צילום: ג'יימס באלוג // "קניון יום ההולדת", גרינלנד, יולי 2009

רודף הקרחונים

הקרחונים נמסים ונעלמים מן העולם, ואם בעבר חשבו שההתחממות הגלובלית תיתן את אותותיה רק בעוד מאות ואלפי שנים - מתברר כי השפעתה ניכרת כבר עתה • הצלם ג'יימס באלוג יצא למסע בקוטב הצפוני בעקבות השינויים המדאיגים, ותיעד הכל בסרט "לרדוף אחר קרחונים" שיוקרן בשבוע הבא בסינמטק בתל אביב

"זאת קריאת ההתעוררות שלכם, אנשים! צאו מהשינה האינטלקטואלית שלכם", קורא ג'יימס באלוג. הצלם הבינלאומי, שנחשב פורץ דרך בתחום צילומי הטבע, מודאג מאוד. הוא יצא לקוטב הצפוני כדי לחקור מקרוב את התמוססותם של הקרחונים בעולם, וחזר מזועזע.

מיום רביעי הקרוב ייערך בסינמטק בתל אביב הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע רוחני - "ספיריט 2012". את האירועים תפתח הקרנת סרטו האחרון של באלוג, "לרדוף אחר קרחונים", בבימויו של ג'ף אורלובסקי - המספר סיפור מדאיג במיוחד לנוכח ההתחממות הגלובלית והשפעותיה על החיים של כולנו.

"לא האמנתי שאפשר לראות קרחונים בגודל כזה נעלמים בזמן קצר כל כך", מודה באלוג (60). באביב של שנת 2005 הוא יצא לאיסלנד עם משימה לא פשוטה: לצלם תמונות שיעזרו לספר את סיפור השינוי האקלימי בכדור הארץ. על אף העובדות המדעיות, באלוג היה סקפטי וציני לגבי העניין. אבל שם, בשטח, נפקחו עיניו אל מול המציאות.

באלוג, בוגר לימודי גיאומורפולוגיה ומדריך לטיפוס הרים, עוסק בתחום כשלושה עשורים. הוא כתב שישה ספרים, וכאמן, מדען, חוקר והרפתקן, הוא מרגיש כמו בבית על פיסגת ההימלאיה או בנהר מים לבנים, בסוואנה אפריקנית או על כיפת קרח בקוטב. לפני חמש שנים צילם באלוג עבור "נשיונל ג'אוגרפיק" עבודה על המסת הקרחונים, ובעקבותיה ערך את המחקר "קרחונים על הקצה" - תיעוד חסר תקדים של השינויים המהירים שעוברים על הקרחונים מסביב לעולם.

המסע לקוטב הצפוני היה הנועז ביותר בחייו של באלוג. הוא החליט לצאת לסקירת אקסטרים של קרחונים, ועם חבורה של צעירים הרפתקנים החל לפרוס 25 מצלמות בשיטת הכיווץ (Time Lapse) על כ-18 קרחונים לאורך החצי הצפוני של כדור הארץ. מטרתו: ללכוד את השינויים שעוברים הקרחונים במשך השנה. המצלמות תיעדו שינויים המתרחשים בקרחון אחת לחצי שעה והניבו כ-8,000 תמונות בשנה.

אבל לא הכל עבד בצורה חלקה. עד מהרה הבין הצלם המנוסה כי הציוד שבידיו פשוט לא יכול לעמוד במעמסה. תנאי השטח הקשים, טיימר שנפגם ועוד תקלות בדרך הפכו את המשימה למורכבת עוד יותר.

"חשבתי שאני הולך לקנות מצלמות מהמדף בחנות, והייתי נאיבי לגבי חומרת המצב", מספר באלוג. "היינו חייבים לקנות ציוד צילום מיוחד ומתקדם שישרוד את תנאי מזג האוויר במקום, ועברו חודשים של ניסוי וטעייה עד שהצבנו מערכת שלמה של מצלמות מסוג Nikon D200 DSLR, פנלים סולריים, סוללות, חצובות כבדות, תיבות עמידות בפני מים ועוגני רוח".

באלוג סיכן את חייו. הוא הצטרף למדענים בתחום וצלל לעומק העולם התחתון של הקרח; הוא ירד בהר תלול לתוך סדק צר, טיפס על קניוני קרח נרחבים שפוסלו על ידי זרמים זועמים של מי שלגים. בעבר חשבו שהשינויים הגיאולוגיים בכדור הארץ ייראו בעוד מאות או אלפי שנים, אך צילומיו של באלוג מוכיחים כי הם כבר מתרחשים לנגד עינינו. חלק מהנוף שצילמו באלוג וצוותו אינו קיים עוד. זהו המחקר הצילומי הגדול ביותר שנעשה על הקריוספרה - שטח בכדור הארץ המצוי בקיפאון תמידי.

"בתמונות נפרשו עוצמה ופיסות היסטוריה, והייתי חייב לחזור לשם", הוא מספר בהתרגשות, "לראות זה להאמין. סקר הקרחונים מספק למדענים בסיס לאינפורמציה חשובה על המכניקה של המסת הקרחונים, ומעניק לציבור עדויות ממקור ראשון לגבי מהירות השינוי האקלימי על כדור הארץ.

"מה כל כך אקסטרים בסקר הקרחונים? הכל! היקף הפרויקט, הלוגיסטיקה המאתגרת, תנאי מזג האוויר הסוערים, המרחקים האדירים. הצוות שלנו מטפל במצלמות שמרוחקות כ-80 מייל מהכפר הקרוב, בתנאים שיכולים להפוך במהרה ממסוכנים לקטלניים. הצוות מגיע למצלמות ברגל, על גבי סוסים, במזחלות כלבים ובמגלשי סקי, בספינות דיג ובהליקופטרים שעולים כ-8,500 דולר לשעת טיסה. אין ספק, זה אקסטרים, אבל זה שווה את זה".

ג'ף אורלובסקי, שהחל כעוזר צלם בהתנדבות בפרויקט, הציע לפני שלוש שנים לבאלוג לקנות את הזכויות לעשיית הסרט. השנה, בפסטיבל סאנדנס, זכה הסרט בפרס ואף נרכש לשידור על ידי ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק.

המשיכה הראשונית של באלוג היתה בכלל לצד האסתטי של הקרח - לפיסול, ליופי, לאור, לצורה ולצבע - כפי שהוא מגדיר זאת בעצמו. הוא מנסה לשמור על אופטימיות: "אני מאמין שכל פני השטח שמתחת לנוף הקרחונים, שיתגלו בעקבות התמוססותם, יהיו גם מושלמים בדרכם שלהם - אבל אני מיואש מהמידה שבה אנשים מסרבים להכיר במקומם בגרימת השינוי ומסרבים להכיר בהשלכות הבלתי נמנעות של פעולותיהם".

סקר האקסטרים של הקרח נמשך גם בימים אלה. "כמה זמן נישאר שם והאם נרחיב את הפריסה שלנו? זה תלוי במימון ובהזדמנויות. אנחנו מקווים לשמור לפחות חלק מהמצלמות בשטח".

התמונה שעולה מהסרט מדאיגה מאוד, אך באלוג יודע מה עלינו לעשות עם העובדות המטרידות האלה: "אפילו לשינויים קטנים, למשל הפחתת מספר הקילומטרים שאתה נוהג או מעבר למכשירים חסכוניים באנרגיה, יכולה להיות השפעה גדולה אם מספיק אנשים יתחייבו להם".

shishabat@israelhayom.co.il

הסרט "לרדוף אחר קרחונים" יוקרן בסינמטק במסגרת פסטיבל "ספיריט 2012" ביום רביעי הקרוב (24 באוקטובר) בשעה 21:00; ביום חמישי ב-21:10; ביום שישי ב-21:55; ובמוצאי שבת ב-21:25.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו