הישורת האחרונה של מערכת בחירות 2019 ב' כבר כאן, ומפת הסקרים הולכת ונעשית מבולבלת יותר ויציבה הרבה פחות. אחרי מגמת ההתחזקות של כחול לבן בשבוע שעבר, נראה כי מפלגת האופוזיציה הראשית בניצוחו של בני גנץ מאבדת מעט גובה, בעוד הליכוד בראשות בנימין נתניהו דווקא הולך ומתחזק.
שני אירועים משמעותיים מבחינה פוליטית התרחשו בין הסקר הקודם לסקר הזה, שעשויים להסביר את השינויים ביניהם בהפרש של שבוע אחד בלבד זה מזה. האירוע הראשון הוא ההתחממות הפתאומית בצפון. אמנם היה זה אירוע חד־יומי, אולם ייתכן שזה הספיק כדי שכמה מהנשאלים ישנו את סדר העדיפויות הפנימי שלהם לגבי סדר היום של הבחירות, ובהתאם לכך את אופן הצבעתם.
האירוע השני הוא פרישתה של זהות בראשות משה פייגלין מהמרוץ. את העלייה של הליכוד אפשר להסביר בפיזור ההצבעה של בוחרי זהות, וכך גם את התחזקותה של עוצמה יהודית, שלראשונה עוברת את אחוז החסימה, בניגוד גמור לקמפיין הליכוד שניסה להעניק השבוע את הרושם כי אין לעוצמה יהודית כל סיכוי לעבור. הסקר, שנערך על ידי מאגר מוחות בהנהלת פרופ' יצחק כץ, הקיף 603 נשאלים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, עם טעות דגימה של 4%.
הליכוד מקבל בסקר 31 מנדטים, יהדות התורה 7, ימינה 8 וכך גם ש"ס. בניגוד לקמפיין הליכוד, עוצמה יהודית אכן עוברת, אולם בניגוד לקמפיין עוצמה יהודית, אין זה מספיק כדי לבסס קואליציה של 61 למחנה הימין. מהסקר עולה כי מחנה הימין, כולל בן גביר ושותפיו, מונה 58 מנדטים - שזה דומה למדי למה שקיבל הימין בסקרים גם כשעוצמה יהודית לא עברה את אחוז החסימה.
גוש השמאל עבר גם הוא תהפוכות על פי סקר זה. כחול לבן ירדה ל־30 מנדטים ושוב איבדה את היתרון לליכוד. העבודה־גשר מתחזקת ועולה ל־6 מנדטים. אמנם מדובר בעלייה איטית, אך עקבית ורציפה מאז קיבלה המפלגה בראשות עמיר פרץ ואורלי לוי־אבקסיס ארבעה מנדטים ועמדה בסכנה לראות את אחוז החסימה מלמטה.
אבל חוק הכלים השלובים של מחנה השמאל אכזרי לא פחות מזה של הימין. בעוד העבודה עולה, המחנה הדמוקרטי צונח ומקבל בסקר 4 מנדטים בלבד. כעת נמצאת מפלגתם של ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק בסכנת אחוז החסימה המתרגשת לפתחם.
הקטנות בקרב בלימה
וזו רק ההתחלה. ההערכה היא כי קמפיין כחול לבן והליכוד יביא בשבוע וחצי שנותרו לחיזוקה של מגמת גידול המפלגות הגדולות על חשבון הקטנות. ההנחה הזאת גורמת למפלגות הלוויין, מימין ומשמאל, לצאת לקרב בלימה למניעת אובדן הקולות הצפוי. הרשימה הערבית המשותפת מקבלת בסקר 11 מנדטים - מספר זהה לזה שמקבלת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן.
נתונים מפתיעים בסקר גם ביחס לשאלה המסורתית על ההתאמה לראשות הממשלה. מקרב כלל המדגם, 40% סבורים שנתניהו הוא המועמד המתאים ביותר.
אם מנכים את אלה שהשיבו שאינם יודעים או נקבו בשמות אחרים לגמרי, מקבל נתניהו 50% מבעלי הדעה שאמרו כי הוא המועמד המתאים ביותר. אפשר להסביר עלייה זו באירוע הביטחוני בצפון הארץ, שהסתיים ככל הנראה בהתאם לציפיותיהם של רבים - בתגובה ישראלית לא מתפשרת מצד אחד, אולם עם סיום חד ומהיר ללא הסתבכות במערכה צבאית נוספת מנגד. בני גנץ המועמד השני אחרי נתניהו בסקר עם 23%. שאר המועמדים זוכים לאחוזים בודדים של תמיכה.