"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מערכת המשפט נגועה בפוליטיזציה

בית המשפט העליון ואיתו הפרקליטות נתפסים כבר לא מעט שנים כשחקן פוליטי • השבוע שופטי בג''ץ יכריעו עד כמה לרדת במדרון החלקלק הזה • דעה

,עודכן
השופטים פוגלמן, חיות ומלצר // צילומים: אורן בן חקון, דודי ועקנין // השופטים פוגלמן, חיות ומלצר // צילומים: אורן בן חקון, דודי ועקנין

קשה להאמין שכבוד השופט פוגלמן מחזיק את עתיד הדמוקרטיה במזרח התיכון בידיו. השבוע הוא וחבריוהנשיאה חיותוהשופט מלצר יחליטו אם לרדת עוד כמה מדרגות במורד הפוליטיזציה הדוהרת שלבג"ץ, או להחליט שלא להחליט בנושא כשירותנתניהולראשות הממשלה.

עד סוף השבוע נתקשה גם להבין כיצד זה חיינו בלי שרי חקלאות, רווחה ותפוצות. תוסיפו לכך את שלושת השרים שנתניהו יהיה חייב למנות למעגל הנזקקים מבין חברי הכנסת והפיצויים והפנסיות ומענקי ההסתגלות האדירים שכרוכים בקדנציות הקצרות שלהם.

בכל מקרה, נתניהו יצלח את המהמורות וכבר עולה השאלה, בעיקר במבט לאחור - איך הוא עושה את זה למרות כל המכשולים? התשובה נמצאת באירוע הנשכח מלפני שלושה ימים:הפריימריז על ראשות תנועת הליכוד. או במילים אחרות: התמיכה הציבורית הרחבה שלה נתניהו זוכה, תמיכה שנשחקה רק במעט, ואולי לא נשחקה כלל אלא רק נבגדה על ידי אביגדור ליברמן.

אבל הכוונה היא שאין הרבה מה להבין לגבי "הישרדות" נתניהו. מנהיגים פוליטיים בעבר שאיבדו את תמיכת הציבור שלהם, כמו יצחק רבין או אהוד אולמרט, נאלצו להסיק מסקנות ולהתפטר ולא משנה מה היה מצבם המשפטי. לראש הממשלה נתניהו זה לא קרה עד עכשיו. בית המשפט העליון ואיתו הפרקליטות נתפסים כבר לא מעט שנים כשחקן פוליטי, המשרת קבוצה חברתית פוליטית מסוימת. אם מנהיגי הימין היו רוצים שנתניהו ילך הביתה, הם היו דורשים זאת והוא היה פורש.

אבל לא רק בעלי הברית בימין מייצבים את מנהיגות נתניהו, גם היריבים הפוליטייםבני גנץואיימן עודה מצליחים בזה. שניהם בחרו לתקוף ולהשתמש בביטויי גנאי עלובים ביחס להליך הדמוקרטי של הליכוד שחיזק את נתניהו ובאותו זמן העניק לגדעון סער מעמד של יריב מכובד. גנץ האשים שהליכוד בחר במנהיג שימשיך להרוס את שלטון החוק במדינה; ושותפו עודה בז לבחירות הפנימיות וניחם את עצמו שנתניהו לא עוזב את הספינה ולוקח אותה יחד איתו למצולות. קשה שלא להתרשם שבתגובות האלה חושפים למעשה שני השותפים את יחסם האמיתי לדמוקרטיה.

גנץ משליך יהבו על מערכת המשפט הפוליטית. הוא שוכח שהפוליטיזציה של מערכת המשפט בארץ מתקרבת לממדים של זו שמאפיינת את בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג. שם הוא פחות מוגן מאשר בארצנו. בית הדין בהאג אכן יותר פוליטי מאשר בית המשפט בארץ, אבל לא בהרבה. קשה לצפות שאותו בית משפט שהכשיר בזמנו את עזמי בשארה – תומך מוצהר באויבי ישראל שהתגלה כסוכן חיזבאללה – ידחה דווקא את ראש הממשלה עם האישומים המאולצים והבלתי מוכחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר