"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל תיאלץ לאזרח גורמים עוינים?

יו"ר ועדת חוץ וביטחון צבי האוזר הציע לממשלה לשקול לאסור על פלשתינים להתאחד עם בני משפחתם המחזיקים באזרחות ישראלית: "ישראל נדרשת, ותידרש בעתיד, לאזרח במצטבר עשרות אלפי אנשים בעלי זיקה בסיסית עוינת למדינה"

,עודכן
ח"כ האוזר, צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (שלישי) את המלצתהוועדה המשותפתלוועדת חוץ וביטחון ולוועדת הפנים להאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל. ההחלטה התקבלה ברוב של 41 נציגי קואליציה מול 13 מתנגדים מהאופוזיציה.

החוק קובע איסורים והגבלות על מתן אזרחות, רישיונות ישיבה והיתרי שהייה במקרים של איחוד משפחות של אזרחים או תושבים ישראלים עם תושבים מיו"ש וממספר מדינות ערביות.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון החדש ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), הציע לממשלה לשקול גם את עקרונות היסוד המעוגנים בחוק הלאום כדי לאסור על פלשתינים להתאחד עם בני משפחתם המחזיקים באזרחות ישראלית. לדבריו לצד הטיעון הביטחוני יש לשקול כעת גם את עקרונות היסוד המעוגניםבחוק הלאום.

האוזר הדגיש כי "חקיקת חוק יסוד הלאום שינתה את המציאות החוקתית בישראל. אל מול זכויות הנגזרות מהקבוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עומדות גם זכויות ועקרונות יסוד המעוגנים בחוק יסוד הלאום. ישראל מצויה מאז הקמתה, בסכסוך אתני מול העם הפלשתיני. ישראל נדרשת,ותידרש בעתיד, לאזרח במצטבר עשרות אלפי אנשים בעלי זיקה בסיסית עוינת למדינה, ובפרט לרעיון המעוגן בחוקתה כמדינה הלאום של העם היהודי.

דרישה זו, חותרת במודע כנגד עקרון יסוד נוסף של החוקה הישראלית כפי שעוגן לאחרונה בחוק יסוד הלאום." לדבריו "במצב דברים זה לא רק שישראל רשאית לחוקק חוק שימנע כניסתם של נתיני ישות עוינת הנמצאים עימה בסכסוך דמים לתחומה – זו אף חובתה".

ח"כ האוזר // צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ח"כ האוזר // צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

כזכור, החוק נחקק לראשונה בשנת 2003 בימי האינתיפאדה השנייה, ונקבעו בו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים שלאיחוד משפחות, וכן מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות והיתרים הניתנים בסמכות המפקד הצבאי.

זאת נוכח עמדת גורמי הביטחון, לפיה בעשרות פיגועי התאבדות שהתרחשו באותם ימים, הסתמנה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה, הנושאים, בעקבות הליכי איחוד משפחות, תעודות זהות ישראליות המאפשרות להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל. בחוק נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר