פרופ'
דרור ורמן
היסטוריון, מומחה לבית המלוכה הבריטי
נשיא המכללה האקדמית תל אביב יפו. פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש דיקן הפקולטה למדעי הרוח
פרופ' דרור ורמן, החודש תחגוג המלכה אליזבת 96, זמן טוב לדבר על המתרחש בממלכה, בטח בשנת ה־70 לכהונתה. רק בשבוע שעבר היא נצפתה באירוע פומבי מחוץ למשכנה, לאחר כחצי שנה. השמועות על עזיבתה המסתמנת, לצד ההנאה הרבה שהיא שואבת מהתפקיד - מבלבלות. כל עוד היא בבריאות סבירה, היא תישאר בשלטון?
"מתרחש כאן דבר מעניין, משום שבעוד שנתיים היא צפויה לשבור את שיא הכהונה העולמי שמחזיק לואי ה־14, שעומד על 72 שנים. לואי היה המלך המושלם, ילד הפוסטר של השלטון האבסולוטי. כך שלדעתי, היא לא תפרוש כל כך מהר לפני השיא המדובר, שהיא כה קרובה לשבירתו".
מבקריה טוענים שזו לא חוכמה גדולה להחזיק בשלטון 70 שנים.
"זו אולי לא חוכמה גדולה, אבל לצלוח 70 שנים דווקא בעת הנוכחית, ולהזדכות על ממלכה במצב לא פחות טוב מזה שהיא קיבלה - זה הישג כמעט פלאי, על גבול הנס. היה זה אך סביר שהיא תתאדה כפי שהתאדו מלוכות אחרות, אבל זה לא קרה. כשהיא עלתה לשלטון ב־1952, מייד אחרי מלחמת העולם השנייה, האימפריה הבריטית התפוררה לה בין האצבעות, והיה נדמה שהעולם כולו השתחרר מהאימפריה הבריטית, שעד אז היתה הגורם הפוליטי החזק בעולם. בשיאה, אחד מכל ארבעה בני אדם בעולם היה נתין בריטי, ועד היום כ־60 עמים בעולם חוגגים את יום העצמאות משלטון בריטניה".
המלוכה נתפסה אז כשריד מדיאוולי. ודווקא אז, בעצת בעלה פיליפ, הם משדרים את טקס ההכתרה שלה, כפי שחזינו ב"הכתר". אפשר לומר שפתיחות זו היא חלק מהסוד שסייע להחזיקה בשלטון?
"זה חלק מהעניין, אולם יש כאן איזון עדין למדי. במאה ה־19, העיתונאי וולטר בג'ט, מחבר הספר 'החוקה הבריטית', כתב כי אנגליה היא רפובליקה במסווה של מונרכיה, עם שני חלקים לשלטון. לדבריו, החלק הראשון הוא האפקטיבי, ואותו מנהל ראש הממשלה הנבחר והפרלמנט, והחלק השני, המכובד, שבראשו עומדת המלוכה. וכל הקונסטלציה הזו פועלת משום המסתוריות שבה, שחובה לשמרה. אז לגבי שאלת הפתיחות - המיסטיקה שלהם היא גדולה, ואסור להאיר עליה פנס חזק מדי. הצעדים של אליזבת - שידור ההכתרה ויצירת סרט על אודות משפחת המלוכה - שמרו על האיזון הזה, באופן יחסי. דווקא הסדרה 'הכתר' מאיימת עליה יותר".
"אין לה קסם אישי"
יש מומחים מהשדה האקדמי שלך שיאמרו כי משפחת המלוכה קרובה לסיום המשחק - ויליאם אולי יהיה המלך האחרון בשושלת. מעבר לכך, מתפרסמים סקרים שלפיהם שיעור ניכר של צעירי אנגליה סבורים שראש הממשלה לבדו מספיק.
"קיימים לגביה ולגבי המלוכה אי אלו ספקות, ואומר לך יותר מכך - גם היא עצמה עסוקה בהם. אבל אם להמר, אני לא סבור שהמלוכה הבריטית תיעלם בשנים הקרובות, ולאליזבת בהחלט יש חלק בכך.
"ראש ממשלת אוסטרליה אמר בעבר שהאנגלים הם אליזבתניים, לא מלוכניים. אולם כשאוסטרליה ערכה משאל עם - האזרחים החליטו להשאירה כעומדת בראש המדינה שלהם, כי העם אוהב מיתוסים, אגדות. סוד כוחה הוא בהיותה חלק ממיתוס גדול הרבה יותר, שעדיין קיים לחלוטין, ואי אפשר לזלזל בו. אנשים מחוברים לכך. ככל שהמחלוקות הפוליטיות חזקות יותר, כך נחוצה דמות מאחדת, סמלית, שנמצאת מעל לכל קונפליקט. אז היא סמל הממלכה המאוחדת, וזה כוח עצום".
הסמליות קשורה אליה מחד, ומאידך לכוח הממלכה.
"יש אפילו תיאוריה סביב הנושא הזה, שמקורה בימי הביניים, שנקראת הגוף הכפול של המלך או המלכה. לפיה, למלך יש גוף אחד גשמי - שהולך ומזדקן ולבסוף מת; וגוף 'בודי פוליטיק', גוף פוליטי נצחי - שהוא עמיד, לא פגיע, ומייצג את יציבות הממלכה".
זה עדיין כך?
"פחות, אבל עדיין יש שרידים מהדבר הזה. אנחנו מנהלים את השיחה הזאת גם על רקע יום ההולדת של המלכה. אבל במפתיע, מתברר שהמלכה חוגגת שני תאריכי יום הולדת - הביולוגי, שנחגג באפריל בחיק המשפחה, והרשמי, שנחגג בשבת הראשונה של חודש יוני, בגלל מזג האוויר. זה שריד של אותה תיאוריית הגוף הכפול".
מה אפשר לומר על אופייה? היא מצטיירת כמלכה קרה למדי, מחושבת.
"אני לא סבור שיש לה קסם אישי. היא מרוחקת וקרה למדי. בסדרה, לאחר אסון המכרה בוויילס, היא מעידה על עצמה שאינה יודעת להזיל דמעה. מצד שני, יש לה תחושת מחויבות עמוקה לתפקיד. היא ניהלה פוליטיקה פנימית באופן כמעט חסר שגיאות".
ג'ורג' וו. בוש אמר עליה בעבר שהיא לוקחת את עבודתה ברצינות, אבל לא את עצמה. אתה מסכים?
"אם לוקחים את התפקיד הזה ברצינות, הוא מעקר את האישיות שלך. זה נכון גם ללואי ה־14. לא היו לו חיים פרטיים בכלל. כל חייו היו ריטואל אחד גדול, והצגה אחת גדולה. וזה נכון במידה רבה לגבי אליזבת. המסירות העילאית שלה כה חזקה, שגם אם יש צד אישי - הוא כמעט לא רלוונטי, ולא משפיע על מעשיה. היא הצליחה לנטרל כל פסיק בהוויה הפסיכולוגית־עצמית שלה".
קונוטציות אנטי־מלוכניות
השיח המרכזי בבריטניה עוסק ביורש של המלכה.
"בסקרים עולה שמו של ויליאם כמי שהבריטים רוצים לראות כמלך הבא, אחרי אליזבת, ולא את אביו צ'ארלס. אבל ביטול הסדר הקיים דורש מהלכים דרמטיים, שככל הנראה לא יתרחשו; מה שיכול להתרחש הוא תסריט שנקרא 'סופט ריג'נסי', 'עוצרות עדינה', כפי שקורה כאשר ממנים מלך בן חמש שלא יכול לשלוט, ומוצמד לו עוצר. זה סידור אפשרי, שאינו חייב להיות פורמלי".
איך זה ייראה בפועל?
"צ'ארלס ימשיך לעשות תפקידים פורמליים - התייעצות שבועית עם רה"מ, נאומים בפתיחת הפרלמנט; בעוד ויליאם יהיה שר החוץ של הכתר, וישתתף באירועים ציבוריים אחרים. השמועות אומרות שהתסריט הזה מדובר גם בתוך בית המלוכה, בצוות הקרוב שלהם".
עוד סוגיה מעניינת היא השם שיבחר צ'ארלס.
"עם בחירתו למלך, חוקי הטקס מאפשרים לו לבחור שם. האפשרות הטבעית היא שיבחר את השם צ'ארלס השלישי. אבל קודמיו בשם הזה היו קטסטרופות - ראשו של אחד נערף, והשני הפך קתולי וכמעט פירק את הממלכה הבריטית. בעקבותיו נחקק חוק שקתולי לא יכול להיות שליט. אגב, פורמלית, מינוי מלך יהודי הוא דווקא כן אפשרי. מעניין מדוע אליזבת ופיליפ בחרו את השם הזה, שמעורר קונוטציות כמעט אנטי־מלוכניות".
איזה שם ייתכן שהוא כן יבחר?
"ג'ורג' השביעי. ההיסטוריה מלמדת שמלכים בשם ג'ורג' היו אהובים, וזה אחד משמותיו האמצעיים".
יועצים שלא מתחלפים
תיארת את הכוח הרב שיש בתפקיד, אבל צריך לציין גם את האיומים.
"אליזבת אמנם טבעה מחדש את נרטיב חבר העמים הבריטי ויצקה לתוכו תוכן, אך כיום מדובר עבורה באיום. באי ברבדוס החליטו להפוך לרפובליקה עצמאית, וג'מייקה גם עושה שרירים בנושא. אולם הסכנה הגדולה ביותר היא מבפנים, סביב פוליטיקת הממלכה המאוחדת שבמרכזה לחצי הברקזיט, ובפרט הכעס בסקוטלנד וסיכוייה לחזור לאיחוד האירופי, ולוותר על הממלכה. במקביל, ניצבת כמובן סכנה דומה מצד צפון אירלנד.
"בין כל האיומים הללו נכנס ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, שלא יודע לשחק את המשחק. הוא לא מבין את עומק המסורת האנגלית ואת הערצת האנשים כלפיה. הרי באנגליה אין חוקה, ובתוך הפרלמנט, למשל, לא מבקרים את בית המלוכה, אפילו לא מדברים עליו. זה חסר היגיון.
"לאחרונה, אחד מחברי הפרלמנט שאל איך ייתכן שהצוות של רחוב דאונינג 10 מתנהג בחוסר אחריות בזמן הקורונה, בשעה שהמלכה יושבת לבדה בזמן האזכרה לפיליפ. יו"ר הפרלמנט עצר אותו ואמר לו - אנחנו לא מדברים פה על בית המלוכה. אלה מסורות מקודשות שנמשכות כבר מאות שנים, והן מחזיקות את בית המלוכה היכן שהוא נמצא".
וג'ונסון מסרב לשתף פעולה.
"כן. הוא ניסה להעביר את החקיקה לקראת הברקזיט, והיה זקוק לכך שהפרלמנט לא יתכנס, ולשם כך הונה את המלכה, כך קבע בית משפט בסקוטלנד. אז כן, ג'ונסון הוא בהחלט איום, ומהווה דוגמה לכך שלא ניתן עוד לסמוך על פוליטיקאים שיתנהלו לפי החוקה הלא כתובה, שמגינה על המלוכה במובנים רבים".
סכנה אחרת, פחות צפויה, היא למשל המסע האחרון של ויליאם וקייט לקריביים בחודש שעבר. מומחים סבורים שהוא לא מבשר טובות לעתיד הכתר. הם סבלו שם מהפגנות תושבים, איומים לנטישת מדינות כמו ג'מייקה, ובבהאמה ביקרו אותם על הקשר שלהם לעבדות, ואף דרשו מהם לשלם פיצויים.
"הם יצאו למסע במדינות חבר העמים הבריטי, מסע שנכשל למרות ניסיונם להיראות פרוגרסיביים וליברליים. הרי בפועל הם פריבילגיים שמגיעים מקבוצה קטנה שמשליטה אותם על עם שלם. אלה כללים שאיש לא היה מקבל במקום אחר. בקריביים יש עוצמות גדולות, חיבורים קטנים יותר למוסד המלוכה, וכעס גדול על העבדות, למשל".
מה חשבת על התמונה בבירת ג'מייקה, כשוויליאם וקייט מושיטים את ידיהם לילדים דרך הגדר?
"איש לא חשב לעומק על האופטיקה הזוועתית של הדבר. זה התחבר לסדרה 'הכתר', ולתמונות מהמסע של אליזבת ב־1953 לאפריקה. זה נראה כאילו אותו צוות ביים את שתי הסצנות. חלק מהבעיה היא שיועציהם לא מתחלפים במשך עשורים. הם יצאו מהמסע הזה חבוטים, אבל המלוכה כבר הראתה בעבר שהיא מצליחה להתאושש ממכות כאלה. לעומת זאת, אני לא יודע כמה אפשר לתקן את הסיפור של מייגן והארי, בדגש על הראיון לאופרה ווינפרי, שבו הם הודו שמישהו ממשפחת המלוכה תהה מה יהיה צבע הילד שלהם".
היה מי שסבור שגם הפרשה של אנדרו, שהואשם בתקיפה מינית של צעירה בת 17, תהווה בעיה עבור המלכה, עד שהיא לפתע הופיעה איתו בטקס האזכרה לפיליפ כשהיא אוחזת בידו.
"זו היתה הפתעה, אבל המלכה טיפלה בזה היטב, סילקה אותו מתפקידיו הציבוריים וכן הלאה, ולכן זו יכולה להיות מכה קלה בכנף".
האם מונרכיות בכלל, וזו הבריטית בפרט, עוד מצדיקות את עצמן כיום?
"קשה להכליל ממונרכיות אחרות אל זו הבריטית, כי משמעותה היא ייחודית בעולם המערבי. השאלה היא מה יוצא לממלכה הבריטית מקיום המונרכיה, ולדעתי יוצא לה הרבה מאוד: היא יוצרת איחוד בעם למרות הקשיים הפוליטיים.
"אם תשווה את הפיצול והקיטוב הגדלים והולכים באנגליה לעומת ארה"ב - האפקט הוא שונה, השנאה אינה אותה שנאה, והמלוכה תורמת לכך. היא מאפשרת יכולת להתחבר לגורם מאחד ועליון. אם תרצה, זה קצת כמו הנסיכה דיאנה - היא אמנם היתה נטל על משפחת המלוכה, אבל בסוף גם תרמה לה רבות. זה אמביוולנטי. ואם נאמר עוד מילה על 'הכתר', היא מגדילה את האמפתיה לבית המלוכה. כשהארי אומר שזה סיוט להיות בן מלוכה - הסדרה מבהירה מדוע זה כך".
למלחמה באוקראינה תהיה השפעה על הממלכה?
"אם תיפתח מלחמה אירופית כוללת, קשה לצפות את סיומה. כרגע הם לא ינקפו אצבע צבאית שתסכן אותם בעימות עם רוסיה. אך בהינתן אירוע שיחייב את נאט"ו להתערב ישירות, המשחק ישתנה לחלוטין".
אתה גם נשיא המכללה האקדמית תל אביב יפו. שאלתי אותך קודם לכן על היתכנות קיומן של מונרכיות בעולמנו. במעבר חד למדי, האם ללימודי תואר אקדמי יש מקום בימינו? אנשים רואים בלמידה תהליך הנפרס לאורך החיים, שאינו מחייב מסגרת רשמית. כבר היום רואים תוכניות היי־טק שלא מחייבות תואר ראשון, אלא לימודים ממוקדים יותר.
"אני לא חושב שהאקדמיה תיעלם, כי מספר תלמידי התואר הראשון בארץ רק עלה ב־20 השנים האחרונות - מ־100 אלף ל־300 אלף. לימודים אקדמיים מספקים צרכים רחבים בהרבה מהכשרות מקצועיות. כמו המלוכה הבריטית, שיודעת להמציא את עצמה בכל פעם מחדש, כך גם לימודים אקדמיים, ועל מוסדות אקדמיים להבין את צורך השעה ולהשתנות בהתאם.
"מה שכן הולך ונעלם הוא שוק העבודה כפי שהכרנו אותו. אנשים מחליפים מספר עבודות רב בזמן קצר, ונדרשת למידה מתמשכת, ולימודים אקדמיים מאפשרים לרכוש יכולות כאלה. המכללה שלנו שואפת להיות מכללת האימפקט הראשונה בארץ, כזו שבונה כל פעילות באופן רב־ממדי - ולקדם במקביל מצוינות אקדמית, חברתית ותעסוקתית בקרב בוגרינו. כל עוד אני לא נותן לסטודנטים תואר אקדמי שמבוסס על מודל מהמאה ה־19 - הביקוש לא יירד, והאקדמיה תמשיך להיות רלוונטית.בדיוק כמו בית המלוכה, שהוא קצת כמו בניין יפני, אם תרצה - בעת רעידת אדמה הוא זז, אבל לא קורס".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו