בחודש שעבר טליה עובדיה ושחף רז שברו שוב את הרשת, כשהתברר שפיינליסט "האח הגדול" הציע לזוכת העונה נישואים. זה היה רגע השיא של מערכת היחסים, שהחלה מול יותר מ־100 מצלמות בריאליטי ושימחה רבים מהמעריצים שעקבו בציפייה אחרי כל התפתחות בה. בראיון זוגי ראשון וחגיגי, הם מתפנים לדבר לראשונה על הכל.
"בדרך לחתונה עוצרים ב"ישראל היום". טליה ושחף בצילומי השער למגזין "שישבת" // כתב: אסף הדר // צילום: משה בן שמחון
"אתה מכיר את התחושה הזאת שאתה כבר ממש רוצה לעשות משהו, ואתה לא יכול לחכות, ואתה ממש רוצה שזה יקרה?" שחף פותח, "אז זה היה בדיוק ככה".
איפה זה קרה?
"טליה השתתפה בתצוגת אופנה במילאנו, ואני הגעתי מפסטיבל בבלגיה להפתיע אותה שם. היא לא ידעה שאני מגיע, ובטח לא על ההצעה. ידעתי שאני רוצה לעשות את זה במקום מסוים שהוא מקום מאוד רומנטי ופסטורלי, כזה שאי אפשר לטעות בו, אבל בדרך דברים השתבשו".
איך היתה הפגישה הראשונה שבה הפתעת אותה?
"כשהגעתי לשם היא לא היתה זמינה, ובמקום להגיע אליה לחדר חיכיתי לה מחוץ למלון. אחרי רבע שעה היא יצאה מהחדר, ורצתי אליה. אביבית בר זוהר, שהיא ממש חמודה, היתה שם במקרה ותפסה את הרגע. טליה עדיין היתה בשוק ולא הבינה מה קורה - וזה כבר היה בסטורי של אביבית, ומשם בכל הרשת".
מתי הגיעה ההצעה?
שחף: "הרעיון להציע קיים במחשבה ובתכנון מאז שחזרנו מתאילנד בפברואר. אחרי החופשה הזאת כבר הבנתי שזה הולך לשם, והתחלתי לעבוד על הטבעת וההצעה, אבל זה נדחה בגלל הפציעה שלי ביד. אלו היו חודשיים מאוד קשים בשבילי, שהובילו למתחים בינינו".
טליה: "אני חושבת שגם פחדת".
שחף: "היה גם פחד. זה אקט גדול, ובמקרה שלנו הוא עוד יותר גדול, וזה לגיטימי".
מתי התחלת לעבוד על הטבעת?
"פניתי לבחור בשם מתן קדוש שמאוד אוהב אותנו, והוא שמח שפניתי אליו. לגבי העיצוב נעזרתי באחותה. היתה בו תשוקה מאוד גדולה לעשות את זה, והוא היה מאוד סבלני איתי, כי חלק מהזמן הייתי עסוק בעיצוב, ואחר כך דחיתי כי הייתי בחצי דיכאון בגלל היד".
תחזירו אותי לערב ההצעה במילאנו.
שחף: "במילאנו הולכים לישון מוקדם יותר, והמסעדה שבה תכננתי להציע היתה סגורה. חזרנו למלון בלילה, פגשנו כמה חברים מההפקה של התצוגה שלה, וברגע שנשארנו לבד וכבר היה מאוחר - הרגשתי שאני חייב לעשות את זה".
ככה, בחדר?
"זאת היתה סוויטה יפה, ירח רומנטי, ואמרתי: יש לי פה הזדמנות, כי אם אני מחכה למחר אני מפספס את זה. לקחתי אותה למרפסת, היה לי נאום קטן וכרעתי ברך".
מה אמרת?
שחף: "אני לא זוכר מילה ממנו, אני זוכר רק את הלך הרוח".
טליה: "אני זוכרת. הוא אמר לי 'בואי החוצה, אני רוצה לשאול אותך משהו'. בכלל לא חשבתי בכיוון הזה, כי הייתי עדיין בשוק שהוא הגיע למילאנו בהפתעה. יצאנו החוצה והוא כרע ברך. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושהוא רצה לעשות את זה כבר הרבה זמן. הוא שאל אותי: 'תרצי לחיות איתי כל החיים?'".
איך הגבת?
"חשבתי שהוא מסתלבט עלי. מרוב שלא ציפיתי - לא האמנתי כשזה קרה. הייתי בהלם ועם דמעות בעיניים, ולקח לי רגע להבין אם זה אמיתי או לא. הוא שם לי את הטבעת על האצבע, וזה היה הרגע הכי מאושר בחיים שלי".
שחף: "זאת היתה סוויטה יפה עם ירח רומנטי. אמרתי לעצמי שאם אני מחכה עם זה למחר, אני מפספס את ההזדמנות. בסוף כרעתי ברך, היה לי נאום קטן שאני כבר לא זוכר ממנו כלום"
יש תיעוד של זה?
שחף: "לא, וזו קצת אשמתי. עשיתי את זה כי ידעתי שאני רוצה לעשות את זה, וכבר לא הסכמתי ששום דבר יעצור אותי. יכולתי להקליט וידאו, אבל כנראה זה היה גדול ממני. אבל אני ממש בסדר עם זה, כי בתור שניים שהכירו בתוך בית עם יותר מ־100 מצלמות - זה בסדר אם אחד מהרגעים הכי פרטיים שלנו לא יהיה מתועד".
טליה: "אחרי שזה קרה ונרגענו, דיברנו והחלטנו שזה סוד רק של שנינו, ושאנחנו רוצים שכרגע רק אנחנו בכל העולם נדע מזה. האבסורד הוא שהתעוררתי בבוקר, הורדתי את הטבעת והחזרתי לו אותה כדי שלא יראו".
שחף: "ברגע שהיינו חוזרים לחדר היא היתה מבקשת אותה. אולי בגלל שהזוגיות שלנו נבנתה מול מצלמות ונשארה חשופה, היתה לנו הנאה מזה שרק אנחנו יודעים מכך".
לא סיפרתם להורים?
שחף: "ההורים ידעו שזה הולך לקרות, והם חיכו לזה בטירוף. סיפרנו להם למחרת".
איך הרגשתם כשזה דלף?
טליה: "הצלחנו לשמור על זה בסוד במשך שבוע שלם, ואכלנו כאפה רצינית כשזה הודלף. בשנה האחרונה איבדנו שליטה על הרבה דברים, אבל כשזה משהו אישי כל כך שיוצא החוצה - זה הסריט אותנו. תכננו משהו מסוים והוא נהרס לנו, אבל לא נתנו לזה להשפיע עלינו יותר מדי".
טליה: "אני זוכרת. הוא אמר לי 'בואי החוצה, אני רוצה לשאול אותך משהו'. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושהוא רצה לעשות את זה כבר הרבה זמן. הוא שאל: 'תרצי לחיות איתי כל החיים?'"
"הספק שיחק לי בראש"
בהמשך הכתבה הם עוד יספרו על איך תיראה החתונה ומתי תתקיים, אבל קודם נזכיר: עובדיה ורז נפגשו לראשונה בתוך בית "האח הגדול", ומי שההפקה תכננה להפגיש אותה עם האקס מהעבר - מצאה אהבה דווקא במקום אחר.
הכל התחיל בחיזורים שלו אחריה, שהתקבלו בצורה פושרת ומלאה בחששות ובמגננות מצידה. כמו בסיפורי האהבה היפים ביותר, גם במקרה שלהם העקשנות שלו היא זו שהביאה בסופו של דבר גם לשחרור, ומאז הלב של שניהם לא מפסיק לפעום בעוצמות גבוהות מאוד.
"שבוע לפני שיצאנו מהבית כבר התקרבנו, והיה שבוע אינטנסיבי, אבל עוד לא ישבנו לבד בלי מצלמות, וזה היה מאוד חסר", שחף מספר על הימים הראשונים של בניית הקשר מחוץ לבית "האח", בחיים האמיתיים. "רק אחרי ארבעה ימים הצלחנו לייצר זמן שהוא רק שלנו. היתה לנו שיחה על הנכונות של שנינו בדבר הזה, וזו היתה הפעם הראשונה בלי מצלמות".
טליה: "זה היה מאוד מורכב, וימים מאוד ארוכים ואינטנסיביים. הרבה בלאגן בראש, המוח עמוס והרבה חוסר סבלנות".
איפה נפגשתם בפעם הראשונה אחרי הגמר?
שחף: "הפעם הראשונה שראיתי אותה מחוץ לבית היתה בכלל במשרדי 'רשת', במקרה, כשהגענו לשם בשביל ראיונות. אנחנו יושבים שם על ספסל בניסיון לדבר רגע לבד, אבל גם אז ליווה אותה צוות צילום לסרט שעשו עליה, וכל העולם עלינו ומיליון טלפונים. יצאתי הרגע מבית 'האח', ואני כאילו אמור לחזור לחיים הרגילים, ופתאום אני מתרגל למבטים של אנשים ולטלפונים. זה שוק שאי אפשר להסביר".
בראיון הזכייה של טליה, שהתפרסם במגזין זה, שאלתי אותה למה היא לא עוקבת אחריך, והיא אמרה שלא היה אפילו זמן לזה. היא בעצם שמה עוקב בסוף הראיון.
טליה: "אחרי שלושה חודשים בלי טלפון, לקח לי זמן להתרגל אליו".
שחף: "ביומיים הראשונים דיברתי איתה דרך אחותה, ולהפך. לא נגעתי בטלפון ארבעה ימים, כי הייתי במיליון דברים. לא הייתי מסוגל לגעת בו".
איך היה המפגש הראשון בבית בלי אנשים ובלי מצלמות?
טליה: "זה היה מוזר, כי פתאום הבן אדם שאתה מכיר כל כך טוב, ממקום ספציפי מאוד, עומד לידך בחיים האמיתיים. הייתי מובכת ממנו, וזה נשמע הזוי. כאילו, למה אני מתביישת ממנו?".
שחף: "עד המפגש הראשון הזה היה לי ממש מוזר. הייתי מתעורר בבוקר, וכל מה שהיה אכפת לי ממנו היה מה קורה עם טליה. דאגתי לה ודאגתי לנו. הייתי הולך לראיונות, לתוכניות שגם היא השתתפה בהן, והייתי שואל מה היא אמרה. זה הזוי, כי אני יודע שאנחנו ביחד, אבל תמיד יש לנו את הספק העצמי הזה שמשחק לנו בראש".
אפשר להבין את החששות. היא הרי עשתה לך חיים לא קלים בתוך הבית.
טליה: "הוא אומר שלא עשיתי לו חיים קשים, הוא עוד מתווכח על זה. הוא רדף אחריי ולא שחרר, ואני אומרת את זה ממקום טוב. אני חושבת שזה גם מה שגרם לי להבין שהסיפור הזה אמיתי. דיברנו על זה לא מזמן, וצמד המילים שהשתמשתי בהם היה 'לא שחררת'. עצם העובדה שהיינו סגורים יחד בבית, ולא היתה לי את האופציה לברוח, גרמה לנו להיות היום ביחד, ואני זכיתי".
למעשה, דרך הראיונות שלה לתקשורת הבנת שהכוונות שלה לגביך חיוביות?
"אני זוכר שצפיתי בה ולא התייחסתי לזה שהיא אמרה שאנחנו ביחד, אבל כן הסתכלתי על העיניים שלה ועל שפת הגוף שלה. את האישור הסופי קיבלתי במפגש הזה כשהיינו לבד".
גם אפשר לגעת זה בזה בלי לפחד.
שחף: "גם זה היה".
טליה: "אנחנו מדברים על זה עכשיו וזה מרגיש לי כמו חלום. מרוב שהייתי באופוריה לחזור למציאות, הכל זכור לי מטושטש".
המבחן של הקשר
מאז שיצאו מבית "האח" השתנו חייהם. מלבד המיליון הנכסף שלה, שעדיין לא נעשה בו שימוש ("אנחנו שוקלים לקנות שטח משפחתי במושב, כדי לגור שם כולנו יחד באותו המקום, ואם זה לא ייצא לפועל אני אשקיע אותו"), הם הפכו לבעלי קריירות שמעוררים הרבה עניין. שחף מוביל את הקמפיין של לי קופר, והתמקד עוד לפני הכניסה לבית ביזמות חברתית (למשל, סטארט־אפ שמחבר בין תורמים למתנדבים ללא מטרות רווח, ויוזמה אחרת שמטרתה להניע תקציבים מהמרקטינג לעשייה חברתית כדי להחזיר ערך למותג).
כידוע, המציאות היא קצת יותר מורכבת מעוד ריאליטי, והמשבר הגדול הראשון שהעמיד את מערכת היחסים הפוטוגנית בספק הגיע כחצי שנה אחרי שהם יצאו מהבית. בזמן שהיא נבחרה להוביל קמפיינים, לעצב קולקציה משלה ולממש את הפוטנציאל שטמון במעמד החדש - הוא נפצע בתאונת סקי שהשביתה אותו למשך חודשיים מבאסים, מלאים בחוסר מעש ובהרבה רעשים במוח.
"בתחושה שלי, המשבר הראשון שלנו היה כמה חודשים אחרי שיצאתי מהבית. פתאום היו לי תחושת ריקנות מאוד גדולה ומצב רוח לא טוב, והיה לי ממש רע נפשית, והתחלתי לחשוב שגם לו לא כיף להיות איתי", טליה מספרת. "זה התחיל להשליך על הזוגיות, ופה זו היתה הפעם הראשונה שלא הסתדרנו. המשבר הרציני יותר הגיע כשהוא נפצע ושבר את היד".
שחף: "זו היתה תקופה מאוד קשה, ברמה שהלכנו למישהי להוציא לנו העין הרעה. נפצעתי בחופשת סקי, קרעתי שתי רצועות, חיכיתי לניתוח במשך שלושה שבועות ואחריו הושבתי לחודש שלם. רק השבוע חזרתי להתאמן. הפציעה הזאת עצרה אצלי הכל. הייתי בחוסר עשייה, וזה נכנס גם בינינו והשפיע על היחסים. עצרנו לבחון הכל ושאלנו את עצמנו: רגע, מה קורה? אנחנו רוצים את זה?".
טליה: "המשבר הראשון שלנו היה כמה חודשים אחרי שיצאתי מהבית, ופתאום היתה לי תחושת ריקנות מאוד גדולה ומצב רוח לא טוב. התחלתי לחשוב שגם לו לא כיף להיות איתי". שחף: "זו היתה תקופה קשה ברמה שהלכנו למישהי להוציא לנו את העין הרעה. נפצעתי בחופשת סקי, קרעתי שתי רצועות והושבתי לחודש שלם. זה גם נכנס בינינו והשפיע על היחסים. עצרנו לבחון הכל, ושאלנו את עצמנו: רגע, מה קורה? אנחנו רוצים את זה?"
מישהו מכם עזב את הבית?
"נסעתי לאשדוד באותו סוף השבוע כדי לבקר את סבתא שלי, ואחר כך היא נפטרה. מתוקף הנסיבות היה לי הרבה זמן לחשוב באשדוד. לא היתה פרידה מחוץ לבית, אבל אם לא היינו במצב הזה כנראה הייתי חוזר ביום שני או שלישי. במקום זה חזרתי רק ברביעי".
טליה, איך עברו עלייך הימים האלה?
"נורא ואיום. מהרגע ששחף נפצע הרגשתי שאיבדתי אותו. פתאום הכרתי בן אדם אחר. הוא שקע במחשבות שלו ונכנס ללחץ, וזה השפיע עלינו. באותו הזמן היו לי הרבה עבודות והתחייבויות. מצד אחד, ידעתי שאני צריכה להיות שם בשבילו. מצד שני, היו הרבה דברים שרציתי לעשות, והרגשתי שאני חייבת להיות בהם. הוא הרגיש שלא מספיק הייתי שם בשבילו, ואני יכולה להבין את זה".
את מרגישה שעשית את המקסימום?
טליה: "לא, יכולתי לשים את הדברים על הולד. אבל בסיטואציה שהייתי בה עשיתי את הטוב ביותר. עם כל ההבנה שלי את המצב שלו, גם אני כעסתי עליו שהוא לא מצליח להבין את הסיטואציה שאני נמצאת בה, וכל הסיפור הזה ממש גרם לנו לחשוב אם זה נכון לנו".
איך התגברתם?
שחף: "רבנו יום אחד וזה ערער אותה. ידעתי שאני גורם לה צער, אבל גם אני נפגעתי, אז לא יכולתי לתקן את זה כי האגו לא אפשר לי. בגלל שאני מכיר אותה ואני יודע שהיא לא תשתף אחרים, פשוט עירבתי את ההורים שלה. התקשרתי לאמא שלה, לא ירדתי לפרטים, אבל ביקשתי ממנה לשים לב אליה".
טליה, איך הרגשת עם זה?
"כעסתי. כל החיים שלי אני משתדלת לא לשתף את ההורים שלי בדברים קשים או כואבים, אז למה אתה עושה את זה בשמי? הבנתי שהמטרה טובה, אבל לא רציתי שההורים שלי יהיו מעורבים".
זה עזר?
שחף: "אחרי השיחה עם אמא שלה דיברתי עם אבא שלה. בבית שגדלתי בו לא היינו לוקחים עצות מההורים על איך לקיים זוגיות ארוכה, ובשיחה עם אבא שלה הוא נתן לי כמה טיפים והתייחסתי אליהם טיפה אחרת. כשחזרתי הביתה זה כבר היה ב'מוד' מסוים, וזה הוביל להשלמה שלנו".
איך היתה השיחה שאחרי?
שחף: "קודם כל התחבקנו, התנשקנו ונרגענו. אחרי שנרגענו עשינו את השיחה הזאת של איפה כל אחד מאיתנו לא היה בסדר".
טליה: "לקח לנו זמן להתגבר, כי זה היה המשבר הראשון שלנו והיינו צריכים לדעת להתמודד איתו".
שחף: "במובן מסוים זה היה מאוד בריא לזוגיות שלנו, כי ראינו את הצד השני בקיצוניות שלו, והתגברנו על זה".
לא מזמן קיבלתי תמונת פפראצי שבה את בוכה, מה קרה שם?
טליה: "היינו בדרך לסוף שבוע, רבנו, המצב היה מתוח וירדו לי דמעות. באותה התקופה היינו בצילומים לתוכנית חדשה. גם אם הייתי אומרת לעצמי 'אוקיי, אני רוצה להיפרד' - אין לי את האופציה לתת לזה מקום, כי אנחנו מתמודדים בתוכנית ביחד".
להפך, הזוג שפרש באמצע העונה בגלל פרידה נראה לי הרבה יותר מעניין.
שחף: "גם לי זה עבר בראש, וזה אבסורד, אבל אלו החיים שלנו".
חוזרים אל המצלמות
התוכנית שהשניים התכוונו אליה היא ריאליטי חדש בשם "אוטו אוכל", שיעלה בקרוב ברשת 13. בניגוד ל"האח הגדול" - הפעם, כאמור, הם משתתפים בה כזוג.
"זו היתה חוויה מעניינת ומאתגרת, שווה לחכות ולראות", טליה משתפת. "הבישולים היו מאתגרים והאנשים היו כיפיים", שחף מוסיף.
טובים השניים מן האחד?
טליה: "הגענו יחד, וזה יותר קשה, כי אנחנו כבר לא לעצמנו. מקבלים החלטות ביחד, וצריך לעבוד בשיתוף פעולה. כל פעם כל אחד מאיתנו לקח את ההובלה".
מי יותר דומיננטי במטבח?
שחף: "בדרך כלל היא. כל מה שקשור לאפייה ולמתוקים - היא הרבה יותר טובה ממני. אני גם לא אנסה לקחת את זה ממנה, אבל אני טוב בדברים אחרים".
כשקיבלתם את ההצעה התלבטתם אם ללכת?
שחף: "זה ריאליטי, אבל מאוד אחר. אנחנו רגילים לריאליטי הארדקור, אבל פה הגענו ליום צילום, בישלנו, דיברנו למצלמה והכל היה קול. טליה ואני לא מקצועיים בתחום, אלא יותר חובבנים. עניין אותנו לראות איפה אנחנו עומדים".
בדיעבד, וגם אחרי ההיכרות שלי עם שניכם, נראה שהשתתפות ב"האח הגדול" לא כל כך אופיינית לכם.
טליה: "אלו התגובות שקיבלתי לפני שנכנסתי. 'למה את צריכה את השיט הזה? זה מאוד צהוב, מאוד חושפני, מאוד לא את, ומה תעשי שם?'. אבל היה בזה משהו חשוף שהייתי צריכה בנקודה ההיא בחיים שלי. גם כדי לקבל כאפה, וגם כדי שיראו מי אני. עזוב שבסופו של דבר גיליתי שיש הרבה עריכה שלא חשבתי עליה".
טליה: "הזרקור היום הוא על העשייה שלי, ועל דברים מהותיים יותר מעוד קמפיין שקיבלתי באינסטגרם, אבל אני לא יכולה להתעלם ולשכוח את מה שעברתי שם. שכחתי איך ההורים שלי נראים". שחף: "אני לא מקל ראש בחוויה הזאת, אבל את מעצימה את הפן השלילי. בכל פעם שתתמקדי בשלילי, העוצמות של זה יגברו אפילו יותר"
אתם עדיין מופתעים שיש עריכה בריאליטי?
שחף: "אני הבאתי בחשבון שברגע שאני מגיע - הכל מצולם, ואין לי שליטה על זה. זה דווקא מה שקסם לי".
טליה: "בסופו של דבר בוצעה עריכה שלא האמנתי שתקרה. אני לא צפיתי בעונה עד ששחף היה בחו"ל והיה לי זמן בבית. ערב אחד ישבתי לראות שלושה פרקים, ונפלתי בדיוק על המריבה של שחף, ואז זה היכה בי עד כמה העריכה נוכחת. אני זוכרת את עצמי יושבת בבית לבד ותופסת את הראש".
מה הציק לך?
"היה קטע שבו שחף הלך לפרמדיק וקיבל שעת שינה. ובבית לקבל שעת שינה זה כאילו זכית בלוטו, זה הדבר הכי נחשק בבית. בפרק הראו כאילו חוגגים יום הולדת ושחף לא הוזמן, אבל בתכלס הוא קיבל שעה לנוח. זה היה תלוש מהסיטואציה לחלוטין".
"אני לובשת את המכנסיים"
הראיון הזה התקיים כמה שעות לפני ששחף וטליה נכנסו לבית "האח הגדול" בפעם השנייה. השאלות על החזרה לבית הולידו את החרדות הישנות, לפחות אצל טליה.
"אני מפחדת שכשאכנס לשם, אסתכל ימינה ושמאלה ואחטוף אגרוף בבטן. קיבלתי מהחוויה הזאת הרבה דברים טובים, אבל זאת היתה התנסות מאוד־מאוד קשה. החוויה הזאת מאוד חישלה אותי, אבל היא היתה אינטנסיבית. אי אפשר לא להגדיר אותה כטראומה. עברה שנה מאז שיצאתי משם, ועד היום אני חולמת עליה".
שחף: "אני רואה את זה אחרת לגמרי. זו היתה חוויה מאוד מחשלת אבל גם מאוד מאתגרת, והגעתי בשביל האתגר הזה. אני עדיין מתמודד איתה, אבל ממקום אחר. נכנסתי לשם אנונימי ויצאתי בן אדם מוכר".
גם הדברים שעברתם בבית היו שונים.
שחף: "היו אנשים שאתגרו אותי שם, אבל היא ממש עברה עליהום בבית. אני יכול להבין את מה שהיא אומרת. אני כל הזמן מנסה להזכיר לה שהיא ניצחה, ולהסתכל על הטוב שבזה. כשאתה עובר משהו קשה, אתה יכול לשקוע ברחמים עצמיים, ואתה יכול גם להגיד: 'איזה יופי שעברתי כזה דבר עוצמתי'".
טליה: "אני לא יכולה לשנות את מה שהיה, ולמרות שהיה גם הרבה רע - עדיין הייתי עושה את זה".
השאלה היא על מה אתם שמים את הזרקור.
טליה: "הזרקור היום הוא על העשייה שלי, וגם על דברים הרבה יותר מהותיים מעוד קמפיין שקיבלתי באינסטגרם, אבל אני לא יכולה להתעלם ולשכוח את מה שעברתי שם. הניתוק מהמציאות היה לי קשה ברמה שבשלב מסוים הייתי בטוחה שנולדתי בבית הזה. מעולם לא חוויתי שינוי תודעה, וזה משהו שלמוח קשה מאוד להבין. בשלב מסוים שכחתי איך ההורים שלי נראים".
שחף: "אני לא מקל ראש בחוויה הזאת, אבל את מעצימה את הפן השלילי. בכל פעם שתתמקדי בשלילי, העוצמות של זה יגברו אפילו יותר".
את מטופלת?
"לא, אין לי את העניין לבוא ולפרוק אצל מישהו אחר. זה לא היה גם לפני 'האח הגדול'".
שחף: "גם בבית 'האח' היא לא נכנסה לפסיכולוג. אני חיכיתי למפגשים האלה כדי להוריד את המיקרופון ולהגיד את מה שאני רוצה, היה צריך לגרש אותי מהחדר. היא יצאה אחרי חמש דקות".
לכם יש את השיחות העמוקות האלה?
שחף: "יש לנו שיחות סביב היומיום, והרבה פעמים הטריגר לשיחות מגיע ממקום של חילוקי דעות או עימות. באידיאל היינו רוצים לייצר שיחות עוד לפני שנגיע לחיכוך".
טליה: "האינסטינקט הראשוני שלי הוא לפתור את הדברים עם עצמי קודם. אני מודעת לזה שזה לא טוב. אם תהיה לי סערה בנפש - לא יהיה בי צורך להוציא אותה החוצה. ככה גדלתי, וגם כשאני מנסה בכל זאת זה לא עושה לי טוב".
שחף: "רק בן אדם חיצוני יכול להביא לנו זווית אחרת".
טליה: "עוד לא הגעתי לדילמה שאני לא יכולה לפתור לבד".
ראינו ב"האח הגדול" שאת מאוד מאמינה, התחזקת בשנה האחרונה?
טליה: "נשארתי אותו הדבר".
שחף: "אני תמיד הייתי רוחני, לא ממקום דתי. אני רואה ביהדות הרבה דברים טובים וקווים מנחים לחיים, כמו הכרת הטוב ואהבת לרעך כמוך".
טליה: "היית אוכל לא כשר ועכשיו אתה לא".
שחף: "זה לא בגלל האיסור הדתי, אלא בגללך. אני לא חושב שלאיזה כוח אלוהי ישנה אם אני אוכל המבורגר עם גבינה".
היא ביקשה ממך להתחיל לשמור כשרות?
שחף: "לא, אבל אני שומר מתוך כבוד אליה".
טליה: "זה גם בריא יותר".
יש דברים ששינית בעקבות הזוגיות?
"כן, אני חושבת שהוא גרם לי לדבר יותר. לפני הקשר שלנו הייתי מאוד תמציתית. גם יכולת ההקשבה שלי השתפרה".
מי עושה כביסה?
שחף: "אני. היא יצרנית הכביסה המלוכלכת הגדולה ביותר. היא יכולה ללבוש בגד חמש דקות ואז לזרוק אותו לכביסה. שליח הביא לנו אוכל בשבוע שעבר, היא לבשה חולצה שלי לדקה כדי לפתוח לו - וזרקה לכביסה אחרי שהוא עזב".
מי עושה כלים?
טליה: "הוא יותר מסודר ואני יותר נקייה".
שחף: "היא פתאום חוטפת את הג'ננה, מרימה כיסאות ומנקה את כל הבית".
מתחילים איתכם?
טליה: "היו מתחילים איתי המון בכל מיני סיטואציות חברתיות. אתה מרגיש שבן אדם בא ומנסה לברר. אם זה מישהו שניגש אני מספרת לו על שחף, ואם זה באינסטגרם אני לא עונה".
שחף: "היא חושבת שבחורות מתחילות איתי באינסטגרם כל הזמן. אני נחמד ומשתדל לענות לעוקבות, אבל לא משהו חריג".
אתם קנאים?
שחף: "אני לא קנאי, אבל עד גבול מסוים".
טליה: "פעם הוא הרגיש שיש לי מקום חם אצל חבר טוב שלי יותר ממנו. הוא לא חשב שיש בינינו משהו, אבל הוא רצה להיות המקום הזה".
שחף: "הרגשתי שמישהו מקבל יותר 'טליה' ממני ברמה היומית".
טליה: "זה משהו חדש עבורי, כי כל מי שהיה איתי בזוגית לפני שחף היה מאוד רכושני. שחף מאוד שונה מכל מי שיצאתי איתו".
שחף: "היא יצאה עם 'אלירנים'".
"אליאבים", אם כבר.
טליה: "לא ולא. צאו מהסרט. בהתחלה חשבתי שאולי פחות אכפת לו ממני, אבל בהמשך הבנתי שזה עניין של ביטחון עצמי ועפתי על זה. הבנתי איך דברים צריכים להיראות ולקרות במערכת היחסים איתו".
היית יכולה לפגוש אותו לפני שנתיים וזה לא היה עובד.
טליה: "חד־משמעית. הייתי צריכה לעבור הרבה במערכות יחסים קודמות. גם הטיימינג וגם בית 'האח הגדול'. היום, בדיעבד, אני מבינה שהכל לטובה ושהכל קורה בזמן המדויק".
קלאסי או חציל?
לפני כשבועיים הם חגגו את האירוסים שלהם, לצד ימי ההולדת שלהם. איך לא - השניים נולדו בהפרש של יומיים זה מזו. ואם זה לא מספיק, אז בימים אלה הם החלו את ההכנות לחתונה שעוד תדובר.
"אנחנו רוצים לוקיישן שהוא לא בנאלי", היא מסבירה. "לא אולם אירועים. גם היינו רוצים שזה יקרה מהר".
שחף: "לי פחות מפריע הזמן, אבל אני מבין את הערך של לא לחכות הרבה זמן".
טליה: "נעשה את זה בקיץ הזה או בקיץ הבא. נניח באוקטובר הקרוב. אם לא באוקטובר - אז זה יהיה רק במארס, כי אנחנו לא רוצים להתחתן בחורף".
תספיקי לתפור שמלה בתוך חודשיים?
טליה: "אין לי בעיה, וגם לא למעצבת של השמלה. אני יודעת בדיוק מה אני רוצה, ואני הכי קלילה בדברים האלה".
שחף: "היא מאוד קלילה בכל העניין של הפקת האירוע. זה מפתיע אותי. אני עדיין רוצה לראות אם כשנגיע ממש למעשים זה ימשיך להיות קליל ככה".
טליה: "ניקח מפיק אירועים. לא חשוב לי צלם מסוים, די.ג'יי ספציפי או כל דבר. אני רוצה אירוע מיוחד, ובעיקר מישהו שידאג לכל הדברים כך שאני אדאג רק להגיע לאירוע".
אתה תהיה חתיך בחליפה.
טליה: "נכון, אבל הוא מסוגל פתאום לדפוק צבע חציל".
שחף: "מה פתאום. שחור קלאסי עם פפיון".
חושבים כבר על משפחה?
שחף: "כן, אבל ניתן לדברים לקרות, כי הם לא בשליטתנו. לשם מה התכנסנו?".
טליה: "אני מרגישה מוכנה להיות אמא, וצמאה למה שיבוא עם זה. אנחנו לא ילדים. אני כבר בת 30 והוא בן 35. הייתי בטוחה שאהיה אמא עוד הרבה קודם".
איפור: שחר שאבו שיער: אוראל אטון סטיילינג: אלכס גידרון בגדים בתמונה הפותחת: שחף - חולצה לי קופר, מכנסיים COS, טליה - שמלה סטודיו רותם חן, תכשיטים JIMMINI
erans@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו