בזמן שהם לובשים מדים ומכהנים בתפקיד. הם עשו זאת הרבה לפני כוכבי".
כך או אחרת, קבלת האחריות המאוחרת של כוכבי עוררה לא מעט זעם בקרב חלק מקציני צה"ל בעבר ובהווה. "כוכבי בנה את תפיסת ההפעלה של צה"ל במשך שנים והוא אחד הקצינים החזקים בצבא בשני העשורים האחרונים, שבני טיפוחיו הם ראשי המטכ"ל - ואז כשיש תקלה הוא לא ממהר לקבל אחריות וגם לא מתייצב, כמו רבים אחרים מחבריו, כדי לעזור", אומר אחד מהם. "הכעס עליו אדיר".
"לא מקבל ביקורת"
את מערכת היחסים שלו עם רצועת עזה החל כוכבי ברגל שמאל. בנובמבר 2004, ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, מונה כוכבי למפקד אוגדת עזה. הקצין המבטיח, שעשה לעצמו שם כמח"ט הצנחנים במבצע חומת מגן וכבר אז סומן כמועמד עתידי לרמטכ"לות, ניהל במשך שנה וחצי את הלחימה מול ארגון הטרור חמאס שהשתלט על שטח הרצועה, עד שחטף ממנו מכה אנושה.
ב־25 ביוני 2006 חדרה חוליית מחבלים של חמאס במנהרה תת־קרקעית לשטח ישראל באזור כרם שלום, תקפה עמדת תצפית בירי אר.פי.ג'י והשתלטה על טנק מרכבה צה"לי. מפקד הטנק, סגן חנן ברק ז"ל, והנהג סמ"ר פבל סלוצקר ז"ל, נהרגו, ואילו החייל גלעד שליט נחטף לשטח הרצועה.
בתחקיר שערך האלוף (מיל') גיורא איילנד, התגלה כי בידי האוגדה של כוכבי היה מידע מודיעני שהצביע על כוונה של חמאס לבצע פעולת חדירה באמצעות מנהרה בגזרת כרם שלום, כפי שאכן קרה. התחקיר חשף גם את אוזלת היד של האוגדה, שהגיבה באיחור ניכר לחדירה. כוחות הצבא, למשל, נכנסו לרצועה רק כשעתיים לאחר שנודע על התקרית, כך שהמרדף אחר החוטפים הפך עקר, והתנהל "ברמת שליטה ובקרה נמוכה".
"כישלון מבצעי" תיאר זאת איילנד. למרות זאת, קבע איילנד שאין מקום לצעדים משמעתיים נגד המפקדים הבכירים בגזרה. "כוכבי יצא מהעניין הזה בעור שיניו", אומר אדם שבקיא בפרטי התחקיר. בדיעבד, קשה שלא להבחין בדמיון המצמרר שבין אותו כישלון של אוגדת עזה בקיץ 2006 למחדל המודיעני והמבצעי של סתיו 2024.
חודשיים לאחר חטיפת שליט סיים כוכבי את תפקידו כאוגדונר, יצא ללימודי תואר שני באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב, ועם שובו מונה לתפקיד היוקרתי של ראש חטיבת המבצעים באגף המודיעין. ב־2010 מונה לראש אמ"ן.
"כראש אמ"ן, כוכבי פספס את המנהרות ההתקפיות של חמאס בצוק איתן", אומר קצין בכיר, "כשאתה נלחם מול עזתים שחופרים בידיים, לא תעלה על המנהרות גם בטכנולוגיה הכי מתקדמת. הזהירו אותו, אבל כוכבי לא היה מוכן לקבל ביקורת"
תקופתו של כוכבי כראש אמ"ן, אולי התפקיד הקריטי ביותר במערך המודיעיני של ישראל, התאפיינה בהתמקדות בטכנולוגיה ובסייבר על פני מודיעין מסורתי, כזה שמגיע מהשטח. תחת פיקודו הוחלט, בתיאום עם המוסד והשב"כ, כי יחידה 504, שאחראית להפעלת סוכנים באמ"ן, תפסיק להפעיל מקורות אנושיים (יומינט) ברצועת עזה, וכי רק השב"כ יעסוק בכך.
בשב"כ טענו שאם שני גופים - אמ"ן ושב"כ - מפעילים סוכנים בתא שטח קטן כל כך כמו עזה, זה יגרום להם לדרוך זה לזה על האצבעות. כוכבי הבין את השיקולים והסכים להעביר את היומינט ברצועת עזה לידי השב"כ בלבד, גם כדי ש־504 תוכל להתמקד בגזרות אחרות. כתוצאה מכך, גם בערב 7 באוקטובר לאגף המודיעין בצה"ל לא היו סוכנים אנושיים שהעבירו לו מודיעין מתוך שטח הרצועה, והוא התבסס אך ורק על איסוף מודיעין באמצעות סנסורים טכנולוגיים מתוחכמים, שכשלו לחלוטין בהבנת כוונות חמאס או במתן התרעה לפשיטה לשטח ישראל.
ראש אמ"ן הנוכחי, אהרן חליוה, לא חיכה לסיום התחקירים כדי להפוך את ההחלטה של כוכבי: בהנחייתו, חזרה לאחרונה 504 להפעיל סוכנים ברצועת עזה.
גם בתקופת כוכבי כרמטכ"ל המשיך אמ"ן לצמצם את יכולותיו בתחום המודיעין המסורתי, תוך שהוא מתמכר עוד ועוד לטכנולוגיה. כך, למשל, ב־2021 הוחלט לסגור את יחידת חצב, שפעלה תחת יחידת 8200 ועסקה בתחום המודיעין ממקורות גלויים (אוסינט). "7 באוקטובר רשום על שמו של כוכבי", אומר קצין בכיר לשעבר. "כראש אמ"ן הוא שינה את כל תפיסת המודיעין של צה"ל, ולא מעט את זו של מדינת ישראל, ובנה מערכת הפעלה לא מאוזנת: במה שאתה יודע להגיע אליו בסייבר ובאמצעים טכנולוגיים מתקדמים אתה תהיה חזק, תוך הזנחה של המודיעין המסורתי".
לדבריו, "התוצאה היתה שכוכבי פספס כראש אמ"ן את האביב הערבי, ואחר כך את המנהרות ההתקפיות של חמאס בצוק איתן. כשאתה נלחם מול עזתים שאין להם טכנולוגיה והם חופרים בידיים, לא תעלה על המנהרות גם באמצעות הטכנולוגיה הכי מתקדמת. היו אנשים שהזהירו את כוכבי כראש אמ"ן ואמרו לו שהוא טועה, אבל כוכבי לא היה מוכן לקבל ביקורת".
לדברי בכיר לשעבר באמ"ן, ששירת באגף בימיו של כוכבי, "לא הייתי רואה בכוכבי את האב הקדמון של הסיפור הזה. בכל זאת יש מגמה עולמית של מיקוד בטכנולוגיה, והמודיעין הוא חלק מזה. בכל העולם המודיעין יותר התמקד ב'ביפים', ופחות במה שעולה מקריאה בעיתונים ומסוכנים אנושיים. עם זאת, מעניין שדווקא כוכבי הצנחן, לוחם עם זכויות, איש שטח - נתן האדרה להיבט הטכנולוגי. זה נכון שהוא היה סוג של מהפכן מהבחינה הזו. אני מאוד מעריך ומחבב את כוכבי, אבל לדעתי הוא לקח את ההגה לכיוון הטכנולוגי באופן חד מדי".
"ירד עליהם גרזן"
כאמור, אחד הכישלונות הצורבים של אמ"ן בימיו של כוכבי נגע לאיתור המנהרות ההתקפיות של חמאס, שהתגלו כקטלניות במהלך מבצע צוק איתן ב־2014. בדו"ח מבקר המדינה על צוק איתן נמתחה ביקורת על כוכבי, שכראש אמ"ן לא היה קולני מספיק מול הדרג המדיני בכל הנוגע לאיום המנהרות. המבקר העיר לכוכבי (וגם לשר הביטחון יעלון, לרמטכ"ל גנץ ולראש השב"כ יורם כהן), על כך שלא שיקף בישיבות הקבינט את חומרת האיום ולא התריע על פערי המודיעין בתחום. "אי־הצגת האיום כאמור מהווה ליקוי, שכן היא פגעה בבסיס הידע ההכרחי שהיה על שרי הקבינט לקבל לצורך קבלת החלטות בנוגע לגזרת עזה", קבע המבקר.
כוכבי מצידו, לפי מקור המעורה בפרטים, השקיע מאמצים רבים בניסיון לשכנע את מבקר המדינה כי פעל כשורה, ועשה זאת במהלך מספר רב של ישיבות שנמשכו שעות ארוכות. הטענה המרכזית של כוכבי, שאותה ביטא בשכנוע עמוק, היתה שהוא הזהיר את נציגי הקבינט מפני איום המנהרות, אך אלו פשוט לא הקשיבו.
"המפקדים והקברניטים אינם מאזינים פאסיביים", הסביר את גישתו. "עליהם לקחת חלק בתהליך החיכוך עם המידע והמודיעין ולהיות שותפים בהתמודדות עם הניתוח והפרשנות". בכל אופן, למעט נזיפה מהמבקר, גם הפעם יצא כוכבי בשלום מהביקורת, וגם הפעם המשיך בתוך שבועות בודדים לתפקיד הבא - אלוף פיקוד צפון.
לימים יתראיין לתקשורת ראש מרחב דרום בשב"כ בתקופת צוק איתן, ר', ויספר כי השירות סיפק לצה"ל התרעה מפורשת למלחמה עם חמאס שעלולה לפרוץ "בקיץ 2014", אך בצה"ל בחרו להתעלם ממנה. הראיון האיר את כוכבי, באותה תקופה כבר רמטכ"ל, באור שלילי. לפי פרסומים בתקשורת, בהמשך פעל הרמטכ"ל כוכבי כדי לסכל את מינויו של ר' לראשות שב"כ. בסביבתו של כוכבי מכחישים את הטענה הזו.
תחת פיקודו של כוכבי הוחלט כי יחידה 504, שאחראית להפעלת סוכנים באמ"ן, תפסיק להפעיל מקורות אנושיים (יומינט) בעזה. ב־2021 הוחלט לסגור את יחידת חצב, שפעלה תחת 8200 ועסקה במודיעין ממקורות גלויים (אוסינט)
אבל לא כולם משתכנעים. "בשנה האחרונה שלו בתפקיד אביב עשה כל מה שהוא יכול כדי שרונן בר יהיה ראש שב"כ, ולא ר'", אומר קצין בכיר לשעבר שמעורה בפרטים, "כי אצל אביב או שאתה איתו או שאתה נגדו".
הגישה הזו של כוכבי - אמונה יוקדת בצדקתו - באה לידי ביטוי היטב במהלך כהונתו כרמטכ"ל, כך לדברי כמה קצינים בכירים, שחלקם ישבו במטה הכללי בראשותו של כוכבי. לדברי אחד מהם, אלוף במילואים, כוכבי הנהיג כרמטכ"ל "עריצות מחשבתית מאוד ברוטאלית".
לדבריו, כוכבי "הוא איש שדרש נאמנות או השד יודע מה. כל דעה שאולי לא בדיוק היתה אחד לאחד עם דעתו - הוא לא היה מוכן לקבל. בגלל זה הוא גם לא הביא לדיונים מול הדרג המדיני אלופים שאולי היו יכולים לחלוק עליו, אלא רק כאלה שתמכו בדעותיו. כוכבי דגל בשיטה הזו ברמה קיצונית. קולות אחרים שנשמעו, אם נשמעו - ירד עליהם גרזן".
בכיר אחר בצבא בתקופתו של כוכבי טוען ש"כוכבי הלך עם כל מיני תפיסות שהוא האמין בהן באמונה יוקדת. הבעיה היא שהוא משכנע את כולם שהוא צודק. מי שלא משתכנע, זז הצידה או חוטף". לדברי אלוף אחר לשעבר, "אני נגד ההתנהלות הזו של כוכבי. עמדתי שונה מההתנהלות הזו, והוא חטא בה".
אחד ממקורביו של כוכבי אומר כי "בשומר החומות אוגדת עזה קיבלה מכוכבי אות הצטיינות כי היא בלמה חדירות באוויר, ביבשה ובתת־קרקע. המכשול עבד אז היטב. בשום תרחיש צה"ל לא היה ערוך לפשיטה כזו של חמאס לשטח ישראל"
אחד הקצינים שסירב להסכים באופן גורף עם כוכבי והתבלט כאופוזיציה שלו במטכ"ל, היה מפקד חיל האוויר דאז, האלוף (מיל') עמירם נורקין. לדברי אחד מאלופי צה"ל לשעבר, כוכבי סירב בשל כך לצרף את נורקין לדיונים שערך מול הדרג המדיני. "באיזשהו שלב שאלתי את נורקין למה הוא לא מגיע לדיונים בירושלים", אומר אותו אלוף. "הוא אמר לי 'כוכבי לא מאשר לי'".
שיא המתח בין כוכבי לנורקין הגיע סביב מבצע "מכת ברק" להפצצת ה"מטרו" של חמאס במבצע שומר החומות ב־2020. "אביב טמטם את כל המערכת כדי שיבינו ש'מכת ברק' זה הקונץ הכי מתוחכם. הוא עשה כל מה שניתן כדי להעלים את העובדה שנורקין היה היחיד בחדר שהתנגד לקלף הזה", טוען קצין בכיר מאותה תקופה.
גם קצינים זוטרים יותר התנגדו אז למבצע, שתואר בידי כוכבי כהצלחה מסחררת ל"השמדת המטרו של חמאס", אך התברר בדיעבד - ובמיוחד אחרי הכניסה הנוכחית לעזה שחשפה את היקף המנהרות שחפר חמאס - ככישלון חרוץ. בסביבתו של כוכבי מכחישים את הטענות על דם רע בינו לבין נורקין וטוענים כי גם נורקין תמך ב"מכת ברק" בסופו של דבר, וכי המבצע השיג חלק ניכר ממטרותיו.
"קידם גם דעתנים"
הנטייה של כוכבי להקיף את עצמו בקצינים שממעטים לחלוק עליו באה לידי ביטוי ביתר שאת בכל מה שנוגע לתחום המודיעין. כרמטכ"ל הוא מינה לתפקיד ראש אמ"ן את אחד האנשים הקרובים אליו ביותר בצבא, אהרון חליוה. בתקופתו של כוכבי כרמטכ"ל אוישו גם שני תפקידים בכירים נוספים באמ"ן בידי קצינים המקורבים לכוכבי: תת־אלוף עמית סער, עוזרו האישי של כוכבי כראש אמ"ן, שמונה לראש חטיבת המחקר; ותת־אלוף ג', ששימש ראש לשכתו של כוכבי כראש אמ"ן, אשר מונה לראש חטיבת ההפעלה.
"מה לעשות שכוכבי קידם כל מיני קצינים מוכשרים, ובהם גם כאלה שהיו פקודים שלו?" אומר בתגובה אחד ממקורביו של הרמטכ"ל לשעבר. "הוא קידם גם קצינים שלא עבד בצמוד אליהם, קצינים סופר־דעתנים שלא מפחדים להביע ביקורת, כמו אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס ואלוף פיקוד צפון אורי גורדין".
גם הפעם, לא כולם משתכנעים. "הלקח המרכזי של ועדת אגרנט, שבדקה את המחדל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים, הוא כל עולם האיפכא מסתברא באמ"ן", אומר בכיר לשעבר בצבא. "כוכבי פעל הפוך, כשמינה אנשים שנוטים להסכים איתו. בדיוק ככה אתה מייצר קונספציה".
את הקונספציה שהתגבשה בצה"ל בכלל ובאמ"ן בפרט בתקופתו של כוכבי אפשר לסכם בשתי מילים: "חמאס מורתע". כוכבי אף התבטא כך בנאומים ובראיונות שנתן. "בזירה הפלשתינית ייצבנו קודם כל את עזה", אמר בראיון הפרישה שהעניק ל"ישראל היום".
"כל המערכת הפלשתינית היתה מתנהגת אחרת אם עזה היתה מתנהגת אחרת, ואני מעריך שיש לה סיכוי להישאר יציבה ועם רמת ביטחון גבוהה".
לדברי אחד ממקורביו, כוכבי "לא רואה את החיים הפוליטיים אפילו באופק". אדם אחר שנפגש איתו לאחרונה מעריך בזהירות כי "ברור לי שעד למלחמה אביב כיוון לפוליטיקה וחיכה לזמן המתאים. עכשיו הוא יצטרך לחכות הרבה יותר"
לדברי בכיר לשעבר באמ"ן, "ברור לגמרי שכוכבי הוא ספונסר של העניין הזה כרמטכ"ל. הרצי, בעיקר כאלוף פיקוד דרום, מחבק את הדברים ואחריו גם האלוף אליעזר טולדנו וגם כמיל אבו רוקון, מתאם הפעולות בשטחים, שמסביר לכולם כמה חמאס מורתע. הם העדיפו לא רק לזרום עם הקו הכללי של כוכבי - הבעיה העיקרית היתה החשיבה הקבוצתית והיעדר ביקורת. לא היה אף אחד שאמר שהוא רואה משהו מעט שונה".
הקונספציה הזו קנתה אחיזה גם בדרג המדיני, הן בשל הכאוס הפוליטי שאפיין את כהונתו של כוכבי כרמטכ"ל, והן בשל התעקשותו של כוכבי על התזה שבנה. "אביב נהנה מדרג מדיני לא יציב שהיה תלוי בו, כולל ראשי ממשלה חדשים כמו בנט ולפיד", מסביר קצין בכיר לשעבר. "זה היה נוח לאביב, שהיה חזק מול הדרג המדיני ונתפס כבעל סמכות, בגלל שהיה אי של יציבות בתוך הכאוס הפוליטי.
"הפוליטיקאים אמרו לעצמם 'יש לי מקום אחד שפוי במדינה הזו, שבראשו עומד רמטכ"ל גבוה עם עיניים כחולות שהיה בעבר ראש אמ"ן. אם הוא אומר שהחמאס מורתע, מי אני שאחלוק עליו?'
"אגב, אביב לא דיבר רק על חמאס כגוף שמורתע, אלא גם על יתר האויבים. היום אנחנו רואים את חיזבאללה והח'ותים במלחמה, ומבינים שהכל היה פקה פקה".
לדברי שר שישב בקבינט בתקופתו של כוכבי כרמטכ"ל, "אני זוכר במפורש את כוכבי מוביל את התזה שסינוואר מעדיף את הכובע שלו כמי שאחראי על תושבי עזה ורווחתם, על פני הכובע שלו כמוביל ההתנגדות, המוקאוומה. אני זוכר ויכוח שלי איתו, שבו היה לי ברור שהוא לא מבין בצורה נכונה את חמאס. אבל כוכבי תמיד מדבר בביטחון עצמי ומתוך מה שנראה כשכנוע פנימי עמוק בתזה שלו. היום אנחנו יודעים שהתזה שלו לגבי חמאס היתה שגויה באופן מובהק".
בסביבתו של כוכבי טוענים מנגד כי בתקופתו כרמטכ"ל, המודיעין הצביע באופן חד־משמעי על כך שפני סינוואר לא למלחמה. "מתישהו היה סוויץ' באופן שבו סינוואר חושב", אומר אחד ממקורביו. "השאלה היא מתי זה קרה ולמה לא זיהינו את זה".
בכל אופן, לדברי גורמים אזרחיים בעוטף עזה, צה"ל של כוכבי לא נתן גם לעובדות בשטח לסדוק את הקונספציה בדבר הרתעת חמאס. "בתקופה של כוכבי כרמטכ"ל הדיונים מול הצבא הפכו להיות יותר דיונים תיאורטיים־פילוסופיים־אקדמיים, והרבה פחות מחוברים לשטח", אומר אחד מהם. "אם למשל היינו מגיעים לצבא ואומרים להם 'בנו עמדה מול אחד היישובים שלנו, זה ברור שחמאס מתחמש ואוסף מודיעין כדי לתקוף אותנו', הטענות שלנו נהדפו. אתה בא לסקירות ולמפגשים מול קצינים, והכל נעשה עם המון מצגות יפות ושיח פילוסופי, וכמובן עם האמירה ש'חמאס מורתע', שחזרה על עצמה שוב ושוב. העמדה היחידה שהצבא היה מוכן לשמוע היתה עמדת הצבא".
תזה נוספת שפיתח כוכבי נגעה לתפיסת ההגנה של צה"ל. גם היא, בדומה לתחום המודיעין, התבססה בעיקר על טכנולוגיה. במסגרת התוכנית הרב־שנתית "תנופה", שעליה היתה גאוותו של כוכבי כרמטכ"ל, הוא פעל ל"שדרוג חטיבות ההגנה המרחביות לחטמ"ר חכם, המבוסס על טכנולוגיות מתקדמות של קישוריות רחבה, סנסורים חדשניים ובינה מלאכותית", לשון התוכנית, תוך צמצום הכוחות האנושיים במערך ההגנה. לדברי גורם שהיה מעורב בגיבוש "תנופה", התוכנית "הושקה בטונות של יחסי ציבור שעכשיו כוכבי רק ירצה למחוק, כי היא חושפת את ערוותו לעיני כל. כוכבי יזם את השינוי האסטרטגי הכי גדול של צמצום כוחות והישענות על טכנולוגיה".
הגישה הזו התבטאה היטב בקו הגבול מול הרצועה. כוכבי, שראה בנפשו צבא של רובוטים מגן על קו הגבול בדרום, האמין כנראה שניתן לצמצם את הסד"כ האנושי בקו המגע תוך הסתמכות על המכשול הטכנולוגי, "חלק מ'קיר הברזל' של תפיסת ההגנה שלנו", כפי שאמר בטקס חנוכת המכשול בדצמבר 2021.
ב־7 באוקטובר הוכחה תפיסת ההגנה הזו כשגויה: חמאס הצליח לנטרל את המרכיבים הטכנולוגיים של המכשול, כולל אמצעי התצפית, הקשר ומערכות ה"רואה־יורה". אוגדת עזה לא נותרה רק עיוורת לנעשה בקו הגבול, אלא גם בלי כוחות בשטח שיוכלו לבלום ביעילות את המתקפה. "צמצום כוחות הבט"ש מול הרצועה זה אירוע של כוכבי", אומר גורם במערכת הביטחון.
אחד ממקורביו של כוכבי אומר, מנגד, כי "טכנולוגיה בקו הגבול יש מאז ומעולם, וגם בעזה זה תהליך אבולוציוני. בשומר החומות, למשל, אוגדת עזה קיבלה מכוכבי אות הצטיינות כי היא בלמה חדירות לשטח ישראל באוויר, ביבשה ובתת־קרקע. המכשול עבד אז היטב, היה לו תפקיד מרכזי. אבל המכשול גם נועד למה שהוא נועד: בשום תרחיש צה"ל לא היה ערוך לפשיטה כזו מאסיבית של חמאס לשטח ישראל".
"תותחים במקום גרביים"
כשרואים את פעילות צה"ל בעזה, צריך לתת לכוכבי נקודות זכות. אחד ממיזמי הדגל שלו כרמטכ"ל היה הכנת הצבא ל"תמרון רב־ממדי" שכולל שילוב מתוחכם בין כוחות הקרקע, האוויר והמודיעין ונועד לאפשר להם לפעול בשיתוף פעולה שיגביר את הקטלניות כלפי האויב ויצמצם את האבידות לכוחותינו. למרות השקט היחסי ברצועת עזה, התעקש כוכבי להכין את הצבא בתקופתו כרמטכ"ל לכיבוש הרצועה, וחייליו התאמנו על אותו "תמרון רב־ממדי" ברצינות רבה.
כוכבי אף מינה את קצין השדה המוערך, תת־אלוף (מיל') צ'יקו תמיר, לאחראי להכנות הללו, והקצה לשם כך את מתקן האימונים המתקדם של זרוע היבשה בצאלים. היחידות הסדירות של חיל הרגלים, כמו גם כוחות מילואים, התאמנו שם על כיבוש הרצועה תחת עינו הפקוחה של תמיר, תוך תרגול של הפעלת אש מהאוויר והסתמכות על מידע מודיעיני שזורם כל העת ישירות לשטח.
האימונים הללו, וכן שיטת העבודה החדשנית שפיתח צה"ל, מוכיחים עצמם במלחמה הנוכחית. "היום, כשאתה רואה את חיל האוויר מפציץ מאה מטר מכוחות היבשה ברצועה, או את היכולת של המודיעין וחיל האוויר לפגוע במאות מטרות - זה תוצאה של ההכנות שכוכבי עשה למלחמה", אומר קצין בכיר לשעבר בצבא היבשה. "כוכבי גם לא ויתר על צבא המילואים והתעקש להצטייד בארבע שכבות של הגנה אווירית ובאלפי מיירטים. הוא הכין את הצבא למערכה שאנחנו רואים עכשיו".
"כוכבי טבע את הביטוי '3,000, 300, 30, 3'", מצטרף בכיר אחר לשעבר. "הפצצה של 3,000 מטרות ביום, 300 מחבלים מחוסלים ביום, 30 שניות לתקיפה של מטרה מזדמנת ו־3 דקות לתקיפה של מטוס קרב. אלו מספרים וקבועי זמנים שלא היו אפשר לדמיין לפני כמה שנים, ועכשיו רואים איך הגישה הזו באה לידי ביטוי בלחימה בעזה. כוכבי גם אמר במהלך כהונתו שצריך להשקיע 'בתותחים במקום בגרביים', וחטף על זה, אבל בדיוק על זה הוא דיבר - אם לא היינו מצטיידים בחימוש ובאמצעים לקראת המלחמה הנוכחית, היא היתה נגמרת כבר לפני חודשיים, כי לא היו נשארות לנו פצצות".
את פירות התמרון הקרקעי בעזה, כאמור, קוצר כעת רמטכ"ל אחר. "אם כוכבי היה עדיין בתפקיד, הוא היה יכול להוציא לפועל את כל התוכניות של הצבא, תוכניות שהוא עבד עליהן בתקופתו כרמטכ"ל ושהצבא התאמן עליהן בצורה מאוד רצינית", אומר קצין בכיר לשעבר. "לצערו, זה כבר לא יקרה תחת פיקודו".
itayilnai@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו