"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מותה הצפוי מראש של הציונות המשפטית
בג"ץ הפך לגוף פוליטי לחלוטין, והוא כבר לא סופר את הכנסת • מסכת החקיקה הימנית משיגה את האפקט ההפוך, והופכת את ביהמ"ש לפוסק האחרון • פרשנות
צילום: אלכס קולומויסקי // מוותרים על הכוח? נתניהו וגנץ

מותה הצפוי מראש של הציונות המשפטית

בג"ץ הפך לגוף פוליטי לחלוטין, והוא כבר לא סופר את הכנסת • מסכת החקיקה הימנית משיגה את האפקט ההפוך, והופכת את ביהמ"ש לפוסק האחרון • פרשנות

עקיבא ביגמן
, עודכן

חוק ההסדרה שבוטל אתמולהוא חלק מסדרת חוקים שהימין העביר בשנים האחרונות, שמטרתם אחת: לפתור בעיות מדיניות או ביטחוניות באמצעות כלים משפטיים, בדרך כלל בעיות שנוצרו בגלל מעורבות יתר של בג"ץ.

חוק ההסדרה, חוק הלאום, חוק משאל עם על מסירת חבלי מולדת, חוק שחרור מחבלים, וזו רק רשימה חלקית - הם ניסיונות של הימין לעצב מדיניות באמצעות חוקים. אנחנו לא אוהבים שמשחררים מחבלים? נגביל את הכנסות ואת הממשלות הבאות בחוק. לא רוצים שימסרו שטחי מולדת? נקבע שצריך בשביל זה רוב מיוחס. וראש לכל הז'אנר הזה הוא חוק הלאום: בית המשפט בוחן הכל מפריזמה של חוקי יסוד פרוגרסיביים? אז נכניס לו חוק יסוד לאומי, שיחייב אותו להתחשב בגורמים נוספים. הגל הזה של עשייה ימנית יצר שלב חדש בציונות - הציונות המשפטית. כאילו אפשר באמצעים משפטיים לפתור בעיות פוליטיות ומדיניות.

כביכול אפשר להכריח קבוצת שופטים שטופי קידמה לשנות את דעתם בנוגע לזכויות אדם ולדמותה של המדינה משום שמישהו כתב משהו באיזה חוק.

חוק ההסדרה נועד למטרה דומה. הבעיה שהוא נועד לפתור היא משפטית מעיקרה: יישובים נעקרו ובתים נהרסו בשל עתירות ארגוני שמאל לבג"ץ. הפתרון? חוק שיסדיר את מעמד היישובים היהודיים הלא מוסדרים. שלא תבינו לא נכון, חלק מהטענות של מחוקקי החוק נכונות בהחלט, אבל המחשבה שאפשר באמצעות חקיקה לגרום לשינוי בתוצאה של מטחנת הבשר בבג"ץ, היא תמימה ומופרכת.

שופטי בג"ץ מכירים את השיקולים הנגדיים, בתוך עמם הם יושבים. הם יודעים את כל מה שצריך לדעת על הבעיות הקנייניות ביהודה ושומרון, הם יודעים שהמתיישבים הפרטיים הגיעו בתמימות, והם יכולים לכתוב דיסרטציות שלמות על "תום לב" ועל מעשה שלטוני. הם בחרו לפסוק אחרת לא כי נעלמה מהם הלכה או שאיזה טיעון מאגי מסוים לא הוצג בפניהם. הם פסקו אחרת כי הם חושבים אחרת. גם אם יהיה חוק יסוד מפורש באותיות ניאון מרצדות שמכסה את כל האיילון שאומר "בג"ץ, אל תפסול חוקים לאומיים", זה ישפיע עליהם פחות ממה ששקית ניילון משפיעה על האוקיינוס.

העניין הוא פשוט: בג"ץ מזמן לא מפרש את החוקים או מיישם את ההלכה. הוא הפך פוליטי במאה אחוז. הוא לא סופר את הכנסת, ומתייחס להחלטות ממשלה כאל המלצות בלבד. העובדה שהתקיים בכלל דיון לפני כחודש בתוצאות הבחירות, אומרת הכל.

במצב עניינים שכזה כל מסכת החקיקה הימנית הזו משיגה את האפקט ההפוך: היא מחזקת את בג"ץ, מזרימה אליו סמכויות נוספות ומעניקה לו אשרור מצד הימין הפוליטי להפוך לפוסק האחרון בשאלות לאומיות.

וקבלו ספוילר שיעיף לכם את הראש: בג"ץ ידון בקרוב בחוק הלאום, והוא לא הולך להתרשם מהרטוריקה הציונית של מנסחיו. הציונות המשפטית תגווע בדמי ימיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...