מועדון החנונים

בניגוד לביקורים קודמים שלי בלאס וגאס, החגיגה היחידה שקידמה את פניי בעיר החטאים, כשנחתתי בה בסוף החודש שעבר, היתה סוג של הזיה טכנולוגית: אלפי חנוני מחשבים כמעט דרסו אותי בהמוניהם, כשהם עושים את דרכם להרצאת הבכורה של כנס ReInvent.

  בשנים האחרונות הפך כנס הטכנולוגיה הזה לאבן שואבת למיטב המהנדסים והמתכנתים מכל העולם, שמגיעים לשמוע מה החידושים האחרונים בעולמות הענן, הביג דאטה והבינה המלאכותית. 

דמיינו 43 אלף גיקים, לבושים כולם בטי־שירטים ובקפוצ'ונים, אוחזים כוסות של סטארבקס ועומדים שעות בתור כדי להסתער על אולמות הכנסים ועל כיתות הלימוד. כל זה לאורך שלושה ימים, שבהם תנסה AWS, חטיבת שירותי המִחשוב של אמזון, מארגנת הכנס, לשכנע אותם להשתמש במוצריה כשהם בונים את התוכנה, את משחק הווידאו או את האפליקציה שהם מפתחים. 

בעשור החולף התקבעה לאס וגאס כאתר האירוח המועדף של עשרות כנסים טכנולוגיים. ואכן, מה מושך יותר מהשילוב המנצח של הרצאות וסדנאות לימודיות בשעות הבוקר ובילוי לילי פרוע, שהופך את המשכורות הגבוהות לז'יטונים על שולחנות ההימורים ולשטרות שמתעופפים במועדוני החשפנות. כן, לא רק טכנולוגיה יש כאן, אלא תמהיל של עוצמה, כוח וכסף גדול.

שבע וחצי בבוקר, ואני מנסה להתעורר עם עוד כוס קפה דלוח, כמיטב המסורת האמריקאית. מעביר את הזמן בבהייה בבלוגים הטכנולוגיים שמדווחים כי אמזון שברה עוד שיא מכירות ב"סייבר מאנדיי" האחרון, שהפך ליום המכירות הגדול ביותר בהיסטוריה של ענקית הקמעונאות האלקטרונית, מאז ומעולם. 

כדי להבין מה חשוב כל כך בכנס ReInvent, שהתארח במלון "ונישיאן", צריך להבין את עוצמתה של אמזון, החברה שהפכה בחודש שעבר את המייסד שלה, ג'ף בזוס, לאדם העשיר בתבל, עם דמי כיס של יותר מ־100 מיליארד דולרים בחשבון הבנק, כשליש מהם נוספו לו רק השנה. 

בואו נעשה ניסוי קטן להמחשה: דרגו לעצמכם את חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם (אפל, גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ואמזון) לפי סדר ההתמכרות שלכם למוצרים ולשירותים שלהן. אם תידרשו לוותר על אחת מהן - מי היתה הראשונה ומי האחרונה? 

מרכזי שירות של אמזון. מאות רובוטים על גלגלים משנעים ארגזים בדיוק וביעילות // צילום: אי.פי.איי

בתור ישראלי, יש סיכוי סביר שאמזון תהיה החברה הראשונה שאוכל לחיות בלעדיה. נדיר שאני רוכש משהו בחנויות הווירטואליות שלה. אבל אם תשאלו אמריקני טיפוסי - הסדר אצלו יהיה הפוך לחלוטין.

בתוך כשני עשורים הפכה אמזון לחברה שגרמה לאמריקנים להפסיק לצאת מהבית כשהם צריכים לרכוש משהו, החל ממקרר ארבע דלתות ועד שרוך של נעלי נייקי. הר הארגזים שנערם בלובי של כל בניין דירות בניו יורק או בשיקגו הוא עדות לעוצמת החדירה וההשפעה של מי שהתחילה באמצע שנות התשעים כחנות ספרים מקוונת, ומאז התפתחה לענקית מסחר שמפתחת על הדרך גם עוזרות קוליות ורחפני שליחויות. 

המייסד בזוס שולח את זרועותיו כמעט לכל תעשייה על פני כדור הארץ, וגם מחוצה לו: מעיתונות, שאליה נכנס כשרכש את ה"וושינגטון פוסט", ועד למסעות לחלל, שאותם הוא מעוניין לאפשר לכל אדם, כשייסד את חברת החלל "בלו אוריג'ין". בזוס ידוע כמנהל קפדן, ובאחת הכתבות עליו הוא תואר כטייקון חסר דאגות, אבל גם כמי שמקפיד על "מיקרו ניהול" ועובר בעצמו על כל הודעה לעיתונות שמצטטת אותו. 

סוד הקסם של אמזון טמון ברשתות ההפצה והלוגיסטיקה שלה, ובמחסנים העצומים שבהם מאות רובוטים על גלגלים משנעים ארגזים ממקום למקום בדיוק וביעילות. לא פחות מכך היא ידועה בנשק היעיל שמכניס בכל שנה 18 מיליארד דולרים לחשבון רווחיה - שירותי הענן. 

לכאורה זה נשמע סופר טכנולוגי ומסובך, אבל למעשה, הענן הוא חלק בלתי נפרד מהיומיום של כל אזרח בעולם המפותח. ועל כל השירותים האלה, של מחשוב, מידע ואנליטיקה, חולשת AWS, שהוקמה לפני 11 שנים, תחילה כדי לייעל את העבודה של אמזון עצמה, ואחר כך כמוצר שנמכר ללקוחות עסקיים בכל העולם. 

בכנס ReInvent, שהחטיבה מארחת, מוצגים השירותים החדשים שאמזון תציע ללקוחות הקצה שלה, ובהם חברות ענק דוגמת קוקה קולה ודיסני, סוכנויות ממשלתיות בעשרות מדינות וסטארט־אפים בתחילת הדרך.  כל הלקוחות האלה משתמשים בשירותי הענן של אמזון ובמגוון תוכנות ופלטפורמות מתוצרת AWS, שמאפשרות למהנדסים ברחבי העולם להתאים את המוצרים הדיגיטליים שהם מפתחים לצרכנים שלהם. 

בשנים האחרונות הפך הכנס לתחנת חובה למפתחים ולמהנדסים, למנהלים, ליזמים ולמשקיעים, כמו גם לעובדים בכירים בתאגידים הגדולים שאחראים לתקציבי רכש של מיליונים. 

אלפי הגיקים האלה הריעו בעוצמה בכל פעם שבמסיבת העיתונאים המרכזית הכריזו על יכולות תוכנה חדשות או על ערכת פיתוח בתחום הבינה המלאכותית. אז נכון, אין כאן מעריצים מושבעים דוגמת אלה שרואים בכנסים של אפל או גוגל, אבל עדיין מדובר בחנונים שבונים כל אפליקציה, תוכנה או שירות טכנולוגי - ומשפיעים עמוקות על חייהם של מיליארדים. 

כמו שאמזון כבשה בסערה את שוק המסחר המקוון באמריקה, שם היא אחראית לכמעט מחצית מהרכישות ברשת, כך פלטפורמות הענן שלה משאירות אבק למתחרים הגדולים - גוגל, מיקרוסופט, IBM ועלי באבא.

דמיינו כל שירות דיגיטלי שאתם צורכים, כמו המלונות שאתם מזמינים באקספדיה, הסרטים שבהם אתם צופים בנטפליקס, או אפליקציית הבנק שלכם. כמי שמחזיקה ביותר מ־40 אחוזים משוק מחשוב הענן, סביר להניח שתעבורת המידע ותשתיות המחשוב הקריטיות של כמעט כל חברה גלובלית שאתם מכירים עוברת דרך הצינורות הווירטואליים שהקימה אמזון.

מִשָׁרָת משרדי, שהוצב בעבר בכל עסק, נדדו מסדי הנתונים של החברות והגופים החשובים בעולם לחוות השרתים של אמזון, שפזורות בכל רחבי הגלובוס. קל לתאר איזו עוצמה מעניקה שליטה כזו במידע לחברתו המתפתחת של בזוס. זו, אגב, הסיבה שהמתחרה הגדולה ביותר של אמזון בתחום הקמעונאות, וולמארט, הודיעה לאחרונה שחברות שעובדות איתה לא יוכלו להשתמש בשירותי המחשוב והענן של אמזון. 

הספורט הלאומי של כנסים מהסוג הזה נקרא "סוואג" - מגוון מתנות קטנות שמחלקות חברות ההייטק שמציגות את מוצריהן בתערוכה הצמודה לכנס. ההייטקיסטים הצעירים עוברים בין הדוכנים ואוספים לתוך שקיות ענק אינספור טי־שירטים ובובות, רחפנים זעירים ומברגי פטנט.

מצויד בשקיות ממותגות, שחילקה לי דיילת יפהפייה בכניסה, אני עובר בין הדוכנים ומתקשה להבדיל בין החברות השונות. כולן בונות משהו קטן שמייעל, מנטר או מאבטח את הענן העצום הזה. תור ארוך במיוחד משתרך מול דוכן שמציע לעוברים והשבים להיכנס לתוך חדרון זכוכית קטן, ולהמתין עד שהמאווררים העוצמתיים יתחילו לפעול ויטיסו לחלל הצר שטרות דולר אמיתיים. 

רחפן של אמזון. האם מקומות עבודה של מאות מיליוני אנשים בעולם בסכנה? // 

"יש לך בדיוק 15 שניות לאסוף כמה שיותר כסף", אומר לי הבחור שמכניס אותי לתא השקוף. הוא גבר בשנות הארבעים לחייו, עם מבטא הודי כבד וחולצה מכופתרת בצבע סגול חציל. הוא לוחץ על הכפתור שמפעיל את המאווררים, ואני מתקשה להשתלט על הכסף המעופף. השעון דוחק, ומקץ 15 שניות אני יוצא משם עשיר בחמישה שטרות של דולר בלבד. הבחור ממלא את התא בדולרים החסרים, ואני עושה את דרכי הלאה, לא מופתע לשמוע עברית - אחת השפות הכי שכיחות כאן. 

בחברות הישראליות המציגות בכנס אפשר למצוא את צ'ק פוינט, דום9, פרוּב, קלאודינרי וספוטינסט. האחרונה היא חברה שפיתחה פלטפורמה שעשויה לחסוך לארגונים עד 80 אחוזים מהוצאות הענן שלהם, עם אלגוריתם שמנהל התקשרות חכמה עם מערכות ענן. עמירם שחר, המנכ"ל, מסביר שבכנס מסתובבים כל הלקוחות הפוטנציאליים שלו, מנהלי מערכות בחברות גדולות עם תקציבים של מיליונים לבזבז. וזו סיבה מספיק טובה, הוא אומר, להוציא עשרות אלפי דולרים על הקמת דוכן מיוחד והטסת צוות עובדים מהארץ. 

לדבריו, מלאכת הסטרטאפיסטים שהגיעו לכאן לא נגמרת בזה. ערימות כרטיסי הביקור שאנשי השיווק והמכירות שלו יאספו כאן יתורגמו לאלפי אימיילים ושיחות מכירה, בדרך הנכספת לזכות בעוד עסקאות מניבות. 

ואם מדברים על ישראל: מנכ"ל AWS, אנדי ג'סי, הצהיר במסיבת העיתונאים בכנס שחברתו מתכוונת "להגדיל את ההשקעה בישראל". המשמעות היא עוד עובדים ישראלים באמזון, עוד השקעות, ובטח עוד כמה אקזיטים כמו זה של חברת אנפורנה מיקנעם, שנמכרה לאמזון בכ־370 מיליון דולרים, רכישה שג'סי התהדר בה בשיחה עם עיתונאים מכל העולם. 

אבל למיליונים הרבים שאמזון מתכוונת להשקיע בארץ יש משמעות נלווית: לילות ללא שינה עבור ישראלים רבים, שעלולים למצוא את עצמם בצד המפסיד של המשוואה. אחרי הכל, לא מעט ביקורת נמתחת בשנים האחרונות על אמזון, שפעילותה הגלובלית גורמת לחנויות ותיקות להיסגר בזו אחר זו, ולקניונים הגדולים שנפתחו בארה"ב בשנות השמונים והתשעים לעמוד שוממים.

בשבועות האחרונים אמזון לא יורדת מכותרות העיתונות הכלכלית בארץ. לפי אחת הכתבות, "בין 60 ל־100 אלף שקלים בחודש" הוא השכר שאמזון מוכנה לשלם למהנדסים הבכירים שהיא מנסה לגייס למרכז המחקר והפיתוח שלה במגדל שרונה החדש בתל אביב. מקור מהימן סיפר לי שהגורם שצוטט בכתבה פוטר בינתיים מאמזון. חבר אחר סיפר על מגייסות מטעם ענקית הקמעונאות שאורבות למתכנתים שירדו לאכול במגדל משרדים אחר בתל אביב, בניסיון לשכנע אותם לחתום אצלן לפני סיום הפסקת הצהריים. 

100 מיליארד דולרים בכיס. המייסד, ג'ף בזוס // צילום: איי.פי

לא ברור אם מדובר בעובדות או רק בפייק ניוז, אבל אמזון הכניסה לסחרור את כל תעשיית ההייטק הישראלית, שתתקשה להתחרות במשכורות האלה ולהשאיר את הכישרונות אצלה בבית. 

וזה עוד כלום לעומת המכה האמיתית שעלולים לספוג אלפי חנויות ועשרות מרכזי קניות וקניונים בישראל, אם השמועות על השקת שירות הפריים המהולל של אמזון יגיע לישראל. מדובר בשירות שכולל את מרכזי הלוגיסטיקה האימתניים שלה ומשלוחים שמביאים אליכם מוצר בתוך שעתיים־שלוש, עד פתח הבית או המשרד. 

בשמונה אפס אפס בדיוק מתחיל הנאום המרכזי: אנדי ג'סי, המנכ"ל, מציג את ההשקות החדשות של החברה, ובהן שירותי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שיאפשרו למהנדסים וליזמים ליצור שירותים חדשים על גבי הפלטפורמות של אמזון. הוא מציג, בין השאר, גם מצלמה חכמה, "דיפ לנס" (Deep Lens), שיודעת לזהות עצמים בתמונות סטילס ווידאו.

ממשיכים לאחת התחרויות שמתקיימות כאן, חלק מהמסורות ההזויות בכנסים כאלה. הפעם התבקשו המהנדסים לפתח יישום שיזהה נקניקיות בלחמנייה. בדיוק מה שהאנושות זקוקה לו היום, אני לוחש לעצמי, וממשיך לאירוע הזוי לא פחות - מרוץ מכוניות בשלט רחוק. אלא שבמקום השלט המסורתי נכנס לכאן טוויסט גיקי: צוותי המהנדסים לא ישנו שני לילות רצופים, כדי לתכנת מראש את המרוץ כולו.

מה ששמעתם. מרוץ שמתוכנן מראש. המתכנתים קיבלו מהמארגנים את המכוניות הקטנות ואת תוואי המסלול, והצטוו להשתמש בתוכנות של AWS (בעיקר ביכולות בינה מלאכותית ובעיבוד תמונה) כדי לתכנן את האסטרטגיה הכוללת של המרוץ. אחרי שריקת הזינוק, המכוניות ממשיכות לנוע באופן אוטונומי, והמנצח הוא מי שתכנן את כל הפרטים כך שהמכונית שלו תגיע בצורה המיטבית לקו הסיום ותקדים את האחרות.

אני שואל את אחד הגיקים, שנראה כמו מי שחי על יותר מדי פיצות וקפה ועל פחות מדי שינה, מה מושך אותו בעולם המרוצים. בתגובה הוא מתחיל להרצות לי על "רשתות נוירונים ויכולות למידת מכונה", עד שאני מאבד אותו ומתייאש. כחובב מוטוריקה לא קטן בזכות עצמי, כבר השלמתי עם העובדה שבגלל חנוני מחשבים כמוהו, בקרוב מאוד זה לא יהיה חוקי עבורי לנהוג במכונית. אז גם את מרוצי המכוניות רוצים לקחת מאיתנו? 

אחרי שהבנתי שגם נהגי מרוצים עלולים להתווסף לרשימת המובטלים שמהפכת הבינה המלאכותית מאיימת להביא, מזרזים אותי לראיון עם אחד הכוכבים העולים של AWS, ד"ר מאט ווד. 

ווד, בריטי רהוט בעל הופעה מרשימה, השלים תואר ברפואה והמשיך לעוד דוקטורט במדעים. הוא היה אחד המדענים שעבדו בפרויקט ריצוף הגנום האנושי, הספיק להקים סטארט־אפ ולמכור אותו, והיום הוא מנהל את תחום הבינה המלאכותית בחברה. בקיצור, החלום של כל אמא יהודייה - רק שבמקרה של ווד היא גויה בריטית מכובדת מקיימברידג'. 

"אני לא מפחד מבינה מלאכותית כשלעצמה. הסיכון הגדול ביותר הוא שלא נשקיע מספיק בפיתוח היכולות האלה", מספר ווד בשיחה שקיימנו באחד מחדרי הפגישות. "בינה מלאכותית תאפשר לנו לאמן את המחשבים כך שינהלו ציים של מכוניות אוטונומיות שיחסכו חיי אדם. הם יאפשרו גם לנתח צילומי חזה, ובכך לזהות, למשל, סרטן מוקדם יותר". 

לדבריו, באמזון לא ממש מתרגשים מנבואות הזעם על מאות מיליוני אנשים שיאבדו את מקום עבודתם עקב פיתוחים טכנולוגיים דוגמת רובוטים ומכוניות ללא נהג. "אני לא חושב שייעלמו עבודות, אני חושב שערכם של בני אנוש עולה.  אנחנו רק מסירים משימות שחוזרות על עצמן ומסוכנות. אנשים ימשיכו לעשות דברים שאנשים טובים בהם, וזה דווקא יעלה את ערכם ולא יוריד".

ברמה העובדתית, ווד כנראה צודק. במדינות שבהן יש יותר טכנולוגיה, יש גם יותר עובדים. אבל עדיין, ברמה האנושית, בשורת הבינה המלאכותית תייצר הרבה מאוד טרגדיות להרבה מיליונים ברחבי הגלובוס. אנשים שקל לשכוח אותם כשמסתובבים שלושה ימים בין גאוני מחשבים. 

ממש לפני סיום התערוכה, כשאני מתייצב למסיבה הגדולה שארגנו כאן לכל הגיקים, כולל קייטרינג כיד המלך, שתייה חופשית והמון תחנות משחקים, אני מהרהר ביני לבין עצמי איזה אלגוריתם יכתוב בעתיד את הכתבה הזו במקומי. √