זה תקציר קורותיו של רון קובי בחמש השנים האחרונות: הוא היה איש עסקים מצליח שפרץ לקדמת הבמה ב־2018 כשרץ לראשות עיריית טבריה, תוך ניהול קמפיין אגרסיבי נגד יריביו. הוא הבטיח להפוך את העיר הגלילית ללאס וגאס, לפעול בכל כוחו נגד ההתחרדות המקומית, והפנה לא מעט חיצים לעבר שר הפנים דאז, אריה דרעי.
הוא הפך למטאור ארצי כשזכה ב־45% מקולות הבוחרים, והפך לבן בית בכל תוכניות האירוח בשל עודפי כריזמה ופה חסר מעצורים. אלא שבטבריה עצמה לא כולם אהבו את הסגנון שלו, בטח לא העסקנים המקומיים. שמו של קובי שורבב למשפטי דיבה ולמיני שערוריות. חברי מועצה סירבו להיכנס איתו לקואליציה, וכשתקציב העירייה לא עבר, השר דרעי דחף להדחתו.
ואז, תוך כדי ניהול שלל מלחמות עירוניות, קובי הודיע שהוא רץ לבחירות הארציות לכנסת ה־22 עם מפלגה חדשה בשם "הימין החילוני" והכריז שיהיה שר הפנים הבא. אך בבחירות שנערכו ב־17 בספטמבר 2019 זכתה מפלגתו ב־2,395 קולות ולא עברה את אחוז החסימה. ב־13 בינואר 2020 הודח מתפקידו כראש עיר ובמקומו מונתה ועדה ממונה, בראשות בועז יוסף. וזה לא נגמר. כי כעת, חמש שנים אחרי יריית הפתיחה, קובי רץ שוב לראשות עיריית טבריה. וברקע, גם אריה דרעי עדיין חזק בתמונה.
לא מעט תרעומת עוררה הצעת חוק שהגיש בחודש שעבר עמית הלוי מהליכוד, ועברה השבוע בקריאה טרומית, שלפיה תבוטל ההוראה האוסרת על מי שכיהן כחבר ועדה ממונה או על מי שעומד בראש ועדה להתמודד בבחירות לרשות המקומית שבה כיהן. זאת אומרת, לוותר על תקופת הצינון. רבים משוכנעים שהחוק נועד להכשיר למרוץ הקרוב את בועז יוסף, מקורבו של דרעי, העומד כיום בראש הוועדה הממונה על ניהול העיר טבריה.
היתה זו חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד שכתבה בווטסאפ המפלגתי: "ח"כ עמית הלוי הגיש הצעת חוק שבאופן הזוי קיבלה פטור מחובת הנחה בלי שום סיבה הגיונית, אלא מהסיבות שהשתיקה כנראה יפה להן. הצעת חוק מסוכנת שמבטלת תקופת צינון ליו"ר ועדה ממונה לרוץ לראשות העירייה. המשמעות, כפי שכבר רשמתי לכם, שיו"ר ועדה קרואה, המכהן בעיריית טבריה למשל, יוכל לרוץ לבחירות".
"אריה דרעי רוצה את טבריה ונורא לא רוצה את רון קובי, והוא מוכן לעשות הכל", מסביר חיים חליוה, עיתונאי ותיק ובעלי המקומון "כוכב הצפון". "לא ברור למה לנציג הליכוד חשוב לקדם חוק שמשרת את דרעי ולא את חברי הליכוד. כחבר מרכז, אני עושה להם הרבה רעש בנושא בווטסאפים וברשתות החברתיות".
השבוע קובי הופיע בוועדת הכנסת ואמר לח"כ הלוי, שנכח בחדר: "הסתובבת בטבריה וכנראה לא דיברת עם ליכודניקים, כי אני נמצא פה גם בשמם. 99% מחברי הליכוד בטבריה סולדים מהצעת החוק שלך עד כדי תיעוב. אני חושב שנמצא בחדר עוד אדם וקוראים לו אריה דרעי. כולם יודעים שאנחנו נמצאים כעת בדיון הזה כי דרעי מפחד מרון קובי".
ח"כ ארז מלול מש"ס שנכח בחדר התפרץ: "צריך לעשות חוק שמי שנכשל בניהול עיר לא יכול להתמודד יותר". קובי השיב לו: "ואולי מי שישב בבית סוהר לא יכול להיות חבר כנסת?".
ח"כ הלוי נראה נסער כשהשיב להאשמות נגדו. "אני מותקף בשטויות ובשקרים גסים בשבועיים האחרונים. אריה דרעי מעולם לא פנה אלי באף נושא, גם לא בנושא הזה, וגם לא אנשי ש"ס. הייתי בסיור בטבריה וזה הועלה על ידי נציגת משרד הפנים, מנהלת המחוז, לא מכיר אותה. גם את ראש העיר פגשתי שם בפעם הראשונה".
אבל קובי לא משתכנע, ומוכן לקרב. את רוב מאמציו הוא ממקד זמן רב נגד בועז יוסף, שכבר הגיש נגדו תלונה במשטרה על הטרדה.
קובי, הטרדת את יוסף?
"הטרדתי? וואלה, אני צריך להטריד אותו יותר", קובי השיב כשנפגשנו בשבוע שעבר בחוף התכלת על שפת הכנרת. "אסור להפגין נגד איש ציבור? ממתי נותנים ליו"ר ועדה ממונה להתמודד על ראשות העיר? זה כמו שבמרוץ מכוניות יש מסלול של 30 ק"מ ואומרים לאחד הנהגים תצא רק בקילומטר האחרון. אבל ננצח אותו, ראס בן ענו, זה כל הסיפור".
חכה, יש עוד מתמודדים על התפקיד.
"אחי, המתמודדים האחרים בכלל לא במשחק. אלה בחירות אישיות, ומולי עומד בן אדם אחד שקוראים לו אריה דרעי, בכבודו ובעצמו. זה קו הגמר. כל הבחירות הן תפאורה אחת מכובסת. דרעי רוצה לכבוש את העיר".
בועז יוסף, ראש הוועדה הקרואה המנהלת את טבריה, הגיש תלונה נגד קובי על הטרדה. קובי, הטרדת את יוסף? "הטרדתי? וואלה, אני צריך להטריד אותו יותר. אסור להפגין נגד איש ציבור? ממתי נותנים ליו"ר ועדה ממונה להתמודד על ראשות העיר? אבל ננצח אותו, ראס בן ענו"
אולי. אבל דרעי עדיין מהאנשים החזקים במדינה.
"אני לא פחות חזק ממנו בטבריה. ואתה תגיד לי במי להילחם ובמי לא? אני אלחם בו וברב־רבו. בו, באשתו ובכל האנשים שמתחתיו, כי אני חושב שהוא הבן אדם הכי מסוכן לישות הציונית שנקראת מדינת ישראל. עד כדי כך".
דור תשיעי בטבריה
קובי, בן 51, מגיע מאחת המשפחות הוותיקות בטבריה. סבו מצד אביו היה מכלוף קובי, מורה, חבר המועצה הדתית וסמכות עליונה בעיר. "אנחנו דור תשיעי בטבריה", סיפר ולגם מכוס התה שלו בשעת צהריים שרבית במיוחד.
בעברו קובי היה לוחם בצנחנים, שם הוא ממשיך לשרת כמתנדב במילואים. במבצע צוק איתן השתתף באחד מאירועי הלחימה הקשים, שבו שלושה לוחמי יחידת מגלן איבדו את חייהם. הוא נשוי לשירילי ואב לשלושה. הוא איש עסקים מצליח מאוד בתחום הכימיקלים והאנרגיה. אחד מחבריו אמר שאלמלא השיגעון הפוליטי הוא כבר היה מיליארדר, אבל האובססיה לטבריה סוחפת אותו. ואפשר להבין אותו: העיר סובלת מעוני, ממצוקה, מתשתיות בעייתיות ומהזנחה הזועקת "הצילו". נראה לעיתים שהיא תקועה עמוק בשנות ה־70 של המאה שעברה, כך שמבחינתה הבחירות האלה הן אולי חבל ההצלה האחרון.
"משפחתי חיה כאן מ־1612, אבל ילדיי עזבו את העיר וזה מאוד כואב לי", מספר תושב העיר, שמואל אוחנה. "לדור הצעיר אין מה לעשות פה. היו לנו ארבע מסעדות, ואת כולן סגרנו". ליד השוק העירוני פגשנו את ניסים מזומן, שאיבד בלבנון לפני 26 שנה את בנו, סמ"ר רן מזומן, לוחם סיירת צנחנים. "אנחנו דור שמיני בטבריה וכל ילדיי כבר לא מתגוררים כאן", ניסים סיפר. "פעם הייתי מסתובב בעיר והכל היה פתוח, היום הכל סגור. אני אמנם מגיע מבית דתי, אבל לצערי ההקצנה הדתית חונקת את העיר. אני כבר לא יורד העירה להנאתי, רק לקנות כמה דברים קטנים, וחוזר הביתה".
"רק רון קובי יעזור, כי יש לו ביצים והוא יזיז עניינים", משוכנע תושב העיר יעקב קדוש. "צריך פה אחד שלא עושה חשבון. רק מישהו לא שפוי כמוהו יצליח, ואנחנו נביא לו את הקולות". ששון ברדה, שיושב לידו, נאנח: "חס וחלילה, רק לא הוא. מה שהמקום הזה צריך הוא בעיקר שפיות".
קובי מכיר היטב את כל התלונות שעלו בשיחות עם התושבים. "דבר ראשון, צריך להחזיר לתושבים את החיוך, כי הם כבויים", הוא אומר. "אתה מדבר גדולות ונצורות על להחזיר ולהביא, אלה סיפורי מייסעס.
"חייבים לעשות פינוי־בינוי והתחדשות עירונית ברמה הכי גבוהה, גם בגלל רעידות האדמה וגם בגלל איך שהעיר נראית, אבל במיוחד שהורים יידעו שילדיהם יכולים ביום שישי בערב לרדת לעיר ולבלות. שאנשים יטיילו בשבת בבוקר בטיילת וישתו כוס קפה. אין פה מכונת קפה אחת שפועלת בטיילת בסופי שבוע. זה נשמע לך הגיוני? רז, בוא שנייה", קובי צועק לבחור שבילה על החוף. "כשאתה והחבר'ה רוצים בשבת לבלות, לאן אתם נוסעים?".
רז עונה מייד: "לעמק הירדן, כי בטבריה אין מה לעשות".
תושב העיר יעקב קדוש: "רק רון קובי יעזור, כי יש לו ביצים והוא יזיז עניינים. צריך פה אחד שלא עושה חשבון. רק מישהו לא שפוי כמוהו יצליח, ואנחנו נביא לו את הקולות". ששון ברדה, שיושב לידו, נאנח: "רק לא קובי. מה שהמקום הזה צריך זו שפיות"
לפני שנבחרת ב־2018 הבטחת שתבנה פה לאס וגאס.
"וואלה, תשמע, תרשה לי לעמוד רגע", קובי קם מכיסאו, ספק בעצבים, ספק בפוזה של עצבני. "קודם כל חם אז בוא נדליק מאוורר, אבל אני קם כי אתה מדבר שטויות".
איך? הרי זוכרים את ההבטחות שלך.
"מי שמע על טבריה לפני הבחירות הקודמות? הנה, כבר קיימתי את ההבטחה הגדולה - הרמתי את קרנה של העיר. אז אתה מראיין כדי למחוק אותי, מנסה להקטין אותי? בבקשה, תנסה ולא תצליח".
אני בסך הכל מזכיר מה אמרת.
"ואחרי שלושה חודשים בתפקיד ראש העיר היה כאן שינוי אדיר. כל מדינת ישראל הגיעה לפה בחורף. היה פאן לא נורמלי. כשראו שהבאנו לכאן את כל העולם, החליטו להרוס את השינוי".
אולי. אבל טבריה נשארה החצר האחורית של המדינה.
"כי אני לא אחראי עליה. אני יכול להגיד לך שכל מה שאמרתי - עשיתי. יכול להראות לך מיילים ששלחתי לחברות סקי מים בכבלים ושל אומגות. תכננו מנחת למטוסים על המים, אראה לך שרטוטים. אם הייתי אחראי, העיר לא היתה נראית ככה. בתקופתי בסופי שבוע היו בממוצע 30 אלף מבקרים והעסקים הרוויחו. היית היום בטיילת? עצוב, מלנכולי. להגיד שאני לא בסדר כי לא העברתי תקציב? אל תהיה עיתונאי מטעם".
אלה העובדות: לא הצלחת להקים קואליציה, לא העברת תקציב. הודחת.
"ההגדרות שלך לא נכונות. אף אחד לא רצה להיכנס לקואליציה כי היה פה שירקעס, תוכנית זדונית, קנוניה לא ללכת עם רון קובי רק כדי להפיל אותו. זה היה מאסטר־פלן שממשיכה עד לרגע זה. אני יכול להגיד לך שנכון, עשיתי הרבה טעויות".
למשל?
"טעויות שנובעות מהעובדה שלא רציתי להיראות פוליטיקאי, והייתי יותר איש עשייה שמתעסק בתכלס. שעטנו לעבר השינויים, הזנחנו את הפוליטיקה, וזה היה בעוכרינו. הרי כשאתה מגיע למקום, קודם כל תנקה את האורוות. שים אנשים שלך, תקרב. לא עשינו את זה. דבר שני, לא היינו מוקפים באנשים מוכשרים שהיו אמורים להגן עלינו. אתה לא יכול לבוא לעירייה ולא למנות מנכ"ל משלך, אין חיה כזו. בנוסף, היו דברים שתקשורתית היו לא נכונים. אוטובוס השבת היה מיוחצן מדי וזה לא התאים. לא כי אני רוצה שאנשים לא ייסעו בשבת, אבל היחצנות לא היתה במקום. מודה, טעיתי ולמדתי".
רבים חיכו לך בפינה, אולי תצטרך עכשיו בבחירות חלק מהם לצידך?
"יש בטבריה בערך 150 עסקנים פוליטיים, ליגה ז', ברמה הכי נמוכה שיש. בתוכם יש אולי 30-20 שהם חריפים, מלוכלכים עם רוע צרוף. לא טיפלנו בזה, התעלמנו, וההתעלמות היתה טעות. אתה צריך להיות רב־מערכתי וחזיתי כל הזמן. אתה לא יכול להגיד 'אני מתעסק רק בעשייה'. צריך לדעת להתעסק בהכל, כל הזמן ובכל רגע נתון".
קובי: "בוא, עשיתי טעויות. אתה לא יכול לבוא לעירייה ולא למנות מנכ"ל משלך. היו גם דברים לא נכונים תקשורתית. אוטובוס השבת היה מיוחצן מדי. לא בגלל שאני לא רוצה שאנשים לא ייסעו בשבת, אבל היחצנות לא היתה במקום. מודה, טעיתי ולמדתי"
אתה בקשר עם יריביך?
"כל חברי המועצה נתנו יד כדי להדיח אותי. היה להם חלק בהבאת הוועדה הממונה. חלק מהקמפיין שלי כעת הוא לדאוג שהם לא יהיו שם יותר. לא מגיע להם. אלה אנשים שפעלו נגד תושבי העיר. אתה מגלגל את האבן למעלה והיא יורדת בחזרה. אי אפשר לעצור בגלל שעשו נגדך קנוניה. גנבו עיר. לא גנבו כסף, גנבו עיר. התקלה היחידה האמיתית שלי היא הפרוצדורה, ואני בסוף נפלתי על הפרוצדורה, ויצאתי פראייר".
מנהיג או נהג?
קובי הודח בעיקר כי לא הצליח לגבש קואליציה ולהעביר את תקציב העירייה, רק שביולי 2021, אחרי שכבר עזב את הלשכה, בג"ץ ביטל את החלטת שר הפנים אריה דרעי להדיח את ראש מועצת ירכא, והיב חביש, שגם הוא לא הצליח להעביר תקציב במועצה. שופט בית המשפט העליון מני מזוז כתב בהחלטתו שזו לא היתה אשמת חביש, אלא אשמת חברי המועצה שלא מילאו את חובתם והתנהגותם היתה לא עניינית.
חליוה, עורך "כוכב הצפון" ועיתונאי 45 שנה, לא נחשב מאוהביו של קובי, אבל גיבש עליו דעה. "רון לא יודע לעשות פוליטיקה", הוא משוכנע, "אם הוא היה יודע, הוא היה ראש עיר לעוד הרבה שנים. כל מה שהיה צריך זה לתת תפקיד סגן לאחת הסיעות שמסביב, כי ככה זה עובד. הבעיה שהוא, איך אגדיר זאת, כמו ילד בן 5 שאתה קונה לו 'לגו' של בני 16 ונורא קשה לו לבנות. כשאתה רוצה להתמודד על ראשות עיר - אתה לא מתמצא, לא נולדת לתוך העסק. בשל כך יש יועצים סביבך. הוא יכול היה להיות מנהיג טוב אם היו לו יועצים טובים, אבל ברגע שאין לו והוא מדבר לא יפה ולא לוקח שותפים לעשייה ואומר רק 'אני ואני', אז הוא לא מנהיג אלא סתם נהג".
חליוה ורבים אחרים חושבים שקובי טעה, בין היתר, במלחמתו האגרסיבית בהתחרדות העיר. בראיון לגל"צ, מייד אחרי היבחרו, קובי אמר: "אני רוצה שהחרדים ימשיכו להתפתח - מחוץ לטבריה. כיום החרדים בעיר הם 22%, אסור שיגיעו ל־30%".
"לא אני אמרתי", קובי טען להגנתו בשבוע שעבר, "רק ציטטתי את שר הפנים, אלי ישי, שב־2011 אמר בחדשות ערוץ 10 שעיר כזו - אין לה זכות קיום. אז אין בטבריה 30% חרדים, יש 22%. ולמה לעצור אותם? זה לא שיח שאני רוצה לעסוק בו. כל מי שרוצה לגור בעיר, במדינה, יכול לגור איפה שהוא רוצה. אני גם לא נגד חרדים, אני נגד כפייה דתית, ואחת התוכניות העיקריות היא לחלוקת טבריה לרבעים. בעיר התחתית יהיה רובע תיירותי, שיהיה בו סטטוס־קוו מלא. אני מתכוון לשבת עם הרבנים ועם אנשי דת ולהגדיר איתם ספציפית את נושא התיירות".
אתה מגיע הפעם מפויס יותר?
"תמיד הייתי כזה. אתה שומע את ההדים ואת הריבאונד ולא שומע אותי. אני אחרי 30 שנה הקמתי בית ספר לבנות חב"ד בטבריה, ואני אומר לך בשיא הלבביות: ילד חרדי וילד חילוני זה אותו הדבר מבחינתי, אני לא יכול לחשוב במונחים של אפליה. אנחנו גם לא רוצים להיות חלק מהמשחק הרע של האשמות והבטחות".
החרדים יסכימו שתפתח מקומות בשבת?
"לא תהיה להם ברירה, אנחנו נהיה הרוב בבחירות האלה. אתה צוחק?"
לא, אבל אני זוכר שהטקטיקה שלך היתה מלחמה בחרדים.
"למה אתה אומר את זה? דבר ישר, אל תגמגם לי".
עם כל הכבוד, ש"ס היא המפלגה גדולה בעיר.
"מי אמר?"
תוצאות הבחירות?
"אתה משווה בין בחירות מוניציפליות לארציות? ש"ס ואגודת ישראל בטבריה לא שוות יחד שלושה מנדטים מתוך 15 מושבים במועצה. למה אתה חושב שיש לי מלחמה איתם? אתה מ'ישראל היום', או מישראל מטעם? אל תשאל שאלות מטעם".
אני שואל את מה שצריך לשאול.
"אז אני אומר לך שאתה מסתכל במשקפיים הלא נכונים. היתה פה מדיניות של לכוון זרקור על משהו שלא קיים. לבוא לבן אדם ולגמור אותו, 'אנטי־דתי' - מה זאת אומרת? אחותי דתייה, ילדיה דתיים, בני הדודים שלי דתיים. נראה לך שאני שונא דתיים? זה לא נכון, וגם לא בגללם הלכתי הביתה. בולשיט. הלכתי בגלל קרב שנמשך עד היום - רון קובי מול אריה דרעי. על זה יהיו הבחירות, ואני לא רואה אותו ממטר".
קובי לא שם מעצורים כשהוא מדבר. הוא הכי לא פוליטיקלי קורקט שיש, וזה גם עולה לו ביוקר. לא מעט תביעות דיבה הוגשו נגדו בשנים האחרונות, הגדולה שבהן היתה זו שהגיש חליוה ששמע, לטענתו, את קובי מדבר עליו בשפה פוגענית.
"חיים חליוה היה ילד מוקצה בשפת הטבריינים, קראו לו ה'שכח' - ילד שאף אחד לא שיחק איתו, לא דיבר איתו ולא התחבר איתו", אמר קובי באחד מקטעי הווידאו שהוצגו במשפט הדיבה. "והאדם הזה הצליח איכשהו[...] לרכוש עיתון. הוא הפך את העיתון הזה לכלי[...] סחיטה באיומים. כלי של ניסיון להלך אימים על אנשים[...]
"אז היום השידור הזה מוקדש לחיים חליוה, לבוגר הסורבון. אבל הוא לא מוקדש סתם לו, הוא מוקדש לגברת ישנה־חדשה, מאדאם בובארי קוראים לה. אותה מאדאם בובארי היא אישה מאוד מתוחכמת, מאוד חכמה, שיודעת לשלוט בגבר שלה, לעשות עליו מניפולציות, לקחת אותו למחוזות מאוד מיוחדים של שליטה, של העצמה, מאדאם בובארי היא עורכת דין. אבל היא מאוד מוכשרת וככזו היא נבחרה להיות, איך לא, היועצת המשפטית של המוסדות הכי גדולים של המדינה, ברוב כישוריה".
על הדברים האלה ודומים להם שופטת בית משפט השלום בטבריה, ברכה לכמן, קבעה בחודש מארס השנה שקובי יפצה את חליוה ב־416 אלף שקלים, לא כולל הוצאות משפט בסך 40 אלף שקלים.
"...התנהלותו של הנתבע, שלא חשב שיש מקום להתנצל ולהסיר את הפרסומים, גרמה להתארכות ההליכים ללא כל הצדקה של ממש, ובהתנהגותו במהלך הדיונים המשיך את דרכו שהחל בפרסומים, וחזר לא פעם על חלק מהאמירות שפורסמו, ללא שעלה בידו להוכיח את אמיתות הפרסומים, למעט בשני עניינים", כתבה השופטת בהחלטתה. "הנתבע העיד בחקירתו הנגדית: 'אני לפעמים אולי מגזים בתיאורים שלי'. קריאת הפרסומים מביאה למסקנה שאין מדובר בהגזמה, אלא בהשתלחות פוגענית, מבזה ומשפילה, כעולה מהפרסומים, המדברים בעד עצמם בעניין זה, ולא מצאתי לנכון לחזור עליהם בשנית. פרסומים שבאו בכוונה לפגוע בשמו הטוב של התובע".
"אם אעלה פוסטים שבהם אקלל את אשתך - מה תעשה? תירה בי באם־16 או באיזה רובה אחר?" חליוה אומר. "ברגע שהוא הגיע למשפחה ולילדים (שלי) - לא יכולתי לשתוק. איך אמרה לו השופטת אחרי שאמר 'אוכיח שאמת דיברתי', היא אמרה לו: 'אעזור לך, אבל בוא תסביר איך תוכיח כשאתה קורא לו סמרטוט רצפה?'. הוא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ודחו אותו. הגיש בקשה למחוזי, ודחו אותו. עכשיו הגיש ערעור למחוזי. אם היה בן אדם אחראי, שיודע לשאת באחריות, היה אומר: 'הפסדתי, אתה יכול לעשות הנחה, לפרוס לי לתשלומים, להסתדר', אבל הוא המשיך להכפיש וללכלך. לרון קובי יש רצון טוב וחלומות, אבל צריך לדעת ליישם חלום".
קובי מנסה ליצור רושם שהוא לא מתרגש מהמכות שניחתו עליו. "נו, באמת, על מה יש לי להתעצבן?" גיחך. "ראית מישהו במדינת ישראל ששילם סכום כזה? השופטת טעתה. הגשתי ערעור, כי אף אחד מעולם המשפט לא יכול לצדד בדבר כזה. פסיכי, וזה לא נגמר. סבלנות. נכון שזה עולה הרבה כסף וזו התמודדות, אבל לתושבי טבריה מגיע שאתמודד בשבילם".
עוד ריב מתוקשר של קובי, בתקופת כהונתו כראש עיר, היה עם מבקר העירייה דאז, בני אליהו, ריב שהגיע גם לוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת. ראש העיר הגיע לדיון כשהוא מלווה בח"כ מיקי זוהר מהליכוד ואמר לנוכחים: "תלמדו את החומר ואחרי זה תעשו ישיבה 'אד־הוקית' לטובת אדם ספציפי. עם כל הכבוד, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (אז יו"ר הוועדה; א"ל), אני חושב שאת חברה שלו והודית בזה הרבה פעמים ויש לי הקלטות של סופרלטיבים שהרעפת עליו. דיני נחרץ פה".
זוהר זירז אותו לצאת מהחדר, תוך שהוא מסנן "זה מכור מראש, חבל על הזמן". וכשהוא כבר בדרכו החוצה, ח"כ מיקי רוזנטל ממפלגת העבודה צעק לעבר קובי: "אנחנו מברכים אותך על בחירתך, אבל לא תגיע רחוק. אתה תגמור בכלא. אני מכיר אנשים כמוך".
"מי זה מיקי רוזנטל?" קובי אמר כשנפגשנו, "זו תביעת דיבה בפני עצמה. יודע מתי היתה אותה ישיבה? ארבעה ימים אחרי שנבחרתי לראשות העיר, עוד לא נכנסתי לתפקיד וכבר עשו לי אמבוש. רוצה לשמוע משהו הזוי, סקופ? אני יושב אצל מיקי זוהר והוא אומר לי: 'תקשיב טוב, הם ישלח אותך הביתה אם לא תתיישר איתם'. לא הבנתי על מה הוא מדבר, לא היינו משופשפים מספיק משפטית. היום זה לא יכול לקרות. עקומת הלמידה שלי היא כזו", קובי מצביע כלפי מעלה, "אני לומד מהר".
רק שכל השלדים של קובי יצאו אז בזה אחר זה. סיפרו שהוא בכלל גר רוב הזמן בתל אביב ודיווחו על עבירות בנייה. רק בחודש פברואר השנה הגישה נגדו הוועדה לתכנון ובנייה בעיריית תל אביב כתב אישום על עבירות בנייה בנכס שנמצא ברחוב בארי.
"כתב האישום הזה יירד", קובי שוב משוכנע, "הרי איך דברים מלפני 20 שנה יוצאים דווקא עכשיו? יש חבורה של אנשים שלא יכולה לסבול את הרעיון שאני הולך להיות עוד פעם ראש עיר. זה מטריף לה את השכל, ואני אחדש לך - כתב אישום זה לא פסק דין, וכל עוד לא הוכח אחרת עומדת לי חזקת החפות. אני לא קשור לאירוע ולכתב האישום והכותרות שהם רוצים לייצר. על אפם וחמתם אני אהיה שוב ראש העיר. תתקדם".
אתה גר בתל אביב או בטבריה?
"גר בטבריה. יש לי שני ילדים גדולים, בני יותר מ־20, ויש לי ילד בן 13 שגר עם אמא שלו בתל אביב, אז איפה הבעיה? אסור לו לגור בתל אביב? זו בעיה של אנשים מפגרים שמנסים להוריד בן אדם שהולך לנצח. לא יצליחו".
למה שלא תגור בתל אביב?
"רוצה להגיד לי איך לחיות? שמעת על המושגים אתגרים בחיים, רצון לעזור לאחרים, פטריוטיות?".
יש עדיין דבר כזה?
"אם אתה מזלזל, אז פאק יו. מה נראה לך - שאני עושה את זה בשביל הכיף? תאמין לי שכולם ציפו שאעשה אחורה פנה ואהיה עסוק עד עמקי נשמתי במקום אחר, אבל בחרתי להיות פה ולא לבגוד במי שבחר בי. אנחנו נילחם על העיר ועל עתיד הילדים. לרגע לא חשבתי שלא אשאר כאן. נראה לך שאתן להם לגנוב את עיר האבות שלנו? אחרי שנבחרתי - לאנשים היה קתרזיס, אתה לא מבין איזה שמחה ואושר. טבריה היתה העיר העברית הראשונה ששוחררה במלחמת השחרור, וב־2018 היא שוחררה בפעם השנייה. ככה התושבים הרגישו".
אני הרגשתי אכזבה מאיך שהקדנציה שלך הסתיימה.
"זה היה בשליטתי? אתה יודע שאתה אפילו לא הישראלי המצוי אם אתה מדבר ככה. אתה פחות ממנו, ואסביר גם למה. הישראלי המצוי אומר: 'אני רוצה לגור במדינת ישראל ולראות בה את הדברים הטובים, כי אני מאמין בארץ שלי'. אתה לוזר, או אחד שמוותר מראש. אני לא מוותר, ואני יכול להגיד לך שאנשים מבינים שסילקו אותי בכוח, בנוכלות, והם לא מוכנים להשלים עם זה, כי לקחו מהם את יכולת ההחלטה על חייהם. הם רוצים לראות אותי עוד פעם, ואחת החוזקות שלי היא שיצאתי בשיא. לא יצאתי אחרי שהכשלתי את העיר או שהיא פשטה רגל בגללי. טבריה היתה בשיא תהילתה".
עדיין הדברים השליליים חודרים.
"בוא נדבר ב־1 בנובמבר, אתה מוזמן ללשכת ראש העיר".
סלב ברמה הארצית
רבים בטבריה סבורים שההצלחה עלתה לקובי לראש. הוא הפך לסלב ברמה ארצית וחוזר על ידי פוליטיקאים רבי השפעה. ובטח לא שוכחים איך פתאום, ביוני 2019, הכריז שיתמודד לכנסת עם מפלגת "הימין החילוני" והבטיח להיות שר הפנים הבא.
"בסופו של דבר, תושבי טבריה הם אלה שיבחרו, והם מספיק חכמים ונבונים לא לעשות אותה טעות שוב", אומרת עו"ד שני אילוז, מהמתמודדות הבולטות לראשות עיריית טבריה. "רון זכה באמון הציבור ובגד בו כשהחליט להתמודד להיות שר הפנים. זו היתה התנהלות שגויה ובעייתית, בלשון המעטה. ההתנהלות שלו הביאה לקרע גדול בין הזרמים פה. הוא עלב באנשים, ליבה שנאה נגד מגזרים, הסתכסך עם הממשלה ועם כל אחד בערך - ותושבי טבריה לא יכולים לשכוח את זה. הסגנון שלו לא ראוי לטבריה כעיר, ובטח לא לתושביה".
קובי, הריצה באותן בחירות פגעה בך אישית?
"היא לא היתה טעות, ואני גם לא רואה אותה כבעיית תדמית. להפך, ניסינו לעצור את הגזירה אחרי שהיא נגזרה".
חשבת שיש לך סיכוי להיות שר הפנים?
"באקלים שהיה אז בבחירות לכנסת, אם היו מתייחסים אלינו נכון יכול להיות שהיינו מצליחים, אבל במפלגה עצמאית אתה לא יכול לרוץ היום. זה נגמר. זו קונסטלציה שלא קיימת בעולם, וגדולים ממני ניסו".
הליכוד יהיה איתך כעת?
"אנחנו לא רצים עם אף מפלגה, ובטח לא עם הליכוד, כי הסניף בטבריה לא מתפקד כראוי ועומד בראשו ציון פיניאן, שהוא בעיניי אדם מתקופת הפלינטסטונס. אני קורא לו ציון פלינטסטון. הוא חושב שיש לו השפעה, אבל אני אגלה לך סוד - היכן שהוא נגע הדשא לא צמח. אחת התקלות הגדולות בהתנהלות שלי היתה שאחרי שנבחרתי לראשות העיר פקדתי 1,000 איש לליכוד ולא הגשתי את הטפסים למצודת זאב. אם הייתי מגיש, יודע מה היה קורה? הליכוד היה משתגע. זה היה סיפור אחר, סרט אחר. לא נתתי על זה מספיק את הדעת".
למה בכלל לרוץ שוב לראשות עיר?
"פטריוטיות, אהבה למקום ולאנשים. אין פה שום דבר הגיוני, לא כלכלית ולא פרנסה, רק טורח. זה בא ממקום של אכפתיות. אתה רואה מקום שבור, ועכשיו על אחת כמה וכמה זו מלאכה שאני צריך לסיים. ברמה האישית המשפחתית - לרוץ שוב לראשות העיר זה טמטום. שמעת? טמטום".
עו"ד שני אילוז, המתמודדת על ראשות עיריית טבריה: "קובי עלב באנשים, ליבה שנאה כנגד מגזרים, הסתכסך עם הממשלה ועם כל אחד בערך, ותושבי טבריה לא יכולים לשכוח את זה. הסגנון שלו לא ראוי לטבריה כעיר, ובטח לא לתושביה"
רון קם לסדר את הנשימה, אז חברו הטוב עוד מימי התיכון, ליאור פרץ, המשמש כבר שנים יד ימינו, אומר: "הוא באמת פטריוט. אני זוכר כמה תיזזתי בשבילו במהלך מבצע צוק איתן כדי להכניס בתוך נגמ"שים מגשי שווארמות לחיילים. אמרתי לו אז: 'אתה בן 42, יש לך משפחה, למה?'. אצלו הכל בהתנדבות, הוא אפילו השאיר לי צוואה אם יקרה לו משהו. אנשים לא מכירים את הצד הזה של רון, כי הוא לא יודע לעשות פוליטיקה ולא יהיה לו קל בהתמודדות הקרובה. אתה רואה את הכוחות שאיתם הוא מתמודד".
שאלתי את קובי, ששב בינתיים לשולחן, אם הפעם הוא מתכוון לשנות טקטיקה בקמפיין. "יש לנו קמפיין יצירתי, עם הרבה חוצפה", אמר בחיוך, "קמפיין יותר אכזרי. היינו עד עכשיו עדינים. כן, עדינים, תמימים. היום אנחנו יותר מתוחכמים במאות אחוזים".
אתה לא חם מזג?
"לא, אני עדין".
קובי עצמו יודע שאו שאוהבים אותו או ששונאים. גם יוסי אלימלך, איש נדל"ן שמלווה אותו במשך שנים, אומר: "יש הרבה מתמודדים שלאנשים אין דעה לגביהם, אבל את רון או שלא יכולים לראות ברמות קשות או שחולים עליו. אין אמצע, זה קיצוני. השיטה שלו דורסנית, הוא אומר את האמת בפנים, חוטף - וזה עולה לו ביוקר, אבל בגלל זה אנחנו הולכים אחריו".
חולדאי בתל אביב לא הכי נחמד, אבל מחזיק בתפקיד כבר 25 שנה.
קובי: "חולדאי בנה מנגנון ניהולי חזק, תותח־על. ונגיד את האמת - תל אביב היא אחת הערים הטובות בעולם. את טבריה הרבה יותר קשה לנהל מסיבה פשוטה: אין לך את כוח האדם, את התקציבים. בתל אביב יש כל כך הרבה אנשים שעסוקים בחיים, ופה יש כל כך הרבה שעסוקים במתים. אצלנו הפוליטיקאים כל יום נמצאים באזכרות או בהלוויות".
ליאור פרץ, יד ימינו של קובי: "אני זוכר כמה תיזזתי בשבילו ב'צוק איתן' כדי להכניס לנגמ"שים מגשי שווארמות לחיילים. אמרתי לו אז: 'אתה בן 42, יש לך משפחה, למה?'. אצלו הכל בהתנדבות. הוא אפילו השאיר לי צוואה אם יקרה לו משהו. אנשים לא מכירים את הצד הזה שלו"
ביציאה פגשנו את קובי ורדי, סוכן ביטוח, יליד העיר. "טבריה זקוקה למישהו חזק כמו רון, ממש חייבת", הוא אומר. "אסור לה להיכנע, ואני לא נכנס לענייני דת אלא לאנשים שאמורים להפחיד, לסחוט. רון הוא היחיד שאומר את דעתו בראש חוצות ולא מפחד מעבריינים ומאף אחד, וזה חשוב. יש לו סיכוי, כי אין מספיק מועמדים ראויים כמוהו, הוא רק צריך למתן את עצמו. להיות פחות, פחות...".
ורדי מתקשה למצוא את המילים המתאימות, אז קובי מתנדב לעזור: "הם רוצים שאהיה פחות אגרסיבי. אף אחד לא נולד פוליטיקאי. למדנו. ציפיתם שאדע הכל כבר מהיום הראשון?"
תגובות
יו"ר סניף הליכוד בטבריה, ציון פיניאן: "הליכוד לא יהיה מאחורי רון קובי ולא רוצה אותו. יש היום 54 חברי מרכז ליכוד בטבריה, והיא המפלגה הגדולה ובהפרש עצום בכל מערכות הבחירות לכנסת. אז איפה בדיוק כשלתי? ההיגיון הפוליטי של קובי שואף לאפס. כל טבריה הבינה שהוא לא מתאים להיות ראש עיר. אין לו סיכוי, וחבל על הזמן".
אריה דרעי ובועז יוסף בחרו שלא להגיב.
טבריה במספרים
תושבים: 49 אלף.
נוסדה: שנת 20 לספירה, נקראת על שם הקיסר הרומאי טיבריוס.
שטח: 16,220 דונם.
אשכול סוציו־אקונומי: 4 (מתוך 10).
תוצאות בחירות ארציות (1 בנובמבר 2022):
הליכוד: 40.4%.
ש"ס: 20.4%.
הציונות הדתית: 12.8%.
דגל התורה: 8.6%.
יש עתיד: 5.9%.
shishabat@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו