המבוגר האחראי: אחרי טירונות קשה, בנט מגיע לבחירות השלישיות בעמדת הסתערות

אם לבחירות ספטמבר הגיענפתלי בנטמוכה הלם - לאחר שלא עבר את אחוז החסימה בבחירות מרץ – הרי שהפעם עמדת הפתיחה שלו לא יכולה להיות משופרת יותר. הוא נתפס כמבוגר האחראי של הימין, יכהןכשר הביטחוןבמשך חצי שנה וכבר קוצר שבחים על תפקודו, בפרט באגף הימני שם נמצא מאגר מצביעיו.

בנטגיבה את ראש הממשלה נתניהו לאורך המשבר הפוליטי, ולכן לא התנגש עם הבייס הפוליטי. לא פחות חשוב, הרשימה הימנית-דתית המתחרה, קרי "הבית היהודי-האיחוד הלאומי" מפורדת ומרוסקת, עד כדי סכנת חידלון.

אשתקד, פרישתו מהבית היהודי נתפסה על ידי רבים במחנה שלו כבריחה מקרב דווקא בזמן מלחמה. לא מעט חובשי כיפה הענישו את הימין החדש על המעשה או לכל הפחות נזעקו להציל את מה שהיה הבית המסורתי של המצביע הדתי, קרי מפלגת הבית היהודי. הפעם המצב שונה. בנט לא נטש אף אחד ולא פגע באף אחד. הוא מגיע עם הסחורה שלו ומי שרוצה יקנה.

חזית עוד יותר חשובה שבסיבוב הזה לא תטריד את בנט היא נתניהו. בפעמיים הקודמות, ראש הממשלה פגע קשות, ישירות או בעקיפין, בימין החדש - וכך אגב גם בו עצמו. הפעם, אחרי ששילם מחירים כואבים, נתניהו יודע שהירי בתוך הנגמ"ש, מסוכן לא. בפעם הראשונה, מאז שבנט נכנס למערכת הפוליטית, ניתן להעריך שביבי לא ישתה לו את המנדטים.

כך שבנט, ועמו חברו מתן כהנא, פותחים את הבחירות ברגל ימין. לאילת שקד יוצע הפעם להיות מספר שתיים, תוך שמירה על כבודה אך ללא הנהגה משותפת של המפלגה. היא עצמה מתלבטת האם להתמודד על ראשות הבית היהודי או לרוץ שוב עם בנט. כך או כך, יתר הרשימה של הימין החדש תהיה דומה למה שראינו בעבר.

מה שלא צפויות להיות הן חבירות. כלומר, רק מצב קיצון יביאו את בנט לשקול ריצה עם מפלגה אחרת. ואולם, על פניו, הסיכויים לכך אפסיים. כבר בסיבוב הקודם החבילה המשותפת עם הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' בקושי החזיקה מעמד. עם כל המשקעים, קשה לראות אותם שוב מחבקים זה את זה. גם לליכוד המדמם בנט לא מעוניין לחבור. אדרבה, מצביעים ימניים שסולדים מהאישומים נגד נתניהו יוכלו לחוש בנוח עם בחירה ב"ימין החדש". סוף כל סוף, מי שמכיר את בנט יודע שזה היה קהל היעד שלו מאז ומעולם.

מצבן של מפלגות המגזר המסורתיות של הציבור הדתי לאומי, מעולם לא היה גרוע יותר. אפילו אם יחברו זו לזו, הבית היהודי (שפעם נקראה מפד"ל), האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר, הרי ששלושתן יחד בקושי צולחות את אחוז החסימה על פי הסקרים. חמור לא פחות, איחוד כזה כלל לא נראה באופק.

"מה שלא צפויות להיות הן חבירות" // צילום: יוסי זליגר

הרב רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי, או לכל הפחות אנשיו, הצליחו להסתכסך עם גורמים רבים מדי בצמרת הפוליטית של הבית היהודי והאיחוד הלאומי. אפילו עם ח"כ מוטי יוגב, שקיבל בשעתו את פרץ עם שטיח אדום, היחסים עלו על שרטון.

פרץ דחה עד כה את המאמצים של סמוטריץ' ושל אחרים ליזום איחוד של שתי המפלגות שאין ביניהן שום הבדל אידיאולוגי. על רשימה משותפת עם בן גביר הוא בכלל לא מוכן לשמוע. גם ריצה משותפת עם בנט לא נראית אפשרית – במקרה זה בגלל שני הצדדים (ראה לעיל). לא מיותר לציין שכל זה קורה אצל מפלגות שאחדות ישראל היא אצלן ערך נעלה, אבל בכל מקרה ככה לא מנצחים בחירות.

"פרץ דחה עד כה את המאמצים ליזום איחוד של שתי המפלגות" // צילום: אורן בן חקון

מעבר לטרגדיה של שקיעת המפלגה הדתית-לאומית שהייתה שותפה להקמת המדינה, כישלון של הבית-היהודי-האיחוד-הלאומי-עוצמה-יהודית, מסכן את גוש הימין כולו. גם כך, בשום סקר נתניהו לא מגיע ל-61 מנדטים. כך שאובדן של שלושה או ארבעה מושבים בגלל הסכסוכים בקרב הסרוגים עשוי להוביל באופן ישיר להקמת ממשלת שמאל.

דומה שרק מעשה נועז מצידם של אלה בשתי המפלגות הדוחפים לאיחוד יוכל לתת מענה ולו חלקי לפלונטר. סמוטריץ' ויוגב כבר החלו לפעול. השאלה אם יצליחו לשכנע את השחקנים האחרים בבית היהודי לעצור את המרוץ אל התהום.