"אנחנו הגיא פינס, והראיונות, והתחקירים והפרסומות של החרדים"

"אתה יודע", אומר לי יחיאל רדוצקי כשאנחנו נכנסים לחדר הישיבות של מתחם השכרת חללי העבודה בתחנה המרכזית בירושלים, "אין יום שלא מבקשים ממני סלפי".

באמת? עד כדי כך?

"כן, בטח!" מתערבת חני שטיגליץ, "הנה, אתמול חזרתי מחופשה ברומניה, וגם שם ביקשו ממני סלפי, בבריכה". "ולי עשו פפראצי באיטליה", משתפת גיטי וינר.

מעבר לעובדה שיחיאל, חני וגיטי הם חרדים, יש להם מכנה משותף נוסף ומפתיע - שלושתם, כמו שאר המרואיינים בכתבה, הם אושיות רשת פופולריות מאוד בציבור החרדי. את חשיפתם הם לא השיגו ברשתות החברתיות הקלאסיות והמוכרות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וטוויטר - אלא ברשת החברתית המחתרתית, שצמחה במגזר החרדי מאז משבר הקורונה והגיעה לשיא בשנה האחרונה - עולם הסטטוסים בווטסאפ.

"בחברה החרדית מבינים שסמארטפון הוא כלי עבודה, ולכן יש הסכמה רבנית לשימוש במכשירים המוגנים", מסביר רדוצקי (35), שגדל בשכונת מאה שערים, שירת בצה"ל וכיום מתגורר עם רעייתו בירושלים ומשמש יועץ תקשורת במשרד "בלומברג תקשורת".

מה הם מכשירים מוגנים?

"בניגוד לניידים הכשרים שבהם אין בכלל גישה לאינטרנט, המכשירים המוגנים הם סמארטפונים שמאפשרים גלישה מוגבלת באינטרנט ללא אפשרות לפתוח חשבונות ברשתות החברתיות, אבל יש בהם ווטסאפ. הציבור החרדי נחשף למדיה, אך עושה זאת בצורה מצומצמת ומסוננת. כך התפתחה לה הרשת החברתית המיוחדת הזאת".

"החברה החרדית מתקדמת", מכריז ישראל בוגרד (30) מירושלים, "היא יודעת למצוא פתרונות לשימוש בטכנולוגיה, אך עושה זאת בצורה מוגנת כי המטרה של הציבור החרדי היא לשמור על עצמו". ישראל, נשוי ואב לבן, גדל בזרם הליטאי בשכונת רמת אהרון בבני ברק ("הקסבה של בני ברק") ושירת בפיקוד העורף. מהמשרד שבו נפגשנו הוא בונה חברה עצמאית לשיווק נדל"ן ומבסס אותה על חשבון הווטסאפ, שבו הוא מפעיל את הסטטוס שלו.

"עד לא מזמן כיהנתי כסמנכ"ל בחברת נדל"ן", הוא מסביר, "אבל החלטתי לצאת לדרך עצמאית, וכיום אני מתפרנס רק מפלטפורמת הסטטוסים. אנשים מתחברים וקונים חוויה, וזה מה שאני מביא להם". בעידודו המלא גם אשתו, ריקי - ששמה המותגי הוא ריקי חיימוביץ', החלה להיכנס לתחום.
לשיחה סביב הטרנד החדש והלוהט במגזר התקבצו תשע אושיות סטטוס, או כפי שקוראים להם בלשון העם - משפיענים, כולם חרדים. מאחר שרק שמירה הדדית של מספרי הטלפון מאפשרת מעקב אחר הסטטוסים, לכולם יש יותר מ־50 אלף אנשי קשר שהם קהל היעד הפוטנציאלי שלהם. מספר הצפיות בתכנים שהם מעלים נע בין אלפים בודדים ל־25 אלף צפיות, ובסטטוסים חריגים אף יותר.

לדבריהם, מדובר במעין קליקה שכוללת לכל היותר 20 כוכבי רשת וכוכבות רשת חרדים. נושאי הסרטונים שלהם מגוונים וכוללים את עולמות השיווק, צרכנות, לייף סטייל, חינוך וזוגיות, וכן פרסומות, עדכוני חדשות וסיפורים וחשיפות אישיות.

כוכבי הווטסאפ החרדים אמנם לא חושפים את היקף העסקאות ושיתופי הפעולה שלהם עם הגופים המסחריים ובעלי העסקים השונים, אך ההערכה היא שעל כל קידום או סטטוס ממומן שהם מעלים - וכאלה יש לעיתים כמה ביום - הם מקבלים סכום שנע בין מאות לאלפי שקלים. בסך הכל, על פי הערכות של גורמים הבקיאים בז'אנר ובמספריו, עולם הפרסום בסטטוסים אלה מגלגל סכומים של כמה מיליוני שקלים בשנה ויותר, והעקומה הפיננסית בתחום נמצאת בעלייה מתמדת.

החלוצות שלפני הטרנד

"התחלתי בזה כשזה עוד לא היה טרנדי, אלא משהו חריג ולא מוכר", מספרת אשת התקשורת יעל צין (28) מקריית יערים, שנחשבת לאחת מחלוצות עולם הסטטוסים במגזר החרדי. היא גדלה בביתר עילית וכיום היא נשואה ואם לשלושה ועובדת ככתבת וכעורכת בתקשורת.

"הציבור החרדי לא תמיד נחשף למדיה", היא אומרת. "בתחילת משבר הקורונה, כשהנחיתי תוכניות אירוח בטלוויזיה, קיבלתי פניות להתחיל לשתף את התכנים שלי גם בסטטוסים. לא חלמתי שלבקשות האלה תהיה משמעות גדולה כל כך. התחלתי עם 1,500 מצטרפים חדשים והגעתי למצב של כמעט 12 אלף צפיות. הפלאפון שלי קרס. אגב, ראיינתי אצלי את גיטי וחני".

הסטטוס של חני שטיגליץ, בת 34, נשואה ואם לארבעה מירושלים, החל גם הוא לצבור תאוצה בתקופת הקורונה. היא גדלה בבני ברק למשפחה חסידית ועם השנים החלה לעסוק בשיווק נדל"ן. "כשהמשבר פרץ, מיזם שיווק מאוד גדול שלי נעצר. זה היה דיכאון, אז התחלתי לדבר למצלמה וראיתי שאנשים מתעניינים ומגיבים. בהתחלה 75 אנשים, אחרי זה 500, לאחר מכן רק רציתי לחצות את רף 1,000 העוקבים. היום יש לי יותר מ־7,000 צפיות, ובזכות הסטטוסים יש לי משרד עם שישה עובדים. אנשים רוכשים ממני דירות דרך הווטסאפ".

גם יונתן לוי נדרש להמציא את עצמו מחדש בעקבות נגיף הקורונה. "אני סוכן ביטוח שמתמחה בביטוח נסיעות לחו"ל. כשהשמיים נסגרו, במשך חודש וחצי עסקתי רק בביטולים ואז הנייד פשוט נדם. ממצב של עשרות שיחות ביום ירדתי לאפס, הפכתי לאבק".

יונתן (36) מנתניה, שנדרש לפרנס אישה וחמישה ילדים, פנה לכיוון הדיגיטלי. "התחלתי לעצב מדבקות בווטסאפ ללוגו של אנשי עסקים, ונתתי להם אותן בתמורה לכך שישמרו את המספר שלי ביומן אנשי הקשר שלהם. במקביל העליתי סטטוסים, ובתוך פחות מחודש כבר היו לי 3,000 עוקבים, וכך החשיפה שלי התחילה לגדול".

"אצלי זה התחיל בצורה שונה", מספר יוסי הופמן (31), בעלת סוכנות שחקנים וניצבים חרדים בסרטים. "לפני פחות משנה הייתי בארה"ב וישבתי עם מישהו על צ'ולנט, והוא סיפר לי שבעזרת סטטוסים בווטסאפ הוא מרוויח 10,000 דולר בחודש. הוא למעשה הולך לחתונות של רבנים, מתעד ומכניס בפנים פרסומות. נדלקתי".

יוסי, שראה בכך הזדמנות עסקית, שכנע גם את מיכל אשתו (38) להיכנס לתחום. יחד הם מגדלים את שלושת ילדיהם בביתם שבקריית מלאכי. "הוא התקשר אלי ואמר לי שיש משהו חדש שנקרא סטטוסים. לי היה חשוב לחשוף את התחום של הנחיית הורים וייעוץ הורים שבו אני עוסקת, אז התחלתי להעלות סרטונים וקיבלתי תגובות מאוד מרגשות שעודדו אותי להמשיך".

מלבד רעייתו, יוסי הכניס לעולם הסטטוסים את יחיאל, שהיה מפקדו בצבא. "לפני 13 שנה אשתי, אודליה, פתחה לי פייסבוק וכתבתי סטטוסים הומוריסטיים", הוא מספר, "בהתחלה התלהבתי משבעה לייקים ובהמשך זה הגיע גם ל־13 אלף. כשיוסי סיפר לי על הסטטוסים העתקתי את אופי הפעילות שלי מהפייסבוק לווטסאפ, ועם ההמלצה שקיבלתי ממנו מספר העוקבים החל לעלות".

ויש גם סרטונים זוגיים

זוג שודדים מתארגן לשוד. רגע לפני היציאה מהרכב הם גורבים על הראש גרבונים, שמהר מאוד נקרעים וחושפים את פניהם. ואז, במקרה, הם נתקלים בחנות לממכר גרבונים, רוכשים כמה זוגות, ולבסוף, כשהם נפעמים מאיכות המוצר שרכשו, הם מחליטים לשדוד דווקא את החנות שממנה הרגע יצאו.

לא, לא מדובר בתסריט לסרט קצר, אלא בפרסומת מושקעת שלא תוכלו לצפות בה אלא אם כן אתם עוקבים אחרי גיטי וינר. גיטי (31) ובעלה אבי (33) מביאים סגנון מעט שונה ל"רשת החברתית" החרדית, כשהם מעלים לא מעט סרטונים זוגיים.

היא עוסקת בפרסום ושיווק ברדיו "קול ברמה", והוא אמן יודאיקה, משמש מנהלה האישי וכותב חלק מתוכני הסטטוסים. גיטי גדלה בירושלים בבית חסידי, והוא בבני ברק במשפחה ליטאית. יחד הם מגדלים בבית שמש את שלושת ילדיהם, ובזמנם הפנוי מביימים ומפיקים פרסומות עבור גופים מסחריים גדולים ופנים־מגזריים. "סרטון השוד הגיע ל־30 אלף צפיות", מתגאה אבי.

גיטי: "אנחנו פורצי דרך בעולם הסטטוסים מכיוון שאנחנו מייצרים פרסומות עבור המגזר החרדי, שבהן אנחנו משחקים בעצמנו, מפיקים לבד ושוכרים צוות צילום". הפעילות של כולם ברשת הפכה אותם, בייחוד בשנה האחרונה, לאושיות של ממש.

מיכל: "ביקרתי לא מזמן בקופת חולים עם הבנות שלי וראיתי מישהי שסידרה גבות ממש יפה. שאלתי אותה איפה היא עשתה את זה, ואותה אישה אמרה שהיא תשלח לי מספר. כשהצעתי לתת לה את המספר שלי כדי שתשמור אותו, היא אמרה לי שאני כבר שמורה אצלה, מפני שהיא עוקבת אחריי".

חני: "כשהתחלתי לעסוק בשיווק נדל"ן התבאסתי שאני לא גבר, כי את כל עסקאות הנדל"ן סוגרים בשטיבל, בבית הכנסת. והנה עכשיו יש לי שטיבל וירטואלי בווטסאפ. כל הלקוחות מהשטיבל מכירים אותי והם אצלי".

יוסי: "אנחנו מגיעים גם לחרדים בכל העולם".

יונתן: "אפשר לומר שבווטסאפ נולדה רשת חברתית 'שחורה', ובכל רשת צריך שיהיו אושיות מובילות".

חני: "נכון. זאת ממש רשת חברתית מתחת לאדמה - מחתרתית".

עם הגידול במספר העוקבים ובחשיפת המשפיענים החרדים החדשים, מגיעות גם ההצעות לשיתופי פעולה מצד גופים מסחריים גדולים, ולצידן גם לא מעט כסף.

אבי: "אלינו פנו לא מעט חברות גדולות ומוכרות, וכמובן יש גם בעלי העסקים מתוך המגזר".

חני: "אני הפרזנטורית של חברה מוכרת במגזר החרדי. הם פנו אלי וביקשו שאעלה סטטוסים. יש גם יזמי נדל"ן שפונים אלי לשיתופי פעולה עם עסקאות מאוד גדולות בהיקפים של עשרות מיליונים. אני לא מוציאה היום שקל על פרסום".

יעל: "מבחינתי הסטטוס הוא מפעל חיי. אני מעבירה בו תוכן אקטואלי שמשלב גם ערכים כמו תכנים חברתיים ופינת פרשת השבוע, שנשלחת בתפוצה של 15 אלף חרדים בקבוצות הווטסאפ. היום אין כמעט משרד תקשורת שלא עושה איתי קמפיינים".

ישראל: "לי היה קמפיין עם אחת מקופות החולים, משקאות והרבה מאוד עסקים בתוך המגזר בתחומי ביגוד, אוכל, מימון, משכנתאות ונדל"ן. אגב, בזמן הקורונה משרד הבריאות נעזר בנו להעלאת המודעות לחיסונים".

יוסי: "אני עבדתי עם חברת משקאות ויש חברות נוספות. גם אחת המפלגות הציעה שאפרסם אותה, אבל אני לא מוכן להיכנס לתחום הפוליטי".

אבי: "הנה, בעוד אנחנו מדברים, קיבלתי פנייה מחברת שואבי אבק שרוצה לעבוד איתנו".

אז אני מבין שלא צריך לדאוג לכם מבחינה כלכלית.

יונתן: "אני לא עובד עם גופים מסחריים. לא צריך. הפעילות בסטטוס היא ליבת העסק שלי. בזכות זה אני סוכן ביטוח הנסיעות לחו"ל המוכר ביותר בציבור החרדי. שאנשים לא יחשבו שהם יעלו שני סטטוסים ויצליחו. זה קשה, אבל כן - יש בזה הרבה מאוד כסף".

חני: "הווטסאפ שינה לי את החיים. מבחינתי הסטטוס בווטסאפ הוא חלק מהעסק שלי. אבל גם אם מחר יימאס לי מעולם הנדל"ן ואני ארצה לעסוק רק בסטטוסים, חד־משמעית אני יכולה להרוויח כסף ולהתפרנס רק מזה".

גיטי: "כלכלית לא באמת משתלם לי להמשיך לעבוד ברדיו. אני נשארת רק כי אני מאוד אוהבת את העבודה".

לפחות שני מכשירים ניידים

בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, שבהן התגובות הן לרוב ציבוריות ואינן מחייבות כל מענה מצד האושיות השונות, ברשת הסטטוסים הכוכבים החרדים זמינים ונגישים מאוד מכיוון שתגובה לסטטוס היא למעשה כמו כל הודעת ווטסאפ רגילה. כדי לשמור על פרטיותם ועל שפיותם, כולם מחזיקים לפחות שני מכשירים ניידים, האחד לפעילות העסקית והציבורית והשני לחיים האישיים.

"הנה, תראה", מראה לי גיטי את הווטסאפ, שבו יותר מ־2,000 הודעות שעדיין לא הספיקה לענות להן. עוקבת אחת כתבה לה, "את משמחת אותי, מצחיקה אותי. את ממלאת אותי באנרגיה ובהסתכלות חיובית על החיים. הלוואי שיום אחד ניפגש ואתן לך חיבוק גדול". עוקבת אחרת סיפרה לה שהחלה להתנדב בזכותה. "כשאת מדברת בסטטוס, אין לך מושג עד כמה המילים שלך יכולות להגיע רחוק".

חני: "בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, הווטסאפ מאפשר פניות מאוד־מאוד אישיות וחושפניות".

יחיאל: "נכון. זו לא תגובה בפייסבוק שכולם רואים. אתה מדבר עכשיו רק עם יחיאל".

מפאת הקרבה האישית הלא אופיינית לעולם הרשתות החברתיות, הם נדרשים לעיתים גם למתן ייעוץ בנושאים שונים. "מתייעצים איתי בנושאי חינוך וזוגיות", משתפת גיטי, "מישהי פעם שאלה אותי אם להתחסן בקורונה. במקרים כאלה אני מעדיפה להפנות לגופים מקצועיים. בסוף יש לי אחריות".

מלבד עולמכם המקצועי והעסקי, אתם מעלים תכנים בנושאים נוספים?

יחיאל: "בהחלט. אני לא הגעתי בשביל הכסף. פשוט נהניתי מהחוויה המטורפת. התמקדתי בסטטוסים של הומור וזווית אחרת על החיים. עם הזמן פתאום הגיעו גם ההצעות הכספיות, שכמובן קשה לסרב להן, אבל אני מנצל את החשיפה שלי גם לדברים אחרים כמו התרמה ל'עזר מציון'. במבצע 'עלות השחר' הצלחתי בעזרת הסטטוס לסדר ל־80 משפחות מהדרום אירוח במקומות אחרים".

חני: "האמת היא שבהתחלה לא באמת חשבתי שאעשה מזה כסף. אני מקיימת בכל יום חמישי התרמות לאנשים ולמשפחות שאין להם מה לאכול. לאחרונה הצלחתי בעזרת הסטטוס לגייס 50 אלף שקלים לכלה שלא היתה לה יכולת לקיים חתונה.

"מעבר לזה, אני עוסקת רבות בנושאי הפגיעות המיניות. כולם יודעים שכל רב או אדם שפוגע מינית במגזר - השם שלו יופיע בסטטוס של חני. עד עכשיו לא היתה לציבור החרדי בָּמָה לדבר. הסטטוסים עוזרים לנו לנתק את קשר השתיקה. אני גם לא מהססת לעסוק בנושאים פוליטיים ולמתוח ביקורת על חברי הכנסת החרדים, אם צריך".

יונתן: "אני אוהב להתעסק בדברים שנויים במחלוקת".

"ליונתן יש משחטה של פרות קדושות", אומר ישראל, וכולם מתפרצים בצחוק.

מה למשל? איזה סטטוס באמת השפיע?

יונתן: "למשל, נושא האלימות בתלמודי תורה. הרשיתי לעצמי להעלות את זה מכיוון שגם אני כילד חטפתי מכות בתלמוד תורה. הסטטוס שהעליתי התפשט כמו אש. ביום אחד קיבלתי 300 הודעות על סיפורים ועל עדויות מתלמודי תורה".

ישראל: "בעיתונות החרדית לא היית שומע על זה בחיים".

יונתן: "נכון. יצרתי קובץ של כל התגובות והעדויות שקיבלתי, ושלחתי בקבוצות ווטסאפ בתפוצה של אלפי אנשים. זה התחיל לרוץ בישיבות, בסמינרים ובקרב אנשי חינוך, והמסר עבר. אם בעבר היו עשרות מקרים, היום זה הצטמצם לבודדים. זה הגדיל את המודעות אצל ההורים ואנשי החינוך".

חני: "יש לנו השפעה עצומה".

יונתן: "נכון. עכשיו המורים מפחדים לנקוט אלימות".

"בטח, הם מפחדים מיחידת הנוקמים שיושבת כאן", אומר אבי וכולם צוחקים.

יעל: "היו כמה מחאות חברתיות שהובלתי בסטטוס - על יוקר המחיה, חרמות ועוולות שונות - שהועברו לטיפול בדרגים הגבוהים ביותר. הסטטוסים האחרונים שיצרו רעש וגלים הם המקרה של חיים מזרחי שהוכה על ידי שוטר, והיעלמותו של מוישי קליינרמן. בשני המקרים זה הגיע לדיונים בכנסת ולטיפול משטרת ישראל".

חני: "פעם אחת פרסמתי שם של אדם שהיו נגדו עדויות לפגיעה בילדים. בערב שבת אחד התקשרה אלי מישהי וסיפרה לי שהיא מזהה אותו בשכונה, נכנס לדירה שכורה באחד הבניינים. היא אמרה לי שיש בשכונה עשרות ילדים, היתה מבוהלת ולא ידעה מה לעשות. אמרתי לה שתלך עם הסטטוס שלי לרב ותסביר לו את הסכנה. בסוף הרב באמת הורה לאותו אדם לעזוב את המקום, ולא לשהות שם בשבת".

ישראל, המתנדב במד"א, חוזר מקריאה שקיבל במהלך הראיון לטיפול באדם מבוגר שלא חש בטוב בתחנה המרכזית, ומציין כי הוא "עוסק בנושא העלאת המודעות להצלת חיים. זה חלק מהחיים שלי. מעבר לזה, אני עם אנרגיה של כיף וצחוקים. אני בא לעשות שמח וטוב לאנשים".

גיטי: "צריך לחלק. יש אושיות שבאו בשביל הפאן, הכיף והחוויה, ויש מי שבאו ממקום של קידום עסקי או מקצועי, וגם הם מוצאים את הדרך לעסוק בעניינים חברתיים שונים. אני, למשל, בכלל לא עוסקת בפוליטיקה ובעוולות חברתיות, אלא מנסה להביא יותר התמודדויות עם אתגרים בחינוך ובזוגיות. אני גם משתדלת לספק לעוקבות שלי זווית חיובית להסתכלות על החיים".

כמי שמבלה שעות מול המסך הקטן, היא מקדמת, באופן מפתיע, יוזמה להגבלת זמן השימוש בניידים. "כל מי שתיכנס לסטטוס שלי ב־16:30 תראה מדבקה שאומרת שעכשיו זה הזמן להניח את הפלאפון בצד ולהתייחס לילדים, וזה עובד".

קוסמטיקה וטיפוח לגברים

ויש גם את צד האופנה והלייף־סטייל, ולא של נשים. אוריאל בוזגלו (32) למד במוסדות ליטאיים ובהמשך בישיבה ספרדית עד שהגיע לתנועת חב"ד. כיום הוא נשוי ואב לשלושה ילדים ומתגורר בעיר הולדתו, רחובות.

"מאז ומתמיד נמשכתי לעולם האסתטיקה", הוא מספר, "בעבר הייתי מעצב שיער והיום אני קוסמטיקאי מוכר, יועץ תזונה מוסמך ובעלים של מכון יופי, שאליו מגיעים גברים חרדים מכל רחבי הארץ". עולם הטיפוח הגברי במגזר החרדי נמצא בחיתוליו, ואוריאל הוא אחד ממוביליו, וזאת בעזרת הסטטוסים שהובילו לחשיפתו המוגברת.

"אני רואה בעצמי מוביל דעת קהל ומשמש פה לאלפי מתבגרים שסובלים מאקנה ומבעיות עור נוספות, שעד היום לא היה להם למי לפנות ועם מי להתייעץ. מעבר לזה, מגיעים אלי בחורים מהטופ של הטופ של הישיבות ומסדרים גבות או מסירים שיער. עד לפני כמה שנים לא היו דברים כאלה בקרב הגברים החרדים. היום זה כבר מתחיל להפוך כמעט לנחלת הכלל".

כדי להעלות נושאים בוערים, פנים־מגזריים, על סדר היום וגם כדי להתקרב עוד יותר אל עוקביהם ועוקבים פוטנציאליים נוספים, אושיות הווטסאפ מקפידות גם לשתף מחייהן האישיים. "אני, למשל, מבית חסידי ואבי ממשפחה ליטאית. זה דבר מאוד נדיר במגזר שלנו, אז אני מתייחסת גם לזה ומסבירה שמותר להתחתן אחד עם השנייה גם אם אתם לא מאותו תת־מגזר. חשוב שהעוקבות שלי ישמעו את זה".

מיכל: "אני יכולה להעלות קטע מינורי שהיה לי עם אחד הילדים, ואז לקבל מבול של הודעות הזדהות ובקשות התייעצות".

יחיאל: "לא מספיק להעלות סטטוס של בדיחות כדי שאנשים יעקבו אחריך. צריך גם לחשוף קצת מעצמך. אני בחרתי לחשוף בפלטפורמה הזאת את הדבר הכי פגיע ורגיש אצלי, וזו העובדה שאנחנו נשואים 13 שנה ועדיין מצפים לילד. פתחתי את הנושא והראיתי לאנשים בציבור החרדי שהשד לא כל כך נורא, ושמותר להזמין זוגות ללא ילדים לאירועים ולא להסתיר מהם שמחות כדי, לכאורה, לא להכאיב להם.

"אחרי הסטטוס הזה קיבלתי יותר מאלף הודעות. אנשים סיפרו לי שבאמת לא מזמינים אותם לאירועים ומחביאים מהם את ההריונות ואת השמחות במשפחה. האירוע היחיד שאליו כן מזמינים אותם זה לבריתות כדי שיהיו ה'קוואטער' - הזוגות שמובילים את התינוק לברית כסגולה ללידה. זה הכי כואב ומשפיל מבחינתם, כי זה ממתג אותם בכל פעם מחדש כזוג המסכן הזה שאין לו ילדים. היה לי חשוב להעלות זאת לסטטוס, וזה אכן הגביר את המודעות. מהצד השני, אנשים התחילו לשאול אותי איך להתייחס לבת משפחה רווקה בת 40 והתייעצו איתי בנושאים משפחתיים אינטימיים".

כדי לחזק את חשיפתם ולהגדיל את מספר העוקבים, הם לא בוחלים גם בשיתופי פעולה ביניהם שמסתיימים בהגרלות נושאות פרסים יקרי ערך. "הצטרפנו ללא מעט אושיות שמובילות במגזר את הסצנה של הסטטוסים. התחברנו ופתחנו קבוצה בשם 'תותחי הסטטוס'. כדי להשתתף אתה חייב להיכנס למאגר אנשי הקשר, וכך אתה נכנס למעגל העוקבים אחרינו". יוסי מפעיל הגרלה דומה ששווי הפרסים בה עומד על לא פחות מ־120 אלף שקלים. "דרך ההגרלה הזאת הצטרפו אלינו עשרות אלפי עוקבים", הוא אומר.

כחרדים, יש לכם קווים אדומים?

גיטי: "אני מקפידה לפנות רק לנשים. יש לי רק עוקבות, ללא גברים".

מיכל: "בהתחלה היו לי גם עוקבים גברים, אבל בשלב מסוים, בעקבות תגובות שקיבלתי, החלטתי להגביל רק לנשים".

חני: "אני לא מעלה כל דבר. אני לא אעלה סרטון שיש בו בעיית צניעות, ובעיית צניעות מבחינתי זה יכול להיות גם לבוש לא חרדי קלאסי".

גיטי: "אני ויתרתי על קמפיינים גדולים כי מידת הצניעות בהם לא היתה לפי אמות המידה של העולם החרדי".

יוסי: "לפני שאני מעלה סטטוס אני בודק שהוא עומד בסטנדרטים החרדיים. אם אני מעלה משהו ומקבל 50 הודעות בדקה, אני מבין שיש בעיה עם הסרטון ומייד מתקן".

יונתן: "בסוף צריך להיות קשובים לקהל. אם אני מקבל ביקורת על תכנים לא מספיק הולמים, אני מתחשב בזה ומתאים את עצמי".

מה תשיבו למי שיטען שאתם לא באמת חרדים מפני שאתם מכניסים למגזר מערביות ואת תרבות הכוכבנות החילונית?

יחיאל: "במהלך השנים למדתי מה זה חרדי - מי שחושב שמי שפחות ממנו הוא חילוני ומי שיותר ממנו הוא קיצוני. תמיד יהיו הערות. לי יש את הקו שלי. לא מתאים לך - אתה לא חייב לצפות".

ישראל: "כתוב על מרדכי היהודי שהוא היה רצוי לרוב אחיו, לא לכל אחיו. אין סיכוי בעולם שאיש ציבור או אדם מפורסם יצליח לייצג את כולם, זה לא קיים. יש בתכנים שאני מעלה עבודת השם, חד־משמעית. כל התכנים שלי מתכתבים עם פרנסה, חסדים והצלת חיים. כשאתה משתף את החיים שלך, ומעבר לצחוקים יש בהם הרבה תוכן ונשמה, אנשים מבינים שאתה אדם ערכי ומתחברים אליך".

יונתן: "אם הייתי זורק 100 אלף סמארטפונים עם אינטרנט לא מסונן לבתים חרדיים והיית טוען שאני מכניס להם את תרבות המערב, הייתי מקבל את זה. אבל זה לא המצב. הציבור גם ככה צורך תוכן מהרשת, ולכן אני מעדיף שהוא יצרוך את התוכן שלנו שהוא יחסית איכותי, מבוקר ומותאם לאורח החיים החרדי. אני מדבר חרדית, וזה מה שהציבור שלנו מבין ורוצה. אלמלא כל האנשים פה, הציבור החרדי היה נחשף לתכנים גרועים ולא ראויים".

יעל: "אני מרגישה שיש לי שליחות עצומה. עוקבים אחריי גם חברי כנסת, עיתונאים ומובילי דעת קהל. האחריות בכל סטטוס עצומה. בכל בוקר אני מתפללת שלא תצא תקלה תחת ידי ושאזכה להיות שליחה לטוב, כי המטרה העליונה, בסופו של דבר, היא להשפיע ולהביא עוד טוב לעולם".
כבר לפני כעשור, עם כניסת הסמארטפונים לשוק העולמי, בממסד הרבני־חרדי הבינו כי לא ניתן למנוע לחלוטין את הטרנד שהפך לצורך בסיסי, אלא רק לפקח עליו. לשם כך גופים רבניים מוכרים ומקובלים במגזר החרדי כמו "ועדת הרבנים לענייני תקשורת" ו"בית דין צדק בני ברק" הכשירו גם את הטלפונים החכמים, בתנאי שיהיו מוגנים ומסוננים. כיום על כל מכשיר שכזה מוטבעת חותמת כשרות מיוחדת, שמעידה כי רכישתו מותרת על פי ההלכה.

רוב הציבור החרדי מקבל אתכם?

אבי: "כשפתחנו את השירות גם המשפחות שלנו לא קיבלו את זה הכי טוב, אבל הדבר השתנה. בסוף, הציבור החרדי העובד, המיינסטרים, נמצא שם ונהנה".

מיכל: "מבחינת הציבור החרדי, ברשתות החברתיות האחרות יש הרבה רדידות או פריצות שלא מתאימות לו, והוא מחפש ערך גם בקדמה הטכנולוגית. לכן הסטטוסים כל כך פופולריים. הציבור מצביע בידיים".

חני: "שלא תטעה, גם החרדים האמיתיים נמצאים בסטטוסים. זה אברכי כולל, אנשים עובדים. כל החרדים הרגילים. אנחנו חרדיות אמיתיות מבית חרדי אמיתי, והנשים אוהבות אותנו כי הן רואות בנו את עצמן. בניגוד לרשתות האחרות, את הווטסאפ הרבנים אישרו. אתה בוחר מי יעקוב אחריך, והעוקבים יודעים שהם יקבלו תכנים שמתאימים לאורח החיים שלהם. זו רשת חברתית כשרה".

סליחה, אפשר סלפי?

רגע אחרי שהראיון מסתיים ואנחנו יורדים לכיוון התחנה המרכזית, צעירה חרדית פונה לפתע לגיטי, מספרת לה שהיא עוקבת אחריה מארגנטינה ומבקשת סלפי. כמה שניות לאחר מכן ניגש בחור אחר כדי להצטלם עם ישראל, ושניים אחרים מבקשים ללחוץ יד ליחיאל.

אז הייתם רציניים עם כל העניין הזה של הסלפי.

אבי: "החרדית הקלאסית לא רואה סרטים או טלוויזיה והיא לא מכירה סלביות, לכן גיטי היא הסלבית שלהן. זו סלבית שניתן להתייעץ איתה, לשתף אותה בסיפורים כואבים ולקבל יחס אישי ואוזן קשבת".

יונתן: "אנחנו הגיא פינס של החרדים".

חני: "וגם תוכנית תחקירים".

מיכל: "וגם ראיונות".

גיטי: "וגם פרסומות".

יחיאל: "בואו נסכם שאנחנו הטלוויזיה של הציבור החרדי".

shishabat@israelhayom.co.il