איה כורם: חברי כנסת נכבדים, אל תגידו לי לא לדאוג

״מה את חושבת? שעכשיו יסקלו הומואים בכיכר העיר? שיזרקו שמאלנים לכלא? שערבים יצטרכו להתחבא בעליות גג???״

בתקופתו של דונלד טראמפ בבית הלבן עלה מספר התקריות האנטישמיות בארה״ב עלייה חדה. בין הבריונים שפרצו לקפיטול ב־6 בינואר 2021, צולמו רבים כשהם עונדים צלבי קרס, או לבושים בחולצות עם הכיתוב ״קאמפ אושוויץ״ (משחק מילים באנגלית - קייטנה/מחנה). וזה לא שטראמפ חוקק חוקים חדשים, או הכריז שלתקוף יהודים זה אחלה מעכשיו, אבל כנראה מספיק להתבדח על חשבון יהודים, להטיל ספק בנאמנות שלהם למדינה, לגנות את האלימות באופן רפה או לא לגנות בכלל. למילים יש כוח, ידידיי. לשתיקה יש לא פחות.

לא חייבים לזרוק מתנגדי משטר לכלא, לא צריך להיות כל כך דרמטיים.אפשר פשוט להתעלם כשבריונים מכים בצומת מפגינות בנות 70. אל תגידו לי לא לדאוג.

לא חייבים לסקול להטב"קים בכיכר העיר.אפשר לגרום להם להרגיש עוד יותר מוקצים, עוד פחות שייכים ולהעמיד פני שה תמים כשהאלימות והבריונות נגדם גואה ועולה. אפשר להגיד ״מה אתם רוצים, הם בכל מקום״, כאילו כל ההומואים נולדים במרכז תל אביב ומייד מתקבלים להנחות את נינג׳ה ישראל. אפשר להתחרפן לגמרי משורה בטופס של משרד הפנים, כאילו זה שווה ערך לחיים של ילדה, שיצאה מהבית כדי לחגוג עם חברים ולא תחזור יותר. אז אל תגידו לי לא לדאוג.

לא חייבים לבטל את מצעד הגאווה.אפשר להערים קשיים ביורוקרטיים שיהפכו אותו ליקר מדי או מורכב מדי להפקה. אפשר לדרוש לקיים אותו במקום סגור, להצהיר שזה רק ״לצורכי אבטחה ולטובתם האישית״, אבל מאחורי הקלעים להסכים שלא צריך להתריס וממילא עדיף שהם יעשו את זה בבית שלהם, וכל זה בלי לשים לב לדמיון מצמרר מסוים. אל תגידו לי לא לדאוג.

לא חייבים להכריז מלחמה על ערביי ישראל.אפשר להכניס לממשלה את האיש שהבטיח להראות להם ״מי בעל הבית״, ואת האיש שלא רוצה שאשתו תלד באותו חדר עם יולדת ערבייה, ואז להתפלא שהם כל כך כועסים. כשהמועמד המוביל לתפקיד השר לביטחון הפנים לוקח איתו שתי ילדות קטנות לזירת פיגוע ומסתובב עם אקדח שהוא לא יודע להשתמש בו, שזו, תסלחו לי, מטאפורה ממש מוגזמת, אל תגידו לי לא לדאוג.

לא חייבים לשלול זכויות מנשים.אפשר להמשיך להעביר או לפסול חוקים בוועדת השרים לענייני חקיקה, גם כשאין בחדר אף אישה. אפשר שאחת הנשים הבודדות בקואליציה תהיה עורכת דין של אנסים ותוקפת סדרתית של מתלוננות. אפשר למשוך בכתפיים כשנשים נשלחות בגידופים לשבת בחלק האחורי באוטובוס, מורדות מהבמה בחגיגות יום העצמאות, או מלכתחילה לא מוזמנות לשם. אם לא כולם יכולים להאזין לזמרת או למרצה או לשדרנית או למנחה, אפשר פשוט להזמין במקום זה גבר. אל תגידו לי לא לדאוג.

לא חייבים לאסור הפלות.אפשר ״לפקוח עין״ על הוועדה להפסקת היריון, שכבר עכשיו לא מאשרת את כל הבקשות המונחות מולה. לא חייבים לחוקק מחדש את חוקי התנ״ך. אפשר להתיר לבתי הדין הרבניים לפסוק שאישה שחשודה ב"בגידה" לא זכאית לחצי מהרכוש בגירושין. הם כבר עכשיו מנסים לעשות את זה, אפשר למנות לעליון שופטים שלא יתערבו. לא חייבים לעלות על בית המשפט העליון עם D9 אם אפשר לאט־לאט, צעד־צעד, החלטה־החלטה, מינוי־מינוי, לרוקן את כל הזכויות הבסיסיות שלנו מתוכן. אל תגידו לי לא לדאוג.

לא רק השמאל הפסיד בבחירות האלה, אלא כולנו. אוטוטו נגלה מה.

תודה לשלומית הברון ולניצן כספי שילוני על ההשראה והמידע.