גבירותיי ורובוטיי

הרעיון של רובוט שישנע למעננו משלוחים נשמע מעולה על הנייר, אבל נראה אותו צולח רחוב מיוזע בישראל

לאחרונה קראתי בכל מיני מקומות על ניסיונות שעורכות רשתות סחר גדולות בביצוע משלוחים של חבילות ומוצרי מזון באמצעות רובוטים, שינועו בנסיעה על המדרכות בערים. חברה רוסית כבר מבצעת ניסוי ברובוט כזה בתל אביב, וזה בהחלט מסקרן ומגרה את הדמיון.

בסרטון של אמזון, למשל, אפשר לראות מעין עגלה בגודל של צידנית המתגלגלת לה באופן עצמאי ברחובות, עם שישה גלגלים והרבה מצלמות המביטות לכל הכיוונים. הצידנית יודעת לעלות על מדרכות, לחצות מעברי חציה, להיזהר מהולכי רגל ומחיות מחמד ולא להיתקל במכוניות.

מבחינת הלקוחות, זה נשמע נהדר. מי לא ישמח שהחבילה מאמזון או מעלי אקספרס תגיע לו עד הדלת, ועוד בלי שליח שמזיע, חופר, מבקש כוס מים, מתעניין כמה אתה משלם פה שכירות ושואל אם אפשר להשתמש בשירותים שלך.

 

 

אבל לא בטוח שהניסוי, שעובד היטב אצל האמריקנים המנומסים ובעלי המדרכות הרחבות, מתאים לנו כל כך. כמי שבזמנו ניסה לפלס את דרכו בתל אביב עם עגלת תינוקות, אני יודע כמה מכשולים עוד מצפים ל״צֵידָנירכב״ או ״רובוטֶנביס״ הזה ברחובותינו. אנחנו צפופים ועצבניים יותר, הולכי הרגל אצלנו עסוקים בטלפון הסלולרי ולא רואים אף אחד ממטר, והמדרכות מלאות בקורקינטים זרוקים, באופניים חשמליים, במכוניות שחונות על חצי מדרכה או באופניים שקשורים לעמוד חשמל.

מדרכות תל אביב מלאות גם ב״חבילות״ שהותירו אחריהם הכלבים, כך שאם המתכנתים החרוצים לא יוסיפו לרובוטים פיצ׳ר שמזהה מפגעים כאלה, המשלוח שהזמנתם ממסעדת הגורמה עלול להגיע אליכם עם תוספות שלא מופיעות בהזמנה המקורית. העיניים הרגישות של הצידנית האוטונומית יקלטו בדרך את שלטי הקמפיין המעודן של עיריית תל אביב, המבקש מאיתנו לא להיות חראים ולאסוף את מה שהכלבים שלנו השאירו באמצעות פורטרטים ענקיים של קקי. המראות הקשים עלולים לבלבל את הרובוטים ולגרום להם לקצר במוח.

איור: טל לזר

 

גם אם מבחינת עבירוּת הצידנירכב יסתדר ברחובות ארצנו, יש בהחלט מצב שהוא ייתקל ביחס עוין מצד השליחים האנושיים של וולט ותן ביס, שיחושו, ובצדק, שכמו במהפכה התעשייתית, המכונה גוזלת את פרנסתם ואת טיפיהם - ועלולים לנסות לשבור לה זרוע של מצלמה.

במהלך הנסיעה בכבישי ישראל הרובוטית עלולה להיתקל בצעקות כמו ״מי נתן לך רישיון?״ (״ג׳ף בזוס״ זו לא תשובה טובה) ולספוג קללות מנהגים שהיא מעכבת בזמן שהיא עוברת במעבר חציה (או כשהיא לא נותנת לנהג להידחף לפניה). כדי שהצידנרכב תוכל באמת להשתלב בכבישי ישראל, המתכנתים צריכים להוסיף לכישורי הזרוע הרובוטית שלה תנועות של ״למה מה קרה?״ ואצבע משולשת; או יכולת לענות למי שצעק לעברה ״כוס אמק״ - ״לאמא שלי לא היה דבר כזה, מקסימום כניסת יו.אס.בי״.

עד שיסללו כאן מסלולים מיוחדים לרובוטים, הרובוט הישראלי צריך להתאים את עצמו לחוקי הנהיגה הלא כתובים ולסגל לעצמו אפתיה של נהג מונית. רצוי שיידע לעקוף את התור ברמזור ולשאול ״אלנבי זה שמאלה?״, או לנסוע כמו רכב ארבע על ארבע בחולות של געש, כדי לא לעמוד בפקקים.
הישראלי שיודע לשדוד פיצוציות, לעקור כספומטים מהקיר ולגנוב מכוניות ממשחטות רכב, יתקשה שלא להתעמר בצידנית השברירית, שנוסעת ללא הגנה ברחובות. יש סיכוי טוב שיהיו מי שינסו לשדוד את תכולתה, כך שיהיה צריך להצמיד אליה רובוט מאבטח, או לפחות רובוטריק. גם אם השוד לא ייערך פיזית ברחוב, יהיו האקרים שישתלטו על המשלוח מרחוק וידאגו שיגיע לכתובת שלהם, אבל ישולם על ידי מישהו אחר.

אם היזמים רוצים להיות מדויקים יותר, כדאי שיתאימו את הצידנית לשכונה שאליה מיועד המשלוח, כדי שסגנון הדיבור של הרובוט והמראה החיצוני שלו ישתלבו באופי המקומי. רובוט שמגיע עם מכונת אספרסו עבור זוג יאפים במרכז תל אביב צריך להיראות אחרת מזה שמביא קיגל לארוחת ערב למשפחה בבני ברק. אצל הבני־ברקי רצוי שברירת המחדל שלו תהיה יידיש, ואם מדובר ברובוטית - שתתלבש צנוע, כדי לא לעורר את היצר אצל רובוטים אחרים, על פי המשפט ״כל כבודה בת רובוט פנימה״.

העידן החדש מציף כמה שאלות חשובות. למשל - שאלת הכשרות: האם צריכה להיות הפרדה בין רובוטים חלביים לבשריים? מה דינה של צידנית ממונעת שנוסעת בשבת? האם עבור לקוחות שומרי שבת יש צורך ברובוט שמוּנע בעזרת שעון שבת ופלטת שבת? והאם בגלל שהוא מיוצר ביפן, הוא יכול להיחשב כגוי של שבת?

ועוד: איך נוודא שרובוט שנוסע בשיטפונות הקבועים בחורף לא יחטוף קצר מהשלוליות? איך עוטפים מרק מיסו כך שבמהלך הנסיעה הוא לא ישפריץ על המערכת החשמלית וישבית את הנסיעה? האם הרובוט שמביא בגד חדש מוויקטוריה סיקרטס ימתין עד שתסיימי למדוד כדי שתוכלי להחזיר את הפריטים שלא אהבת? האם הוא יידע להבחין שבמקום הפריט החדש ניסית להחזיר חזייה של סבתא משנות ה־70?

האם יהיה סביר לשאול את הרובוט "איך זה יושב עלי?"? האם הרובוט בעל הבינה המלאכותית יידע לשקר באופן משכנע כמו המוכרת בחנות וידקלם את התשובות ״מדהים עלייך״, ״אל תדאגי, זה מתכווץ בכביסה״ ו״תהיי רגועה, זה מתרחב במייבש״?

האם מצופה מאיתנו לשלשל לכיסו של הרובוט טיפ? אם לא ניתן לו טיפ, האם הוא ידפוק לנו פרצוף של פולנייה מהגיהינום?

בעקבות חברות המשלוחים, לא ירחק היום ולכל אחד מאיתנו יהיה רובוט פרטי, שיעשה עבורו שליחויות וקניות, יסיע את הילדים לחוגים, יאסוף בשבילנו את הכביסה, יקרא בשבילנו את הספר שכולם מדברים עליו, יעמוד בשבילנו בתור לקופת חולים, ובעתיד אולי אפילו יעשה במקומנו את בדיקת לחץ הדם. נצטרך רק ללמד אותו להגיד ״אני רק שאלה״, ו״מי אחרון?״, ולהסביר לו את משמעות התשובה ״אתה״.

האיטלקי שובר שורות

השבוע זכתה באירוויזיון להקת רוק איטלקית עם שיר שלא נשמע כמו מה שהורגלנו לשמוע בתחרות. אני דווקא אהבתי את הכיוון, וגם את העובדה שהאיטלקים הצליחו לנער את הפורמט עם קצת גיטרות ותופים. אבל נושא השיחה העיקרי היה הזמר האיטלקי, שנראה כמי שעושה סמים על השולחן בשידור חי, או מנקה את השולחן באמצעות האף.

אני פחות מתמצא בתקנון התחרות, אבל מניח שזה יותר עניין של משטרת הולנד מאשר של הפרנק נף התורן. לגלי עטרי זה לא היה קורה (הלהקה שלה לא היתה ״חלב וגראס״). מצד שני, למה ציפיתם מלהקת מטאל שבאה לנגן במדינה כמו הולנד, שבה בכל פינה יש קופי שופ שהוא לא ממש סטארבקס?

מעבר לכך שמי שעושה סמים מול מיליוני צופים הוא סתם טמבל, אני לא ממש מבין איזה ריגוש הוא עוד צריך ברגע הכי מרגש שיש - כשהוא זוכה בעוד רגע בתחרות. אני במקומו הייתי מחפש דרך להרגיע את עצמי עם פרחי באך. 

yairn@israelhayom.co.il

כדאי להכירi