"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הצגת בכורה: השבוע לפני 70 שנה הושק "תיאטרון המעברות"
יוזמה של שר החינוך נועדה לחשוף בפני העולים את התרבות הישראלית - באמצעות קטעי הצגות • וגם: מי זוכר את אסימוני הטלפון הציבורי ואת המעדן "ביצה רוסית"?
אירועי התיאטרון התקיימו בשטחים פתוחים, שאליהם הובאו תושבי המעברות באוטובוסים
70 שנים אחרי

הצגת בכורה: השבוע לפני 70 שנה הושק "תיאטרון המעברות"

יוזמה של שר החינוך נועדה לחשוף בפני העולים את התרבות הישראלית - באמצעות קטעי הצגות • וגם: מי זוכר את אסימוני הטלפון הציבורי ואת המעדן "ביצה רוסית"?

דייויד סלע
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בתחילת יוני 1953 הושק מפעל "תיאטרון למעברות" (תל"ם), פרי יוזמה של שר החינוך, בן־ציון דינור, בשיתוף הסוכנות וההסתדרות, שנועד לחשוף בפני העולים את התרבות הישראלית - באמצעות קטעי הצגות.

מרצים שנשלחו למעברות הכינו את העולים מראש לקראת ההצגות שבהן יצפו, והאירועים התקיימו בשטחים פתוחים, שאליהם הובאו תושבי המעברות באוטובוסים (כמו בצילום). ועדה אקדמית קבעה אילו הצגות יועלו, תוך הקפדה על מקור עברי בלבד, ואנשי התיאטראות שיחקו כולם בהתנדבות מלאה. היוזמה נחלה הצלחה גדולה, ובקיץ 1953 צפו בקטעי ההצגות כ־30 אלף עולים

הנעלמים / פריטים שהיו ונעלמו
אסימון לטלפון ציבורי

היו בחיינו עד 1996. האסימונים, צילום: ארכיון אתר נוסטלגיה אונליין

מתקופת המנדט התאפשר השימוש בטלפון ציבורי באמצעות שלשול מטבעות כסף, אך עקב שחיקת ערך המטבע והאינפלציה הוחלפו ב־1953 הטלפונים הציבוריים בכאלה שהופעלו באסימונים שנרכשו בדואר.

ב־1966 הופצו טלפונים ציבוריים חדשים תוצרת התעשייה הצבאית, שהשימוש בהם נעשה באמצעות אסימונים קטנים כסופים, וכמו כן התאפשרה הכנסתם של כמה אסימונים יחד למכשיר, כדי לבצע שיחה בין־עירונית ללא צורך בסיוע של מרכזן. ב־1996 נעלם האסימון מחיינו, והוחלף בכרטיסי טלכרט.

הצרכנייה / מאכלים מפעם
ביצה רוסית

מנת דגל. ביצה רוסית, צילום: ניצה וולפנזון, חיפה

מנת הדגל ב"בופה" בכל אולמות האירועים של הזמנים ההם. בבית זכינו למנה אהובה זאת רק כשאמא היתה צריכה לעשות במאכליה רושם מיוחד על האורחים.

לא ברור מה מקור שמה של חצי הביצה הקשה, שבחלקה הפנימי היה מין ממרח שנוצר מערבוב החלמון עם כל מיני דברים טובים דוגמת מיונז, בצל ירוק וגמבה. על תלולית הממרח שבביצה הרוסית שובץ תמיד חצי זית שחור. תענוג אמיתי!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...