"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
70 שנים אחרי

"נחשפה מחתרת יהודית קיצונית": כך נתפס הארגון שרצה לפוצץ את משרד החינוך ב-1953

אנשי ארגון "מלכות ישראל" נתפסו באישון לילה, כשהיו בדרכם להניח פצצה במשרד הממשלתי • לימים נודעו כ"מחתרת צריפין"

,עודכן
0השמעה
בניין משרד החינוך בירושלים. צילום: ליאור מזרחי

בישיבת ממשלה שהתקיימה ב־8 ביוני 1953 הודיע ראש הממשלה דוד בן־גוריון, כי "לפני עשרה ימים נחשפה בארץ מחתרת יהודית קיצונית בשם 'מלכות ישראל', הפועלת כארגון טרור בדרכה למימוש שאיפתה להקמת אימפריה עברית בגבולות ממלכות יהודה וישראל".

הפרשה, שנודעה לימים בשם "מחתרת צריפין", העסיקה את הציבור בישראל לאורך שלושה חודשים, מאז 26 במאי 1953, עת עצרה המשטרה באישון ליל שני בחורי ישיבה שנשאו בכליהם חומרי נפץ. בתום חקירה קצרה הודו השניים שהם חברים בארגון "מלכות ישראל", ושהיו בדרכם להניח פצצה בבניין משרד החינוך.

בחיפוש על גופם אותרה רשימה של 16 איש החברים בארגון, רובם היו בעברם חברים בתנועת המחתרת לח"י (לוחמי חרות ישראל). אחד מהשניים, שהיה אחראי לסליק הארגון, הוביל את החוקרים למערה בירושלים, שבה נמצאו כלי נשק שונים ותחמושת.

פתיחת משפטם של חברי המחתרת במחנה צריפין, סוף אוגוסט 1953,צילום: לע"מ

במהלך יוני אותה שנה הצליחה המשטרה לאתר את רוב חברי המחתרת, כולל את מנהיגם - יעקב חרותי. מחקירותיהם התברר שבן־גוריון הפריז בהגדרת האידיאולוגיה של הארגון, שכן לדבריהם לא היתה בה כוונה למלכות טריטוריאלית - אלא לשון של "ממלכתיות ומשילות דתית־לאומית".

במסגרת פעילותם השליכו חברי המחתרת פצצה על מערכת השבועון "העולם הזה" והציתו אטליזים לא כשרים. מכוניתו של ציר בריה"מ בארץ הוצתה כפעולת נקם נגד הפעילות האנטישמית במדינות הגוש הסובייטי, ופצצה שהוטמנה בחצר הצירות הסובייטית גרמה נזק רב לבניין והובילה לפציעת ארבעה עובדים. בעקבות חבלה זו ניתקה בריה"מ את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל.

באוגוסט 1953 הועמדו חברי המחתרת לדין צבאי במחנה צריפין (ומכאן שמה של המחתרת). הם זוכו מאישום פיצוץ בניין הצירות הסובייטית, אך בגין חברותם בארגון טרור הוטלו עליהם עונשים שנעו בין עשר שנות מאסר לשנה אחת.

ב־1955 זכו חברי המחתרת לחנינה, בהמלצת שר המשפטים פנחס רוזן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר