נתניהו הבהיר לשרים: "חוק החסינות אינו במקום משפט"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הולך עלחוק החסינותבכל הכוח, כך הבהיר בשיחה עם אנשי הליכוד. לדבריו, צריך להתעלם מכל רעשי הרקעוממתקפות האופוזיציהמאחר שבניגוד להאשמות, לטענות ולצרחות על קץ הדמוקרטיה ועל הפיכת הכנסת לעיר מקלט לעבריינים, המצב הפוך לחלוטין.

החסינות, או החוק הצרפתי, לא מונעים למעשה,לדברי נתניהו, הגשת כתב אישום ולא גורמים לאף אחד לחמוק מהליך משפטי כפי שמזהירים המבקרים השכם והערב, אלא רק מונעים את המבוכה ממדינת ישראל שראש ממשלה ילך לבית המשפט בבוקר וינהל את הקבינט בערב. לאחר סיום תפקידו, מסביר נתניהו, יימשכו שאר ההליכים המשפטיים מהמקום שבו נעצרו, ויתנהלו נגדו כאזרח מהשורה.

לדבריו, המניע של מתקפות האופוזיציה והשמאל, שמבטלות ופוסלות כל מהלך לגיטימי שלרפורמה בבית המשפטוהסדרת היחסים בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והמבצעת - מובן ופשוט. הם רוצים בהפלת נתניהו.

בקלפי הם לא מצליחים, אז הם מנסים לעשות זאת דרך ההליכים המשפטיים. אולם, הוא אומר, כשבוחנים את הדברים לעומק, מבעד למעטה הצווחות, הטלת האימה והדה־לגיטימציה, מגלים שחוק החסינות אוהחוק הצרפתילא בהכרח משרתים את נתניהו באופן אישי, כי ייתכן שברמה האישית כן כדאי לו לבוא לבית המשפט כראש ממשלה ולא כאזרח. קחו את מקרה אהוד אולמרט כדוגמה.

אבלברמה הלאומיתחוקים אלה נועדו לאפשר לו להיות ראש ממשלה במשרה מלאה ולשרת את הציבור מבלי לחשוש כרגע לגורלו המשפטי, ולאחר מכן, כשיסיים את תפקידו, יוכל להתייצב מול היועץ המשפטי, ואם יהיה צורך גם מול השופטים, ולהציג את טיעוניו. הרי על פי חוקים אלה אין התיישנות בזמן שעובר בינתיים, ומונה ההתיישנות עומד מלכת עד לסיום כהונתו וחידוש המהלכים.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט // צילום: גדעון מרקוביץ'

אלא שלא את טובת המדינה הם מחפשים, אומר נתניהו, אלא את ראשו שלו. הם פשוט רוצים לגרום לו ליפול. לא מעניין אותם שהציבור בחר בו ברוב עצום להיותראש הממשלה. לא מעניין אותם גם שיש חוק שיכול לגרום לכך שיתפקד באופן מלא כראש הממשלה מבלי להביא לכך שיתחמק ממשפט ואולי מעונש. הם רוצים שיתפטר. ועכשיו.

ואת כל זה הם אומרים בשםהדמוקרטיהוהשמירה על הדמוקרטיה. אם היתההדמוקרטיהבאמת מעניינת אותם, היו מכבדים את רצון העם, ואת המלחמות שלהם נגד ראש הממשלה ונגד הליכוד היו שומרים לשדה הפוליטי, לכנסת ולאחר מכן לקלפי - ולא משליכים את יהבם על מנדלבליט, ליאת בן־ארי ושי ניצן שיעשו להם את העבודה.