עם תחילת המלחמה הגעתי למחסני החירום של גדוד 872 (תותחנים, מילואים). בגלל פציעה קודמת לא שובצתי לצוות של תותח ונסעתי בטיולית עם חיילי הרזרבה. בהגיעי למפקדת הגדוד ביקש ממני הרס"ר לקבל אחריות לכל עניין התחמושת. את יגאל, אחי (לצידי משמאל, בתמונה), שהיה אחראי תחמושת בגדוד קטיושות 240 מ"מ, פגשתי ב־15 באוקטובר כשהגדוד שלו ירד מהגולן ונשלח לסיני.
כאשר עבר לידנו חייל עם מצלמה, ביקשנו שיצלם אותנו יחד. בהמשך הגדוד של יגאל חטף הפגזה רצינית שבה נהרג המג"ד וחיילים נוספים נהרגו ונפצעו, והגדוד שלו סיים את חלקו במלחמה. אני נפצעתי ברגל וביד בהפגזה של המצרים באזור התעלה. לאחר האשפוז הייתי בבית הבראה, ואחר כך עוד הספקתי לחזור לסיני ולשרת בגדוד עד לשחרור.
