ב־07.10.1973 קיבל יעקב צו גיוס, אך מאחר שהחלטנו להתחתן באותו תאריך, שחררו אותו מפקדיו ל־48 שעות. זוגות רבים שנקלעו לאותו מצב החליטו לבטל את החתונה, אבל אנחנו התעקשנו, ורבים מהאורחים הגיעו לאירוע לבושים במדים.
באולם השני היה זוג שהתזמורת שלו גויסה והזמנו אותם לרקוד איתנו. יעקב חזר מהמלחמה לאחר כשבעה חודשים, ובינתיים נולדה תינוקת אשר עזרה לנו לשמור על השגרה ועל השפיות. התובנה העיקרית שלו לדור הצעיר, עד היום, היא - לעולם לא להיות שאננים.
