"אם הממשלה החליטה להפר את ההסכמים - נילחם בה ונפיל אותה"

עשרה חודשים עברו מאז נכנס ראש הממשלה נפתלי בנט לתפקידו והכריז כי ממשלתו תהיה "עשר מעלות ימינה" לעומת זו שבראשה עמד בנימין נתניהו. אלא שבעוד המדינה נאבקת בגל טרור קשה, מבצע שר הביטחון בני גנץ מהלכים שלטענת ראשי יש"ע גורמים להקפאה דה פקטו של הבנייה העתידית בתחומם. השבוע יצאו במועצת יש"ע, שחלק מראשי המועצות המקומיות והאזוריות שחברים בה תמכו בממשלה הנוכחית בגלוי, נגד ממשלת בנט ואמרו בפירוש כי יש להפילה.

כדי להבין את הסכסוך, יש לסקור את תהליכי הבנייה ביו"ש: בניגוד לבנייה בתוך הקו הירוק, שהיא באחריות משרד השיכון, בשטחי יהודה ושומרון הגוף שמאשר את בניית יחידות הדיור הוא המנהל האזרחי, שעליו אמון שר הביטחון. על פי הנוהג בשנים האחרונות, בכל שלושה חודשים מתכנסת מועצת התכנון העליונה (מת"ע) ומאשרת התקדמות בתכנון של יחידות דיור בכל רחבי יו"ש, עד לשלב האחרון שבו משווק אותן משרד השיכון. אלא שהמועצה, שהתכנסותה נעשית באישור שר הביטחון, לא התכנסה מאז סוף אוקטובר 2021, מה שמעלה חשש כבד מצד ראשי ההתיישבות כי מדובר בהקפאה בפועל.

בשנתיים האחרונות נרשמה מגמת צניחה משמעותית באישור יחידות דיור חדשות ביהודה ושומרון. בעוד ב־2020, תחת ממשלת הימין של נתניהו, אושרו במנהל האזרחי כ־12 אלף יחידות דיור בשלבים השונים, ב־2021, בממשלת המעבר שבה היה גנץ שר הביטחון, אושרו כ־4,000 יחידות דיור בלבד. גורם פוליטי אומר ל"ישראל היום" כי במשך כחצי שנה סירב גנץ לבקשת נתניהו לכנס את מועצת התכנון העליונה - דפוס שחוזר על עצמו גם כעת.

בימים האחרונים של אוקטובר 2021 התכנסה מועצת התכנון העליונה בפעם האחרונה ואישרה בסך הכל 3,144 יחידות דיור. אלא שגם במספר זה יש כוכבית משמעותית. ראשי מועצת יש"ע קובלים על כך שגנץ סירב לאשר פרסום ליותר ממחצית יחידות הדיור, כ־1,700 בסך הכל. מדובר בפרסום סטנדרטי בעיתונות, שאמור להיעשות באופן כמעט אוטומטי, אך הוא מחויב כחלק מהליכי התכנון. אם לא נעשה כך - המשך קידום הפרויקט אינו יכול לצאת אל הפועל, והקפאת התוכנית נמשכת עד הפרסום.

חשש מהבנייה העתידית

מאז אותו דיון לא התקיימה פגישה, וכאן נמצא לב הסכסוך בין הממשלה לבין חלק ניכר מראשי המועצות ביהודה ושומרון. לטענת האחרונים, אמור להתקיים דיון בכל שלושה חודשים כדי לאשר בנייה. אלא שחודש פברואר חלף מזמן וגם חודש מארס הגיע לסיומו, מבלי שמתקיים דיון. במקום זאת, טוענים ביו"ש, הם שומעים תירוצים על תירוצים מדוע הוועדה לא מתכנסת - החל מחשש לעימות מול האמריקנים וכלה ברצון לשמור על השקט בתקופת הרמדאן, כולם תירוצים לא מקובלים מבחינתם. "זה קשקוש", אומר גורם בכיר בהתיישבות ל"ישראל היום", "כינוס המועצה היה אמור להיות בפברואר. מה הקשר לרמדאן ולחוסר רצון להכעיס את הערבים? וגם אם בתיאוריה זה היה נכון - אסור להפוך את הבנייה לחלק ממשא ומתן ולמשהו שאתה מוכר כדי לקנות שקט. אין חיה כזאת".

האזכור של הרמדאן אינו מקרי. ראשי המועצות מאשימים את השר גנץ בכך שהוא מתעלם מהצרכים הבסיסיים ביותר שלהם: דיור, ויותר מכך - ביטחון. "הביטחון האישי הולך ומידרדר בחודשים האחרונים בדרכים ביו"ש", אומר ראש מועצת יש"ע, דוד אלחייני, "בכל יום נפגעים רכבים מזריקות אבנים. למזלנו לא מדובר בנפגעים בגוף אלא בנזק, אבל אנחנו יודעים שכתוצאה מיידויי אבנים נרצחו בעבר ילדים ומבוגרים. לא עושים די כדי לשמור על ביטחונם של תושבי יהודה ושומרון ובקעת הירדן.

"תוסיף לזה את האכיפה הדורסנית שאימץ שר הביטחון, דוגמת הפינוי האלים במאחז מעוז אסתר, 21 מבנים ששנתיים לא נגעו בהם עד שבא שר הביטחון, ואפס מעש מצידו כלפי הפלשתינים בנוגע לבנייה שלהם בשטחי C (השטחים שנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית). מבחינתו הערבים יכולים להמשיך להשתלט על אדמות מדינה, לסגור ולהקיף יישובים שלמים, לשלוט על נקודות אסטרטגיות ביו"ש. אני לא יודע אם גנץ עושה זאת בשל לחץ בשמאל או מכיוון שהוא רוצה לאמץ את התפיסה האמריקנית, אבל עובדה שיש אכיפה דורסנית כלפי ההתיישבות היהודית. הוא החליט לאמץ את הדוקטרינה של השמאל הקיצוני, ואנחנו מסרבים לשבת בחיבוק ידיים כשפוגעים בנו. הממשלה לא תהפוך את התושבים של יו"ש לכלי ניגוח פוליטי, לאזרחים סוג ד'. לא ניתן לזה להתרחש".

ממבט ביישובים ובערים ביהודה ושומרון קשה להבין על מה מדובר, וקל לסווג זאת כ"בכיינות" מצד הבכירים ביהודה ושומרון, או כניסיון לנגח את הממשלה מימין. מנופים רבים נראים ממבט מלמעלה על רבים מהיישובים, ועל כן לא ברור על איזו הקפאה מדברים ראשי המועצות. הסיבה לכך היא שבעוד המנהל האזרחי התעכב, בהיעדר הוראה משר הביטחון גנץ ביצעו בממשלות הקודמות מעקפים כדי להמשיך לאשר בנייה. משרד השיכון פרסם ב־2021 מכרזים ל־3,467 יחידות דיור ביהודה ושומרון, וב־2020 יצאו מכרזים ל־2,533 יחידות דיור.

הבעיה, אומרים ביהודה ושומרון, היא לא הבנייה כעת, אלא הבנייה העתידית. ככל שהוועדה לא תתכנס, טוענים שם, כך יצטברו עוד ועוד יחידות דיור לקראת הליכים מתקדמים, אלא שאז יחששו בדרג הפוליטי מאישור מאסיבי, ואם יעשו זאת, הדבר יהיה טיפין־טיפין, כך שבפועל, בעוד חודשים או שנים ספורות, תיפסק הבנייה בערים וביישובים השונים.

השנה צפויה אוכלוסיית יו"ש לחצות את רף חצי מיליון התושבים, ואם לא תהיה בנייה - תהיה הגירה שלילית. מדובר, בין היתר, גם באירוע עם השלכות לתושבים בתוך הקו הירוק. ככל שיהיו יותר תושבים מיו"ש שייאלצו למצוא מגורים במרכז הארץ, כך הביקוש לדירות בערים הצפופות ממילא ילך ויגבר - ואיתו יעלו המחירים.

למרות העובדה שביו"ש רואים את שר הביטחון כאחראי להקפאה, הם אינם מסירים מראש הממשלה בנט את האחריות. "ראש הממשלה נפתלי בנט מכיר טוב מאוד את הנזקים החמורים של הקפאת בנייה ביהודה ושומרון. הוא בעצמו, כמנכ"ל מועצת יש"ע, ניהל קמפיין חזק נגד ההקפאה ב־2010, מתוך ידיעת הנזק העצום שגורמות עצירת תכנון והקפאה לעתיד האזור", מאשים מנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני, "גם התוכניות היחידות שאושרו כבר לפני כמה חודשים מעוכבות בלי שום סיבה. ראש הממשלה מכיר ומודע להקפאה ומאפשר לשר הביטחון גנץ לפגוע בהתיישבות".

השבוע, בפעם הראשונה זה יותר מעשור, יצאו במועצת יש"ע במהלך שאפתני, שבמסגרתו ינסו להפיל את הממשלה. ראוי לומר כי מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית, וגם ביו"ש מודעים לכך היטב, אך מחאתם חד־משמעית.

הרמדאן? עוד תירוץ לאוסף

"אנחנו לא מוכנים ששר הביטחון ישתמש בתושבי יהודה ושומרון ככלי לניגוח פוליטי", אומר דילמוני, "אם הממשלה החליטה להפר את ההסכמים שעל בסיסם היא הוקמה, לשנות את המדיניות שלה ולהעדיף לבנות ולפתח רק עבור הרשות הפלשתינית - אז אנחנו נילחם בזה, גם אם זה במחיר של להפיל את הממשלה. הבנייה היא יסוד קיומנו, ולא נסכים להתפשר בעניין זה. יצאנו במועצת יש"ע למאבק חשוב זה על עתיד ההתיישבות. אם יש הקפאה, אין ממשלה". שר הביטחון סירב להתייחס לטענות הרבות שעולות בכתבה.

ראש מועצת יש"ע, אלחייני, טוען כי התמיכה שלו בממשלה בתחילת דרכה אינה סותרת את אמירותיו כעת נגדה. "השייכות הפוליטית שלי לא משפיעה על המחויבות ליו"ש ולבקעת הירדן. ראיתי הזדמנות בממשלה, שאמנם היתה מוזרה ומורכבת, אבל אמרה שהיא תאמץ את המדיניות שהיתה נהוגה בתקופת הליכוד בנוגע לבנייה ביו"ש ולהעברת תקציבים. כעת מדובר בחיים עצמם, ואם לא יבנו ביו"ש - הקליטה תיעצר והיישובים ילכו ויגוועו. המטרה שלנו, של הפלת הממשלה, היא מאוד לא פשוטה, אבל אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים. אנחנו חייבים להילחם בהחלטה הרעה הזו".

ועדיין, לא כולם מסכימים עם הדרך שמובילה מועצת יש"ע. ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, יצא נגדה ובשיחה עם "ישראל היום" הוא מאשים את מועצת יש"ע במשחק כפול. "כשהיתה ביקורת על הממשלה הקודמת אמרנו שממשלה מחליפים בקלפי, ועכשיו כשהתהפכו היוצרות קוראים לצאת לרחובות ולהפיל את הממשלה. זה משחק כפול. ראינו בעבר שלא הצלחנו להביא לשינוי המיוחל בקמפיינים מסוג זה, ובפועל הבאנו לתוצאה הפוכה וגרועה יותר. אנחנו מומחים בלומר מה לא במקום מה כן".

שעות ספורות לפני פגישה עם שר הביטחון, שהיתה אמורה להתקיים לפני כשבועיים, הודיעו במועצת יש"ע על ביטולה בשל ההרס במאחז מעוז אסתר. רביבי אומר כי מדובר בגול עצמי: "אנחנו צריכים את גנץ יותר מאשר הוא אותנו. שיחקנו לידיו, ואז באים ואומרים שיש הקפאה. אנחנו ההוכחה שהוא מצליח לממש את המדיניות שלו מול בוחריו. ההתנהלות לא חכמה, וצריך לבחון איך מקדמים דברים גם בממשלה הזו".

לצד הביקורת על עמיתיו, מודה רביבי שהמהלך שמוביל שר הביטחון בעייתי: "אין מחלוקת עובדתית על המציאות בשטח. לא היו שיווקים ולא קידמו שלבי תכנון כבר חודשים רבים ואפשר לקרוא לזה הקפאה. האוכלוסייה ביו"ש לא יכולה לגדול משמעותית אם אין דירות חדשות. אצלי, באפרת, יש מצוקת בנייה חדשה, ומחירי הדיור הפכו להזויים, המצב לא סביר. אין ספק שזו לא הממשלה האופטימלית להתיישבות, וחלק מהאנשים במועצת יש"ע היו שושבינים של הממשלה הזו, וכעת הם לא לוקחים אחריות. אני, כראש רשות, מחויב לעשות את המקסימום לתושבים גם בממשלה שהיא לא כוס התה שלי. זה התפקיד שלנו".

בינתיים, גורמים בכירים בממשלה פועלים באינטנסיביות כדי לשכנע את שר הביטחון לעצור את המשבר המתהווה, ואף מאיימים כי הדבר עלול לערער את יציבות הממשלה. הטענה שהוא מחכה לסוף הרמדאן מתקבלת בחוסר אמון מוחלט ובהבנה שמדובר בתירוץ, שכן מדובר מבחינתם באירוע שבשגרה.

רה"מ בנט פנה לאחרונה לגנץ בבקשה לכנס את מועצת התכנון העליונה, ולמנוע את המשך המשבר, אך כרגע ללא הועיל. בימינה לא יסכימו לאורך זמן לעיכובים הללו ומצפים שיסיים את האירוע.

כבר כעת מופעלים מנופי לחץ על שר הביטחון בניסיון לשנות את עמדתו, והכוונה היא להחריף את המהלכים כבר בשבוע הבא. גורמים במערכת הפוליטית אמרו ל"ישראל היום" כי "אם לא תיקבע ישיבה של מועצת התכנון העליונה בקרוב - תהיה אסקלציה ציבורית, והדבר יכול להביא לטלטול הממשלה".