"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"מפלצת: הסיפור של ג'פרי דאהמר": לעשות גלוריפיקציה לרוצח
הסדרה החדשה על הרוצח הסדרתי ג'פרי דאהמר עלולה לעורר חקיינים
זאב מסך - ניר וולף

"מפלצת: הסיפור של ג'פרי דאהמר": לעשות גלוריפיקציה לרוצח

אוון פיטרס בסדרה "מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר" | צילום: באדיבות נטפליקס

הסדרה החדשה על הרוצח הסדרתי ג'פרי דאהמר עלולה לעורר חקיינים

ניר וולף
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

31 שנה אחרי שנתפס,ג'פרי דאהמרשוב בכותרות. זה נעשה לפתע טרנדי לדבר על הרוצח הסדרתי המתועב, שמשקפי הראייה שהרכיב בכלא הוצעו השבוע למכירה ב־150 אלף דולר וזמינים לרכישה באינטרנט.

את הכינוי "הקניבל ממילווקי" קיבל אחרי שרצח 17 גברים צעירים שפיתה להיכנס לדירתו. דאהמר ביצע בגופותיהם מעשים מגונים, ביתר אותן, שמר איברים כרותים וגולגולות במקפיא, במקרר ובארונות אצלו בבית, ולקינוח בישל וטעם מהבשר. נעצור כאן, כדי לא לעודד את רפלקס ההקאה, על אף כי מעלליו מרובים ואת רובם מפרטת הסדרה עליו שמשודרת בנטפליקס.

לפני שלוש שנים נעצר בן 19 מלואיזיאנה שניסה לרצוח גברים שהכיר באפליקציית ההיכרויות גריינדר, לבתר את הגופות ולאכול אותן. בחקירה הוא הודה בהערצתו לדאהמר. כעת, הודות לנטפליקס, היכונו לגל חדש של מעריצים. "מפלצת: דאהמר", הסדרה שיצר ראיין מרפי, היא הסדרה הכי נצפית כעת ביותר מ־60 מדינות עם נתוני צפייה שמזכירים את "משחק הדיונון".

על טעם ועל ריח אין מה להתווכח, אולם מעשיו של דאהמר הפכו אותו מזמן לאייקון תרבות אמריקני. שמו מוזכר בשירים של קייטי פרי, אמינם, מרילין מנסון, פרל ג'אם ואחרים, קמו קבוצות של מעריצים, נכתבו עליו ספרים וחוברות קומיקס, כך שהסדרה החדשה רק רוכבת על תופעה קיימת. מורשת דאהמר תישמר לנצח.

עם זאת, ההילה סביבו גוברת כשאנחנו מקבלים את סיפורו דרך סדרת דרמה שמבצעת האנשה לרוצח סדרתי מטורף. העלילה נוברת בפגמיו ובחולשותיו, מציגה נקודות להזדהות, מאירה את מקורות היצר הרע ומייצרת אצל הצופה רגשות חמלה והבנה כלפי דאהמר. יותר מזה, היא גם הפכה אותו לסמל מין.

במקביל לעניין סביב הסדרה, שמבוססת על תוכן קשה לצפייה ולעיכול, התפתח השבוע בארה"ב דיון על הלגיטימיות ועל התהילה שמעניקה הטלוויזיה לרוצחים סדרתיים על חשבון הצפת הטראומה בקרב הקורבנות. "נטפליקס עושה כסף מהטרגדיה שלנו", טענו משפחות הקורבנות.

אמנם הסדרה מתאמצת לשים דגש על הנצחת הנרצחים, להצביע על אוזלת היד המשטרתית ולאזן את העלילה, אך זה לא משנה. הקורבנות מסמלים את הצד הקודר והאומלל, בעוד הפושעים זוכים לגלוריפיקציה. החברה שלנו ממציאה כינויים לרוצחים הכי אכזריים, חוקרים את מוחם, כותבים עליהם סדרות ומוכרים על גבם מרצ'נדייז. ככה זה, גם הזאב הרע הרבה יותר מעניין מכיפה אדומה.

בני אדם נורמטיביים תמיד יסתקרנו מיצורים חריגים שעושים דברים שהם לא רוצים ולא מסוגלים לעשות. תהיות על מוסר וחינוך מתערבלות עם האופן שבו מציגים לנו רוצחים סדרתיים. אז מה הפלא שיש כאלה שמתבלבלים בין הטובים לרעים.

nirw@israelhayom.co.il

ניר וולף

מבקר הטלוויזיה של "היום" מאז 2019. למעלה משני עשורים של עיתונות, בין היתר ב"הארץ" וב"העיר". בעל ניסיון עשיר בתקשורת. ראיין את שחקני "משחקי הכס", את מיסטר בין ואת קמרון דיאז, וגם פוליטיקאים, אנשי צבא ורוח, ומספיק כוכבי ריאליטי כדי להפסיק לספור. סיקר מהשטח טקסי MTV, אירועי ספורט בארץ ובאירופה, הופעות, פרמיירות והלוויות. כותב על טלוויזיה מתוך הנחה שהיא אף פעם לא רק טלוויזיה.

Load more...