"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
ביום ו' ב"שישבת"

רופאים: לתעדף בסל התרופות טיפול לשלב המוקדם של הסרטן

מחלוקת בממסד הרפואי: האם התרופות בסל לשלב הגילוי המוקדם יבואו על חשבון תרופות לטיפול בשלבים המאוחרים? • ראש המועצה לאונקולוגיה: "הן חייבות להיכנס לסל, ואחריהן, אם יישאר תקציב - כל השאר"

,עודכן
0השמעה
המחלקה לאונקולוגיה ילדים, הדסה עין כרם (אילוסטרציה), צילום: אורן בן חקון

אונקולוגים בכירים קוראים לשים דגש בסל התרופות על מימון תרופות לשלב הגילוי המוקדם של הסרטן, גם אם יבואו על חשבון תרופות לשלב המתקדם.

הגישה הטיפולית החדשה בטיפול בסרטן היא ניצול חלון ההזדמנויות שבגילוי מוקדם, והבטחה לריפוי. כל אלו מגולמים בטיפולים שניתנים לחולים בשלבי מחלה מוקדמים, שהוגשו השנה לסל התרופות.

הדילמה בנושא לא פשוטה: תקציב הסל עומד על 550 מיליון שקלים בשנה בלבד, וייתכן שהטיפולים לחולים בשלבים המוקדמים יבואו "על חשבון" הטיפולים לחולים קשה, שלא יזכו השנה לתרופות חדשות.

"להביא לריפוי מלא"

"המיוחד בתרופות האלה הוא בכך שהן יכולות להביא לריפוי מלא. לא רק להאריך חיים בכמה חודשים, אלא לרפא. כל אלה חייבות להיכנס לסל, ורק אחריהן, אם יישאר תקציב, כל השאר", סובר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב וראש המועצה הלאומית לאונקולוגיה. התרופות המדוברות מוכרות וידועות, אבל לראשונה החלו לתת אותן גם בשלבי המחלה המוקדמים.

אחת החולות שזכו לטיפול החדש היא מיטל דוידוב (35), שאובחנה כחולת סרטן השד בנובמבר 2020. היא היתה בהיריון הרביעי שלה, נשאית מוטציה של גן המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות, ובת לאמא שחלתה בסרטן ונפטרה.התרופה שמקבלת דוידוב, לינפרזה, מפחיתה ב־37% את הסיכון שמחלתה תחזור, ומשפרת ב־32% את הישרדותה. למעשה, לאחר מעקב של ארבע שנים אחרי החולות שטופלו בתרופה - כמעט 90% מהן עדיין בחיים.

"חשוב ללכת לבדוק, כי אם יש ספק - אין ספק", אומרת דוידוב.

"מחקר לא מספיק"

עם זאת, יש שסבורים שיש צורך במחקר ממושך יותר, לפני המימון הציבורי. איריס גינזבורג, חברה לשעבר בוועדת סל התרופות: "בכל טיפול מניעתי לטווח ארוך, עולה השאלה מהו אורך המעקב, ואם הוא מספיק כדי להוכיח תועלת במונחי אי־חזרת הגידול. במקרים רבים, מדובר בשלב מחקרי מוקדם מדי".

הכתבה המלאה ביום ו' במגזין "שישבת"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר