האם מה שאתם בוחרים, זה מה שאתם באמת רוצים?

לבחור או לא לבחור?

בשבוע הבא שוב ניגש לקלפי, לפחות אלו מאיתנו עדיין מאמינים שיש להם יכולת להשפיע ולשנות. חלילה אל תראו בזה המלצה לא להצביע, כי ההפך הגמור הוא הנכון - אם אתם לא מצביעים, אתם לא באמת נמנעים ובטח שלא בורחים מהכרעה, אלא מעניקים את הקול שלכם לגורמים הקיצוניים, משני צידי הקשת הפוליטית.
אבל לפני שאגיע למשמעות של הבחירות בקלפי, ועד כמה אותה בחירה באמת משקפת את מה שאנחנו רוצים - תכיפות מערכות הבחירות בישראל גרמה לי להרהר בשאלה על מהותה של בחירה, עד כמה בחירה כלשהי של אדם היא באמת חופשית (תתפלאו) ומה זו בכלל בחירה.

לבחור נכון

גדולי הפילוסופים התלבטו והוטרדו במשך דורות בשאלת מהותו של הרצון החופשי, אבל אני רוצה להתייחס דווקא לצד הפרקטי: איך אני יודעת שאני בוחרת נכון? איך אני יודעת שאני בוחרת את מה שבאמת כדאי לי? שאני לא מתבלבלת מרעשי רקע?

יותר זה פחות

בחירה היא היכולת שלנו לקבל החלטה כשיש כמה אפשרויות. וויליאם גלסר, אחד המומחים הגדולים לקבלת החלטות, טוען שכל הבחירות שלנו נעשות כדי לספק חמישה צרכים בסיסיים: הישרדות, אהבה ושייכות, כוח, חופש וכיף. אבל באופן פרדוקסלי, ככל שיש לנו שפע גדול יותר של אפשרויות כך קשה לנו יותר לבחור, ואנחנו עלולים לחוש פחות מסופקים. קושי להגיע לבחירה שמשרתת את האינטרסים שלנו נובע גם מהטיות חשיבה - כלומר, יש דברים לא רציונליים שמשפיעים על הבחירות שלנו.

שפע או עומס?

כשאני שומעת את שילה, בתי האהובה, זורקת תלונה לאוויר המטבח בנוסח "אוף, אני לא מוצאת מה לאכול", אני אצה־רצה לאזור התלונה בדאגה. רעב של בן משפחה זו נקודת תורפה אצלי, זה עובר אצלנו מדור לדור, אף אחד לא יודע מתי זה התחיל, אבל חס וחלילה שמישהו בבית שלי ירעב. בתוך דקה אני מוכנה לפעולה ומונה בפניה את האפשרויות, או בשפה שלה, חופרררת: "יש גרנולה, רוצה עם יוגורט?", "שאחמם לך מהמרק שהכנתי אתמול?", "כריך עם אבוקדו?", "רוצה שאכין פסטה?", "להפשיר לך אדממה?". עם כל אפשרות נוספת שאני מונה בפניה, אני קולטת איך בתי מתרחקת עוד ועוד מהמטבח, או יותר נכון - ממני. נדמה שעם כל אפשרות נוספת שאני מציגה, החשק שלה לאכול הולך ונעלם.
חוקרים של קבלת החלטות קוראים לזה "פרדוקס הבחירה" - עודף האפשרויות מגביל את החופש שלנו. האמת? הגיוני, כי ככל שהשפע יותר מרשים, כך נדרש מאיתנו מאמץ גדול יותר לקבל החלטה.
בבחירות הקרובות מתמודדות 40 רשימות מטעם 49 מפלגות. מישהו מאיתנו בכלל יכול למנות את כל הרשימות האלו? זה עומס לא הגיוני ולא יעיל.

35,000 החלטות

יש המון גורמים שמשפיעים על החלטה, רובם בכלל לא מודעים. הגורמים שאנחנו מודעים להם מהווים רק קצה הקרחון של מה שמניע אותנו. רוב הסיבות הן רגשיות ולא רציונליות, לעומת מה שאנחנו חושבים.
חוקרים מאוניברסיטת קורנל מעריכים שאנו מקבלים כ־35,000 החלטות מדי יום. רק לגבי המזון שאנו צורכים אנו מקבלים כ־227 החלטות ביום. ככל שרמת האחריות עולה, כך עולה גם מספר הבחירות שאנחנו עושים.

צבע ההחלטה

לפני כמה שנים ניגשתי למגרש מכוניות כדי לקנות מכונית יד שנייה. איש המכירות המיומן זיהה אישה לבדה ופתח בשאלה: "איזה צבע את אוהבת?". עניתי: "אני אוהבת את הצבע הכי בטיחותי שיש, ושייתן מרווח ראוי לרגליים במושב האחורי".
את ההפתעה על פניו בוודאי כבר ניחשתם, אבל הוא לא ויתר, ובטח שלא זרק את כל הידע שלו על בחירות של נשים לפח רק כי אני נכנסתי: "ולא אכפת לך הצבע?".
אני לא אמורה להתגאות בעובדה שרציונליות ולא צבע מובילה אותי בבחירת מכונית לרכישה, ובכל זאת, באותו הרגע חשתי גאווה מסוימת. ההחלטה של אותו איש מכירות מנוסה להתייחס אלי לפי הסטריאוטיפ הנשי שקיים בתודעה שלו היתה טעות שעלתה לו בעמלה. חבל.

אבל נעל

לאחר שהתפארתי ואפילו התגאיתי בכישורי קבלת ההחלטות הרציונליים שלי, אני מזמינה אתכם להמשיך איתי ממגרש המכוניות אל חנות הנעליים, לקרקס קבלת החלטות לא רציונלי מהטובים שנצפו.
נתחיל בזה שכמות הנעליים בארון שלי לא קשורה לשום תא רציונלי במוח, אדרבא - קיימת משיכה לקנות עוד זוג. חוץ מזה, לעומת חשיבות הנוחות והבטיחות ברכב וחוסר חשיבות הצבע שלו, אני מסוגלת לקנות זוג נעליים חדש רק בגלל הדפס יפה, צורה או צבע. נוחות הנעל חשובה לי, כמובן, אבל לעולם לא תיקח חלק חשוב בהחלטה כמו במקרה המכונית.

החיידק שמחליט

ישנם מדענים שמאמינים שרובן של הבחירות שלנו נעשות באופן לא מודע, ושהאמונה שאנחנו בוחרים באופן חופשי היא בכלל אשליה של המוח. תוצאות מחקרים מעידות כי ההחלטות שלנו מושפעות מהגנטיקה שלנו ומהמגוון של חיידקים שונים בגופנו, ובהם גם חיידקי מעיים. אמיתי.
עכשיו תחשבו כמה שזה משעשע - אדם יושב שעות, לומד, משקיע זמן וכסף בטיפול רגשי כדי לשפר את שיקול הדעת ויכולת קבלת ההחלטות שלו, ובסוף כמה חיידקים מיקרוסקופיים במעי וכמה סלילי DNA הם אלו שמחליטים עבורנו הלכה למעשה, או לכל הפחות משפיעים על ההחלטות החשובות האלה.
האם זה אומר שאנחנו רק בובות מריונטה נטולות חופש בחירה? לא. נכון, אין החלטות סטריליות שלא מושפעות מגנטיקה, חינוך, תרבות, השפעה של תקשורת ושל מובילי דעת קהל, ומניסיון החיים. אבל אם אין לי שום השפעה על ההחלטה שאקבל, איך אקבל אחריות על ההחלטה הזו?
לפני ההכרעה הסופית שגורמת לי לשלשל לקלפי פתק מסוים, ללבוש חולצה כלשהי, לרכוש אבקת כביסה כזו ולא אחרת, להזמין קינוח או לוותר עליו - קורים תהליכים שמשלבים גנטיקה, חיידקים ותת־מודע, אבל לא רק. אני חייבת להאמין שיש לי בחירה, אחרת מי אני בכלל?

מי המועמד הכי חתיך בעיר?

נחזור לבחירות. מובן מאליו שבחירתנו אינה אובייקטיבית, כלומר - כזו שמשקללת את ביצועי המפלגות והמועמדים השונים בתקופה האחרונה, ולפי הישגיהם יוחלט דבר. לו היה זה כך, היינו זוכים לנציגי שלטון שעומדים במבחני כשירות מקצועיים, כמו בחברות ובארגונים אחרים.
קראתי מאמרים ומחקרים בנושא, ולאף אחד אין תשובה חד־משמעית בנוגע לגורם המשפיע ביותר על הבחירה הפוליטית שלנו. בתוכנית הבוקר החלטנו השבוע ליאון ואני לבחון את המצע של המפלגות המתמודדות, ולבדוק מה הן מציעות בנושאי חינוך, פנסיה ודיור. נדהמנו לגלות שיש מפלגות שלא עדכנו את המצע כמעט 20 שנה, ואחרות שבכלל לא טורחות להציג מצע כלשהו. זו תמונת מראה מדויקת של גורמי ההשפעה המרכזיים על הבחירה שלנו, כי ניתן להניח שאף מנהל קמפיין לא שכח להנחות את המפלגה להכין מצע - הוא פשוט הסביר להם שזה לא מספיק חשוב. מה כן חשוב? כותרות שמושכות תשומת לב, ששפת הגוף תשדר כריזמה, וכמובן לצלם סרטונים משעשעים לטיקטוק, כי למי יש כוח עכשיו לקרוא מצע עם המון מילים בכתב קטן? תנו לנו את המועמד לבית המחוקקים רוקד את הלהיט התורן או מבצע ליפסינק עם כוכבת נוער - זה יביא לו כנראה יותר קולות מאשר לתכנן פתרון לשחיקה בקצבאות הזקנה, למשל.
במחקרים שקראתי, כאשר הבוחרים הפוטנציאליים נשאלו מה עלול לגרום להם להצביע בעד או נגד מועמד, הם הדגישו אלמנטים של מראה חיצוני ומראה שמשדר עוצמה והצלחה. מה המשמעות? שחליפה יוקרתית ומגוהצת עשויה להוסיף עוד מנדט, גם אם אין מאחורי המועמד קבלות בשטח. האם חליפה יפה היתה מספיקה בראיון עבודה ללא ממליצים וניסיון תעסוקתי? ברור שלא.
בעודי כותבת מילים אלו קיבלתי הודעת ווטסאפ מחברה יקרה ומאוד חכמה ופיקחית: "טוב, תגידי מה שתגידי על X, אבל הוא גבר נאה" (אתם מוזמנים לנחש למי היא התכוונה). גם היסטוריית הצבעות משפחתית, זהות קהילתית ואפילו סטריאוטיפים שונים עשויים להשפיע על הבחירה שלנו יותר מהישגים בפועל של מועמד. אירוע משמעותי לפני בחירות, כמו מבצע צבאי או מלחמה, עלול להטות את הבחירה למשך מערכת בחירות אחת, כך לפי מחקרים, אך רוב הסיכויים שבבחירות הבאות נחזור להצביע לפי המדדים הלא־רלוונטיים שהזכרתי.

עוד בחירות - יותר צרות

כל הורה לילדים מכיר את ההצהרה "רק אני מחליט על עצמי". רובנו מאמינים שהחופש לבחור הוא זכות וסימן להיותנו חופשיים ובעלי יכולת לבטא את עצמנו, אבל ליכולת לבחור יש צד נוסף - אחריות לאי־בחירת האפשרות השנייה, וויתור על האופציה שטמונה בה.
אצלנו בבית, ליאון התלונן במשך שנים על כך שאני בדרך כלל זו שתבחר לאיזו מסעדה נצא או לאן ניסע בשבת. רק לאחר שנים הוא הסכים להודות בפניי, שהעובדה שאני זו שמחליטה מקילה עליו, כי הוא מתקשה להכיל את הביקורת העצמית שהוא חש אם הבחירה שלו לא היתה מספיק טובה. במילים אחרות - אם נגיע לבית מלון לא מוצלח, אני זו שתחטוף את הפרצופים הלא מרוצים של ליאון והבנות, כי אני בחרתי.
יש מושג שהזדהיתי איתו מקריאה ראשונה: תשישות שנובעת מעומס בקבלת החלטות. לאחר קבלת החלטות רבות, יכולתו של אדם לקבל החלטות נוספות הופכת גרועה יותר. הוכח שככל שעושים יותר בחירות במהלך היום, כל אחת מהן הופכת קשה יותר עבור המוח שלנו, שכבר מחפש קיצורי דרך. מרגע שהתופעה הפכה להיות מוכרת על ידי מטפלים רגשיים, התפתחו שיטות ואסטרטגיות להפחתת עומס ההחלטות. ברק אובמה, בזמן היותו נשיא ארה"ב, החליט ללבוש רק חליפות אפורות וכחולות כדי לצמצם את מספר החלטות הלבוש שעליו לקבל. גם מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, ומייסד ומנכ"ל אפל המנוח, סטיב ג'ובס, לבשו אותה תלבושת מדי יום מאותן הסיבות. הם הבינו שקבלת החלטות גורמת לעייפות נפשית וחסכו מעצמם את הצורך להחליט מה ללבוש כדי לשמור את האנרגיה הדרושה לקבלת החלטה לתחומי ההכרעה הקריטיים לעבודתם. בהזדמנות זו אני מזמינה את צוקרברג להתלוות אלי לחנות הנעליים הקרובה, אני יכולה לגלות לו עולם שלם של התלבטויות שמעולם לא דמיין שקיימות.

לבחור שלא לבחור

ובכל זאת, אני עדיין מאמינה באופן אישי שהימנעות מבחירה היא סוג של בחירה. אין לנו אפשרות לא לבחור. היכולת שלנו לבחור היא גם החופש וגם הכלא שלנו. להימנע מבחירה זה למעשה בחירה לאפשר לאחר לבחור עבורך.
אז אל תמסרו לאחרים את הזכות שלכם, צאו להצביע. ולפוליטיקאים יש לי מסר מיוחד: בבקשה, תעשו שהבחירות הבאות יהיו בעוד שלוש שנים לפחות, כי אנחנו באמת תשושים מקבלת ההחלטות הזו - והמדע מגבה אותנו.

עשה לי את זה:
הפיל, הרוכב והשביל - מעשה בשינוי התנהגותי

שתי דקות על קבלת החלטות: אמונה רווחת היא שהתנהגות אנושית היא תוצאה של קבלת החלטות רציונלית המבוססת על מידע זמין. מדע ההתנהגות מגלה את התפקיד העוצמתי שהרגשות שלנו ממלאים בתהליך קבלת ההחלטות שלנו. סרטון האנימציה הזה מציג את תהליך שינוי ההתנהגות באמצעות האנלוגיה של ג'ונתן היידט.

Info@paulanatural.co.il