"מלחמת יום הכיפורים הולידה פוסט טראומה גם במוזיקה הישראלית והעולמית"
מה ההבדל בין השירים שיצאו אחרי מלחמת יום הכיפורים לאלה של ששת הימים ומלחמת העצמאות? • האם לאונרד כהן היה בכלל מרגל? • ואיך השפיעה המלחמה על פינק פלויד, רמי פורטיס והמוזיקה הישראלית והעולמית בכלל? • דויד פרץ בשיחה מרתקת על המוזיקה והתרבות במלחמת יום הכיפורים וסביבותיה, בפודקאסט "אמנים במלחמה"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
"למלחמת יום הכיפורים היתה השפעה דרמטית על המוזיקה הישראלית", אומר דויד פרץ, חוקר מוזיקה ואמן, שחקר את המוזיקה הישראלית בעשורים הראשונים אחרי קום המדינה.
"אמנים במלחמה" עם דויד פרץ // מראיין: יריב פלג // צילום ועריכה: דניאל שפע // קריינות: אסף כשר // גיטרה: ניצן קופלר
"אם אחרי מלחמת העצמאות שירים כמו 'באב אל וואד' ואחרים עסקו באבל הקולקטיבי, ואחרי מלחמת ששת הימים שרו על הניצחון ההירואי, אחרי מלחמת יום הכיפורים אפשר להרגיש את השבר הפרטי, שנוגע כמובן באבל הלאומי. שירים כמו 'החיטה צומחת שוב', למשל, או 'היכן את חייל' של אהובה עוזרי, שאגב נפסל להשמעה ברדיו בגלל 'רמת עברית נמוכה', לא פחות, נגעו באבל פרטי – אבל גם בציבור כולו.
"השפעת המלחמה נמשכה גם בשנים שלאחר מכן, למשל עם האלבום הראשון של רמי פורטיס, 'פלונטר'. פורטיס שירת כחייל בנ"מ במלחמה, ולמרות שפלונטר יצא רק ב-1978, יש בו סימנים רבים המעידים על התמודדות עם פוסט טראומה".
בשיחה מרתקת בפודקאסט "אמנים במלחמה", מספר דויד פרץ איך שינתה המלחמה את פני המוזיקה בישראל ובעולם, מפתיע עם תיאוריית קונספירציה על ביקורו הידוע של לאונרד כהן בישראל בזמן המלחמה והופעותיו מל הלוחמים בחזית ושופך אור חדש על הקשר בין המלחמה לאלבום המופת "דארק סייד אוף דה מון" של פינק פלויד.
לכל הפודקאסטים של "אמנים במלחמה" - פרויקט מיוחד לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, מבית "ישראל היום"