אפשר לעכב את כינוס המליאה - אבל לא לאורך זמן

עניין החסינות של ראש הממשלה מעלה שאלות רבות. מערכת ישראל היום מנסה לעשות סדר בבלאגן עם שאלות ותשובות בנושא.

האם יו"ר הכנסת חייב להיענות באופן מיידי לפניית 25 הח"כים לכינוס המליאה?

לא. החוק והתקנון אינם קובעים תוך כמה זמן על יו"ר הכנסת להיענות לפנייתם.

כלומר, יו"ר רשאי לעכב את כינוס הכנסת לשבועות ארוכים?

לא. ניסיון העבר מוכיח שיושבי ראש של הכנסת נענו במהלך תקופת הפגרה לדרישה מצד 25 ח"כים לכנס את הכנסת תוך פרק זמן של שבוע עד שבועיים.

האם החוק והתקנון מאפשרים הקמת ועדת כנסת ערב בחירות לאחר שהכנסת התפזרה?

לשאלה הזו אין התייחסות מפורשת בחוק או בתקנון. נאמר רק שעל הח"כים שמבקשים לכנס את הכנסת לפרט בדרישתם נושא אחד או שניים, ויו"ר הכנסת יעמיד את הנושאים כהצעות לסדר היום. יועמ"ש הכנסת, עו"ד איל ינון, קבע בחוות דעת שהעביר בתחילת השבוע כי "הצעה של הוועדה המסדרת להקמת ועדות קבועות, אינה יכולה להיות מסווגת כהצעה לסדר היום".

איך בכל זאת קבע ינון שעל יו"ר הכנסת לאפשר למליאה לאשר הקמת ועדת כנסת שתדון בחסינות?

כיוון שאין תקדים בארץ למצב שנוצר, קובע עו"ד ינון כי "מקור סמכותה של מליאת הכנסת לדון בהקמת ועדות קבועות אינו תקנון הכנסת, אלא חקיקה ראשית.

האם המסקנה הזו של היועמ"ש מקובלת על יו"ר הכנסת?

לא. הוא אמר בראשית השבוע במסיבת עיתונאים כי "אני חולק על עמדתו של היועמ"ש. "בכל מה שתלוי בי, לא אתן יד להפיכה של הכנסת לזירה של תעמולת בחירות זולה על ידי שום סיעה בכנסת". הוא גם ציין כי "מותר לחלוק על חוות הדעת של היועמ"ש".

האם המסקנה של היועמ"ש כי יש לכנס את מליאת הכנסת כדי לאשר את הקמת ועדת הכנסת מחייבת את אדלשטיין?

זו שאלה שקשה להשיב עליה בצורה חד־משמעית. נראה בסופו של דבר המחלוקת החריפה הזו תועבר להכרעת בג"ץ.