"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הציונות הדתית: לבד מול כולם

הסקר האחרון מציג נתון מדאיג עבור הדתיים-לאומיים: המפלגה שבוחריה הכי לא בטוחים שיצביעו עבורה היא ימינה • האם ערכי הציונות הדתית בסכנה?

,עודכן
שלטי בחירות ליד הקלפי // צילום: לירון מולדובן

לא התיקו בין הליכוד לכחול לבן, לא הפער הגדל בשאלת ההתאמה למנהיגות בין נתניהו לגנץ, ואפילו לא ההתרסקות הצפויה של עוצמה יהודית: הנתון הכי דרמטי בסקר "ישראל היום" ו-‭,i24NEWS ‬ שעשוי להכריע את הבחירות, הוא נתון "הקולות הפריכים": השאלה עד כמה אתם בטוחים שתצביעו למפלגה שלה הצהרתם שאתם מתכוונים להצביע. שימו לב לנתון המדהים הזה: המפלגה שבוחריה הכי לא בטוחים שיצביעו עבורה היא ימינה.

הנתונים הללו שמים על המפה ומאשרים תופעה שכמעט כל מי שמכונה "דתי לייט" מכיר: בבית הכנסת שלו בגבעת שמואל, בפתח תקווה או ברעננה יש לא מעט חברים שמצהירים שיצביעו לכחול לבן. חוסר הנאמנות והדבקות למפלגה שמבקשת לייצג את הציבור שלה היא תופעה שייחודית רק לציונות הדתית. מצביעי הליכוד, שיש מי שמכנה אותם "ביביסטים", מחויבים למפלגה ולמנהיגה בצורה טוטאלית. מצביעי ש"ס הולכים עם הלב החם והחיבה לרב עובדיה והמסורת בכל הכוח, ואצל אנשי יהדות התורה אין בכלל מה לדבר על להמרות את פי הרבנים. אנשי הציונות הדתית לא מחויבים למפלגתם, ובמפלגות רואים את זה.



נתניהו אמנם לא שותה בקשית את הציונות הדתית בקמפיין הנוכחי, אבל לא מוותר על שלוקים קטנים ועקיצות. ש"ס מכוונים לכיפות הסרוגות מהפריפריה, ואפילו יהדות התורה הקימה מטה שנועד להביא קולות מהציונות הדתית. גם בכחול לבן יש ניסיון להביא קולות מהציונות הדתית, ואפילו עמיר פרץ עם שותפיו ניצן הורוביץ ותמר זנדברג פרסמו בעלוני השבת. כולם עטים על הטרף החלש: קולות הציונות הדתית הנודדים.

נכון שיש מי שיראו בזה נקודה חיובית: מדובר בציבור משכיל, חושב, שקול, לא מובל. אבל ספק אם זו הפרשנות לתופעה. סביר יותר שמדובר בציבור שבלשון הסבתות נקרא "קוטר" - נודניק, שנתפס לקטנות, עושה דקויות דווקאיות אם מוצא חן בעיניו גודל הכיפה של בנט, אורך החצאית ושמירת השבת של איילת שקד והעבר הרחוק של סמוטריץ'. יש לא מעט הגבהת לב ואפילו גאוותנות חברתית לצאת נגד הזרם, להיות מורמים מהשאר. בבחירות הקרובות זה מגיע לרמת האבסורד. על הפרק עומדים כל הערכים של הציונות הדתית ובהם פיתוח ההתיישבות, שמירה על המסורת היהודית אל מול שלטון שמצהיר על תוכניות אחרות.

האם אנשי הציונות הדתית חושבים שיעל גרמן ועפר שלח ידאגו לישיבות ההסדר ולאולפנות? האם סומכים על ליברמן שישמור על הסטטוס קוו? אפילו בסוף השבוע הנוכחי מתפרסם ראיון של יאיר לפיד שעושה השוואה מקוממת ומתנשאת על כך שלא יישב עם הרב פרץ והיבא יזבק. הציונות הדתית עברה מהפך: היא משפיעה בצבא במשפט ובתקשורת. רק בפוליטיקה היא נשארת מוכה וחסרת עמוד שדרה.

הבחירות בישראל כבר (לא) הוכרעו בגלל ‭ 1,400‬ קולות שהיו חסרים לימין החדש. מה יהיה הפעם? לא מעט בידיים של הציונות הדתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר