ח"כ איילת שקד: "בפעם הראשונה אני מתביישת בהיותי פוליטיקאית"

שנתיים ברציפות, (2018 ו־2019) דורגה ח"כ איילת שקד במקום הראשון ברשימת הנשים המשפיעות בישראל. בארבע שנות כהונתה כשרת המשפטים היא חוללה שינויים משמעותיים במערכת המשפטית, ובניגוד לשר המשפטים הנוכחי, אמיר אוחנה, לא ניהלה קרבות פומביים עם היועמ"ש לממשלה ופרקליט המדינה, אלא קיימה עימם מערכת יחסים טובה. "ידענו לכבד זה את זה", היא אומרת.

את שותפה לביקורת של השר אוחנה על כך שהוקמה פרקליטות בתוך הפרקליטות המורכבת מקבוצה שמובילה סדר יום מוטה? 

"אינני רוצה להתייחס להתבטאויות של השר אוחנה שהחליף אותי כשר המשפטים, אבל בנושא הפרקליטות אני יכולה לומר שבעת שנכנסתי לתפקידי כשרת משפטים היתה שביתת פרקליטים בגלל ביקורת פרטנית של הנציבה השופטת הילה גרסטל על הפרקליטות והפרקליטים. בעקבות זאת פניתי לשופט אליעזר גולדברג וביקשתי ממנו לבדוק את הנושא, והוא פרסם חוות דעת שבה קבע שצריכה להיות ביקורת פרטנית, ולכן הגענו לחקיקה בנושא זה. חשוב לדעת שיש ביקורת פרטנית על פרקליטים שממונה עליה הנציב השופט דוד רוזן".

לאחרונה טענת שהמערכת המשפטית מתערבת יתר על המדינה בענייני הממשלה ובסמכויות שרי ממשלת המעבר, למה התכוונת?

"המערכת המשפטית סירסה את ממשלת המעבר. פעם ממשלות מעבר היו מאשרות מינויים, מעבירות תקציבים ומתפקדות כממשלה לכל דבר כי כך נקבע בחוק. כיום רוצים להצמיד יועץ משפטי לכל החלטה של שר בממשלת מעבר, וזה לא מתקבל על הדעת. ממשלה היא ממשלה ותפקידה למשול. כפי שאין חצי היריון לא יכולה להיות חצי ממשלה, אז מדוע לא נותנים לה לעבוד? החוק איננו מתייחס כלל לממשלת מעבר, ולכן לא צריכים לתת לחוק פרשנויות שלא קיימות בו. אחד הדברים האבסורדיים הוא שדורית בייניש מונתה בזמנו לשופטת בביהמ"ש העליון על ידי הוועדה לבחירת שופטים בעת שכיהנה ממשלת מעבר. לעומת זאת, כשדניאל פרידמן, בעת שהיה שר המשפטים, רצה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בממשלת מעבר, היא לא אפשרה לו. כיום הוועדה לבחירת שופטים אינה מתכנסת בממשלת מעבר".

אם נתניהו ינצח בבחירות הקרובות הוא יוכל להקים ממשלה למרות שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום?

"כיוון שהמחוקק קבע שראש ממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום ולנהל את משפטו, אין לביהמ"ש סמכות לפרש את החוק אחרת. המחוקק לא קבע שח"כ עם כתב אישום לא יוכל לקבל את המנדט להקים ממשלה. כדי למנוע מנתניהו להקים ממשלה אחרי הבחירות צריכים לעשות לוליינות משפטית מרחיקת לכת וזו סכנה לדמוקרטיה. הציבור, הוא שיבחר ב־2 במארס מי הוא רוצה שינהיג את העם, ולא השופטים". 

עוד בנושא:

סקר "ישראל היום": כחול לבן פותחת פער מול הליכוד בראשות נתניהו

הפריימריז לראשות הליכוד הם הסיפור הפוליטי הגדול של הבחירות

הכנסת ה-22 התפזרה: ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית ברציפות

ללא עיסוק במחלוקות האידיאולוגיות - בחירות 2020 מועד ב' הן תסריט ממשי

על מי מוטלת האשמה לכך שאנחנו נקלעים למערכת בחירות שלישית?

"האשמה מוטלת על כחול לבן. אינני מבינה מדוע הם לא קיבלו את מתווה הנבצרות שיזם הנשיא. לא היה שום נושא הרה גורל שהיה במחלוקת. כחול לבן כבר היו מוכנים לשבת בממשלה אחת עם כל הגוש הימני־דתי, היתה להם בעיה עקרונית לכהן תחת ראש ממשלה עם כתב אישום, אבל סעיף הנבצרות פתר את הבעיה הזו". 

האם נטלת חלק במאמצים למנוע את קיום הבחירות?

"ניסיתי לעשות ככל יכולתי בכוחי הדל כדי למנוע בחירות. ישבתי לכמה שיחות עם אביגדור ליברמן ועם בני גנץ, כדי לנסות לשכנע אותם שנתניהו יקיים את ההסכם, ואין סיכוי בעולם שהוא לא יעשה זאת, בגלל הערובות שהוא וגם כל סיעות הגוש נתנו להם". 

כיצד קיומן של שלוש מערכות בחירות בתוך פחות משנה משפיע על יחסו של הציבור למערכת הפוליטית?

"זה איום ונורא. זו הפעם הראשונה שאני מתביישת בהיותי פוליטיקאית. זו פגיעה של המערכת הפוליטית בכל הציבור. משום שהמערכת המשפטית שיתקה את ממשלות המעבר, יש כעת פגיעה קשה באנשים. מערכת הבריאות נפגעה בשל אי העברת תקציבים, המגזר השלישי נפגע, ועקב כך הרבה מאוד עמותות לא מקבלות את תקציביהן".

סקר שפורסם באתר "כיפה" קבע שאם יתקיימו פריימריס למפלגה דתית ציונית מאוחדת, ח"כ שקד תזכה במקום הראשון עם 84% תמיכה, לפני בנט, סמוטריץ' והרב פרץ. לשאלה אם היא תומכת בהקמת מפלגה דתית מאוחדת, היא השיבה כי "עלינו לראות מה יותר נכון לעשות, האם ללכת ברשימה דתית אחת, כפי שעשינו במסגרת ימינה, או ללכת בשתי רשימות נפרדות כדי להגדיל את הגוש. אני בהחלט נוטה לתמוך ברעיון של רשימה אחת גדולה, ובימים הקרובים נצטרך להכריע בעניין זה".

את תומכת בהצעה שהממשלה תספח את בקעת הירדן? לממשלת מעבר יש סמכות כזו, והאם אינך חוששת שצעד כזה יגרום למשבר ביחסים הדיפלומטיים עם ירדן?

"לממשלת מעבר יש סמכות כזו משום שגם ממשלות ברק ואולמרט ניהלו מו"מ על שטחי ארץ ישראל ועל חלוקת ירושלים. באשר לחשש שצעד כזה ישפיע על היחסים עם ירדן, ברצוני להזכיר כי כשמנחם בגין היה ראש הממשלה והוא רצה להחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן, איימו עליו שתהיה מלחמה עם סוריה. לאחרונה, כשנפתלי בנט אישר הקמת שכונה יהודית בחברון, איימו עליו שתהיה מלחמה עם הפלשתינים. כל פעם מאיימים. אם יש תמיכה של הממשל האמריקני להחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן, יש לעשות זאת".

המעבר מתפקיד שרת משפטים לח"כית מהשורה לא מתסכל?

"החיים הפוליטיים הם כמו גלגל. כל מי שנמצא בחיים הפוליטיים צריך לדעת שזו ריצת מרתון. יש תקופות שהן יותר טובות ויש תקופות פחות טובות. יכולתי להיות עכשיו שרה אחרי שנתניהו הציע לנו שני תיקים או שנקבל את תיק הביטחון. אני העדפתי שבנט יקבל את תיק הביטחון, כי זה נראה לי יותר חשוב. גם אחרי שהייתי שרת משפטים מאוד משפיעה, אסור שהשתן יעלה לראש, ואפשר לחזור לעבודה של ח"כ בכנסת, כי כל עבודה פרלמנטרית היא רצינית וחשובה".

את חוששת שהימין עלול לאבד את השלטון בבחירות הקרובות?

"אני מאוד מודאגת לעתיד שלטון הימין. אנחנו נמצאים במערכת בחירות מאוד לא פשוטה. נעשה הכל כדי שהימין יישאר בשלטון".

ח"כ איילת שקד: "אין לביהמ"ש סמכות לפרש את החוק אחרת" // צילום: אורן בן חקון

ח"כ שקד מסכמת את תקופתה כשרת המשפטים: "יש להילחם נגד ההדלפות מהפרקליטות ומהמשטרה"

בארבע שנות כהונתה כשרת משפטים זכתה איילת שקד להישגים רבים. כשהיא נשאלת מה היה ההישג הגדול ביותר שלה היא משיבה כי "אחד מההישגים הגדולים היה במינוי שופטים. היתה חשיבות רבה בעיניי להשפיע על זהות השופטים. בתקופה שלי כיו"ר ועדת השרים לחקיקה מונו או קודמו בכל הערכאות 334 שופטים מתוך 750 שופטים בסך הכל. בתקופתי מונו 6 מתוך 15 שופטי ביהמ"ש העליון. היתה חשיבות רבה למנות שופטים לאומיים ושמרנים, וזו היתה גולת הכותרת של פעילותי". 

שר המשפטים טוען שיש הדלפות מהפרקליטות. נתקלת בתופעה הזו?

"יש הרבה מאוד הדלפות, בעיקר מהסנגורים, לאחר שמועברים אליהם חומרי החקירה. אבל גם מתוך הפרקליטות והמשטרה יש הדלפות, וזה דבר שצריך להילחם נגדו. זה לא דבר חדש. תמיד היו הדלפות, ובעבר היו יותר מאשר היום. אם ראשי המערכת ירצו להילחם בכך מלחמת חורמה, הם יוכלו לעשות זאת".

איך הצלחת, בניגוד לעמדת בכירים במערכת המשפטית, לאתר ולאשר מינויים של משפטנים בעלי השקפות לאומיות ושמרניות?

"כל שופט מגיע לכהונתו עם תפיסת עולמו, ואי אפשר להתעלם מכך שלכל אדם יש תפיסת עולם, ולכן בסופו של דבר זה משפיע על המשפט".

הסדרת ההתיישבות ביו"ש נעשתה ביומזתך? 

"בהחלט. כשהגעתי למשרד המשפטים לקחתי את הנושא הזה לידיי, ופיתחנו כלים משפטיים בעזרת היועמ"ש, להסדרת ההתיישבות. בנוסף לכך, שינינו את כל תשובות המדינה לבג"ץ בנושא הסדרת ההתיישבות, כי קודם לכן המדינה נהגה להודיע לבג"ץ שבכוונתה לפנות יישוב משום שהוא יושב על קרקע בעייתית. אני שיניתי את הנוהג, ונציג המדינה הודיע לבג"ץ שלא מפנים את היישוב אלא מוצאים פתרונות. כמו כן, בתקופתי נעשתה רפורמה בטאבו בנושא הליך רישום זכויות במקרקעין, לאחר שעד להגעתי למשרד המשפטים התהליך בטאבו היה נמשך שלושה חודשים. כיום הכל כמעט מתבצע באינטרנט. חסכנו כתוצאה מכך 600 מיליון שקלים ואלפי שעות עבודה".

אילו תוכניות לא הצלחת לקדם?

"לא הצלחתי להכניס את פסקת ההתגברות (הקובע כי בג"ץ לא יוכל לפסול חוק של הכנסת אלא רק בהרכב מורחב; ג"א) לתוך חוק יסוד החקיקה. אני חושבת שכל המתח בין הרשויות יכול היה להתפוגג אם היינו מצליחים לחוקק את חוק יסוד החקיקה בקדנציה הקודמת, אבל לצערי, סיעת כולנו לא אפשרה לי לקדם זאת".

מדור הכנסת יתחדש במרץ 2020

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו