"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צאו לקלפי: הקרב על קולות האדישים

האתגר הגדול של שני המחנות יהיה לגרום לאנשים לצאת מהבית ביום הבחירות ולהאמין שיש משמעות לקולם • גם השמאל וגם הימין יודעים שהכל תלוי ביכולתם להלהיב מצביעים • דעה

,עודכן
לשכנע את האדישים // צילום: רויטרס

עכשיו, לאחר שתמונתהמפלגות המתמודדותהתבהרה והרשימות המלאות כבר הוגשו,מתחיל המאבקלשכנוע האדישים לצאת מהביתולהגיע אל הקלפי. זה המאבק הבא. הוא לא יתמקד בשכנוע הימין העמוק כי אין דבר חשוב יותר לאינטרס הלאומי שלנו מאשר לקבוע גבול בין ישראל לפלשתינים, וגם לא בניסיון להסביר לשמאל כמה חשוב שכהניסטים יהיו חלק מהקואליציה הבאה ואולי מהממשלה הבאה. האתגר הוא לגרום לאנשים בשני המחנות להאמין כי לקולם יש משמעות, כי אי אפשר לטעון שאין הבדל אמיתי בין הליברלים לשמרנים, ולכן גם אין צורך לטרוח ולהצביע.

זהו אתגר לא פשוט. למפלגת גנץ־לפיד לא יהיה פשוט להסביר מהו חזונה של הסיעה החדשה, הבנויה משתי וערב של ניצים ויונים, סוציאליסטים וקפיטליסטים, ואשר מנהיגותה תהיה רוטציונית, כך שגנץ, המועמד הראשון לראשות הממשלה, ייבחר מראש כברווז צולע. האתגר העיקרי שבפני הליכוד הוא החלטת היועץ המשפטי לממשלה, האמורה להימסר בשבוע הבא. אם יוחלט להעמיד לדין את ראש הממשלה (בכפוף לשימוע) בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, זה יהיה תקדים שלא היה כמותו, וקשה מאוד לדעת את השלכותיו האלקטורליות. אבל גם אם נאמני נתניהו יסכימו לראות בכך התאנות של המערכת למנהיגם, ויקבלו את ניסיון מנהיגם להציג עצמו קורבן של המערכת, וגם אם מצביעי ליכוד אחרים לא יעברו למפלגות אחרות, הסכנה הגדולה שבפני הליכוד היא הימנעות האחרונים מלהצביע.

זה מה שעושה את השבועות הבאים למרתקים כל כך: המחנות יודעים שהסיכוי הגדול שלהם תלוי ביכולתם להלהיב מצביעים. העובדה שהסקרים מראים על תוצאות הדומות לתיקו מגדילה את הסיכוי התיאורטי לשכנע אנשים כי כל קול קובע, אבל אין בכך די. אם המחלוקות האמיתיות במערך החדש שבין חוסן לישראל ויש עתיד יהפכו לסדר היום של מערכת הבחירות, לא יהיה קל לגנץ וללפיד לשכנע את המצביעים הפוטנציאליים לצאת מהבית.

האתגר של הימין קשה הרבה יותר. מפלגות הימין רצות הפעם עם מחויבות מראש להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו, ולא כל בוחריהן מאושרים מכך. מועמדי הליכוד לכנסת הבאה יצטרכו, כאיש אחד, להסביר כי היועץ המשפטי הוא תינוק שנשבה, ואשר גם אם בליבו הוא משוכנע שנתניהו זכאי, הוא חש נאלץ להגיש כתב אישום, בגלל נחת זרועו של השמאל העצום, ואיומיו. זה יהיה קשה.

אתמול נסגר פרק החיבורים הסיעתיים, ויש להודות שהוא הסתיים באופן מפתיע למדי משני צידי המפה הפוליטית. בעוד ימים אחדים יחל הפרק הבא, והוא יתמקד בתיקי נתניהו. הליברלים יאמרו שלא ייתכן כי ראש ממשלת ישראל יישב בכל יום בבית המשפט וינסה להגן על עצמו, השמרנים יאמרו כי מדובר בחזקת החפות. הליברלים יאמרו כי חזקת החפות אינה כוללת את הזכות להמשיך להנהיג את הציבור. השמרנים יאמרו כי אי בחירת נתניהו היא עונש בטרם משפט. רק ב־9 באפריל יגלה לנו הבוחר מי שכנע אותו לצאת מהבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר