סמים פס על החוק

תמונה הזויה במיוחד התגלתה למבקרים ברחוב אלנבי בתל אביב ביום שישי לפני שבועיים. כעשרים שוטרים וחיילי מג"ב עמדו בקבוצות לאורך אזור הברים ברחוב. מול פרצופם פועלות באין מפריע חנויות קטנות, שעליהן תלויים שלטי ניאון בוהקים המודיעים לכל דורש כי כאן אפשר להשיג ללא בעיה, ותמורת סכום זעום יחסית, שקית של תערובת עלים שנראית כמו מריחואנה, אך חזקה ומסוכנת ממנה פי 40.

כל זה הזוי אף יותר לנוכח העובדה שרק חודש וחצי לפני כן דיווחו כלי התקשורת בארץ שאפשר לומר שלום לתופעת סמי הפיצוציות, שנמכרים כבר שנים באופן חופשי בכל הערים הגדולות, כי חוק חדש יאסור סופית את שיווקם. עושה רושם, אם כן, שהשמועות על מותה של התופעה היו מוקדמות. למעשה, השוטרים כלל לא הגיעו לכאן בגלל החנויות האלה: שבוע לפני כן התלוננו שתי נערות בנות 17 כי נאנסו על ידי עובדי מועדון ברחוב, ולכן הנוכחות המשטרתית המוגברת.

כמה חנויות מסוג זה פועלות ברחוב אלנבי באין מפריע, למרות שבחודש מאי השנה הכניסה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שינוי בפקודת הסמים המסוכנים והוציאה מחוץ לחוק באופן מיידי תשע משפחות של חומרים סינתטיים - החומרים שעימם נמנו רוב החומרים שנמכרו באותה עת בפיצוציות ארצנו. החומרים האלה, המכונים ברחבי העולם סמי מעצבים, הם תרכובות כימיות שנוצרו בידי כימאים כך שיהיו דומות בהשפעתן לסמים ידועים, אך שונות מהם בהרכבן הכימי, כך שלא ייאסרו בחוק. סמי המעצבים כוללים חומרי עישון, שנמכרים כקטורת תחת מגוון מותגים שהידועים שבהם הם "נייס גאי" ו"מבסוטון" המחקים את השפעתו של הקנאביס; וקפסולות "חגיגת", שבהן אבקה המדמה את השפעותיהם של סמים קשים, כמו קוקאין או קריסטל מת'. כשאחד מהחומרים שמהם עשויים הסמים נכנס לפקודת הסמים המסוכנים, ממהרים הסוחרים להחליף את הסחורה שעל המדפים בכזאת שדומה לה בהשפעתה, אך הרכבה הכימי שונה. כך, במעגל קסמים, החומרים נאסרים בחוק ומוחלפים, אך השמות על האריזות נשארים כשהיו. כל הגורמים בתחום מכירים את מחול החתול והעכבר הזה.

נכנסנו לאחת הפיצוציות ברחוב. העיצוב החיצוני מסנוור עיניים, מקושט בשלל אורות צבעוניים וניאונים חזקים, אך בפנים גילינו כוך קטן ועלוב שבו חלל כניסה ודלפק המאויש על ידי מוכר אדום עיניים. הסחורה לא נמצאת על המדפים, כמובן, אלא מוסתרת במגירה ונשלפת במקרה הצורך. כשביקשנו קטורת שלף המוכר עבורנו שקית גדולה ואטומה שעליה עיטור בצבעים פסיכדליים חזקים, ולצידו הכיתוב "100 אחוז חוקי!" על האריזה מצוין גם כי התערובת היא קטורת למטרות ריח, וכי היא מיועדת רק לבני 18 ומעלה. עלותה של השקית הענקית, כך נאמר לנו, "100 שקל". כששאלנו אם יש משהו זול יותר, מייד נשלפה שקית נוספת קטנה יותר: "7 גרם ב־50 שקל. אבל הגדולה זה הפרימיום, זה יותר חזק", אמר המוכר.

"מה עושים עם זה?" ניסינו להבין. "זה קטורת", הוא אמר בחשדנות, "אתן באמת לא יודעות מה עושים עם זה?" רק כעבור דקות ארוכות הוא התרצה והסביר ש"אם מעשנים את זה, נהיית סאטלה", ומייד הזהיר: "אל תעשני את זה נקי, לעשן נקי זה לא טוב. שימי בסיגריה". 

"לא הודיעו לא מזמן שמוציאים את זה מחוץ לחוק?" שאלנו.

"נראה לך שהייתי מוכר את זה כאן ברחוב אם זה היה לא חוקי?" ענה. מאוחר יותר, כדי להדגים עבורנו את טיב הסחורה, ואולי כי החשדנות התפוגגה מעט, פתח עבורנו המוכר אדום העיניים מגירה נוספת, שבה ערימה של סיגריות מגולגלות במומחיות, ונתן לנו אחת על חשבון הבית. "קחי, רק אל תתחילו לעשן את זה באופן קבוע. רק פעם ב..."

המשכנו לקיוסק נוסף. מעבר לכביש חנתה ניידת. הכוך הקטן היה שומם מאדם, ואלמלא הדלת הפתוחה, כלל לא היה ברור שהמקום פעיל. נכנסנו פנימה, ולפתע הופיע אדם ונכנס איתנו פנימה. הוא נעמד מאחורי הדלפק והתעניין במאוויינו.

"יש לך חגיגת?" שאלנו.

האיש השיב בחיוב והציע שישה כדורים ב־100 שקלים, אך ניאות למכור גם שלושה ב־50. שלוש קפסולות שצבען לבן־אדום הונחו על הדלפק. שאלנו אם יש גם קטורת, והאיש שלף שקית כסופה, ששום כיתוב לא מופיע עליה. כשתהינו על ההבדלים בין שני המוצרים, הוא הציע לנו בחום לערבב, וטען שההשפעה המשולבת שלהם מומלצת ביותר. 

לפתע, בלי שום אזהרה, צץ פרצוף מבין קרשי העץ שמרכיבים את הקיר החיצוני של המקום, סינן משהו לעבר המוכר ונעלם. האיש מיהר לצאת מהחנות הקטנה ודחף גם אותנו החוצה אל הרחוב, ובמנוסתו לא שכח לטרוק את דלת החנות ולתלות עליה מנעול גדול. עמדנו המומות ברחוב, וכעבור שניות ספורות הבחנו בסיבה למהומה: שוטר רכוב על סגוויי חלף על פנינו והמשיך בנסיעתו לכיוון הניידת שמעבר לכביש.

לאחר שהשוטר חלף שאל האיש: "אז אתן רוצות משהו?" ענינו שכן, והוא חזר במהירות אל תוך החנות ויצא ממנה כשהקפסולות בידו. כמו עיסקת סמים לכל דבר, הכסף והכדורים החליפו ידיים באמצע הרחוב, ובתוך שניות בודדות נעלם האיש וחזר למחבואו.

מסין לכל העולם

תופעת סמי הפיצוציות אינה תופעה חדשה. היא כאן כבר עשור לפחות, ולא מדובר בתופעה ייחודית לישראל אלא במגמה עולמית. התרכובות הכימיות שמשמשות להכנת הסמים מיוצרות בדרך כלל בסין, ומשווקות לכל העולם באמצעות האינטרנט. ובכל זאת, לטענת הגורמים הרשמיים, רק בארץ נמכרים החומרים הללו באופן כה גלוי. על פי ההערכות, פועלות בישראל כ־3,000 פיצוציות סמים, ומהדו"ח של עמותת עלם לשנת 2012 עולה כי 30 אחוז מבני הנוער בסיכון שבהם טיפלה העמותה העידו כי התנסו לפחות פעם אחת בסמי פיצוציות (בעיקר "נייס גאי") או בסמים קלים כגון מריחואנה וחשיש - עלייה של כ־10 אחוזים לעומת השנה שלפניה. במספרים מוחלטים, מדובר בכ־7,000 בני נוער, אבל המספר האמיתי מוערך בהרבה יותר. 

ב־7 במאי, לפני יותר מחודשיים, נערך השינוי המתוקשר בפקודת הסמים המסוכנים. הפעם הוכנסו לפקודה, באופן גורף, תשע משפחות של חומרים, בניגוד לאופן הפעולה של השנים האחרונות, שכלל הכנסה פרטנית של חומרים כל אימת שנתגלו בפשיטות המשטרה, ובסיומו של הליך ביורוקרטי ארוך. עכשיו קיוו ברשויות שכל החומרים הנמכרים ייאסרו, אבל הסוחרים, כמו תמיד, הקדימו אותם.

"מאז השינוי שהוכנס לפקודת הסמים הקשים כבר צצו בשטח חומרים חדשים, שלא שייכים לתשע הקבוצות שהוכנסו לפקודה", אומר ד"ר רוני ברקוביץ', סגן ראש אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות (לשעבר היחידה לפשיעה פרמצבטית במשרד הבריאות) - האגף שבודק, לצד המשטרה, את החומרים שנמכרים ברחובות ואת מידת מסוכנותם. "אלו סמי פיצוציות, שכבר הכנו חוות דעת לגבי המסוכנות שלהם. הם מסוכנים לא פחות מהחומרים הישנים".

תוכל לומר לנו את שמותיהם?

"עדיף שלא, כי אז יתחילו להזמין אותם באינטרנט".

ימים ספורים אחרי ההכרזה הדרמטית על שינוי החוק נמלאו רחובות תל אביב בעשרות פוסטרים, שהציעו לעוברים ושבים להזמין קטורת בצורה טלפונית. עושה רושם שמישהו במערך ההפצה של החומרים הללו נלחץ.

ברבות מהכרזות, שתלויות עד היום באזורים שונים של תל אביב, הופיע אותו מספר טלפון. צילצלנו. האיש מעבר לקו נשמע כאילו הוא מנהל עסק של משלוחים. בכל שנייה הוא קטע את השיחה, כנראה כדי לתת הנחיות לשליחים. "עושים משלוחים לכל הארץ. 25 גרם עולה 100 שקל, שזה מינימום משלוח", הוא אמר בענייניות.

"תגיד, לא הוציאו את זה מחוץ לחוק?" שאלנו.

"זה קטורת, נשמה, שום דבר אחר", הוא ענה.

בפועל, אין דבר שמעיד על שינוי בהרגלי הצריכה של סמי הפיצוציות. הביקור ברחוב אלנבי בתל אביב - אחד המוקדים המרכזיים בארץ למכירת הסחורה הזאת - חשף מעט פחות פיצוציות פעילות, ובעיקר מוכרים חשדנים וזהירים מבעבר. שבוע לאחר הביקור שלנו, לאחר שפנינו למשטרה לבקש את תגובתה למציאות הבלתי נתפסת, חזרנו לאזור ביום שישי לאחר חצות. החנויות היו סגורות, וליד אחת מהן חנתה ניידת. השוטרים טענו שהפיצוצייה "סגורה בסופי שבוע, עד הבוקר". למחרת, בשעות היום, המקומות פעלו באין מפריע. חשוב לציין שבחנויות הללו לא מוכרים דבר זולת קטורת וקפסולות ושהחומרים שנמכרים בהן אינם נמצאים בפקודת הסמים ולכן על פניו הן לא עוברות על החוק.

ב־28 במאי דווח בחדשות על בן 11 שעישן "נייס גאי" ואושפז במצב פסיכוטי. גם בפורום ההתמכרויות לסמים ולאלכוהול של האתר "סטארמד", שבו נוהגים רבים להתייעץ ולדווח על חוויות הסמים שלהם, חלקן קשות ביותר, ממשיכים להופיע סיפורים על התנסויות, גם לאחר השינוי בפקודת הסמים. "עישנתי היום לראשונה נייס גאי, בשם חדש שהמציאו לו", סיפר משתמש המכנה עצמו "מישהו" ב־14 ביוני. "לאחר כמות קטנה מאוד הרגשתי תחושת ניתוק בידיים ובגוף, זרמים בגוף, קושי להחזיק דברים... לאחר כמות טיפה יותר גדולה הרגשתי קושי רב להחזיק דברים, תחושת עילפון, וקושי רב לזוז. מפחיד מאוד. תחושה שהמוח תקוע, תחושת קיפאון...

"עכשיו עברו יומיים מהעישון, ואני עדיין מרגיש שהידיים רדומות כאלה, ואני מאבד תחושה באצבעות כשאני בא לגעת בדברים. הלכתי לבדיקה נוירולוגית והיא יצאה תקינה... אשמח לכמה שיותר מידע. האם זה יכול להתקבע ולא להיעלם? האם אלו תופעות נפוצות?" 

ב־5 ביוני כתב משתמש אחר בפורום, המכנה עצמו "אנונימי": "תקשיב דוקטור, אני עישנתי נייס גאי, מאז אני לא במציאות. אני במעקב בבית חולים. מה אתה ממליץ לי לעשות עוד? יש לי חרדות, אני פוחד להסתובב ברחוב".

בסוף החודש שעבר דיווח א', כתב במגזין האינטרנטי "קנאביס", על "בוף נייס גאי - חשיש מזויף שמציף את ישראל". הוא סיפר שם כי "היו כמה התנגחויות לא נעימות בעבר ביני לבין מיסטר נייס גאי וחבריו החוקיים, חלקן הסתיימו בסרטים לא נעימים". בשיחה איתו העיד כי "סמי פיצוציות זה משהו שגורם לך להיי מסוים, לתחושת צמרמורת בגוף, הוא כן משפיע, אבל ההשפעה של הקנאביס הרבה יותר נעימה, תרפויטית (מרפאת). לסמים הסינתטיים אין יתרונות רפואיים, ויש להם כמובן תופעות לוואי, כמו צמרמורת וכאבי ראש. אם ילד רוצה לקנות אלכוהול הוא מחויב להציג תעודת זהות, אבל המוכרים בחנויות של סמי הפיצוציות לא מבקשים תעודת זהות, אין סטנדרטיזציה, אין רגולציה ואין פיקוח. ועובדה שהמשטרה, למרות שהיא מצהירה שהיא נלחמת בתופעה מלחמת חורמה - אם נלך עכשיו לאלנבי, נמצא אינספור חנויות שימכרו את אותם חומרים לכל דורש".

ד"ר יששכר הרמן, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בנפגעי סמים ומנהל פורום ההתמכרויות באתר סטארמד, הגדיר את החגיגת כבר ב־2009 כ"סם הכי מסוכן בעולם". הוא כתב כי "תחת השם 'חגיגת' נמכר הסם מתאמפטמין. בארה"ב, מתאמפטמין מוכר תחת השם קריסטל מת', והוא מתפשט כמו מגיפה. אנחנו מדברים על סם ממריץ, ממכר מאוד, שגורם למצבים של אי שקט, פסיכוזה וחרדה קשה מאוד".

הרכב החומרים בקפסולות הנמכרות כחגיגת משתנה באופן תדיר, אבל לדברי ד"ר הרמן, הן ממשיכות להכיל סם שהשפעתו דומה לזאת של מתאמפטמין.

"כאילו חידוש"

"החוק החדש הוא בלוף", סבור עו"ד גיא פרידמן, המתמחה בייצוג חשודים בעבירות של סחר, החזקה וייצור של סמי פיצוציות. פרידמן מכיר היטב את הנעשה בשטח, ולדבריו, "החוק הזה לא באמת פותר את בעיית סמי הפיצוציות. הודיעו על השינוי בפקודת הסמים המסוכנים, ובאופן חריג זה נכנס לתוקף מייד, בלי זמן מעבר. זה כאילו חידוש, אבל זו אותה צורת לחימה שנכשלה בעבר פעם אחר פעם, כמו מלחמה ביתושים ובג'וקים: הרגתי אחד - יבואו 200 אחרים, או אפילו זן חדש. החוק לא יביא ליותר מעצרים, לשינוי מגמה או לשינוי בצריכה. הרי ברחוב הראשי מול בית המשפט המחוזי בחיפה יש חנות כזאת. לא סוגרים את המקומות האלה כי אין להם כוח אדם ואין להם משאבים, וכשסוגרים זה למראית עין, למען יראו וייראו. לא באמת סוגרים.

"הלקוחות שלי אומרים שדרך הלחימה הזאת רק הביאה לפריחה בעסק הזה. אז הם עצורים יומיים והם מרוויחים, אני לא אגיד כמה, אבל הם מרוויחים כמה שהם מצפים להרוויח. אין פה שום שינוי מרענן".

פרידמן מסביר איך זה עובד: "אחרי שהמשטרה סוגרת מקום, אני מגיש ערר לבית המשפט. צריך להופיע מולי איש משטרה, אבל מי שמתמודד עם הערר מבחינה משפטית זה היועץ של אותה תחנה, שצריך להתמודד עם עשרות עררים. נגיד, סגרו היום 30 קיוסקים - הוא צריך להתמודד עם 30 עררים ולגבש טענות לגבי כל תיק בנפרד, כשיש כמובן עוד דברים שקורים בתחנה. אז הערר מתקבל, ופותחים שוב את העסק. למעשה, זה כמעט לא מגיע לסגירות: הם עושים ירייה באוויר וממשיכים הלאה". 

אבל בשטח אפשר לראות פחות פיצוציות פעילות ויותר מוכרים לחוצים. 

"המשטרה עצרה בדיוק את המספר שהיא עוצרת כל השנה, רק שהיום עוצרים ומייד מדווחים לעיתונות. פעם לא היו דיווחים. התופעה ממשיכה בשיא הכוח, כי דרך הלחימה בה - הניסיון להכניס את החומרים החדשים לפקודת הסמים המסוכנים - נכשלה. הרשויות לא נלחמות עד הסוף כי הן בטוחות שהשיטה עובדת, אבל הם לא מבינים שהם נותנים גז בניוטרל. המסקנה שאני מסיק מזה היא שזה כנראה לא בראש סדר העדיפויות שלהם".

כדי להבין את מה שמתחולל ברחובות חשוב להבין מהו התהליך הביורוקרטי והארוך, שעומד מאחורי הכנסת סמי הפיצוציות לפקודת הסמים. זה מתחיל בתפיסה של חומר בידי המשטרה ובשליחתו למעבדה. תהליך זיהוי החומר נמשך כמה חודשים שבמהלכם מי שנתפס כשהוא מוכר או מייצר אותו, כבר מזמן השתחרר ממעצר. לאחר שהחומר מזוהה, אגף האכיפה והפיקוח במשרד הבריאות מעריך את מסוכנתו. ההמלצה להכניס את החומר לפקודת הסמים המסוכנים עוברת לוועדה מקצועית ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, ואז ליועץ המשפטי של אגף הרוקחות במשרד הבריאות. בשלב הבא נדונה ההצעה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, וכשהיא מתקבלת מובא הנוסח לחתימת שר הבריאות ומפורסם כתוספת לפקודת הסמים.

תהליך זה מתקצר אם יש דיווחים בחו"ל שהחומר מסוכן ועלול להרוג. במצב כזה, ההליך נעשה באופן מיידי. כך היה, לדוגמה, במקרה של סם פיצוציות שהביא ב־2007 למותם של 14 צעירים בישראל. 

מספר הנפגעים מסמי הפיצוציות נותר עלום. "הבעיה הרצינית ביותר של סמי הפיצוציות היא שאנחנו יודעים שיש קורבנות, אבל לא יודעים מי הם וכמה הם", אמר ד"ר ברקוביץ' ל"ישראל היום" לפני חודשים אחדים. "בכל פורום של רופאים ואחיות מספרים לנו על אשפוזים של בני נוער עקב שימוש בחומרים. מכיוון שאין חובת דיווח של בתי חולים למשרד הבריאות, אנחנו לא באמת יודעים מה היקף הנפגעים מהתופעה. אנחנו מנסים, עם המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות והרשות למלחמה בסמים, ליישם תוכנית של חובת דיווח של פשע פרמצבטי בכלל וסמי פיצוציות בפרט".

באגף האכיפה והפיקוח במשרד הבריאות מדגישים כי המטרה של יצרני החומרים היא לא רק לעקוף את החוק באמצעות יצירת נוסחה כימית חדשה הדומה לסם ידוע, אלא גם להגיע לחומר חזק יותר בהשפעתו - כלומר, שמינון נמוך יותר יגרום אותו אפקט. ד"ר ברקוביץ' אף סבור כי "סמי פיצוציות יכולים להכיל חומרים מסוכנים יותר מסמים שנמצאים בפקודת הסמים".

ולמרות זאת, גם במקרים שבהם נתפסו סוחרים שברשותם סמי פיצוציות שהרכבם הכימי נמצא בפקודת הסמים, ברוב המקרים הם הצליחו לצאת מזה, מאחר שהיחס לסמי פיצוציות קל יותר מאשר למכירת סמים. "אין אף אחד שנאסר על מכירת סמים כאלה בשש השנים האחרונות", אומר עו"ד פרידמן, ומציג שורה של פסקי דין בנושא. כשהוא נשאל על העונשים שמקבלים הלקוחות שלו בסופו של יום, הוא משיב: "בפרשות גדולות מקבלים עבודות שירות. במקרים ממש חריגים שמעתי על מאסר של חודשים ספורים".

"המחסום הכי גדול הוא הענישה - שאנשים לא נכנסים על זה לכלא", מסכים ד"ר ברקוביץ' ומתייחס גם הוא לגישה המקילה של בתי המשפט. "יש בחוק סעיף שמאפשר לטפל במי שמוכר או שמייצר סמי פיצוציות שלא הוכנסו לפקודת הסמים - זה סעיף 338 לחוק העונשין, שקובע שכל המוכר או מספק תרופה, חומר מרעיל או מסוכן בדרך שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו מאסר של שלוש שנים. רק בודדים נכנסו עד היום לכלא, אף אחד לא לשלוש שנים. אנחנו משלבים כוחות עם המשטרה ועם המכס ומנסים את כל האפשרויות החוקיות שעומדות לפנינו, אבל ברגע שאנשים לא מקבלים את העונש המקסימלי, זה בעייתי".

פרידמן מציע לשנות את ניסוח פקודת הסמים, כך שכל חומר שנמצא מסוכן ייחשב סם קל. הוא מציע גם להגיש כתבי אישום נגד משתמשים בסמי הפיצוציות. "הצרכן שמשלם, שמניע את המעגל הזה, לא מקבל שום עונש. אז איך הם רוצים שהציבור יירתע?" 

הנשק: הסברה

למרות הנתונים הקשים בשטח, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, יאיר גלר, דווקא אופטימי. "קורים דברים טובים", הוא אומר. "רץ עכשיו קמפיין בנושא ברדיו, באינטרנט ובפייסבוק - ערוצים שהצעירים שורצים בהם. זה קמפיין בן שלושה שבועות, שעלה לקראת הקיץ. הפצנו מאה אלף גלויות בנושא, ועוד מאה אלף ייצאו בימים הקרובים. ערכנו, לראשונה בישראל, כנס מקצועי לגורמי רווחה בנושא סמי פיצוציות, והחודש ייערך כנס ארצי לרופאי משפחה, ראשון מסוגו בארץ, במטרה לגייס 5,000 רופאים לפעילות שלנו. רופאים הם גורם אמין בעיני הנוער. אנחנו מגייסים עוד אלפי אנשים שישתפו פעולה במאבק הזה. ובינתיים המשטרה ממשיכה לעבוד בתל אביב. היום דווח שנתפסו ארבעה חבר'ה עם 20 ק"ג של סמי פיצוציות".

בינתיים, אגב, הם שוחררו, מאחר שהחוק לא מאפשר להחזיקם במעצר עד שיתקבלו תוצאות בדיקות המעבדה.

גלר: "המשטרה אמורה בתוך חודשים ספורים לקנות עבור המז"פ, במימון משרד הבריאות, מכשיר לבדיקת סמים שעולה 700-600 אלף שקלים, כדי לייעל ולזרז את בדיקות המעבדה. ומה שהכי חשוב זה שבימים הקרובים הממשלה אמורה להביא לאישור שתי הצעות חוק דרמטיות: סמכות תפיסה והשמדה, והכרזה דחופה. בתחילת השבוע עברו ההצעות בקריאה ראשונה ובימים שלאחר מכן הוא יעלה לקריאה שנייה ושלישית.

"סמכות תפיסה והשמדה זה אומר שאם בא אליך שוטר שמזהה חומר חשוד, הוא יכול להחרים את המוצר, ולבעל הפיצוצייה יש שבעה ימים להגיע למשטרה לשימוע ולהוכיח שזה חומר תמים. לא הגיע - ביום השמיני משמידים את החומר". זה חוק שמעניק לשוטר שיקול דעת להחרים את הסחורה, לפי שני קריטריונים: מוצר שלא כתוב על האריזה מה יש בו, וכל חומר שפרסומו ברבים עלול להיות סכנה לציבור.

"החוק השני הוא הכרזה דחופה: אם השוטר מזהה חומר שלדעתו הוא מסוכן, הוא עושה הכרזה דחופה. יום־יומיים אחרי התפיסה עושים שיחת ועידה, אפילו טלפונית, בין שלושה גורמים - נציג המשטרה, נציג משרד הבריאות ונציג הרשות למלחמה בסמים, ואז מכריזים על החומר כסם מסוכן. מכאן מודיעים לפיצוצייה שמי שנוגע בחומר במשך שנה, דינו כנוגע בסם מסוכן. זה נותן לנו זמן לבדוק את החומר. אם הוא סם מסוכן, נכניס אותו לפקודת הסמים. אם הוא תמים, אז נחזיר אותו לבעל הפיצוצייה.

"אנחנו נהיה הראשונים בעולם שמחוקקים את שני החוקים האלה. אני מקווה שעד 28 ביולי נשים סוף לסמי הפיצוציות. לא אתן לחברי הכנסת לצאת לחופשה בלי לפתור את זה.

"מבחינתנו, זו מלחמה כוללת, מלחמת עולם. נשתמש בכל הכלים האפשריים כדי לסגור את הפרצה, ואני מאמין שנצליח לעשות את זה. אני לא רואה איזשהו אמצעי שלא חשבנו עליו. עכשיו הכי חשוב זה להקצות כוח משטרתי כדי לאסוף את החומרים האלה, אחד אחרי השני, בסבלנות. השר לביטחון הפנים הורה על תעדוף הכי גבוה לנושא. זה כמו עם הברחות הסמים בגבול לבנון - צריך להגיע לגדר שלוש פעמים ביום, אחרת שום דבר לא יעזור".

בינתיים אין ממש תוצאות בשטח.

"אני יודע על 70 פיצוציות שנסגרו", אומר גלר, וחוזר על מספר שציין בפנינו כבר לפני חודשיים, ביום שבו שונה החוק. למרות בקשותינו, גם משטרת ישראל לא מסרה נתונים על מספר הפיצוציות שנסגרו או על מעצרים שנערכו לאחרונה.

"אני יודע שבעקבות החוק הופיעו חומרים חדשים", אומר גלר. "אבל אני מאמין שברגע שהחוקים החדשים יעברו - זהו, העניין ייסגר. אלה הכלים הכי אפקטיביים בעולם".

מה אפשר לעשות נגד מכירות באינטרנט ובטלפון?

"יש שוטרים שמתחזים לקונים, וככה נתפוס את המוכרים ונסגור גם את הערוצים האלה".

ומה תעשו עם הענישה בתחום הזה? אומרים שהיא קלה מדי.

"זה נכון. הייתי שמח לראות ענישה חמורה יותר. אבל זה כבר קשור לשיקול דעת שיפוטי".

"בתקופה האחרונה יש הרבה דיונים", מוסיף ד"ר רוני ברקוביץ', מאגף האכיפה והפיקוח במשרד הבריאות. "הוקמו כמה ועדות, שכוללות נציגים ממשרד הבריאות, מהמשטרה, מהרשות למלחמה בסמים, מרשות המסים וממשרד המשפטים. המטרה היא ליצור שיתוף פעולה בין הרשויות. כרגע עובדים על הליך מזורז, שיעבור רק חודש מרגע שמזהים חומר מסוכן עד שהוא ייכנס לקטגוריה מסוימת בפקודת הסמים. ככה זה בארה"ב ובכמה מדינות באירופה".

מה לגבי חובת הדיווח של בתי החולים על מקרים של פגיעה מסמי פיצוציות?

"עדיין אין. אנחנו עובדים על זה, לא רק בהקשר של סמי פיצוציות, אלא של כל חומר שגרם תופעות לוואי. מנסים להגיע למצב שחדרי המיון יהיו חייבים לדווח למשרד הבריאות".

ובא לציון גואל?

ח"כ חיים כץ (ליכוד), יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מתוסכל. "חמש שנים אנחנו כל הזמן מוציאים חומרים מחוץ לחוק, והם משנים אותם ומשנים אותם. יש כאן המון כסף קל, וזה מדרבן אותם לנצח את ההתארגנות הכבדה של הרשויות. הם יותר זריזים מאיתנו, והגיע הזמן לעשות משהו גורף שימנע מהם לשחק את המשחק הזה. לפני חודשיים באו הגורמים השלטוניים וגורמי האכיפה לוועדה ואמרו: אנחנו הולכים בתוך שבועיים להגיש הצעת חוק שתוציא משפחות שלמות של רכיבים ותמנע את מכירת סמי הפיצוציות. אמרתי, וואלה, נחוקק הצעת חוק גורפת שתמנע את סימומם של ילדים בני 10, 12, 14, ובא לציון גואל. עברו חודשיים, וכאילו כלום לא קרה". 

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מסכימה. "המשטרה והכנסת רודפות אחרי הזנב של עצמן, וסמי הפיצוציות האלה משנים קצת את ההרכב שלהם, ובתוך רגע הם הופכים לחומר מותר, לתקופת חסד של כמה חודשים. בפרק הזמן שעובר עד שבמשטרה ובכנסת מצליחים להבין איזה חומר זה ולהכניס אותו לפקודת הסמים המסוכנים, ילדים ובני נוער נפגעים. על אחת כמה וכמה עכשיו, כשהעלו את מחירי האלכוהול הזול, והסמים האלה הופכים זמינים אפילו יותר מאלכוהול. חשוב מאוד שאנשים יבינו שרחוב אלנבי הוא לא המערב הפרוע".

ח"כ שמעון סולומון (יש עתיד), עובד סוציאלי, חבר ועדת הבריאות, הרווחה והעבודה של הכנסת, מספר שראה את השלכות השימוש בסמי הפיצוציות בשכונות ובעבודתו עם בני נוער. "הפיצוציות האלה הרבה פעמים מוכרות ללא בקרה חומרים מסוכנים, ובני נוער יכולים לצרוך אותם בקלות. אני רואה קורבנות גם בקרב העולים החדשים וגם בקרב הוותיקים, זה פשוט מחריד. להורים אין שליטה, כי עושים את זה בלילה או לפנות בוקר, והתוצאה של הדבר הזה תהיה בכייה לדורות. אנחנו נפעל בנושא ולא נעצום עיניים, כי חשוב מאוד שתהיה התייחסות פלילית לעניין, ושהעונשים יהיו כבדים". 

זנדברג: "בסופו של דבר, תמיד יהיו כאלה שיתגנבו מאחורי הגב של המשטרה, לא רק בעניין סמי הפיצוציות אלא גם לגבי סמים אחרים. המלחמה צריכה להיות נגד הסוחרים, נגד האנשים שמייבאים את החומרים האלה. זה ידוע שאלה תופעות שקשורות בפשע המאורגן. לדעתי, משרד הבריאות צריך להפוך את כל תהליך האיסור של חומרים חדשים: לקבוע שכל חומר חדש שנכנס לשוק הוא אסור, אלא אם עבר תהליך שמאשר אותו. כך המצב בארה"ב, שם פועל ה־FDA, רשות המזון והתרופות, וכל חומר שנכנס לשוק צריך לעבור תהליך של התרה ושל פיקוח".

חיים כץ אומר שהוא רוצה להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק ברוח דומה. "ההצעה תקבע איסור גורף למכירת מוצרים, אלא אם כן התקבל אישור מגורמי משרד הבריאות או מהגורמים הממשלתיים המתאימים. כל חומר שיכול למסטל או לשנות תודעה ייאסר למכירה".

וחוק כזה ימנע את התופעה? הרי מלכתחילה יש חומרים שלא נמכרים כסם, אלא כקטורת. 

"אני לא שוטר, אני המחוקק, שיכול לתת לגורמים המשפטיים את הכלים לעצור את התופעה. אני מקווה שהם ישתמשו בכלים בצורה נכונה".

יש למשטרה בכלל כוח אדם לאכוף את זה?

"שתבוא המשטרה ותגיד 'אין לי כוח אדם לאכוף'. זאת לא סיבה לסמם ילדים. אם יהיה חוק גורף שיאסור מכירה, והעונש יהיה סגירת המקום ל־60 או ל־90 יום, אז אולי המשטרה לא תצטרך כוח אדם כל כך גדול". 

ilanan@israelhayom.co.il

השתתפה בהכנת הכתבה: סיגל ארביטמן

*   *   *

המשטרה: "פועלים נגד הפיצוציות"

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה פועלת בשילוב היחידה למניעת פשע פרמצבטי במשרד הבריאות, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול וגורמי פיקוח ברשויות המקומיות, נגד עסקים המוכרים ומפיצים סמים וחומרים המסכנים את שלום הציבור. הכנסת תחליפי סם לפקודת הסמים מחייבת הליך חקיקה מורכב. לצד קידום ההליך על ידי כלל השותפים בנושא, מבצעת המשטרה אכיפה בתחומים אחרים, ובהם רישוי וסעיף חוק הנוגע לחומרים מסוכנים, שמחייב חוות דעת של משרד הבריאות.

"כדי להגדיר את החומרים נדרשות בדיקות מעבדה לזיהוי החומרים הפעילים הנמצאים בהם, ואין בשמות המוצרים, אריזותיהם ואופן מכירתם כדי להצביע על הרכבם. בתום הליך זיהוי החומרים באופן מדעי, וככל שמתברר כי מדובר בסם על פי פקודת הסמים, מוגשים כתבי אישום על ידי מערך התביעה המשטרתי. לעניין חומרים שאינם מופיעים בפקודת הסמים, ושהחזקתם היא עבירה על סעיף החוק הנוגע לחומרים מסוכנים, נתונה סמכות הגשת כתבי אישום בידי הפרקליטות. 

"לאחרונה עודכנה פקודת הסמים והתאפשרה הכנסת משפחות חומרים לפקודה, בעוד בעבר התאפשרה הכנסת חומרים פרטניים בלבד, מה שהרחיב באופן משמעותי את היקף החומרים הנאכפים בכפוף לפקודה. החל מאפריל 2013, במסגרת שיתוף פעולה מוגבר בין כלל משרדי הממשלה ועל מנת לשפר את יכולת האכיפה של כלל הגופים, גובש במשותף תזכיר חוק, במטרה שיוצע כהצעת חוק ממשלתית. התזכיר מסדיר הכרזת חומר כמסוכן תוך כדי הליך הכנסתו לפקודה ומקנה סמכות תפיסה והשמדה של חומרים החשודים כמסוכנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו