סקר "שישבת" חושף את הידע הדל של הנוער הישראלי

צילום אילוסטרציה: GettyImages

שנות לימודים באות והולכות, דורות של תלמידים משקיעים אלפי שעות מחייהם בבתי הספר. אבל מה מבליל המידע שמועבר שם באמת נחרת בזיכרון?

לרגל פתיחת שנת הלימודים החדשה, ביקשנו לבדוק את רמת הידע הכללי של התלמידים, וגם להשוותה לרמתם של המורים, שאותה בדקנו בשנת 2015. לשם כך נבחר מדגם מייצג של 514 תלמידי כיתות י"א ו־י"ב במגזר היהודי, והם נשאלו בדיוק אותן השאלות שהופיעו בסקר המורים - בנושאי אזרחות, היסטוריה ואקטואליה. רוב השאלות נלמדות במסגרת תוכניות הלימודים בתיכון, וחלקן נוגעות לנושאים המוזכרים כל העת בתקשורת.

הסקר נערך באינטרנט על ידי מכון "הגל החדש" בשבוע האחרון של אוגוסט. הוא לא כלל תלמידים ערבים כדי למנוע הטיה של התוצאות, בעיקר בשאלות בעלות הקשר לאומי או פוליטי - כמו מה קרה בכ"ט בנובמבר, מה היו מלחמות ישראל, מהו הקו הירוק או מהן מילות "התקווה". כל השאלות היו פתוחות, ללא אפשרות בחירה בין תשובות, וכדי לנטרל אפשרות של חיפוש באינטרנט הוגבל זמן המענה בחלק מהן. משיב שלא השיב בזמן שנקבע, הועבר אוטומטית לשאלה הבאה.

מבין 514 התלמידים שהשתתפו בסקר, 257 היו בנים ו־257 בנות. 257 החלו עכשיו את הלימודים בכיתה י"ב ו־257 סיימו לפני חודשיים את כיתה י"ב.

51 אחוזים מהמשתתפים בסקר לומדים או למדו בבתי ספר ממלכתיים. 28 אחוזים לומדים בבתי ספר ממלכתיים־דתיים, 8 אחוזים בבתי ספר פרטיים, ו־13 אחוזים בבתי ספר חרדיים.

בבחירת הנשאלים היתה הקפדה על פיזור גיאוגרפי. 30 אחוזים מהנשאלים מתגוררים בגוש דן, 22 אחוזים בצפון, 15 אחוזים בירושלים והסביבה, 21 אחוזים בדרום ו־12 אחוזים באזור השרון.

• • •

מניתוח התוצאות עולה כי רוב התלמידים סובלים מחוסר ידע בנושאים רבים. זאת, למרות העובדה שחלק מהנושאים נלמדים בשיעורי ההיסטוריה והאזרחות ומופיעים בחומר לבחינות הבגרות (כמו אירועי כ"ט בנובמבר, חסידי אומות העולם, הפלמ"ח), חלקם מקבלים דגש מיוחד בבתי הספר (כמו רצח רבין - שמצוין בכל שנה בטקסים ובשיעורים ביום הזיכרון לרבין), חלקם מופיעים באופן תכוף בחדשות (כמו שמו של יו"ר הכנסת), וחלקם אמורים להיות מונחלים כבר בגיל צעיר במערכת החינוך ובבית (כמו "התקווה" או חמשת חומשי התורה).

קצת קשה להאמין, אבל 70 אחוזים מתלמידי כיתות י"א ו־י"ב לא הצליחו לכתוב נכון את ארבע השורות הראשונות בהמנון הלאומי; רק 30 אחוזים כתבו אותן במדויק. כשני שלישים מהתלמידים אינם יודעים מה בדיוק קרה בכ"ט בנובמבר; רבים מהם מייחסים את התאריך להכרזת העצמאות, ויש גם שמייחסים אותו להצהרת בלפור. מחצית מהתלמידים אינם יודעים מהו הקו הירוק, וכמעט מחצית מהתלמידים אינם יודעים למנות את חמשת חומשי התורה.

הבקיאות של תלמידי התיכון באקטואליה נמוכה: 92 אחוזים לא יודעים מי היא נשיאת בית המשפט העליון, ו־60 אחוזים לא יודעים את שמו של יו"ר הכנסת.

אגב, חוסר הידע הגדול ביותר התגלה בשאלה באיזה תאריך (לועזי) נרצח יצחק רבין: רק 7 אחוזים מהתלמידים ידעו מה היה התאריך המדויק.

כשמשווים את שיעורי הידע של התלמידים לאלו של המורים, אפשר לראות כי המורים הצליחו יותר מהתלמידים בשאלות הפוליטיות וההיסטוריות - כמו שמותיהם של ראשי הממשלה, מלחמות ישראל, הקו הירוק, התאריך של רצח רבין והשנה שבה התרחש המהפך הראשון. המורים גם דייקו יותר מהתלמידים בשאלה מהם חמשת חומשי התורה, וכן במילות "התקווה" - שם שיעור התשובות הנכונות שלהם היה כפול מאשר של התלמידים.

לעומת זאת, התלמידים עולים על מוריהם בשאלה לאילו מדינות יש גבול עם ישראל (62 אחוזים מהתלמידים דייקו, לעומת 52 אחוזים מהמורים), בשאלה מה שמו של יו"ר הכנסת (40 אחוזים מהתלמידים השיבו נכון, לעומת 31 אחוזים מהמורים) ובשאלה מהו חסיד אומות העולם (58 אחוזים, לעומת 30 אחוזים מהמורים). בשאלות האחרות שיעורי הדיוק של המורים ושל התלמידים דומים (ואינם גבוהים).

טעות הדגימה המירבית בסקר - 4.4 אחוזים.

לומדים בכיתה. הבקיאות של תלמידי תיכון באקטואליה נמוכה // צילום ארכיון: קונטקט

1. לאילו מדינות יש גבול עם ישראל?

התשובה הנכונה: לבנון, סוריה, ירדן, מצרים (תלמידים שהוסיפו לרשימה את "עזה", תשובתם נחשבה נכונה).

ענו נכון (מנו את כל המדינות): 62 אחוזים מהתלמידים (לעומת 52 אחוזים מהמורים בסקר משנת 2015).

תשובה שגויה/ חלקית/ לא ענו: 38 אחוזים. עשרה תלמידים (2 אחוזים) מנו בין המדינות את איראן. שישה תלמידים (1.2 אחוזים) ציינו את עיראק. שלושה תלמידים (0.6 אחוזים) סבורים שלישראל יש גבול עם טורקיה.

2. מה קרה בכ"ט בנובמבר?

התשובה הנכונה: החלטת החלוקה של האו"ם, או: החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל (גם תשובות בווריאציות דומות נחשבו כנכונות, וכן התשובה: פרוץ מלחמת העצמאות).

ענו נכון: 31 אחוזים מהתלמידים (שיעור זהה לזה של המורים בסקר מ־2015).

תשובה שגויה: 36 אחוזים.

לא ענו: 33 אחוזים.

בין התשובות המעניינות: יום הכרזת העצמאות (11 אחוזים; תשובה זו הופיעה גם אצל 10 אחוזים מהמורים בסקר הקודם); יום הצהרת בלפור (3 אחוזים; תשובה זו הופיעה אצל 5 אחוזים מהמורים).

3. ציינו את שמותיהם של ראשי הממשלה שכיהנו בישראל.

(לא בהכרח לפי הסדר הכרונולוגי)

התשובה הנכונה: בן־גוריון, שרת, אשכול, גולדה מאיר, רבין, בגין, שמיר, פרס, נתניהו, ברק, שרון, אולמרט (בסך הכל - 12).

ציינו לפחות מחצית מהשמות: 33 אחוזים (לעומת 67 אחוזים מהמורים).

ציינו שם אחד עד חמישה שמות: 48 אחוזים.

תשובה שגויה/ לא ענו: 19 אחוזים.

4. מהו "הקו הירוק"?

התשובה הנכונה: הקו שמפריד בין ישראל לשכנותיה הערביות, שנקבע בסוף מלחמת העצמאות ועד לפרוץ מלחמת ששת הימים. התקבלו כנכונות גם תשובות קרובות, כמו "גבולות 67'" ואף "הקו שמפריד בין ישראל לרשות הפלשתינית".

ענו נכון: 33 אחוזים מהתלמידים (לעומת 43 אחוזים מהמורים).

תשובה שגויה: 43 אחוזים.

לא ענו: 24 אחוזים.

בין התשובות המעניינות: "גבול" ו"גבולות ישראל" (תשובה שחזרה אצל 10 אחוזים מהנשאלים, בווריאציות שונות), "הגבולות של ישראל שנחתמו בין שני הצדדים בהסכם", "גבולות שלא נחשבים בארץ", "הגבול מאז הבריטים", "גבול מוסכם באופן חלקי", "קו הגבול שנקבע על ידי האו"ם", "הקו שסומן בחלוקה של ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית" (תשובה שחזרה אצל נשאלים רבים), "גבול איפשהו בדרום", "הקו שמפריד אותנו מהמדינות השכנות", "אזור מגורים שלא בדיוק בבעלות ישראל", "הקו שהוגדר לשטח ישראל אחרי מלחמת יום כיפור", "תוחם את אזור מדינת ישראל", "התנחלויות", "שטחים פלשתיניים מסוכנים", "הקו בינינו לבין הערבים", "מקום שגרים בו גם ערבים וגם יהודים", "גבול בין ישראל לערבים בתוך ארץ ישראל", "קו שמפריד בין יישובים בארץ ישראל", "גבולות שהפלשתינים רוצים לחזור אליהם וחושבים שהם יקבלו אותם", "הקו שכבשה מדינת ישראל במלחמות, והערבים טוענים שצריך להחזיר להם את השטח", "שטח שנמצא בגבול מדינת ישראל אבל למדינה אין בו ריבונות", "הגדר המפרידה בין היישובים הכבושים לבין מדינת ישראל", "גבול באזור ירושלים שאפשר לעבור באופן חופשי".

5. מה היו מלחמות ישראל?

(לא בהכרח לפי סדר כרונולוגי)

התשובה הנכונה: מלחמת העצמאות, מבצע קדש (או מלחמת סיני), מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל), מלחמת לבנון השנייה. מי שהוסיף על הרשימה את מבצע צוק איתן, תשובתו נחשבה כנכונה.

ענו נכון (מנו את כל המלחמות): 6 אחוזים מהתלמידים (לעומת 13 אחוזים מהמורים).

דייקו ברוב התשובות: 44 אחוזים.

שגו ברוב התשובות: 21 אחוזים.

תשובה שגויה לגמרי/ לא ענו: 29 אחוזים.

6. מה שמו של יו"ר הכנסת?

התשובה הנכונה: יולי אדלשטיין.

ענו נכון: 40 אחוזים מהתלמידים (לעומת 31 אחוזים מהמורים בסקר משנת 2015).

תשובה שגויה/ לא ענו: 60 אחוזים.

בין התשובות המעניינות: בנימין נתניהו (1.8 אחוזים), רובי ריבלין (שלושה תלמידים), בוז'י הרצוג (שלושה תלמידים), דוד ביטן (שני תלמידים).

7. באיזה תאריך לועזי נרצח יצחק רבין (יום, חודש, שנה)?

התשובה הנכונה: 4 בנובמבר 1995.

ענו נכון: 7 אחוזים מהתלמידים (לעומת 24 אחוזים מהמורים).

טעו בתאריך: 28 אחוזים.

לא ענו: 65 אחוזים. חלק מהתלמידים זכרו שמדובר ב־4 בנובמבר אך לא זכרו את השנה; חלקם זכרו את השנה ולא את התאריך; ואחרים נתנו מגוון תאריכים בשנים שונות, בהן 1991, 1966, 1979 ואף 2005.

8. כיתבו את ארבע השורות הראשונות בהמנון הלאומי.

התשובה הנכונה: כל עוד בלבב פנימה/ נפש יהודי הומייה/ ולפאתי מזרח קדימה/ עין לציון צופייה.

ענו נכון (ידעו את המילים במדויק, ללא שום סטייה מהנוסח): 30 אחוזים מהתלמידים (לעומת 68 אחוזים מהמורים).

תשובה שגויה: 52 אחוזים.

לא ענו: 18 אחוזים.

בחלק גדול מהתשובות השגויות יש בלבול בין השורות והמילים. למשל, הצירוף "נפש יהודית הומייה" מופיע ב־4.5 אחוזים מהתשובות. צירופים נוספים: "קולות בלבב פנימה" (1.2 אחוזים); "קול עוד בלבב פנימה" (ארבעה תלמידים); "נפש יהודי צופייה" (ארבעה תלמידים); "עין לציון הומייה" (שלושה תלמידים); "נפש לציון הומייה" (שני תלמידים); "עין לציון חופשייה" (תלמיד אחד); "כל עוד בלבב קדימה, נפש יהודי סופיה" (תלמיד אחד).

בחלק גדול מהתשובות המילה "ולפאתי" מופיעה בשגיאות כתיב - "ולפעתי" (4 אחוזים מהתשובות), "ולפתי", "ולפתה", "ולפתח", ועוד. למרות זאת, תשובות עם שגיאות כתיב בלבד נחשבו כנכונות.

התשובה המקורית: "אני זוכרת את ההמנון רק כששרים אותו".

9. מה שמה של נשיאת בית המשפט העליון?

התשובה הנכונה: אסתר חיות.

ענו נכון: 8 אחוזים מהתלמידים (לעומת 5 אחוזים מהמורים שידעו לנקוב בשמה של מרים נאור בסקר מ־2015).

תשובה שגויה: 12 אחוזים.

לא ענו: 80 אחוזים.

בין התשובות המעניינות: איילת שקד (אחוז אחד מהנשאלים); דורית ביניש (אחוז אחד).

10. מנו את חומשי התורה.

(לא בהכרח לפי הסדר)

התשובה הנכונה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.

ענו נכון: 55 אחוזים מהתלמידים (לעומת 68 אחוזים מהמורים).

דייקו בשלושה או בארבעה שמות: 19 אחוזים.

שגו ברוב השמות/ לא ענו: 26 אחוזים.

11. מה פירוש "חסיד אומות העולם"?

התשובה הנכונה: אדם לא־יהודי שסייע להציל יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. גם התשובה "אדם שסייע להציל יהודים בתקופת השואה" התקבלה כנכונה.

ענו נכון: 58 אחוזים מהתלמידים (לעומת 30 אחוזים מהמורים).

תשובה שגויה/ לא ענו: 42 אחוזים.

בין התשובות המעניינות: "אנשים שהשפיעו בגדול בדרכים כלשהן על העולם"; "בן אדם שעושה מעשים טובים לזולת"; "אדם שהציל אנשים"; "גוי שעוזר ליהודים"; "אדם שהוכר על ידי גוף מסוים (המדינה, האו"ם וכד') כאיש חסד גדול", "אדם שתרם הרבה", "אדם שהגן על אנשים שלא ממולדתו", "אנשים נחמדים שעשו דברים נחמדים ליהודים", "אדם שעשה חסד עם העולם", "אדם צדיק ההולך בתלם", "זה שרוצה לעזור לכולם ומנסה לעשות שלום", "אדם שאינו יהודי שמתנהג באדיבות כלפי יהודים" ו"חסידים שנרצחו בשל היותם יהודים". חלק גדול מהתשובות הופיעו גם בסקר המורים. אחת התלמידות כתבה בתשובה לשאלה: "משהו שלמדתי בהיסטוריה שאני לא זוכרת".

12. באיזו שנה נרצחו י"א הספורטאים?

התשובה הנכונה: 1972.

ענו נכון: 9 אחוזים מהתלמידים (לעומת 11 אחוזים מהמורים).

תשובה שגויה/ לא ענו: 91 אחוזים.

13. מי היה נשיא המדינה הראשון?

התשובה הנכונה: חיים ויצמן.

ענו נכון: 35 אחוזים מהתלמידים (לעומת 39 אחוזים מהמורים).

תשובה שגויה: 24 אחוזים.

לא ענו: 41 אחוזים.

בין התשובות המעניינות: בן־גוריון (11 אחוזים מהנשאלים. בסקר המורים 3 אחוזים ציינו את שמו), עזר ויצמן (2.9 אחוזים. בסקר המורים - 2 אחוזים), בגין, פרס, והתשובה המקורית ביותר - הרצל.