"אימפורטנט": תארו לכם שסטרייט היה שר את זה

בשולי ״הכלה של המדינה״ התעורר השבוע דיון חשוב ומעצבן בו בזמן. הבשורה הטובה היא שאילן פלדהוריד את הפאה והוציא שיר חביב. הבשורה הפחות טובה היא הטקסט שלו. הבית שעורר את המחלוקת הוא נושא הפונדקאות, נושא רגיש בקהילה עוד קודם. וזה השיר:

״קנית תינוק מושלם לאינסט
בחרת מחו"ל מתוך הליסט
ושילמת בביט בקריפט בשיט
למי אכפת מהפונדקאית".

מה רוצה המשורר להגיד? הומואים שעושים ילדים בהליך פונדקאות הם נצלנים שקונים ילדים בכסף, שסוחרים בגופן של נשים, שכל מה שמעניין אותם זה לעשות ילדים בשביל האינסטגרם וכמובן - ״למי אכפת מהפונדקאית?".

בשיר הזה מעורבות (וחבל) גם כמה דמויות מפתח בקהילה, שאחראיות גם לחינוך הדור הבא. ההסבר של היוצרים לטקסט הוא: סאטירה. אני בעד סאטירה וגם בעד ביקורת פנימית וחיצונית, אבל הוויכוח הזה הזכיר לי פן נוסף בקהילה שקוראים לו צביעות, והוא רחוק שנות אור מהדגל הצבעוני שלנו.

ביולי 2018 יצאו עשרות אלפי חברי הקהילה לרחובות והפגינו על הזכות שלהם להיות אבות. היתה זו מחאה חשובה ומרגשת שתיזכר לנצח בספרי המאבק של הקהילה. המאבק צלח, ובישראל 2022 יכולים הומואים להשתמש בהליך שהיה שמור באופן מפלה לסטרייטים בלבד. הדיון הזה התעורר שוב בחסות השיר החדש, והסיפור הוא פשוט:

יש חלק לא קטן בקהילה של אנשים שהגשימו את החלום והפכו הורים לילדים, שנפגעו מהשיר וצריך להקשיב להם ולשמוע אותם ואת הטענות שלהם. בקהילה נורמלית מנצלים את האירוע הלא נעים לדיון מעמיק וחשוב. אבל כשמדובר באילן פלד המבריק בשיתוף כמה דמויות מפתח, כבר אין לנו מקום לביקורת וכל המעריצות של מירי פסקל צצו מהתעלות וחשפו את פרצופן האמיתי והבינוני בטיעון המשעמם: ״די להיות כבדות ולעשות מכל דבר עניין״.

הדיון הזה הציף את הצד המכוער שלנו, את תרבות הדיון הרדודה, עם האשמות אישיות ולא ענייניות, ואת חוסר היכולת לשמוע מישהו שטוען אחרת. בסיפור הזה למדתי שדווקא בקהילה שנאבקת על עתידה בעולם שלפעמים הולך לאחור, ודורשת מיצור שעוד לא נולד שוויון, אין מקום לטענות כשהן מגיעות מתוך הבית. עכשיו תדמיינו כיכר שבה היינו תולים את הזמר הסטרייט, שהיה מעז לשיר אותו השיר בדיוק.

erans@israelhayom.co.il