הצבעת אי-אמון במערכת המשפט

זה ניצחון, אבל כפי שהדברים נראו במדגמים זו עדיין לא קואליציה. אם גוש הימין יקבל אתהמנדט החסר ל־61, המשימה הברורה חייבת להיות הקמת קואליציה במהירות האפשרית. אין סיבה שזה לא יקרה בתוך שבוע. עם ישראל צריך לראות ממשלה חדשה שזוכה לאמון הכנסת, ומהר. ליצור מומנטום של הכרעה והחלטיות.

אם גוש הימין יישאר על 60, מלאכת הרכבת הקואליציה תסתבך ובוודאי תהיה קשה הרבה יותר. השנה האחרונה יצרה נדרים ושבועות וחרמות, הכל כתוצאה מהתערבות המערכת המשפטית במעבה המערכת הפוליטית. בלי ספק מדובר בניצחון אישי ופוליטי אדיר שלבנימין נתניהו, גדול יותר מאפריל בשנה שעברה.

שוב, מדובר בהבעת אי־אמון גורפת של רוב הציבור במערכה המשפטית שהתנהלה נגד ראש הממשלה. כתבי האישום לא נתפסים אפילו כעבירות בעיני הציבור, והמילים הגדולות כמו "שוחד" ו"הפרת אמונים" נתפסות כחסרות כיסוי בעובדות. אם העבירות היו מזעזעות את הציבור, נתניהו היה בחוץ כבר מזמן.

במקרה שגוש הימין יגיע ל־61 מנדטים, וזאת מבלי לקושש איזה חבר או חברת כנסת בודדים, או מבלי להיכנס למשא ומתן עם ליברמן, תהיה זו ממשלה מהסוג של ממשלת בגין השנייה בקיץ 1981. זו תהיה ממשלת ימין נטו, שתגיע להכרעות בעלות משמעות מדינית מרחיקת לכת. נתניהו לא יוכל לסגת מנושא החלת הריבונות על חלקים משטחי ארץ ישראל שמעבר לקווי 67', בדגש על בקעת הירדן. בימים שלפני הבחירות הופץ ראיון שערך לא מזמן איימן עודה. הוא בפירוש אמר למראיין כי הפלת נתניהו היא "האדף וואטני", או בעברית - "מטרה לאומית". הוא לא התכוונן למטרה לאומית ישראלית אלא למטרה לאומית פלשתינית.

אביגדור ליברמן אמור להבין שגם בצד הלאומי הישראלי יש מטרה מסוימת - הפוכה מזו של עודה - והמטרה איננה הכנעת החרדים או "ימינה". המטרה היא להגשים את החלק הישראלי בעסקה ה"קטנה" של תוכנית טראמפ - החלת ריבונות; אבל לא פחות חשוב, דרושה ממשלה שתגבש תקציב ותוכנית כלכלית כדי לקדם את פני המשבר הכלכלי העולמי שמתחיל ממש בימים אלה. קרוב לוודאי שגם שיקולים כלכליים וגם מעצבי דעת קהל שונים הניעו בוחרים לחזק את נתניהו.

אין ספק שזו קודם כל הבעת אמון ציבורי רחב בראש הממשלה. הציבור הישראלי מעדיף את נתניהו גם כאשר גורמים שונים הצליחו לתלות על צווארו שלושה כתבי אישום. שיקול דעתו של ראש הממשלה מקובל על הציבור גם כשמסביב ייהום הסער המשפטי.