השבוע התייצבו השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, ושרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, בגן ילדים בשם "גן לילי". השם משרה שלווה של פעם, כשלגננות היו שמות של גננות. אלא שהקדמה הגיעה גם לגני הילדים, רכובה על די־9. שתי השרות הכריזו בגאווה על השקת "תוכנית לשוויון מגדרי (...) שתמנע הסללה של בנות ובנים, ופשוט תאפשר לכל אחד להתפתח לאן שהוא רוצה, ובעיקר להעז".
לשאשא ביטון יש היסטוריה של חשדנות כלפי מוסדות החינוך לגיל הרך. היא יזמה את החוק לפיקוח על מעונות היום כתגובה היסטרית למקרים חמורים, אך בודדים, של התעללות בילדים. כשרת החינוך התחייבה לרפורמה במעונות היום, מה שמעיד על כך שלדעתה שררה שם הפקרות בתחום הפדגוגי. השרה כהן, מתוקף תפקידה, מפגינה מורת רוח מכך שבני האדם לא משתלבים בכל תחום על פי חלקם באוכלוסייה. בעולם המתוקן ששורר במוחה, עד שלא תהיה חלוקה שווה של גברים ונשים בכל מקום - סימן שמשהו מקולקל מן השורש. הפתרון של השתיים הוא עוד הסללה, אבל לכיוון הראוי, כל עוד הילדים קטנים ומאמינים לכל מה שמבוגרת בשם לילי אומרת להם.
חלק מגני הילדים החלו לתקן את האפליה בעצמם. בכמה גנים עירוניים החליפו את "אמא ואבא של שבת", שנמצא פוגעני מסיבה כלשהי, ב"מקבלי שבת", אך יוזמות מקומיות כאלה לא מספיקות לנשים שאפתניות כמו שאשא ביטון וכהן. בגן לילי הן השיקו פיילוט, שאם יצליח - ייושם בכל רחבי הארץ.
השרות נישאות על המיית הלב הציבורית של אזרחים תמימים, שדרשו מהמדינה חינוך חובה חינם מגיל 3, אך שכחו שתי נקודות חשובות: ראשית, זה לא בחינם. שנית, ההשלכות של חוק חינוך חובה מגיל 3 הן שמגיל 3 יאלפו את ילדיכם לפי תיאוריית המגדר, שהיא אופנתית מאוד בחוגים מסוימים, רדיקלית מאוד, ולא מבוססת על כלום חוץ מדמיונות שווא בכל הנוגע למין האנושי.
השרה כהן הודיעה השבוע: "חופשת לידה לאבות היא אחד מהנושאים המשמעותיים שבכוונתי לקדם בדיוני התקציב. חופשת לידה לאבות תתמרץ נשים לחזור לשוק העבודה בסיום החל"ד, ותצמצם את פערי השכר ואת 'קנס האימהות'. אבל יותר חשוב מזה - היא תיטיב עם האבות, תאפשר להם להיות מעורבים יותר בגידול ילדיהם, וכך תחזק גם את הילדים". אכן, לאימהוּת יש מחיר, אך רוב הנשים מוכנות לשלם אותו בשמחה, תמורת הפרס הגדול של גידול ילדייך. אבל 'קנס האימהוּת'? באיזה מקרר מרושע נולד המונח הזה?
לאימהוּת יש מחיר, ורוב הנשים מוכנות לשלמו בשמחה. אבל "קנס האימהוּת"? באיזה מקרר מרושע נולד המונח הזה?
מי שבטוח בצדקתו, כמו כהן ושאשא ביטון, יפטור את עצמו מללמוד מניסיונם של אחרים, ואולי לא נמצא מי שיבשר להן שהפיילוט לשוויון מגדרי של גן לילי פועל בשבדיה כבר מהמאה הקודמת. חוק חופשת לידה לגברים קיים שם עשרות שנים, וכן חוקים לשוויון בחינוך, שוויון הזדמנויותו שיפורים של חוקים לשוויון הזדמנויות, ובשנת 2016, כשהתברר שהשבדים מתעקשים לא לחלוק שווה בשווה את חופשת הלידה - שלחו המחוקקים את הגברים לחופשת לידה כפויה של שלושה חודשים.
הניסיון להשיג מטרה רצויה על ידי כפייה ממשלתית היה אמור להצמיח אוטופיה של שוויון מגדרי. התוצאה: אמנם נשות שבדיה הגדילו את מספר שעות העבודה, ועברו ממשרות חלקיות למשרות מלאות - אך עדיין בשיעור נמוך מזה של הגברים. בשלוש השנים הראשונות לחיי הילדים הן המטפלות העיקריות, ומבצעות את רוב עבודות הבית. למרות ההסללה הנמרצת לשוויון, השבדיות יולדות פחות משני ילדים בממוצע, שיעור ההפלות הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי, והגירושים - במקום ה־20 בעולם. ישראל נמצאת במקום ה־45 בטבלת הגירושים, כך שיש לנו לאן להתקדם.
השבדיות נרשמות ללימודי מדעי הטבע ומינהל עסקים בשיעור דומה לזה של הגברים, אך עם קבלת התארים - מסתדרים השבדים על פי הסקאלה הרגילה, שחלה גם על שוק העבודה: נשים להוראה, בעיקר לחינוך יסודי, מקצועות סיעוד ושירותים, והגברים הולכים, כמקובל, למקצועות הטכנולוגיים, מחשבים וכל עבודה שדורשת כוח פיזי, חשיפה לסכנות ועבודה בתנאים קשים, כמו כרייה ובניין.
האם אפשר להסיק מניסוי של עשרות שנים, על מדגם של עשרה מיליון בני אדם, שייתכן שלמינים השונים יש העדפות שונות? אולי אפשר לשער שאם ייפתחו בפניהם כל ההזדמנויות הם יבחרו באופן חופשי במה שמתאים להם? ברור שלא! ככל הנראה, הכפייה הממשלתית לא היתה נמרצת מספיק. ולכן בשנת 2018 הוקמה בשבדיה הסוכנות הלאומית לשוויון, ובישראל 2022 - גן לילי.
הפיילוט הישראלי לביטול ההבדלים בין המינים לא נעצר בשוויון מגדרי. השבוע חילקה האגודה למען הלהט"ב ב־500 גני ילדים ברחבי הארץ את הספר "אני ג'אז". ג'אז ג'נינגס הוא ילד אמריקני, שהוכרז על ידי הוריו כילדה מאז שהיה בן שנתיים - גיל שבו אין לאף יצור אנושי תפיסה ריאלית על העולם או על טבעו שלו. מגיל חמש הצעידו ההורים את הילד המסכן בין אולפני טלוויזיה. כיום, בגיל 21 ואחרי סדרת ניתוחים, הוא מסמל את המשכה הטבעי של תיאוריית המגדר - הטרנסג'נדריזם, שעל פיה המין הביולוגי הוא פריט שולי, ואין לו משמעות מחייבת בכל הנוגע לזהות מגדרית.
את התיאוריה הזו יש מי שמנסה לקדם כבר בגני הילדים בעזרת טקסט מנוקד, ובאותיות גדולות: "יש לי נשמה של בת, אבל גוף של בן. קוראים לזה טרנסג'נדרית. ככה נולדתי". כיצד מתבטאת הנשמה של הבת? ג'אז אוהב להעמיד פנים שהוא זמרת מפורסמת, חובב בנות ים ועקבים גבוהים. היום הוא חולם להיות אמא, וטרם נמצאה הגננת שתושיב אותו על ברכיה ותסביר לו באהבה שזה בלתי אפשרי.
משרד החינוך אמנם הודיע שחלוקת הספר לא היתה על דעתו, אך נמנע בנימוס מלהודיע שאין לקרוא אותו בשעת סיפור. הספר משתלב יפה ברוחות החדשות שמנשבות במשרדי החינוך, השוויון החברתי והבריאות. אין אבא ואמא, יש הורה 1 ו־2, בנים ובנות הם אותו הדבר, ואם לא - נפעיל עליכם כפייה ממשלתית מגיל 3. עד שהפיילוט יצליח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו