"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבחירות שאחרי הבחירות

בימים אלו בוחרים רבבות יהודים בעולם את צירי הקונגרס הציוני ה־38, שיתכנס בירושלים באוקטובר • כיצד משפיעות הבחירות לכנסת על דמותו של הארגון היהודי העולמי, ומדוע הקהילה באמריקה לא מנצלת את השפעתה האמיתית?

,עודכן
השפעה על המדינה היהודית והעם בקהילות. פתיחת הקונגרס הציוני ה־26 // צילום: משה פרידן/לע"מ // השפעה על המדינה היהודית והעם בקהילות. פתיחת הקונגרס הציוני ה־26

מערכת הבחירות בישראל מאחורינו, ואף שמרבית הציבור אינו מודע לכך, בימים אלו מתקיימת מערכת בחירות נוספת שצפויה להשפיע על חלוקת כ־5 מיליארד דולר במוסדות הלאומיים של ישראל למשך חמש השנים הבאות - הבחירות לקונגרס הציוני העולמי.

שני האירועים בהחלט קשורים זה בזה, משום שכמות הנציגים מישראל בקונגרס הציוני - כ־38 אחוזים - מתחלקת באופן יחסי למספר המנדטים שכל מפלגה ציונית מקבלת בכנסת ישראל. אותם נציגים ("צירים", בעגת המוסדות הלאומיים) ירכיבו את הנהלת המוסדות הלאומיים ובהם קק"ל, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וההסתדרות הציונית העולמית. הם גם אלו שבידם להשפיע על אופן הקצאת הכסף, שאמור להיות מושקע בעתידה של ישראל והעם היהודי.

אלא שהשקעה בעם היהודי הפכה כבר מזמן למושג ערטילאי, שבפועל מיתרגם, כמו בחזיתות רבות אחרות, בעיקר למאבקי כוחות בין ימין ושמאל, בין רפורמים ואורתודוקסים. הנהלות המוסדות הלאומיים מכריעות, למשל, בסוגיית ההשקעה בהתיישבות - האם יאושרו תקציבים לאזור שבתוך הקו הירוק או בשטחים שמחוצה לו - ובשאלות מהותיות רבות אחרות.

הקונגרס הציוני, מייסודו של בנימין זאב הרצל, נערך מאז 1897. מדובר בגוף העליון של ההסתדרות הציונית העולמית והרשות המחוקקת העליונה שלה. מכהנים בו 525 צירים מהארץ ומהעולם, כאשר למדינת ישראל המספר הרב ביותר של הצירים (200) והוא מתחלק, כאמור, באופן יחסי למספר המנדטים של כל מפלגה ציונית בכנסת. ליהדות ארה"ב 152 צירים שנקבעים בבחירות הדמוקרטיות הנערכות בימים אלה, ולשאר 34 הקהילות היהודיות 173 צירים. הקונגרס הציוני הוא המקבילה לכנסת, וחברי ההנהלה שלו מייצגים לכאורה את המגוון הפוליטי והדתי בעולם היהודי.

מי שמארגנת את הבחירות, מפקחת על מערכת הבחירות ומנהלת אותה היא הפדרציה היהודית בארה"ב. "המטרה שלנו היא לעודד כמה שיותר יהודים אמריקנים להצביע, ואנחנו שמחים לראות את הגידול במספר הנציגים המעוניינים להיבחר ולהשפיע על נושאים הנוגעים לישראל ולעם היהודי בחו"ל", אומר הרברט בלוק, מנכ"ל הפדרציה, "אנחנו שמחים שיש גידול במספר המפלגות שמתמודדות בבחירות, והפעם יש חמש חדשות מתוך 15, ובסך הכל 1,800 מועמדים".

ארה"ב: היהודים לא נוהרים

הבחירות לנציגות האמריקנית בקונגרס, שנעשות באינטרנט וייערכו עד 11 במארס, אפשריות לכל מי שמגדיר את עצמו יהודי, מעל גיל 18, תושב קבע של ארה"ב ומביע הסכמה ל"תוכנית ירושלים". הנקודה הבעייתית ביותר: אף ששיעורי ההשתתפות מקרב האוכלוסייה העונה על דרישות אלו גדלו השנה (ב־2015 הצביעו 57 אלף והשנה, עד שבוע לפני המועד האחרון, כבר עומד המספר על כ־70 אלף), עדיין מדובר בשיעור נמוך ביחס לגודלה של הקהילה היהודית בארה"ב.

יעקב חגואל

הדבר תמוה שכן מדובר באפשרות להשפיע על מבנהו של גוף נבחר האמור לשקף את יחסי הכוחות הפוליטיים בין הזרמים השונים והמפלגות הציוניות בקרב יהדות העולם ובישראל.

יעקב חגואל, סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר הליכוד העולמי, מביע גם הוא תמיהה על חוסר הרצון של יהודי ארה"ב לבוא ולהשפיע: "לצערי, רק אחוז נמוך מאוד מכלל האוכלוסייה היהודית בארה"ב משתתף בבחירות האלה. יש קבוצות אינטרסנטיות המעדיפות להסיט את תשומת הלב מהבחירות הללו, כדי להגביר את כוחן במוסדות הלאומיים. לגישתי, צריך לחשוף ולרתום את כל יהדות ארה"ב לבחירות החשובות הללו. אני שמח לראות את העלייה באחוזי ההשתתפות השנה ביחס לבחירות הקודמות, הנובעות בין השאר גם מהשימוש הנרחב ברשתות החברתיות".

הרפורמים מתרחבים

אוכלוסייה מעניינת נוספת המצפה להגדיל את כוחה בקונגרס, אך נוקטת אסטרטגיה שונה מהבחירות הקודמות, הם יהודים אמריקנים דוברי רוסית. על פי הערכות מסוימות, מספרם מגיע ל־600 אלף איש בצפון אמריקה בלבד, אולם למרות כוחם הם בחרו לוותר על המסגרת הסקטוריאלית ולהעמיד מועמדים בכמה מפלגות שונות וכך לזכות להשפעה גדולה יותר וחוצת־מפלגות.

אנה פקרמן, הבעלים של תחנת הרדיו בשפה הרוסית RUSA המשדרת בניו יורק, בפילדלפיה ובמיאמי, אומרת: "לכבוד הוא לי להיות נציגה בסיעה של ה־ZOA, ארגון שמגיע עם עשייה מוכחת של לחימה בעבור ישראל. זו הפעם הראשונה שיהודים דוברי רוסית נמצאים ברשימה של הארגון לבחירות לקונגרס, ואנחנו מצפים לרתום את הקהילה למעורבות גדולה יותר בחיזוק יחסי ישראל־ארה"ב".

ריק ג'ייקובס

בעוד רוב המפלגות בישראל, כולל החרדיות, לוקחות חלק בפעילות המוסדות הלאומיים ויש להן נציגים נושאי משרה בהנהלות, רשימת כחול לבן בחרה שלא לעשות כן, מתוך עמדה עקרונית של ח"כ יאיר לפיד. לאחרונה חל שינוי בעמדה זו, שבא לידי ביטוי, בין השאר, במינויה של ח"כ עליזה לביא ליו"ר מוזיאון הרצל. נקודה זו מעניינת על רקע פגישה שנערכה בשבוע שעבר, במהלך כינוס חבר הנאמנים של הסוכנות, בין נציגי כחול לבן ונציגי התנועה הרפורמית.

בפגישה נדונה ברית מתוכננת בין התנועה הרפורמית לבין כחול לבן בכל הקשור להשגת עמדות מפתח במוסדות הלאומיים.

נשיא התנועה הרפורמית בצפון אמריקה, ריק ג'ייקובס, מאשר את קיומן של השיחות עם נציגי כחול לבן: "בקונגרס הציוני האחרון התנועה הרפורמית קיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר, ואנחנו עובדים כדי להגדיל את כוחה עוד יותר. אנחנו רוצים להגדיל את ההשפעה שלנו, ואך טבעי שאנחנו מקיימים שיחות עם נציגי מפלגות שונות בישראל, באופן גלוי, כדי לתרגם את גודלה של התנועה הרפורמית בעולם, גם בקונגרס הציוני העולמי.

"התנועה הדתית הגדולה ביותר בארה"ב היא ציונית מאוד, מחויבת לישראל ושמחה להגדיל את השפעתה בקונגרס".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר