אצלנו אין פרימדונות: על העימות בין שני השחקנים הכי מרתקים בכדורגל הישראלי

ביום שני התקיים עימות בין שני השחקנים הכי מרתקים בכדורגל הישראלי, אוסקר גלוך ממכבי ת"א וירדן שועה מבית"ר ירושלים. גלוך כבר שם. בגיל 18 יודעים שהוא זה שיוביל את הענף בשנים הקרובות, שמרו לו כסא של כבוד והכינו עבורו שרביט מלכים. לגבי שועה ליד כל סימן קריאה בקורות החיים, מופיע סימן שאלה ולידו מוצבים פעמון חירום ונורת אזהרה. עתידו בהחלט מעורפל.

אין הגדרה אחרת. גלוך, ברגע שנתנו לו צ'אנס, חיבר אותו אל גופו בהלחמה. הוא המוביל והמוציא לפועל במכבי ת"א, למרות שמסביבו משחקת ערימה של כוכבים. שועה גדול ממנו בחמש שנים ואולי, כך כולם מקווים, רק עכשיו קלט מה הוא עלול להפסיד אם ימשיך לשחק אותה "כישרון בעייתי".

סיקרתי לא מעט שחקנים במהלך השנים ונתקלתי בכוכבים גדולים שבתחילת דרכם נזקקו לאילוף ולהכוונה. אייל ברקוביץ' ידע לשגע מאמנים ויוסי בניון לא תמיד קיבל החלטות מקצועיות, אבל על הדשא הם לא נתנו לטמפרמנט החם להשתלט על חייהם. מגיל צעיר הם סומנו והובילו.

ב-2007 שלחו אותי לסקר טיפול פסיכולוגי שהעבירו לשחקני הפועל רמת השרון, מליגת המשנה. הקבוצה ישבה בחדר ההלבשה והקשיבה בנימוס לדברי הפסיכולוגית, שהעמיקה וחפרה במצבה המנטאלי. כל אותן דקות מהחדר הסמוך נשמעו רעשים מטרידים. עד שבסוף שאלתי מישהו מה העניין והוא אמר: "עזוב, זה אחד, ערן זהבי".

כבר שנים יודעים מה יש לשועה ברגליים, עוד מהימים שכיכב כנער בבני יהודה. הרי לא סתם ככה מכבי חיפה שברה בשבילו תוכנית חיסכון לפני ארבע שנים. שחקן בגובה 1.85 מ', בנוי כמו שכתוב בחוברת ובעל טאץ' מלכותי בכדור וחשיבה מהירה, תכונות שמעטים הכדורגלנים שנולדים איתן.
אז בחיפה חיכו שיופיע ואחרי זה בבית"ר ירושלים שאליה עבר. והוא, במקום לחתור למגע ולפרק את האויב, התנהל כמו פרימה בלרינה בבלט המלכותי. פה רב עם מאמן, שם לא הופיע לאימון. שחקנים אחרים היו נזרקים לליגה ג', מחוז העמקים. אבל לו חיכו, כמו שצלם של הנשיונל- ג'יאוגרפיק ממתין להצצת נמר השלג, מהחיות הנדירות בעולם.

היו שטענו שצריך לדעת לעבוד עם שועה, לשים כפפות ולהיעזר בפינצטה כשמתנהלים איתו. בעיניי אין שטות גדולה מזו. האחריות היא בעיקר של השחקן. אלה הם חייו, זו היכולת, הקריירה היא קצרה ותחרותית. ועם המשוואה הזו הוא חייב להתמודד. ואם לא, אז הוא לא בנוי לענף.

הרי לא מעט כדורגלנים מוכשרים נפלו בגלל שלא הצליחו להסתדר עם הלחץ במועדוני הענק, ולא חסרות דוגמאות, אבל שועה הוא לא המקרה, כי כשהוא רוצה, הוא כמעט בלתי עציר. פתאום העונה, אחרי פתיחה רעה, הכול התחבר.

11 בישולים שועה רשם עד עתה כשהשבוע, נגד מכבי ת"א, הוא שלח מסירה מדויקת על המילימטרים לחלוץ הקולומביאני של בית"ר ירושלים, דנילו אספרייה. הבלם התל אביבי נאלץ לבצע הכשלה ברחבה לפני שיובקע שער, הורחק בכרטיס אדום ובית"ר זכתה בפנדל, ששועה בעט וכבש. כמו במשחק דמקה שבאותו מהלך אוכלים ליריב שלושה כלים. מדובר בשחקן שמחזיק תכונות נדירות לליגת העל, העמוסה בחוטבי עצים ושואבי מים.

השבוע זה קרה במשחק שבו גלוך ושועה הבריקו על הדשא, אבל בעוד שאחרי הקשר של מכבי ת"א מיטב מגלי הכישרונות עוקבים בעניין, שועה עדיין בספק ולא ברור באיזה מצב צבירה יופיע למשחק הבא: פגז אימתני, או קפצון דרדלה. יהיה חבל מאוד אם בעוד עשור הכישרון הגדול יקוטלג תחת המילה "מבוזבז" ויישכח אי שם, בין מדפי הארכיון.