תחקיר: כנופיית הילדים שאחראית למהומות במאה שערים

מי שיקרא את הדיווחים בתקשורת החרדית והכללית על המתרחש בסמטאות הבוערות של מאה שערים, יקבל מידע שטחי ולא מדויק. ביום חמישי שעבר נפצעה קשה מאוד מירל דז'לובסקי, בשנות ה־40 לחייה, אם ל־11 ילדים, הקטן שבהם תינוק בן שמונה חודשים. דז'לובסקי מתגוררת בסמוך למוקד ההפגנות המרכזי ברחוב בר־אילן. הטריגר להפגנות הנוכחיות היה מעצר של חשוד מקהילת הקנאים בבית שמש בהצתה של חנות טלפונים ברחוב מלכי ישראל שמכרה, לטענתם, מכשירי סלולר שאינם בפיקוח ועדת הרבנים. התמונה העולה מהדיווחים המרוחים בכותרות מדממות ומאיימות, מספרת סיפור התפור בתפרים גסים, על שכונת מאה שערים הקיצונית, אשר מגיבה באלימות המגיעה עד כדי דרדור פח אשפה בוער שכמעט הרג את דז'לובסקי, תושבת השכונה שהלכה עם בתה הנשואה לערוך קניות לשבת.

התמונה האמיתית, כאמור, שונה מעט: לאחר פטירת מנהיג העדה החרדית, ר' טוביה וייס, העדה נותרה ללא מנהיג רשמי המאחד אותה. עקב חוסר הסכמה על מינוי המנהיג הבא, הם נותרו מפוצלים ללא ראש. הקנאות נותרה אותה קנאות, ודרכי הפעולה נגד מה שהם מכנים "הרס הדת" נותרו זהות. אך משיחות עומק עם תושבי מאה שערים, חלקם נמנים עם הפלגים הקיצוניים ביותר, עולה תמונה מטרידה; בעוד הקיצונים שבאנשי נטורי קרתא פועלים באזור הדמדומים של החוק אך שומרים על ידיים נקיות, הם מעניקים מרווח פעולה בקריצת עין לחוליית נערים מתפרעים, המורכבת מקטינים הנמלטים מרשויות הרווחה. הם אינם שייכים לפרופיל הקלאסי של מאה שערים ומגיעים בדרך כלל ממשפחות שאינן מתפקדות. הם לוקחים את החוק לידיים ומשלמים ברבים מהמקרים את המחיר.

כדי להבין מה קורה בסמטאות השכונה, שהיא אולי המורכבת בארץ, חובה לשוחח עם אנשי המקום שלא לציטוט. רק אז שומעים את הסיפור הבלתי ייאמן המתרחש מתחת לפני השטח. במאה שערים לא אוהבים נוכחות תקשורתית. מי שדיברו איתנו לציטוט בררו מילים, נזהרו מאוד שלא להרגיז אף אחד, הזהירו אותנו אלף פעמים שאיש אינו יחשוב שהם מעבירים חלילה ביקורת.

אחד מהם הוא מקרובי המשפחה הרחוקים של הפצועה קשה, יהודי מבוגר מאוד, המתגורר בלב השכונה וכבר אינו שייך לקהילת נטורי קרתא. אך למרות ההסכמה הראשונית, משפחתו סירבה שנשמע אותו, מחשש שמה שיאמר יזיק לו בהמשך מול חמומי המוח.

כולם יודעים ושותקים

כי האמת היא זו: בעוד הכל שואלים מדוע המשטרה לא עוצרת את החשודים בדרדור מכולת האשפה הבוערת, וכיצד ניתן להגיע אליהם - במאה שערים כמעט כולם יודעים בשקט מי האשם הראשי לכאורה במה שקרה ביום חמישי ובפעילויות אלימות אחרות שאינן פוסקות. לטענת תושבים ותיקים בשכונה, שבה אי אפשר להסתיר דבר, מדובר בנער חמקמק כבן 16, שהוא היום "האיום המסוכן" שאותו מחפשים שוטרי משטרת ישראל. מדובר בנער שנראה צדיק ותמים, שקט, מופנם ומתהלך בחיוך ביישני. אבל הוא לא לבד. "המשטרה לא מבינה משהו בסיסי מאוד כאשר היא ניגשת לטפל בסיפור הזה", אומר לנו ח', חסיד בן 40, המתגורר בשכונה כמעט 30 שנה ומכיר בה כל סמטה.
"מדובר בחוליה. לא בכמה ילדים שעושם בלאגן. זו חוליה מאורגנת שאותה מוביל מי שמכונה כאן 'המוח'. הם מחזיקים כלי חבלה, קסדות שחורות, פריטים לרעולי פנים וכמה אופניים חשמליים מהירים. ראיתי אותם בפעולה במו עיניי", הוא מספר, "כשהם יוצאים לפעולות אלימות בשלוש לפנות בוקר".

שמואל חיים פפנהיים, מי שהיה בעבר עורך העיתון "העדה", ביטאון העדה החרדית, ואחד מעסקניה הבולטים ודובריה של העדה החרדית, אמר לנו: "שמעתי אנשים מתוך מאה שערים שמספרים לי שבלשי המשטרה כבר תפסו את החשוד המרכזי. ממש אחזו בו, אך הוא הצליח להימלט מהם אל הסמטאות המוכרות לו. לטענת האנשים ששוחחו איתי, המרדף אחריו היה רשלני ונדמה היה שלא התאמצו לתפוס אותו. אנשי מאה שערים מתוסכלים מאוד. בסופו של דבר, הם אלה שסובלים מפגיעה אנושה בשגרת חייהם".

"הסיפור האמיתי הוא שלהבנתי המשטרה בטוחה שהיא מתמודדת עם ילדים בריונים ואינה מפנימה שהאירוע שמולו היא עומדת הוא של חוליה מאורגנת", אומר ח' ומתאר את הרקע של הקטינים. לדבריו, הם באים מרקע קשה והצעיר שבחבורה בן 11 בלבד.

"החוליה שלהם, בסיוע כמה בגירים בשנות ה־20 וה־30, היא שדרדרה לכאורה את הפח שפצע את האישה באופן קשה, ואחראית למספר פעולות חבלה יזומות באזור. בשנה האחרונה פועלת במאה שערים חוליה מאורגנת עצמאית של כמה קטינים בודדים, בגילי 11 עד 17. הם אינם לומדים במוסדות חינוך, ורשויות הרווחה והמשטרה מנהלות אחריהם מרדף. לאחרונה רשויות הרווחה, בסיוע משטרת ירושלים, הצליחו לשים את ידן על הצעיר שבהם, ילד בן 11. אותה חוליה היא שהזיקה לאוטובוס שנתקע בסמטאות מאה שערים", מתאר ח', שנכח במקום.

תאר מה ראית במו עיניך.

"ביום רביעי בלילה התרחשו הפרות סדר ברחוב יחזקאל בירושלים, כמחאה על מעצרו של תושב בית שמש בחשד שהצית את חנות הסלולר בשכונת גאולה לפני כחודשיים. בעקבות כך אוטובוס של חברת 'סופרבוס', שעשה את דרכו לשכונת רמות, נאלץ לבצע מעקף דרך רחוב מאה שערים, שם נקלע לטווח הראייה של מפירי הסדר, שחסמו את דרכו. בתוך דקות הגיעו למקום חברי אותה חוליה והחלו להזיק לאוטובוס. שניים מהם הביאו איתם מברגה חשמלית והחלו לפנצ'ר את ארבעת גלגלי האוטובוס. כשכוח משטרה הגיע למקום כדי לחלץ את האוטובוס, חלקם יידו על שוטרים אבנים גדולות, שגם ניפצו את שמשת האוטובוס".

ח' מספר שברגע שראה כיצד אותם צעירים מניחים קרטונים מתחת לאוטובוס, הוא הבין שהם מתכננים להצית אותו וחשש מפני אסון כבד שיגבה חיים. האוטובוס נתקע בסמטה צרה, ואילו היתה פורצת בו אש והיה מתפזר עשן - הם היו מסכנים באופן ודאי את חיי הילדים. "למרות שבדרך כלל אני לא מעז להתערב, פניתי לראש המתפרעים והבהרתי לו שאם הוא מעז להצית אש, הוא ירצח פה ילדים קטנים. ראיתי שהוא נרתע וזנח את תוכניתו".

מה עוד ראית?

"הם פרצו לחנויות הסלולר והזיקו להן, העלו באש כלים הנדסיים בבר־אילן, חיבלו ברמזורים בכיכר השבת וביצעו פעולות נוספות. בערב חג הסוכות האחרון הודיעו בקווים הפנימיים של מאה שערים על כך שראש עיריית ירושלים יגיע לשוק ארבעת המינים בשכונת הבוכרים, סמוך לבית הכנסת מוסאיוף. חברי אותה חוליה הגיעו ראשונים למקום, תקפו את ראש העיר וניפצו את רכבו. ליאון נמלט מייד לחצר אחד הבתים עד שצוות יס"מ חילץ אותו. חברי החוליה, שפועלים בשכונת מאה שערים, נוהגים כבדרך קבע לפגוע בנשים חרדיות שחובשות פאה, לירוק עליהן ולהשליך עליהן כוסות מלאות בתה ובקפה חם. באחת הפעמים עברה אישה מבוגרת המשתייכת לחוג בריסק, כשפאה לראשה, חברי החוליה תקפו אותה וירקו בפניה. בפעם נוספת זוג צרפתי עבר ברכבו בשכונה. חברי החוליה הגיעו למקום וניקרו את גלגלי הרכב, כי לדעתם האישה לא התלבשה מספיק בצניעות".

ואיך מגיבים בשכונה?

"במאה שערים לא תמיד אוהבים את הפעילות של אותה חוליה, ורבים אף מסתייגים מהפעולות ומהוונדליזם שחבריה מבצעים, אך יש מי שכן נותן להם גיבוי ולוקח עליהם חסות, בעיקר בפעולות נגד עבודות הרכבת הקלה בציר בר־אילן".

הם פוגעים גם בשוטרים?

"לא פעם, כששוטרי תחנת לב הבירה נכנסים לפעילות יזומה בשכונה, חברי החוליה ממתינים להם ומשליכים עליהם אבנים גדולות כשהם מסתתרים בחצרות הבתים. באחת הפעמים כוח יס"מ נכנס למאה שערים בשעה שלוש לפנות בוקר כדי להסיר דגל פלשתין. אחד מחברי החוליה הגיח לעברם ממרחק אפס והשליך לכיוונם אבן גדולה, האבן פספסה את השוטר ופגעה באזרח שעמד בסמוך אליהם, האזרח קיבל סדק משמעותי בכתף ידו השמאלית".

ומה קרה ביום חמישי האחרון?

"היו הפרות סדר ועימותים ברחוב יחזקאל במחאה על המשך מעצרו של תושב בית שמש, החשוד בהצתת חנות הסלולר. שלושה מחברי אותה חוליה השתתפו באותן הפרות סדר. הם הגיעו לרחוב רבנו גרשום צומת רחוב יחזקאל, צומת שממוקם בראש ירידה תלולה, והזיזו ממקומה מכולת אשפה גדולה. הזזת הפח היתה קשה, והם ביקשו עזרה משלושה אברכים צעירים. לאחר מכן דרדרו את הפח במורד הרחוב. הוא פגע באישה שעברה במקום ופצע אותה באופן קשה".

פפנהיים, השומע את דברי ח', מאשר שהם מדויקים. "חשוב לציין שיש אנשים ממאה שערים שיוצאים למחות ובאמת מתכוונים לשם שמיים. הם מגיעים למקום, מתפללים וצועקים. אבל יש בהם אנשים אגרסיביים יותר. הם מסוגלים לדחוף, אבל לא להרים אבן. ויש את השוליים הקיצוניים של כמה חבר'ה, לא אידיאליסטים, והם אחראים לפרעות. הקיצונים שבאנשי נטורי קרתא צועקים אידיאולוגיה, מארגנים הפגנה, מנצלים אנשים תמימים שמאמינים שכך חובה למחות. ובשוליים מצטרפים אותם ילדים שמגיעים מרקע קשה והם אחראים לוונדליזם. הם מצאו, למשל, בעל תשובה, איש בודד וחיממו אותו. הוא זה שעצור כעת על ידי המשטרה בחשד שהצית את חנות הטלפונים. המארגנים מסתובבים חופשי. הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת. בשר תותחים".

"צריך לומר את האמת", הוא מוסיף. "באזור מאה שערים יש ילדים רבים שאינם מטופלים ברווחה. ילדים שמגיעים ממשפחות מפורקות, בלי פרנסה, חלקם פליטים מקהילת 'שובו בנים' של ברלנד. הם מתנהגים בשכונה בטירוף הדעת, ואין מי שירסן אותם. ראש החוליה שדיברת עליו כבר שנתיים מתנפל על אנשים ברחוב, אם הם לא באים לו בטוב, מנפץ חלונות ראווה ועושה כל העולה על רוחו. בכל ההפגנות הפרועות הללו יש שלושה או ארבעה חבר'ה צעירים שכולם מכירים, והם אלה ששוברים רמזורים וגוררים מכולות אשפה. המשטרה יודעת בדיוק מי דרדר את מכולת האשפה שפגעה קשה באישה. זה אותו בחור בן 16. המשטרה כמעט תפסה אותו, אבל הוא ברח".

התושבים פה סומכים על המשטרה?

"לא. הם מספרים שהם חשים שהפעילות המשטרתית היא רק כדי לצאת ידי חובה. לא פעילות עומק. אותם צעירים ניפצו לפני כמה ימים גם את חלון הראווה של רשת אופטיקה הלפרין והרסו את החנות, רק בשל העובדה שהרשת משתמשת ברחבי הארץ בפרסומות שלה בתמונות של נשים".

אתה מזהה פה תהליך? זה מחמיר עם הזמן?

"הקבוצה הקיצונית הזאת לא פועלת רק נגד סמלי המדינה, אלא עושה טרור בתוך הבית פנימה. אם רב מסוים לא נראה להם, הם נוקטים נגדו אלימות. לדוגמה, יש ויכוח הלכתי לגבי פילטר שמסנן את המים במקווה. ברוב המקוואות בכל העולם פסקו גדולי הפוסקים שזה מצוין, אבל הם החליטו שלא מתאים להם. הם עושים טרור נגד הבד"ץ, נגד הרבנים שמכשירים. החבר'ה האלה הגיעו לצעוק על נשים בתוך מקווה ז'ופניק, שזה מרכז העדה החרדית, 'אתן לא טהורות'. זו קיצוניות שלא יודעת רסן. רוב תושבי מאה שערים, גאולה, בתי אונגרין והסביבה מסתובבים מתוסכלים ומפוחדים. הם אנשים טובים והגונים, חסידים, ליטאים, תולדות אהרן, והם מרגישים שנוח לרשויות שהחרדים משסים עצמם אלה באלה והן לא עושות די על מנת להציל אותם מזרועותיהם. כולם שואלים: 'מה יהיה ועד היכן נגיע?"

איך לא מצליחים לתפוס אותם? עם כל הכבוד, מדובר בנערים.

"המשטרה היתה כבר שלוש פעמים בתוך השכונה, עם מודיעין מדויק מאוד, אבל הם ברחו להם. האם המשטרה צריכה לעשות פוגרום עכשיו בתוך מאה שערים ולהפחיד את כולם, בפרט שמדובר בבחורים צעירים, דינמיים, שרצים ומכירים כל אבן? הם לא ישנים בבית, הבתים מפורקים. הם ישנים בבית הכנסת על הספסל, מקבלים סוג של חסות מהקהילה במאה שערים. אני שמעתי אתמול מאנשים שאמרו לאחד מהם: 'בוא, תעשה הפוגה, תיסע לצפת, תתרחק מכל ההמולה, תשקיע בעצמך והמשטרה תפסיק לרדוף אחריך. אבל הוא לא היה מוכן. הוא אומר: 'המקום שלי כאן'. הוא חדור מטרה. זה ילד פרא שכולם מכירים בשכונה. לפי מה ששמעתי מאנשים, מה שסיפרו לך המרואיינים האחרים אכן נכון. הנערים הם אלה שדרדרו את מכולת האשפה".

על רקע הדברים האלה, אפשר להבין את אמו של הנער ששוחחה איתנו בחשדנות רבה. סיפרתי לה שאני פונה אליה לאחר שראיתי שדיברה על אלימות שוטרים שהופעלה נגד בניה. "עברו שנתיים מאז, מה קורה איתם היום? הם עדיין סובלים מאלימות שוטרים?" שאלתי. "יש הרבה בלאגן במאה שערים לאחרונה. את מדברת על שריפת הפח? זה לא היה במאה שערים, אלא בבר־אילן. ואנחנו לא היינו שם. הבנים שלי לומדים בישיבות", השיבה. חשוב לזכור שהאם היא קורבן נוסף בסיפור. אם למשטרה אין שליטה עליהם, לה בטח אין. תושב השכונה סיפר לנו שלדעתו מגזימים עם היחס הקשה כלפיה. "שלוש פעמים הפכו לה את כל הבית לחלוטין. אני מבין את המשטרה, אבל גם היא מסכנה".

"שיתפנו פעולה באופן מלא"

חמיה של הפצועה, ישראל אריה דז'לובסקי, חסיד קרלין המתגורר בסמוך למאה שערים ולמוקד קיום ההפגנות, אומר לנו בזהירות: "אנחנו משערים מי הם הפוגעים, יש שלושה צעירים שאנחנו חושבים שלכאורה עשו את המעשה, אבל אנחנו לא מתעסקים בעבודת המשטרה, שתפקידה הוא אכיפה. אנחנו מתעסקים בסיוע למשפחה של כלתי, להיות שם עבורם בכל ההיבטים. אבל שיתפנו פעולה באופן מלא עם קצין המשטרה שהגיע לבית החולים, ואנחנו מחכים לעדכונים מהמשטרה".

שמואל, צעיר בן 25, נשוי, מקהילת הקיצונים בנטורי קרתא, שומע שאנחנו מרחרחים ומדברים עם כמה מתושבי השכונה, והוא מוכן לענות לנו על שאלות ולפרוס את משנתו הקיצונית. הוא לא מתנצל ולא מגמגם.

"אנחנו מפגינים על דברים שנוגעים אלינו, כגון חפירת קברים, שמירת שבת באזור חרדי, רכבת שלא תעבור באזור חרדי, שלא יהיו חנויות סלולר בשכונות שלנו. אנחנו דוגלים בבדלנות מוחלטת. לא לוקחים כסף מהמדינה, אין לנו קופת חולים וכדומה, ואנחנו נלחמים לשמר את אורח חיינו. אין שום הפגנה שמוכרזת כאלימה", הוא אומר בהיתממות. "יש הפגנות שמידרדרות לאלימות. כשאנחנו יוצאים להפגנה, חוסמים כביש ומציתים פח, אני ממש לא רואה בזה אלימות. השוטרים מגיעים, מרביצים באלות, וזה מדרדר את ההפגנה לאלימות, כי אנשים זורקים בתגובה חפצים על שוטרים. האישה הפצועה זה אירוע מצער שקרה. בהפגנות שלנו מעולם לא נהרג שוטר או נפצע פציעה קשה. תאונות קורות. בחברה החילונית אנשים נדקרים על בסיס שעתי במזיד. צה"ל הורג ילדה בג'נין בטעות, וכולם מבינים שאנחנו במלחמה ושתאונות קורות. פעם אחת נפצעה אישה. עם כל הצער שבדבר, אז מה? מה ההתרגשות? קורה".

אם היא היתה נהרגת, גם היית מדבר כך?

"כן! תאונות קורות בכביש כל יום".

אם זאת היתה אמא שלך, גם היית מדבר כך?

"כן, כי זאת האמת. לא כי זו אמא שלי או לא אמא שלי. כשזו אמא שלי, הרגשות מתערבבים ואני לא יכול לחשוב בצלילות הדעת. אם בא רכב ודורס את אמא שלי, אני מסוגל להשתולל ולדרוש שלא ייסעו יותר לעולם רכבים באותו הרחוב. הגיוני? לא. 70 שנה גוררים פחים בהפגנות ומאום לא מתרחש. אין צורך לעשות מזה כאילו זה משהו דרמטי. זו תאונה לכל דבר ועניין".

ומה תגיד בנוגע לתקיפת השוטרים?

"המשטרה עסוקה רק בתקשורת, מה יגידו בחדשות. עושים רעש. מגיעות פלוגות מג"ב בשביל תמונת דוברות. אנחנו לא מפחדים. המשטרה היא בדיחה. אם רוצים לעצור מישהו באמת, שולחים שני שוטרי סיור שידפקו לו בדלת וישימו לו אזיקים. כששולחים 40 שוטרים, לא רוצים לעצור מישהו באמת. הם רק ילדים בני עשרה. הכל מתנקז ללחץ התקשורתי. המשטרה רוצה להראות: 'הנה, אנחנו פועלים'. מסובבים אתכם ואתם מסתובבים. אני בעד. כל הצדדים מרוויחים. המשטרה מרוויחה תמונות, התקשורת מרוויחה סיפורים, אנחנו מרוויחים שלא באמת עוצרים אף אחד".

אבל בסוף מי שנהרסים לו החיים אלה אנשי מאה שערים, שסובלים מההפגנות, מהרעש, מהמשטרה, מהוונדליזם.

"מי שלא מתאים לו - שלא יגור פה. בינתיים מאה שערים היא השכונה הכי יקרה בארץ, דירה במאה שערים עולה 4 מיליון שקלים". הם באו לגור פה מבחירה. 70 שנה זה מתנהל ככה. שריפת פחים זה לא אלימות ולא ונדליזם".

והאוטובוס שנקלע לשכונה ועבר התקפה קשה?

"מה הבעיה שילדים מפנצ'רים גלגלים של אוטובוס? יש הפגנה. ילדים עשו מה שעשו, לא רואה בזה דבר חמור שצריך לפעול בגללו".

מדוע אתם מפגינים נגד עבודות הרכבת הקלה, שאפילו לא מתוכננת לעבור במאה שערים?

"כי אנחנו לא רוצים רכבת שתחבר אותנו לשכונות החילוניות. אנחנו רוצים להישאר בבדלנות".

ובשביל זה משחיתים כלים כבדים בשווי מיליוני שקלים?

"כן. אתם הורסים לנו את הנשמה. הורסים לנו את הילדים. אנחנו שורפים טרקטור. אנחנו החרדים הכי פתוחים שיש בעולם. החרדים 'הנורמטיביים', אלה שמצביעים למפלגות החרדיות, רוצים להשפיע על הזהות היהודית של המדינה - להם יש בעיה עם תחבורה ציבורית בתל אביב בשבת, עם חנויות שפתוחות בשבת באשדוד, עם 'טיב טעם' שמוכר חזיר ברחובות. לנו אין בעיה עם זה. אנחנו מסכימים שתהיה תחבורה ציבורית בשבת בכל הארץ. אנחנו לא כופים את הדת שלנו על שום חילוני ורוצים שהחילונים יישארו חילונים. אנחנו נגד חזרה בתשובה. אנחנו בעד דבר אחד - תנו לנו לחיות את החיים שלנו כמו שאנחנו רוצים. אנחנו לא לוקחים ביטוח לאומי, לא קופת חולים. אל תתערבו לנו. אל תכניסו תחבורה ציבורית למאה שערים - בתל אביב תעשו מה שאתם רוצים".

המשטרה תצליח למגר את החוליה שפועלת בשכונה?

"שום סיכוי. ייעשו מעצרי ראווה. זה ייפול בבית המשפט. מקסימום יקבלו יומיים הארכת מעצר".

לאן זה הולך? מי ייכנע קודם, אתם או המשטרה?

"אנחנו נלחמים על דת, והם נלחמים על משכורת. תמיד בסוף אנחנו ננצח".

"בעד מחאה נורמטיבית"

משה, בן 22, צעיר נוסף מקהילת נטורי קרתא ששוחח עימנו, שייך לאחת המשפחות המכובדות במאה שערים - המיינסטרים שבמיינסטרים. המסרים שלו רהוטים וברורים. הוא לא מתבלבל, מגייס את האקטואליה לטובת הטיעונים שלו, מפגין בקיאות מרשימה במתרחש מעבר לכביש. גם הוא משתתף בהפגנות כדי לשמור על צביון השכונה.

מי מנחה אתכם?

"יש ועדת רבנים לענייני תקשורת. מה שהם מאשרים, אפשר למכור, מה שלא - לא. מי שרוצה טלפון לא כשר, שיקנה ביפו".

גם הוא מודע לקיומה של חבורת הילדים שלוקחת לידיה את המושכות ומתפרעת צעד אחד יותר מדי. אתה בעד זה?

"אנחנו בעד להפגין במחאה נורמטיבית. לעמוד מחוץ לחנות ולמחות. הפעולות האלימות, אני קורא להן 'הצד של הילד', אין אנשים מבוגרים שתראי אותם דוחפים פחים".

המיינסטרים החרדי אומר שאתם לא חרדים. שאתם מטורפים.

"לא מפריע לי שהם מגנים את מה שקרה לאותה אישה שנפצעה. כולם מגנים. זה נורמלי. מפריע לי שרק עכשיו הם יצאו מהמחילות. יום לפני היתה אלימות משטרתית בבר־אילן, ולא גינו. יום לפני דלף תיעוד של שוטר שאמר לבעל רכב 'דרוס, דרוס', כדי שידרוס את המפגינים. והם לא גינו. באותו היום בבית שמש דרסו מפגין ברכב, והם שתקו".

אבל גם אתם אלימים, והמשטרה מגיבה בהתאם.

"תבדקי מי אלים. יצא תיעוד שבו רואים שוטרים מאיצים באזרחים שרק נכחו באזור ההפגנה, להמשיך וללכת, ומכים אותם באלות. אברך תמים שביקש שידברו יפה, חטף מכות רצח".

האם זו דרכה של תורה? להרוס לכל כך הרבה אנשים טובים את שגרת החיים?

"לפי התורה, מותר לעשות זאת. כל אחד עוצר את מרקם החיים על מה שחשוב לו. אחד ייעשה זאת על עצרת בחירות, אחד על חתונה של גור. יש אנשים שמפגינים בהמוניהם כשפוגעים בדרעי. אנחנו עוצרים את השגרה כשפוגעים ביהדות. כל אחד מפגין, השאלה היא על מה".

השאלה היא כמה, מה התדירות. חתונה של גור יש פעם בשלוש שנים, בחירות פעם בארבע. אתם מתפרעים כמעט בכל יום. אי אפשר לחיות כך.

"אנחנו מפגינים היכן שאנו גרים. לא הולכים למקום אחר. אם זה מפריע למישהו, הוא מיעוט. אנחנו לא נוסעים בתחבורה ציבורית. מרקם החיים לא משתבש. הימין הפגין מול ביתו של אורבך חצי שנה, המתנחלים הפגינו במשך תקופה שלמה כל שבוע על הריגת אהוביה סנדק ועצרו את הכניסה לירושלים, השמאל הפגין בבלפור ויפגין בהרבה מקומות בשנים הבאות, האיראנים מפגינים באיראן, ואף אחד בעולם המערבי לא חושב אפילו לרגע שצריכים לעצור את זה כי זה משבש את חיי היומיום ואפילו גורם לנפגעים ולהרוגים. אתם יודעים למה? כי בסוף כל אחד מפגין על מה שחשוב לו ועל מה שהוא חושב שזה מאבק צודק, למרות שזה משבש את חיי היומיום".

פוצצתם כנס של נשים חרדיות בירושלים, כנס של רבנית חרדית פופולרית, רק כי הוא מומן על ידי תנועת המזרחי. גם עם זה הרבנים מסכימים? הצקתם לנשים שלא עשו לכם כלום! וזה אפילו לא היה במאה שערים.

"מבחינתנו זה היה כמו כנס במימון חמאס. חסרות פעמים שפוצצו כנסים פה בארץ? מותר לי לבוא לפי החוק בתוך כנס ולעשות בלאגן".

קרובת משפחה של מירה דז'לובסקי, הנאבקת על חייה:

"הנער לא התכוון להרוג. אנחנו לא מחפשים אשמים. כולם חוגגים על האירוע המזעזע שלנו"

כל בר דעת מבין שמכולת אשפה כבדה ובוערת עלולה להרוג, בטח כשהיא מידרדרת מגובה רב. ביום שני השבוע פרסמנו הודעה חריגה מטעם משפחתה של הפצועה, שטענה שהתקשורת חיכתה למאה שערים בסיבוב כדי לחגוג על הטעות שעשו הנערים. הדובר הוא ישראל אריה דז'לובסקי, חמיה של מירל דז'לובסקי שנפצעה.

"שיח השנאה שפרץ בעקבות הדיווחים על המקרה הקשה שלנו מצער אותנו ומוסיף לנו כאב. הקומץ שהתפרע עשה מעשה ונדליזם נורא, אבל לא התכוון לתוצאה הטרגית. הנערים הצעירים עשו מעשה איום ונורא כמובן, אבל לא התכוונו לפגוע, אלא לחסום כביש במסגרת הפגנה. כואב לנו שאנשים חושבים שבשנאה הזאת הם מחזקים אותנו. אנחנו לא מחפשים אשמים".

"אבל אתם הסובלים מההפגנות האלה" - אני אומרת לישראל אריה דז'לובסקי, חמיה של מירה דז'לובסקי שנפצעה.

"נכון. התחבורה נעצרת, יש בלאגן ומשטרה, שגרת החיים משתבשת. אלו אנשים שמחזיקים לכאורה באותה אידיאולוגיה שלנו, אבל הם חושבים שעל ידי פעולות קיצוניות הם ישמרו על החממה של מאה שערים. אנחנו לא מתנגדים לקבוצה הפועלת פה בקיצוניות, אבל גם לא בעדה. הדרך אינה שקולה ומדודה, אבל עם הרעיון אנחנו מזדהים".

איך נפצעה כלתך?

"המכולה סטתה ימינה ובמקום להידרדר לכביש, עלתה על המדרכה היכן שהיא עמדה, ופגעה בה בחזה. היא נפלה על הרצפה. הנס היה שהמכולה התנגשה בפינת הקיר ונעצרה, וכך לא מחצה אותה לגמרי. בתה הנשואה, יוכבד, ברחה מרוב תדהמה, אבל עמדה שם חברה שעובדת איתה בבית הספר, והיא ניסתה להעניק עזרה ראשונה. מירה עדיין תקשרה והיתה בהכרה בתוך האמבולנס. לגודל הזוועה, הילדים שלה ראו הכל מהמרפסת".

מישהו מהם פנה אליכם? התנצל? קיבל אחריות?

"בינתיים לא. אנחנו יודעים פחות או יותר מי אלו. אלה שלושה חבר'ה משלנו. אנחנו לא מחפשים לעצור אף אחד, אלא מחפשים תיקון למצב הכללי הזה. שייעצרו כל ההפגנות הללו. הגיע קצין לבית החולים, אבל הבן שלי, בעלה של מירה, לא היה שם. יש לי בן נוסף שמאושפז בחיפה. הוא עבר תאונה קשה לפני ארבעה חודשים. ביום חמישי, ביום שכלתי נפגעה, הוא עבר שני ניתוחים ברמב"ם בחיפה. הבן שלי שמע מה אירע לאשתו והחל לצעוק. בשעות הראשונות היא היתה במצב קריטי. היה לה קרע בריאות, שהתמלאו בדם. במוצאי שבת אמרו לנו: 'קיבלתם אותה במתנה. זה היה עניין של שניות והייתם מאבדים אותה'".

אתה לא מפחד לגור במקום שבו כמעט רצחו את כלתך?

"לא היתה כוונה להרוג. אולי עכשיו אחרי מה שאירע, זה סוף־סוף יעצור".

"הרבה מאוד אנשים לא מצליחים להבין את השיח הסלחני שלכם כלפיהם", אני אומרת לקרובת המשפחה שנמצאת ליד מיטתה בבית החולים.

"אף אחד במשפחה לא בעניין של לחפש אשמים. לא מפחדים בכלל. אין לנו מה לפחד מאף אחד. אבל אנחנו יהודים מאמינים. תעשו דברים לזכותה. תפסיקו את שיח השנאה. זה לא ייתן לנו כלום, זה רק עושה לנו רע. אנחנו מחפשים זכויות. אני לא ממונה על עשיית הצדק בארץ הזאת. מי שצריך למנוע שריפת פחים - שיאכוף. אנחנו מתרכזים רק בהחלמה של מירי ומבקשים שירבו אהבה, ולא להשמיץ אחד את השני".

פרוטקשן בלב ירושלים

"בהתחלה ביקשו מאיתנו עשרת אלפים, עכשיו נשלם 30 אלף"

אורלי דרעי, 23, עובדת בדוברות של משרד התחבורה, גרה בירושלים. בעלה יצחק 26, מנהל את חנות הטלפונים דיגיטאצ' ברחוב מלכי ישראל 29 בירושלים. זו החנות שהציתה את הסערה והייתה הטריגר להפגנות של הקיצוניים במאה שערים לאחר שהמשטרה עצרה חשוד מבית שמש במעשה. גם כאשר אורן הצלם שלנו מגיע לצלם את יצחק דרעי בחנותו, הוא חושש ומעדיף להוריד את התריס עד למטה כדי שאיש לא ישים לב שיש צלם בהחנות.

"ההצקות התחילו בעקבות פנייה של נציגי ועדת הרבנים לבעלי, בנושא תעודת כשרות". היא משתפת. "הנציגים איימו על בעלי שיעשה תעודת כשרות, ואם לא ניכנע, הם יארגנו לנו בכל יום הפגנות. כמובן שפחדנו, אבל לא התרגשנו מהאיומים על ההפגנות. לא קיבלנו איומים או מסרים לפני השריפה. לא העלינו על דעתנו שדבר כזה יכול להתרחש".

את יכולה להבין את החשש שלהם מפני מכירת טלפונים שאינם כשרים לטענתם בשכונה שלהם?

"אנחנו מבינים את הצורך של הלקוחות באזור והדרישה באה מהם. יש רבנים שמבקשים שלא למכור בכלל פלאפונים לא כשרים, אך יש רבנים שמתירים למכור פלאפונים מסוננים (נגן שירים, מצלמה וכולי). מעולם לא נמכרו פלאפונים שאינם כשרים בחנות שהוצתה".

מה בעצם קרה כאן?

"הגיע אדם שהציג את עצמו כפעיל מרכזי בקהילה ונכנס לחנות. לטענתו, הוועדה קמה כדי למנוע מכירת פלאפונים שאינם כשרים לציבור החרדי. הוא דרש מבעלי לשלם 10,000 שקלים על 'תעודת כשרות', ודרש שיזמין דרכו את מוצרי הסלולר. הוא איים שבמידה ובעלי לא יעשה זאת, יתקיימו הפגנות מול החנות שלו. כשבעלי הבין שמדובר בוועדה שהסמיכה את עצמה, ומטרתה לעשות כסף באמצעות איומים, הוא החליט שהוא לא מוכן לשלם שום סכום. כשאותו רב הבין שהוא לא מוכן לשתף פעולה, הוא התחיל לאיים שישלח מאות מפגינים, ואף יישם את האיום. ימים אחדים אחרי אותו מפגש בין בעלי לבין ה״רב״, החלו להתקבץ עשרות מפגינים סביב החנות שלו, והפריעו לו לעבוד, תוך שהם מונעים מלקוחות שלו להיכנס לחנות. במשך שבועות רבים ומידי יום המשיכו להגיע אליו עשרות מפגינים קיצוניים ומחו כנגד כך שלא הצטרף לוועדה וקנה תעודה. עם הזמן, ההפגנות נעשו אלימות יותר, עד לאותו לילה, שבו הגיעו אנשים והציתו את החנות. החנות נשרפה כליל ולא נשאר ממנה זכר. בליל ההצתה- ב4:00 לפנות בוקר של יום ראשון שלפני כיפור, בעלי קם בצרחות: 'שרפו לי את החנות' לא הבנתי מה הוא אומר, הייתי בטוחה שזו טעות, עד שהוא הראה לי תמונה של החנות עולה באש. הוא אמר לי שהוא יוצא מהבית לראות מה קורה. לבדוק האם נשאר זכר, אך החנות נשרפה כליל".

האם היו לכם מחשבות לברוח עם העסק למקום אחר, שפוי יותר?

"בעלי מאוד אוהב את המקום ואת האנשים, ולכן הוא החליט לפתוח שם מחדש לאחר השריפה. רוב הציבור החרדי תומך בנו. פתחנו קמפיין גיוס המונים, אך לצערנו הוא לא צלח. כרגע בעלי בחובות מול ספקים. מפני שברגע שהיו מתחילות ההפגנות, בעלי היה סוגר את החנות ובכך מפסיד שעות עבודה. הנזק שנוצר מההפגנות ומהשריפה מגיע למאות אלפי שקלים".

האם כעת, לאחר השריפה, עדיין דורשים ממכם להחזיק תעודה?

"לאחר שיפוץ החנות, בעלי החליט שהוא מעוניין לשלם על קבלת תעודת כשרות. אז בשורה תחתונה, נכנענו. הוא דיבר עם האחראים, ואמרו לו שהוא צריך לשלם 30,000 שקלים במזומן, ולהביא את המפתח ל'משגיח כשרות', כך שיוכל להיכנס בכל שעות היממה, לבדוק שאין פלאפונים לא כשרים. חשוב לציין שאלה תנאים שלא היו לפני השריפה, מעולם הם לא ביקשו דבר כזה. המשטרה מודעת לכל עניין הפרוטקשן, אך לא תמיד יש מה לעשות בנידון, ובמיוחד כשמדובר בקבוצה כל כך קיצונית".

שלומי טובול, מפקד תחנת לב הבירה:

"יש צביעות רבה בהתנהלות של ההנהגה החרדית"

ניצב משנה שלומי טובול, מפקד תחנת לב הבירה, שהגיע לתפקידו לאחרונה מבית שמש, שוחח עימנו. עקב צו איסור הפרסום על כל פרט מפרטי החקירה העוסק בפציעתה הקשה של דז'לובסקי, וכל פרט אחר העלול לזהות את החשודים, נאלצנו להשמיט פרטים רבים, וכך גם נבצר מטובול להתייחס לחלק משאלותינו.

שמענו מתושבי בית שמש רבים שהיו מרוצים ממדיניות הטיפול שלכם בקיצונים. האם אותה מדיניות מיושמת עתה במאה שערים?

"הקו הוא אותו קו, והשיטה אותה שיטה. כל מי שפועל בניגוד לחוק, מטופל. לא משנה מי הוא. מתייחסים לכולם באופן שווה. אין מקום שהוא אקס טריטוריה במאה שערים. יש שם הרבה אנשים הגונים וטובים. הקבוצה שמייצרת את האירועים האלימים אמנם נמנית עם המגזר החרדי, אך היא קבוצה קטנה שמאפילה ומשליכה על קבוצה גדולה מאוד של אנשים מצוינים".

אתם יודעים מי שרף ודרדר את מכולת האשפה?

"זה כרגע בשלבי חקירה מתקדמים. עובדים כדי להגיע לממצאים משמעותיים ובטוחים שנצליח לשים יד על הפורעים".

יש הרבה מצלמות בירושלים. על כל פיפס אנשים חוטפים דו"חות חניה. כיצד ייתכן שהאירוע לא צולם בבהירות?

"לא שמעת אותי אומר שאין. אל תניחי שאין. אנחנו לא יכולים לומר מה יש ומה אין בחומרי החקירה עקב צו איסור הפרסום".

תושבים ותיקים במאה שערים לוחשים בקול רם את שמו של האחראי לכאורה לפגיעה באישה.
"אנחנו בשלבי חקירה מתקדמים, עובדים כדי לסגור את כל הקצוות מבחינה ראייתית. אנחנו על זה, ואני מקווה שיהיו מעצרים בימים הקרובים".

האם אתם מבצעים מעצרי ראווה רק בשביל התקשורת?

"אנחנו לא מתעסקים בסרטים, ולא בהפקות ולא באקשן. המשטרה מטפלת באירועים בצורה מקצועית ומחושבת. כל הפעילות שמתבצעת בימים האחרונים ולמעשה מיום האירוע, היא לא פעילות כדי לייצר כותרות. התפקיד שלנו לתפוס את החשודים שביצעו את האירוע - נקודה. הלילה ביצענו כמה מעצרים של חשודים שקשורים לחלק מהאירועים בימים האחרונים".

עדי ראייה אומרים שהחשוד כבר היה בידיים שלכם, ונמלט.

"אני לא מכיר רשלנות של שוטרים. אני לא נכנס לשמות או לפרטים, אבל אנחנו עושים את כל המאמצים לשים את היד על כלל המעורבים. אנחנו מאוד ממוקדים".

נעזוב את מקרה הפח. אלו לא אירועים שנולדו רק לפני שבוע. האם המשטרה יודעת מול מי היא פועלת בכלל המקרים האלימים בשנתיים האחרונות?

"המשטרה יודעת מול מי היא פועלת. העצורים של הלילה הם בגילי 20-30. מעבר לכך, מתחילת השנה אנחנו מדברים על עשרות עצורים בגילים אחרים. עם הגשה של 28 כתבי אישום. 28 תביעות אזרחיות נגד מי שגרמו לפגיעה בגוף או בתשתיות. ככל שמדובר בקטינים, יש מקום לערב גורמי רווחה וחינוך. יש גורמים נוספים בעיריית ירושלים שמעורבים ומעניקים טיפול בחלק מהמקומות".

המנהיגות החרדית משתפת איתכם פעולה?

"ישנה צביעות רבה בקרב ההנהגה החרדית, ברשתות ובתקשורת. לפני שבוע וחצי היתה הפגנה של הפלג הירושלמי, ובאיזשהו שלב החל אירוע של יידויי אבנים וביצים לעבר השוטרים. כל עוד ההפגנה היתה שקטה, סגרנו את הצירים ונתנו לה להתנהל. נתתי הוראה לפזר את ההפגנה כשהתחילה אלימות. יום למחרת חווינו מתקפה שהמשטרה אלימה ומשתמשת בכוח נגד חפים מפשע.

"מצד שני, כשקורה אירוע מזעזע כמו המקרה עם האישה שנפצעה מהפח, צועקים איפה המשטרה ובוכים שהמשטרה חלשה. צריך להבין שאכיפה, הפרות סדר ופינוי הפגנה אינם דבר אסתטי. איפה שיפגעו בשוטרים, באזרחים, בתשתיות - המשטרה תגן. בשביל זה היא קיימת".

תגובת קמב"ץ שובו בנים אהרן שוורץ: "כל ניסיון לקשור בין הטרגדיה המצערת שנגרמה ע"י פורעים חרדים לבין הרב ברלנד או קהילתו משוללים כל יסוד".