"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רק 28 ימים: הזדמנות אחת בלבד להרכבת הממשלה

גורמים פוליטים מעריכים: הנשיא לא יעניק ארכה להרכבת הממשלה • המשמעות: המועמד יאבד את סיכוייו לאחר 28 יום

,עודכן
הנשיא מעניק לרה"מ את כתב המינוי להרכבת הממשלה // צילום ארכיון: מרים צחי // הנשיא מעניק לרה"מ את כתב המינוי להרכבת הממשלה // צילום ארכיון: מרים צחי

גורמים בכירים במערכת הפוליטית מעריכים כי נשיא המדינה,ראובן ריבלין, מתכוון לבצע שינויים משמעותיים בהליכי ההתייעצויות לקראת הקמת הממשלה הבאה, לאחר שייוודעו תוצאות הבחירות לכנסת ה־22.

להערכת אותם גורמים, בניגוד למצב שהיה עד כה, בכוונת הנשיא להודיע לנציגי הסיעות שיגיעו אליו להתייעצויות כדי להודיע מי המועמד שלהם לראשות הממשלה, כי אין בכוונתו לתת ארכה אוטומטית לח"כ שבתום 28 ימים יודיע לו שלא עלה בידיו להרכיב ממשלה.

זאת, אלא אם כן יהיו נסיבות מיוחדות שיצדיקו זאת - למשל, אם המועמד יודיע שיש לו תמיכה של 59 ח"כים ויש לו מו"מ מתקדם עם ח"כים נוספים בדבר הצטרפותם לקואליציה.

הנשיא, על פי הערכת אותם גורמים, לא יממש את האפשרות הקבועה בחוק למתן ארכה בת 14 ימים. עד כה נהגו נשיאי המדינה כמעט באורח אוטומטי להעניק 14 ימים נוספים למועמדים שלא הצליחו להשלים את מלאכת ההרכבה ב־28 ימים. גם השנה, לאחר הבחירות לכנסת ה־21, נענה הנשיא לבקשתו של רה"מ בנימין נתניהו, ונתן לו ארכה של 14 ימים להקמת ממשלה, אולם הוא לא הצליח לעשות זאת גם בפרק זמן זה, ולכן יזם את המהלך של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות.

המשמעות של מדיניות חדשה זו של הנשיא ריבלין היא מרחיקת לכת. שכן אם המועמד (למשל נתניהו או בני גנץ) לא יצליחו להקים ממשלה בתום 28 ימים, הם יאבדו למעשה לחלוטין את הסיכויים שלהם להקים ממשלה, משום שהחוק קובע שבמצב זה יקיים הנשיא סבב התייעצויות נוסף עם נציגי הסיעות, שבסיומו יחליט על איזה ח"כ אחר (שהביע את הסכמתו) להטיל את התפקיד, ולרשותו יעמדו 28 ימים למילוי המשימה.

להערכת אותם גורמים פוליטיים, הנשיא החליט לנקוט צעדים יזומים אלה כדי להאיץ במועמד לראשות הממשלה להשלים את מלאכת הרכבת הממשלה תוך 28 הימים שהועמדו לרשותו, ולא "למשוך את הזמן", כפי שקרה לאחר הבחירות האחרונות.

הנשיא נחוש בדעתו שלאחר הבחירות תקום סוף־סוף ממשלה יציבה, שתוכל לתפקד במשך ארבע שנים. ביטוילעמדה זונתן ריבלין בשובו מדרום קוריאה, כשאמר ל"ישראל היום" כי "אעשה כל מה שהחוק יאפשר כדי למנוע בחירות שלישיות".

יש לציין כי כמה פעמים בעבר, כשהמועמדים לראשות הממשלה לא הצליחו במשימתם, הם החזירו את המנדט לנשיא, שהטיל את התפקיד על מועמד אחר.

כך, ב־1990, לאחר "התרגיל המסריח", ניסה שמעון פרס להקים ממשלה, אך הדבר לא עלה בידיו והוא נאלץ להחזיר את המנדט לנשיא דאז חיים הרצוג, שהטיל את התפקיד על יצחק שמיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר