ב־10 במארס 1953 התבשר הציבור בישראל על התעוררות המסחר בשווקים ובחנויות. השאלה ששאלו כולם היתה אם מדובר בסיום המשבר הכלכלי המתמשך בישראל, או שמא רק בהשפעה נקודתית של חג הפסח המתקרב. שר המסחר והתעשייה פרץ ברנשטיין מיהר לשפוך מים צוננים על ההתלהבות, ובישיבת הממשלה אמר: "אין ציפור אחת מבשרת את בואו של האביב". הוא טען שנדרשים "עוד כמה אינדיקטורים משמעותיים, שאינם עדיין בידינו, לפני שנוכל לקבוע שהמשבר הכלכלי חלף".
הועלו עצמות מחברת "התקווה"
הקונסוליה הישראלית בניו יורק שיגרה ב־5 במארס 1953 מברק לישראל, ובו דיווח ש"עצמותיו של נפתלי הרץ אימבר, מחבר המנון 'התקווה', הועלו היום על סיפון האונייה 'תל אביב' - שתגיע לנמל חיפה בשבועות הקרובים".
בכך מולאה צוואתו של אימבר, שנכתבה בסמוך למותו ב־1909 בארה"ב, ובה ביקש להיקבר בארץ ישראל.
מייד אחרי מותו פרצה מחלוקת בין שלושה גורמים בניו יורק, העיר שבה חי אימבר בשנותיו האחרונות, וטענו שלהם הזכות לקבור אותו בשטחי נחלתם: אגודת יוצאי זלוצ'וב, עיר הולדתו של אימבר; אגודת יוצאי ביאלקמין, שבבית העלמין שלהם בניו יורק היתה קבורה אחותו של המשורר; ובנקאי עתיר הון בשם מרקים, ידידו של אימבר, שהסתמך על שיחה שניהל עם המנוח סמוך למותו, ולפיה הסכים אימבר להיקבר באחוזת הקבר הפרטית של הבנקאי. בסופו של דבר זכו אנשי ביאלקמין במצווה.
ב־1918 עלה לארץ מניו יורק בן אחותו של אימבר, ג'ק צייטל, וכאן הוא פעל ללא לאות במשך עשרות שנים להעלאת עצמות דודו לארץ ישראל. ב־1951 הוא נפגש עם הנשיא חיים ויצמן, וזמן קצר אחר כך נמסר שנחום גולדמן, יו"ר הוועד המנהל של הסוכנות היהודית, ייפה את כוחם של שני מנהיגים ציוניים בניו יורק לבצע את ההכנות להעברת עצמות אימבר לארץ. הללו הגיעו לבסוף באונייה "תל אביב" ונקברו בהר המנוחות בירושלים.
לאחרונה מתקיימת פעילות ציבורית בדרישה להעביר את עצמות מחבר ההמנון הלאומי לקבר בהר הרצל.
הוזלה במחירי אל על
ב־9 במארס 1953 הודיעה חברת אל על ש"האיגוד הבינלאומי לתעבורה אווירית אישר את בקשתנו להוזיל את טיסותינו מאירופה לישראל ובחזרה ב־20 אחוזים". מנכ"ל אל על, לואי אריה פינקוס, הודיע ש"הבשורה מתקבלת בשמחה, ואנו נעמיד לרשות הקו ישראל־אירופה וחזרה את הטובים שבמטוסינו". המנכ"ל התכוון לצמד מטוסי לוקהיד קונסטליישן ששימשו את צה"ל כמטוסי תובלה במלחמת העצמאות, ואחרי המלחמה נמכרו לאל על והומרו להובלת נוסעים.
"התמרים יקדמו שלום"
בוועידת ארגון מגדלי הפירות שנערכה במארס 1953 בטבריה האיץ החקלאי אברהם ירדני מהמושבה כנרת במשתתפים "לקדם את נטיעות התמרים, שלהם פוטנציאל רווחי עצום". ירדני דיווח שבישראל "יש רק 150 דונם של מטעי תמרים, כשלתצרוכת המקומית נדרשים 5,000 דונם".
נימוק נוסף שהעלה ירדני לעיסוק בתמרים נגע בהיבט הגיאו־פוליטי: "גידול תמרים הוא בעל חשיבות עליונה בניסיון לקדם מגעים עם שכנינו הערבים, שכן הם מחשיבים את מגדלי התמר כאנשים עזי נפש, אמינים ומעורבים היטב בסביבתם".
כיום נטועים בישראל יותר מ־70 אלף דונמים של תמרים, המניבים, בנתוני 2022, יותר מ־65 אלף טונות פרי.
חיפה: להתעורר בציוץ
תושבי חיפה התבשרו השבוע לפני 70 שנים ש"החל מעוד שבועיים יתעוררו תושבי עירנו על ידי ציוץ ציפורים". התוכנית להגשמת החזון של עיר הנמל הצפונית התבסס על רעיון של הקמת תחנת רדיו עירונית, במסגרת תוכנית כוללת של ראש העיר אבא חושי "לקדם את האדיבות, הנימוסים והיעילות בעיר חיפה". כמו כן, נמסר ש"לפי שעה מקימה העירייה רשת של רמקולים שיוצבו במקומות ריכוז של פועלים בצאתם לעבודתם בסביבת העיר, ומדי בוקר ישדרו הרמקולים לפועלים ברכת בוקר טוב".
נוסף על כל הטוב הזה דיווחה העירייה שבמהלך השבוע הקרוב יסופקו כרזות לכל המוסדות בעיר שלהם קשר עם הציבור, ובהן סיסמאות דוגמת "מיהו המכובד? זה המכבד את הבריות", וגם "פתח בברכת שלום בראותך את חברך ברחוב".
אושר תקציב המדינה בסך 216 מיליון לירות
ב־10 במארס 1953 אישרה הממשלה את תקציב המדינה ל־1954-1953, בסך של 216 מיליון לירות. באותו זמן היתה נתונה ישראל זה כשנה במצב כלכלי קשה, ומכל עבר גברו הקולות שדרשו מהממשלה לקצץ בהוצאותיה. שר האוצר לוי אשכול אמר בעניין זה: "אין אנו יכולים לדרוש מהציבור לשלם עוד ועוד מסים מבלי שאנו עצמנו נקצץ בהוצאות שלנו".
ואכן, בעיון בחוברת התקציב לשנת 1953, שהחזיקה 118 עמודים, בולט הקיצוץ החריף של אלפי משרות בשירות הממשלתי ובמינהל הציבורי. תקציב רכישת כלי רכב צומצם לרכבי שירות בלבד, תקציב נסיעות לחו"ל קוצץ למינימום ההכרחי, חלק מנציגויות ישראל בחו"ל נסגרו או אוחדו, ועוד.
לצד חלק מההוצאות בדו"ח הובא גם הסבר. לדוגמה, בתקציב משרד האוצר, בחלק שדן בהוצאות מס הכנסה, נרשם סעיף ל"רכישת ארבעה ג'יפים", ולצידו צוין: "לצורך העמקת הגבייה במקומות שאליהם כלי רכב רגילים מתקשים להגיע". גם הובאה ההערה הבאה: "וזאת בנוסף להקצאת 200 עובדים חדשים לאגף הגבייה והאכיפה של מס הכנסה". לדיווח על קיצוץ תקציב השימוש בטלפון במשרדי הממשלה ב־50% נוספה הערה: "רק טלפון אחד לחדר".
תקציב משרד הביטחון היה הגדול מבין כל משרדי הממשלה, וגם הוא התכווץ בכ־10% בהשוואה לשנה הקודמת, ועמד על 42 מיליון ל"י (שהיוו 13.5% מתקציב המדינה כולו).
"דו"ח זה עומד בסימן של קיצוצים וקימוצים מחד, והגברת הגבייה במס הכנסה מאידך", סיכם שר האוצר את הדיון בכנסת, שאישרה ברוב קולות את התקציב החדש.
סטלין מת, אבל בארץ
שליט בריה"מ הכל־יכול יוסף סטלין הלך לעולמו ב־5 במארס 1953, בגיל 75, אחרי שלקה בשבץ ואיבד את הכרתו ימים ספורים קודם לכן.
עם הגיע הדיווח על מותו לארץ ירד אבל כבד על חברי מפלגת הפועלים המאוחדת, מפ"ם, שאחזו באידיאולוגיה הפרו־סובייטית. בערים שונות ובעשרות קיבוצים ברחבי הארץ שנמנו עם "הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר" נראו רבים מוכי הלם.
הכותרות בעיתון השומר הצעיר, "על המשמר", דיווחו: "העולם המתקדם אבל על מותו של י.וו. סטלין". בהודעה, שנפרשה על חצי עמוד, מסרה מפ"ם שהיא "נחרדה לשמע האסון הגדול אשר ירד על עמי בריה"מ, על מעמד הפועלים העולמי ועל כל האנושות המתקדמת, בהילקח המנהיג הגדול והמצביא המהולל יוסף ויסריונוביץ' סטלין, קברניט תנועת השלום העולמית".
כשהגיעה הידיעה על מות סטלין לאוזני יעקב חזן, אחד ממנהיגי מפ"ם ומעצב דרכה האידיאולוגית, הוא עצם את עיניו בחוזקה ואמר בקול רציני: "אסון נורא קרה לנו ולעמי כל הארצות. שמש העמים שקעה".
מפ"ם הוקמה ב־1948 והזדהתה בכל נושא עם מדיניות התנועה הקומוניסטית ובריה"מ, שבה ראו חברי המפלגה "מולדת שנייה", תוך הערצה עיוורת של המנהיג סטלין.
חוקר ההיסטוריה הישראלית, ד"ר מרדכי נאור, שסייע בהכנת אייטם זה, מסביר כיום ש"ההערצה לרוסיה חלחלה גם אל בני הדור השני במפ"ם, והיו צעירים שאמרו במפורש שביום שיגיעו לישראל גייסות הצבא האדום - הם יוציאו את הנשק מהסליקים ויצטרפו לחייליו של סטלין. באותו זמן נטש צעיר מאחד הקיבוצים במרכז הארץ את קיבוצו ועבר לגור בקיבוץ דן הצפוני, כדי להיות הראשון לברך את חיילי הצבא האדום, בהגיעם לישראל".
רק ב־1956 התפרסמה האמת המרה מאחורי "שמש העמים" סטלין, כשיורשו בשלטון בבריה"מ, ניקיטה חרושצ'וב, דיווח על עריצותו של סטלין, על פשעיו המרובים ועל רצח מיליוני בני האדם שהתבצעו בתקופת כהונתו.
הצרכנייה: ברילנטין
היה זה הג'ל לעיצוב שיערם של הגברים בימים ההם. מדובר בנוזל שמנוני שהיה מבריק את השיער ומחזיק אותו במצב אחיד, כל שערה במקומה, גם אחרי ערב שלם של ריקודי טוויסט סוערים.
כמו בכל מוצר, היו לברילנטין רמות איכות שונות, שהשפיעו על מראה השיער ועל עיצובו - משומני מאוד ועד יבש, מניחוח פרחוני קל ונעים ועד לריח כבד ומעיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו