בישראל פועלות 258 רשויות מקומיות - אבל רק בראש 14 מהן עומדות נשים. וזה קורה באומת הסטארט־אפ בשנת 2023 אחרי הספירה, לא לפניה.
והנה, דווקא בירוחם, מועצה מקומית דרומית קטנה ושומרת מסורת הנמצאת בסוף העולם שמאלה - שתי נשים הן המתמודדות העיקריות על הראשות. בפינה אחת, ראשת המועצה המכהנת, טל אוחנה, המגדירה את עצמה כאישה דתייה. ובשנייה - ראש סניף הליכוד המקומי, נילי אהרון, המגדירה את עצמה כמסורתית. ויש גם גבר שמתמודד איתן - אילן אלמקייס, שבבחירות הקודמות זכה ב־8.5 אחוזים מהקולות, ועוד כמה שמנסים.
"אענה לך תשובה סוציולוגית", אוחנה הסבירה את התופעה כשנפגשנו בלשכתה, "אם היינו הולכים לבית הקשישים והיית פוגש שם עשרות נשים בגיל 90 פלוס שבעליהן נפטרו לפני 30 שנה, היית שואל: למה דווקא הן שרדו? התשובה שלי היא שאותן נשים גידלו 12 ילדים ופרנסו אותם בדוחק, אבל בתודעה של אושר. הן פיתחו יכולת שרידות גדולה, כי בסוף הן ניהלו מפעל. לנהל משק בית, כשהבעל נמצא רוב שעות היום מחוץ לבית, זו משימה שפיתחה דורות של נשים עם עוצמה יוצאת דופן. לא סתם זו התמונה היחידה שתלויה אצלי בלשכה".
אוחנה (39) מצביעה על תמונה של כמה קשישות היושבות על ספסל בעיר. "כשנכנסתי לכאן, הקירות היו עמוסים בתעודות. אמרתי: 'תורידו הכל ושזו תהיה התמונה היחידה'. כי בלי העוצמה והנחישות של הנשים האלה, אין סיכוי שאני ואחיי היינו בעלי תארים או יכולת להגשים כל חלום שנרצה. הן אפילו לא ידעו קרוא וכתוב".
פחות מ־50 מטרים משם בקו אווירי, שוכן משרדה המטופח של עורכת הדין נילי אהרון (35), שעלתה ארצה עם משפחתה מטג'יקיסטן כשהיתה בת שנתיים ומאז מתגוררת בירוחם.
"אני מבינה את העניין שמעורר מאבק בין שתי נשים, אבל בשבילי ובשביל טל זה לא האישיו", היא מסבירה. "כשבניתי את הרשימה, גם בפעם הקודמת שהתמודדתי, יותר מחצי משותפיי הן נשים, כולל מספר 2. אז אומרים 'איפה השוויון? צריכים גבר'. בשביל מה המתמטיקה הזו? העולם שלנו בנוי בתפיסה שהגברים שולטים, אבל אני לא נותנת לזה להגדיר אותי. אני וטל לא נפגשנו בשום צומת בחיים, זה פשוט קרה. ואתה יודע על מה זה מצביע יותר מכל? על ציבור בוחרים בוגר שזו אפילו לא שאלה בעיניו".
כשהכיסא החם התפנה
היינו שמחים לספר שכללי המשחק הפוליטי בירוחם שונים, אולי יותר מנומסים מהנהוג בעולם הגברי - אבל גם פה מתברר שהמאבק יצרי ואמוציונלי מאוד. הכל החל לפני חמש שנים, כשמיכאל ביטון עזב את לשכת ראש המועצה כדי להצטרף למפלגת "חוסן לישראל" כדי לשמש ח"כ ויותר מאוחר שר. בכל מקרה, הכיסא החם בעיירה התפנה. טל אוחנה, ששימשה סגניתו של ביטון שמונה שנים, ניצחה את נילי אהרון ב־2018. ואם יש מועצות בפריפריה שאיש לא זוכר מי העומד בראשן, ירוחם לא היתה אחת מהם.
אוחנה היא אישה דתייה, צעירה, ליברלית ורהוטה. "אין לי דובר ולא השקעתי שקל ביחסי ציבור", היא אומרת. "אראה לך את כמות הפניות התקשורתיות שדחיתי רק בגלל שאין לי זמן, אבל יזמים שמגיעים, דבר ראשון אומרים 'קראנו עלייך'. התקשורת בחרה להגיע, כי היא ראתה שבירוחם קורה משהו מיוחד והיתה לי הזכות לייצג את הסיפור של היישוב באופן מכובד".
אוחנה: "אני הולכת למקווה ומרגישה שייכת לבית הכנסת. איך אישה שעסוקה בהבאת טכנולוגיה מתייעצת עם רבי דוד אבוחצירא על כל החלטה שהיא מקבלת? אני אדם ליברלי, דתי, ציוני, מחוברת ליהדות ויזמית שחולמת טכנולוגיה"
אוחנה נשואה לצחי, העובד בתחום עידוד התעסוקה, ואם לילדה בת שנה ושלושה חודשים. "אתה תופס אותי בשבוע שבעלי נמצא במילואים ברמת הגולן, אבל ברוך השם, סבא וסבתא גרים כאן ונושאים איתי בנטל", היא אומרת. "קבעתי לעצמי כלל, שאני מנסה להשתפר בו. אני לוקחת את בתי לגן בבוקר ומשתדלת לפחות פעמיים-שלוש בשבוע להיות איתה כשעה אחרי שהגן מסתיים, ואז חוזרת לעבודה".
לא קורצת לך הפוליטיקה הארצית? יכולת להיות נכס לכל מפלגה, להיות שרה.
"קיבלתי הצעות לתפקידים מאוד בכירים בכל אחת ממערכות הבחירות האחרונות, אך סירבתי. המשימה שלי היא ירוחם. אי אפשר לעשות שינוי בחמש שנים, ומי שאומר שכן, טועה ומטעה. בחמש שנים בונים תשתיות ומקימים צוות. אני מרגישה אחראית להשלים תהליכים שהבטחתי לבוחרים.
"השאלה הראשונה ששאלו כשנבחרתי היתה: 'את באה לקדנציה אחת ומצטרפת לממשלה?' אמרתי שלא. אני באה לשתי קדנציות כראשת מועצה, כי אי אפשר בפחות. לא משנה מה אעשה כשאהיה גדולה, לא יהיה לי עוד תפקיד עם ערך ומשמעות כמו זה. מספר ההחלטות שאני מקבלת הוא לאין ערוך גדול משל כל שר. אני מנהלת תקציב, מגייסת משאבים מהארץ ומהעולם. טוב לי, אני מגדלת כאן את הילדה שלי, את המשפחה שלי. אני קרובה להוריי, שזה אושר גדול. לא חסר לי כלום".
אהרון, מטבע הדברים, קצת פחות מתרשמת מההילה של יריבתה. "יח"צנות זו עבודה, את זה לימדו אותי כששירתי כקצינה בדובר צה"ל", אמרה. "הכל זה עניין של סיפור ועטיפה. אבל כשאתה צולל לנתונים ולמספרים, אתה רואה שהמציאות אחרת. יש פה בלון נפוח. הפער בין מה שקורה בחוץ למה שקורה בפנים, הוא גדול. טל לא בן אדם רע, אבל יש עניין של מסוגלות. היא היתה בצילו של מיכאל ביטון הרבה זמן, וכשהגיע הרגע לפרוץ, משהו לא הבשיל".
אהרון גדלה לצד הפוליטיקה, בבית של תומכי ליכוד. מגיל 15 כבר היתה בסניף נוער הליכוד בדימונה, נסעה להפגנות וארגנה אירועים. לפני הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות, בעלה האיץ בה לרוץ לראשות המועצה והיא נתנה פייט, אבל הפסידה.
היא נשואה לבן, מהנדס במקצועו, ואם לשניים. "החיים היום מאוד דינמיים", היא משוכנעת. "אני עדיין עובדת במשרד, עושה קמפיין, מג'נגלת כמה שניתן, אבל למזלי יש לי בעל שאין דברים כאלה. כנראה עשיתי משהו טוב בחיים שזכיתי בו".
אהרון: "אני מבינה את העניין שמעורר מאבק בין שתי נשים, אבל זה לא האישיו. אומרים 'איפה השוויון? צריכים גבר'. בשביל מה המתמטיקה הזו? העולם שלנו בנוי בתפיסה שהגברים שולטים, אבל אני לא נותנת לזה להגדיר אותי"
בבחירות הקודמות אוחנה זכתה ב־58.9 אחוזים מהקולות ואהרון ב־32.6 אחוזים. אהרון מודה: "זה היה הפסד צורם. החרדים החליטו שהם הולכים עם טל, אז המרוץ היה כנגד כל הסיכויים. ועדיין, הפעילים שלנו עבדו עם אש בעיניים. מזכירים לי שהורדנו אנשים עם אלונקות וכיסאות גלגלים מהבית. אנשים רצו להצביע עד דקה לעשר כשהקלפיות נסגרו. וגם הפעם הקרב יהיה צמוד".
מאבק על חינוך וטכנולוגיה
בירוחם, הנמצאת 11 ק"מ מדרום־מערב לדימונה, חיים קצת יותר מ־12 אלף תושבים. היישוב נוסד בשנות ה־50 כמעברה בשם "תל ירוחם" שקלטה עולים חדשים, בעיקר מרומניה ומאוחר יותר גם מארצות רבות אחרות. גם היום היישוב הצנוע נאבק על הבאת תושבים חדשים ויצירת מקומות תעסוקה איכותיים וחינוך לילדים - ובעיקר מעוניין לחמוק מהסטיגמה שתקעה אותו במעמקי הפריפריה.
"אני גאה מאוד בהישגי הקדנציה הראשונה שלי כראש עירייה", אוחנה אומרת. "שמתי על השולחן שלוש אסטרטגיות כשנכנסתי לתפקיד - איכות חיים, מוביליות חברתית ופיתוח כלכלי. נתוני הממשלה מוכיחים שבמוביליות החברתית יש עלייה מובהקת באחוזי הזכאות הבגרויות, אבל מבחינתי 98 אחוזי הזכאים הם לא הסיפור. אני בוחנת כמה עלינו במתמטיקה, באנגלית ובבגרות טכנולוגית. כמה חבר'ה יצאו לשנת שירות במכינות ומה הם בוחרים בסוף הדרך כמסלול אקדמי. יש עלייה מוחלטת בכל הנתונים".
אוחנה: "קיבלתי הצעות לתפקידים בכירים במערכות הבחירות האחרונות, וסירבתי. לא יהיה לי עוד תפקיד עם ערך ומשמעות כמו זה. מספר ההחלטות שאני מקבלת גדול מזה של כל שר. אני מנהלת תקציב ומגייסת משאבים מהארץ ומהעולם"
אהרון, שוב, לא מתרשמת. "מצד שני צריך לדאוג שאנחנו לא מפספסים ילדים. אין איזון כאן בין החינוך החילוני שגוסס לחינוך הממלכתי־דתי שפורח. החינוך מתחיל מהיסודי ומהגנים ולא מאחוזי הבגרות. היום אחוזי הבגרות לא שווים דבר, כי היום כל תזה אתה יכול לעשות באמצעות AI".
הפגישה עם טל התעכבה מפני שישבה עם כמה יזמים שדיברו איתה על פתיחת משרדים בירוחם. "בכל יום יש לי פגישות כאלה", היא מספרת. "יש לי רצון גדול להיות בית לחברות טכנולוגיות. יש כאן שלושה מבנים שהם בבעלות ציבורית, וכבר מאוכלסים על ידי חברות כאלה. האם יצרתי מאות משרות? עדיין לא, אבל יצרתי תודעה אצל יזמים ובמערכת החינוך ויצרנו תשתיות שיכולות לאפשר את הדבר. זה לא קורה בן־לילה. תיכנס לארכיון ותלך עד לימי יעקב טרנר, שדיבר לפני עשרות שנים על באר שבע כבירת הסייבר. רק בשנים האחרונות, אחרי מיליארדים שהמדינה השקיעה, העיר הפכה למה שהיא היום. זה לוקח זמן.
"מי שלא נמצא במערכות לא יודע מה זה לפגוש בארבע עיניים את נשיא אלביט, או את מנכ"ל התעשייה האווירית, ולעשות דרך רצופה מכשולים ואכזבות. בסוף ירוחם יודעת לעשות טכנולוגיה, זו עובדה קיימת".
ובכל זאת - מכה ניחתה על ירוחם כשחברת ההייטק "קמביום", שייסדו בני המקום, דוד ושירה זלצר, עברה לדימונה השכנה בחודש מאי השנה.
"זו החמצה, אבל מבחינתי עשיתי הכל כדי להשאירה", אוחנה מסבירה. "נתתי להם לשהות במבנה ציבור עד שהוא היה צר מלהכילם. תכננתי שטחים, שיווקתי ליזמים והוצאתי היתרים. בסוף הם לא פעלו בקצב שירוחם היתה רוצה. אבל הם יחזרו, אתה עוד תראה".
שירה זלצר מחברת "קמביום" מסרה: "החברה שלנו גדלה מאוד מהר וכיום אנחנו מעסיקים 80 איש. נדרשנו לשטח של 500 מ"ר המתאים למשרדים, שטח שלא נמצא בירוחם. מטרת 'קמביום' היא להיות חברת תוכנה מקצוענית ומצטיינת, לצד הרחבת והגדלת מקומות התעסוקה בנגב המזרחי, כך שמבחינתנו ירוחם ודימונה הן אחלה".
אהרון, המובילה היום את האופוזיציה, חושבת שאפשר היה לעשות יותר. "בירוחם חשוב השיעור בצניעות. צריכים להבין באיזה מקום מאתגר אנחנו נמצאים, ולכן כל יזם שרוצה לפתוח כאן עסק, סליחה על הביטוי, אני צריכה ללקק לו כדי שיישאר. ברגע שייבנה פה מפעל אחד - אחריו יבואו עוד שלושה. ואם 'קמביום' היו נשארים, היה נוצר עוגן. כשאבחר, הדבר הראשון שאעשה יהיה לרדוף אחרי התעשייה ולתת לה הטבות מפליגות, וגם לרתום את הממשלה".
כל תעשייה?
"אין לי פריבילגיה בלהתעסק אם זה צווארון כחול או לבן. אני לא יכולה לסרב למפעל כי אני רוצה רק הייטק. אני צריכה מכבסות, מפעלים, נותני שירות וגם הייטק. אני הולכת על כל הקופה. העבודה הכי קשה היא לרדוף אחרי כל מי שהגה את השם ירוחם, להתלבש עליו ולוודא שהוא יגיע".
אהרון: "הכל עניין של סיפור ועטיפה. כשצוללים לנתונים, רואים שהמציאות אחרת. יש פה בלון נפוח. טל לא בן אדם רע, אבל יש פה עניין של מסוגלות. היא היתה בצילו של מיכאל ביטון הרבה זמן, וכשהגיע הרגע לפרוץ, משהו אצלה לא הבשיל"
ברחוב בעיירה פגשנו את תום, שהגיע לעיר לפני עשר שנים עם משפחתו ממרכז הארץ. "יש פה איכות חיים נהדרת דווקא למי שמגיע מבחוץ, כמוני, וגם עובד בחוץ. אבל אם אני מסתכל על צורכי האוכלוסייה הוותיקה והמענה בנושא התעסוקה, לא חל שינוי גדול. יש פער גדול בין היח"צ שהתקשורת עשתה לירוחם, לבין הדברים שבאמת קרו פה".
סיפרתי לאוחנה שנתקלתי בכותרת מ־2019 - אז הבטיחה שבתוך חמש שנים ירוחם תהפוך לבירת הקנאביס הרפואי, מה שכנראה כבר לא יקרה. "אני אחראית לתוכן ולא לכותרות", ביקשה.
"ב־2019, כשהיתה דרמה גדולה סביב סגירת המפעלים ביישוב, קיבלתי טלפון מאוליגרך רוסי: 'אני רוצה להקים אצלכם מפעל של קנאביס רפואי'. היה אז הייפ גדול, ולא סתם ראשי ממשלה ומפקדי משטרה נכנסו לתחום. היה ברור שלשוק הישראלי יש מה לתרום בעולם המחקר והטכנולוגיה.
"צלצלתי ליובל לנדשפט, ראש היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. הוא אמר לי: 'עתיד השוק נמצא בתרופות, ולכם יש מפעל גדול בכניסה לעיר, תביאי אותם לסיבוב'. ואכן, הצענו להם להשקיע בחממה טכנולוגית, שתביא מיזמים לעולם הקנאביס הרפואי. אז הנהלת חברה אמריקנית, שאישרה השקעה של עשרות מיליוני שקלים, ראתה משהו שאני לא ראיתי? כולם הבינו שלא כל יום נולד שוק חדש בישראל. העובדה שהרגולציה הרגה אותו זה כבר עניין אחר, אבל למדתי שאני יכולה להיות יזמת כלכלית.
"אני מזהה מגמות טכנולוגיות ושועטת. אז להגיד שלא עמדתי בהבטחתי? יש פה חממה טכנולוגית שנשארה כתוצאה מאותה יזמות, והיום עוסקת ברחפנים וברובוטיקה. אני מוכנה שיצלבו אותי בגלל חלומות גדולים מדי. זה מה שמנהיג צריך לעשות, לחלום עשרות שנים קדימה".
חזרה לרחוב: פגשנו גם את ישראל מנטוזה, שאמר לנו שבבחירות הקרובות הוא מתכוון לבחור באוחנה. "אין כמוה. היא עושה מה שצריך ובטח שמרגישים את השינוי". לעומתו, אנשים במרכז המסחרי האפרורי ביקשו שאסתכל מסביב על ההזנחה והקיפאון, והפנו אותי לעובדה שבעיירה יש רק סופרמרקט רציני אחד, וגם הוא יקר.
"אני יכולה לתכנן, לשווק, לתת היתרים במהירות המקסימלית, אבל אני לא יכולה לבנות במקומם סופר", טל עונה. "ישב פה סמנכ"ל שופרסל ואמר 'בפחות מ־900 אלף שקל מחזור מכירות שבועי, אין כדאיות לפתיחת מקום'. אני מדברת עם בעל השטח פעם בשבוע, ושואלת 'מתי תתחיל לבנות?'. הסקרים שלו מורים שאין את כוח הקנייה שהוא רוצה, ואני עדיין מאיצה בו".
אין בירוחם גם מקומות בילוי.
"אנחנו עיירה קטנה ויש בזה גם יתרונות. כשהתושבים החדשים באים, הם אומרים: 'עזבנו את העיר הגדולה כי לא מתאימים לנו הפקקים ובעיות החניה, ואנחנו לא רוצים מסחר מתחת לבית שיעשה רעש. באנו למדבר ולשקט'. אז יש כאלה שרוצים ויש כאלה שלא. בסוף האמת נמצאת באמצע".
אוחנה: "הייתי נאיבית ואמרתי 'הציבור יראה תוצאות ויבין שעשיתי טוב'. כשאני מעניינת חבר'ה מצוינים להיכנס לרשימה שלי, רבים לא מוכנים לשמוע. אם נמשכים לזירה הזו רק בשביל הכוח והמעמד, מגלים שאלה לא הסיבות הנכונות"
ואכן - ירוחם משנה את פניה בשנים האחרונות. יותר ויותר אפשר למצוא בה אנשים עם כיפות סרוגות, אנשי הציונות הדתית. בבחירות האחרונות לכנסת מפלגתו של בצלאל סמוטריץ' זכתה פה ב־17.7 אחוזים מהקולות, והיתה השנייה בגודלה אחרי הליכוד, וש"ס במקום השלישי.
"לעיר צביון מסורתי מיום היווסדה. מי שהקים אותה הם עולים ממרוקו, מפרס ומהודו", אוחנה אומרת. "אנחנו שומעים מה קורה בערים סביבנו, אבל תעבור כעת ברחוב ותשאל, ומרבית התושבים יגידו כמה טוב שהם גרים פה עם מגוון הזהויות. העיר לא תתחרד. ההשקעה בחרדים מתבצעת באופן מידתי. יש להם אחריות כלפי היישוב. וכששאלו איך יכול להיות שחרדי ליטאי מביתו של הרב קנייבסקי ז"ל בחר באישה שלובשת ג'ינס, אני עונה שזה היופי של הקהילה, שהיא רואה את טובת ירוחם ולא רק את טובתה".
הדת לא מגבילה אותך בתפקיד כל כך תובעני?
"אני לא מרגישה מוגבלת. אני בוחרת בחיי האמונה שלי, אוהבת ומחוברת רגשית, וממשיכה לקיים חיי דת מלאים. אני הולכת למקווה, כי אני מאמינה שיש ערך גדול בדבר. מרגישה שייכת לבית הכנסת ולא מרגישה שמישהו מדיר אותי. להפך. כשאני בונה בתי כנסת, הדבר הראשון שאני מתעקשת עליו הוא המיקום של עזרת הנשים וגודלה.
"אני זוכרת ששאלו איך אישה שעסוקה בהבאת טכנולוגיה מתייעצת עם רבי דוד אבוחצירא על כל החלטה משמעותית שהיא מקבלת בחיים הפוליטיים והאישיים. אמרתי שביום שהחברה הישראלית תפסיק להסתכל בעיניים דיכוטומיות, היא תוכל להבין שיש ערך עצום בממלכתיות ובמסורתיות שאנחנו מייצגים בפריפריה. אני חיה בשלום עם שתי הזהויות. אני אדם ליברלי, דתי, ציוני. אני מחוברת מאוד ליהדות ארצות האסלאם שממנה יונקים שורשיי. אני יזמית שחולמת טכנולוגיה, פועלת במרחב ואוהבת את העיירה שבה אני גרה".
ועדיין - את משתפת פעולה עם מפלגות שמדירות נשים מרשימותיהן לכנסת.
"זו החלטה של ההנהגה הרוחנית, ואני לא נכנסת אליה. אני יכולה לומר שמי שעבד הכי קשה עבור ירוחם הוא משה גפני, מנהיג 'דגל התורה'. כשמפעלים עמדו להיסגר, כשהיינו צריכים לטפל בהטבות המס, הטלפון הראשון היה אליו, והוא תמיד עזר. הוא מקבל כאן סך הכל 350 קולות בכל מערכת בחירות. לאיש הזה באמת אכפת ממסורתיים ומהפריפריה".
מה את אומרת על החשש שישראל תהפוך למדינת הלכה?
"החשש מוצדק, כי מהלכים לא נעשים בהידברות. כשלדיון בכנסת לא מביאים את כל ארגוני הנשים, זו בעיה. הנשים הן לא רק דתיות והקול של כולן צריך להישמע. יש סטטוס־קוו שפועל נפלא עד כה, צריך לשמור עליו. אישה צריכה לבחור מה היא רוצה לעשות. ראשת עיר, טייסת - ואנחנו, כמדינה, צריכים לאפשר זאת".
מה דעתך על הרפורמה המשפטית?
"דרושים מנהיגים שמבינים שאחדות העם היא מעל הכל. אלה נזקים שייקח שנים, אם בכלל, לתקן. כשפונים אלי בענייני המחאה אני אומרת 'חברים, יש לי משימה, אני צריכה שבבית שלי התושבים ירגישו שייכים ושהם חיים בקהילה מגוונת'. יש פה קבוצה שמפגינה בכל מוצאי שבת בצורה מכובדת. זה היופי בירוחם. יש לגיטימציה להביע דעות ועדיין לחיות יחד. ועל זה אני רוצה לשמור, וראוי שמקומות אחרים יבואו ללמוד איך זה אפשרי. אצלנו גם אם אתה חילוני גמור ותגיע לבית הכנסת, יאהבו אותך אהבה גדולה".
מצידו השני של הכביש, אהרון הרבה יותר מעורבת בנושא, בהיותה חלק בלתי נפרד מהליכוד.
"עבדתי כמשפטנית בלשכתו של יריב לוין כשהיה יו"ר הכנסת והייתי חלק מהצוות שעבד על החקיקה", סיפרה. "יש הרבה תיקונים שנדרשים במערכת המשפט, אבל עשינו את זה בצורה לא נכונה. כשישבנו אמרתי שצריך לתת תוכנית הסברתית תומכת לתהליך. יצאנו מהר מדי וביותר מדי הכרזות. אסור היה לייצר קווים אדומים. הרי בגין אמר בזמנו 'כל קואליציה סופה להיות באופוזיציה - ולהפך'. אנחנו מייצרים משהו שמתישהו יתהפך לנו בפנים".
אז הקרע בעם הגיע גם לירוחם?
"אנחנו כנראה המקום היחיד שבו כחול־לבן והליכוד רצות באותה רשימה. ירוחם יודעת להתגבר על המכשולים, אבל להגיד שהפילוג לא משפיע? בטח שכן. לא סתם בחרתי בסיסמה: 'מתאחדים, מנצחים'. אמרתי שאנחנו נמצאים בתקופה שהפלגנות, ולא משנה מאיזה צד, משמשת את הפוליטיקאים. בירוחם אסור שזה יקרה. צריך לדבר מעל השיח הזה ואף אחד לא יכול להתבלבל באידיאולוגיה שלי, אני ליכודניקית וביביסטית".
אהרון: "היה לי קל יותר להיבחר לרשימת הליכוד לכנסת במשבצת הנשים, העולים, הצעירים או הנגב. צריך 2,000 עד 2,500 קולות, ויש לי סניף בירוחם עם כמעט 1,000 מתפקדים. אבל מבחינתי הבית יותר חשוב מהכנסת"
המאבק על תמיכת הליכוד
בבחירות הקודמות לראשות המועצה, אוחנה רצה עם "כולנו" של משה כחלון. וכשהוא התאחד עם הליכוד, גם היא התפקדה. אך כשבליכוד היו צריכים להחליט במי לתמוך בבחירות הקרובות, הם בחרו באהרון.
"היה שיח גלוי. הם אמרו שהם לא יכולים לתמוך בי אם הנציגה שלהם בסניף הליכוד (אהרון, א"ל) נמצאת באופוזיציה", אוחנה מסבירה. "אמרו לי: 'תני לה להיות הסגנית שלך בשכר'. עניתי: 'עם כל הכבוד, אתם לא תתערבו בשיקולים הקואליציוניים. הקואליציה שלי מורכבת מכלל הקהילות בירוחם וכך זה יישאר. נאמנות היא התכונה הכי חשובה של פוליטיקאי, ולי יש שותפות ארוכת שנים עם הקהילות החרדית, הציונות הדתית, דוברי הרוסית והקהילות הוותיקות. כולן מיוצגות אצלי ברשימה".
הגרסה של אהרון מעט שונה: "הליכוד לא ביקש ממנה דבר. הוא שאל 'איך את רוצה שנממן אותך אם את לא משתפת איתה פעולה, ואפילו לא קראת לה לשיחה?' טל עברה כמה מפלגות ורצתה שיממנו אותה, ולכן באה לליכוד. היו ארבע מערכות בחירות ואף פעם היא לא ביקשה שיצביעו לליכוד ולא באה לסניף. אני בליכוד מאז שאני מכירה את עצמי ויש לי ביקורת, והיא גם נשמעת, אבל יש דרך ויש בית, ותן לי להפתיע אותך".
הפתיעי, בבקשה.
"לפני חמש שנים, אחרי שהפסדתי בבחירות, נאמתי במליאת המועצה ואמרת לטל: 'אני מושיטה יד, עם כל היכולות והקשרים - בואי נשתף פעולה למען ירוחם'. אני וטל לא החלפנו מילה, למעט פעם אחת, לפני עשר שנים. גם אם אנחנו לא מסכימות על 90 אחוז מהדברים, אנחנו צריכות לשדר מסר לציבור שבחר בנו. כשאבחר לראשות המועצה אזמין את כולם, כולל אותה, לשיחה, ואשאל איך ניתן לשתף פעולה. הרי למה יש קרע בעם? אנשים מסתכלים על ביבי ואומרים: 'אם פוסלים אותו, פוסלים אותנו' וזה מחלחל למטה".
לאוחנה יש דברים אחרים להגיד על היחסים עם האופוזיציה. "כששאלו אותי בוועדה המוניציפלית של הליכוד למה אני לא מקבלת את הצעתם, רציתי לומר שמי שפועל לרעת ירוחם לא יכול להיות חלק מהקואליציה שלי. לפני שבוע דיברתי עם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ופתאום ראיתי את ההודעה האחרונה ששלח לי מתקופת הקורונה: 'אני מסתכל על הנתונים שלכם וכל כך גאה בטיפול'. לכן כל מי שניסה לייצר פייק ניוז באותם ימים היה לו אינטרס צר ואישי".
למה, מישהו הוציא נתונים אחרים?
"הכתבים שהתקשרו ציטטו את הגברת נילי. לדעתי יש ערך גדול לאופוזיציה, אבל יש דרכים טובות יותר לבקר את השלטון מאשר להכפיש את שמה של ראשת המועצה בתקשורת. זה לא ייתן כלום. אולי רק יפגע באינטרסים של היישוב, זה מה שאת רוצה? אז פגעת, וברור שזה גם פגע בי.
"אני בן אדם רגיש, אבל אם אכנס ברמה האישית לתחושות האלה, זה יהיה חוסר ענווה. כי אני לא הסיפור. לא בא לי לראות בעשר בלילה פוסטים של שנאת חינם. אני צריכה לקום בבוקר רעננה לילדה המהממת שלי ואני רוצה שתראה שאמא שלה שמחה וגאה במה שהיא עושה".
היום שאחרי התפקיד הבא
שתיהן אימהות לתינוקות, אבל טיפוסים שונים לחלוטין. אהרון מגדירה את עצמה כאחת שאוהבת אנשים ואוחנה ישירה מאוד בהתנהלותה.
"נשים אמורות להיות יותר עגולות, אבל אני לא כזו. אני בן אדם שחותך", טל מודה. "זה לא אומר דבר על הרגישות שלי. הכלי הגדול שלי בעבודה הציבורית הוא הלב ולא הראש, אבל בתוך התהליכים האלה, לי ולד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש, יש משהו משותף, וזה לא רק הפריפריה והמזרחיות. שתינו מנסות להיצמד לתהליך. אני מאמינה שבסוף החוק מגן על כולנו, ואם חושבים שפוליטיקאים אמורים לייצר עיגולי פינות ופשרות, אני לא מאמינה בזה. כששואלים מדוע אני גובה ארנונה מצימרים, אני עונה: 'באתי לקיים את החוק. אני שליחה של מדינת ישראל'".
"היה לי הרבה יותר קל להיבחר לרשימת הליכוד לכנסת מהמקום שבו אני נמצאת", אומרת אהרון. "אני יכולה לרוץ במשבצת הנשים, העולים, הצעירים. או במשבצת הנגב. ובכל אחת אתה לא צריך יותר מ־2,000 עד 2,500 קולות. ויש לי סניף בירוחם עם כמעט 1,000 מתפקדים. אבל מבחינתי הבית יותר חשוב מלשבת בכנסת. ראש מועצה זה התפקיד הכי חשוב, חוץ משר הביטחון וראש הממשלה, כי כאן באמת נוגעים באנשים".
גם אוחנה יודעת מה היא רוצה לעשות ביום שאחרי ראשות העיר, ולפי התכנון שלה זה יקרה בעוד חמש שנים. היא רואה את עצמה כשרה בכירה - כלכלה, בריאות, חינוך או רווחה. לא חסרות עמדות מפתח, אבל יש עוד זמן.
"אין יום בתפקיד שלא גדלתי בו", היא אומרת. "כשהאחריות על כתפייך, את נמצאת בתנועה מתמדת. בהתחלה הייתי נאיבית ואמרתי 'הציבור יראה תוצאות ויבין שעשיתי טוב'. השתניתי באופן שבו אני מנהלת ויוזמת. הבנתי גם שיש מגבלות לזמן ולמשאבים. הלוואי ועוד אנשים טובים ישמחו להיכנס לפוליטיקה המקומית, כי כשאני מעניינת חבר'ה מצוינים להיכנס לרשימה שלי, רבים לא מוכנים לשמוע. אם נמשכים לזירה הזו רק בשביל הכוח והמעמד, מגלים מהר שאלה לא הסיבות הנכונות".
תעודת זהות - ירוחם
תושבים: 12,227
נוסדה: 1951
שטח: 58,470 דונם
אשכול סוציו־אקונומי: 4 (מתוך 10)
תוצאות הבחירות הארציות (1.11.2022):
הליכוד – 37.5%
הציונות הדתית - 17.7%
ש"ס – 12.6%
המחנה הממלכתי – 7.4%
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו