העם האוקראיני לבדד ישכון. הפלישה הרוסית, שהחלה בשחרו של יום חמישי, גורמת לתחושה קשה בשל התופעה המחרידה, שבה מעצמה מתעוררת בבוקר ותוקפת מדינה שכנה בטענה שאין לה זכות קיום, על לא עוול בכפה. השאלה היא אם המערכות שהוקמו בעולם לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בדיוק כדי למנוע את התופעה של "אני תוקף כי בידי לנצח", יוכלו להביא לסיום מהיר של העימות הנוכחי.
את המלחמה מכנים "מבצע למען שלום", ממציאים פרובוקציות דמיוניות כדי להצדיקה, ונשענים על נקודה בהיסטוריה שבה היה שטח כזה או אחר מצוי בידיו של החזק. כיוון שאוקראינה אינה חברה בנאט"ו, לא תצא הברית להצילה. גם שום גורם אחר לא יסכן את בניו כדי להציל אותה. התנהגותם של אוקראינים רבים במלחמת העולם השנייה, והתלהבות חלק מהם ממשטרו של הצורר, מהוות סוג של תירוץ מצפוני לעומדים מנגד. "אסם התבואה של אירופה" יעמוד בימים הבאים לבדו מול המדינה הגדולה בעולם, המונהגת על ידי מי שהגעגועים לברית המועצות ושנות שלטונו הארוכות מדי מובילים אותו להתנהגות פרנואידית ובלתי הגיונית.
האם הסנקציות הלא-אלימות שהמערב החל בהן אתמול יוכלו לגרום לשינוי בהתנהגותו של פוטין? לא קל להטיל סנקציות, משום שרמת התלות המודרנית של מדינה בזולתה היא כל גבוהה, עד כי כל ענישה כרוכה בענישה עצמית כזו או אחרת. רמת התיאום בין ארה"ב לאיחוד האירופי, ובתוך הגוש הדמוקרטי-ליברלי כולו, תכריע את המערכה ותבהיר אם הכלים הגאוניים שהוקמו בסוף שנות ה־40 עדיין יעילים.
לעבות את חגורת הביטחון. תסתיים המלחמה כפי שתסתיים, לדבר אחד היא כבר גרמה: החזרת חשיבותה של הברית הצפון־אטלנטית, נאט"ו, לתודעה הבינלאומית. מדינות מזרח אירופה הצטרפו, ברובן המכריע, לברית הצבאית הזו, שהוקמה כחלק מלקחי מלחה"ע השנייה. באוקראינה נשמעו קולות שהעלו את האפשרות להפוך לחלק ממנה, והנשיא פוטין רואה בכך איום על ביטחון ארצו.
למשבר הנוכחי יש השלכות לא מעטות עלינו, ולא כולן לרעה. אחת מהן היא האפשרות לשדרוג מעמדנו בנאט"ו. 30 המדינות החברות מחויבות לפעול נגד התקפה על כל אחת מהן, אם זו מפעילה את סעיף 5 באמנת הברית ומבקשת מן האחרות להצטרף להגנתה מפני צד שלישי. ישראל אינה חברה בברית, וכאשר פנתה באופן רשמי בבקשה להצטרף אליה ב־1957 - נדחתה בפה אחד על ידי חברי המועצה. אך הקשרים בין ישראל לבין הברית היו הדוקים למדי, ומאז הסכם אוסלו שופרו היחסים הללו באופן ממוסד: ב־1995 הוזמנה ישראל לפורום הדיאלוג הים־תיכוני שהוקם שנה קודם לכן; ב־2002 הוזמן צה"ל, לראשונה, לתרגיל של נאט"ו במעמד "שותף"; וב־2016 הוגש כתב האמנה הישראלי למזכיר הארגון. שנתיים אחר כך השתתפה ישראל, לראשונה, בתרגיל השנתי של נאט"ו במזרח אירופה.
מי שעיכבה את ההתקרבות הנוספת היתה טורקיה, אשר לאחר ההשתלטות על ה"מאווי מרמרה" מנעה את המשך ההשתתפות הישראלית בנוכחות הימית הקבועה של נאט"ו בים התיכון, ואת השתתפותנו כמשקיפים בדיוני הפורום הרחב של הברית. רק לאחר שהוסדרו הקשרים עם טורקיה הסירה אנקרה את הווטו שלה על מעורבות ישראל.
יש יתרונות גדולים מאוד הנובעים מן הקשר עם נאט"ו בכל הנוגע לתיאומים ביטחוניים, לשיתופי מידע ולרכישת נשק ושיווקו. בדרך לחברות מלאה, יש אפשרות לקיים מו"מ על קבלת מעמד של "שותפה משודרגת". מאמצי ההתקרבות המחודשים של טורקיה לישראל הם הזדמנות להבטיח שלא יוטל וטו מצד ארדואן למהלך שדרוג מעמדה של ישראל. כדאי לא להתעכב.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו