את הכסף נספור במדרגות

נתחיל מהחדשות הטובות: התוכנית להורדת יוקר המחיה בישראל חשובה לאין שיעור, ולמרות כמה "חורים" היא מצביעה בעיקר על נקיטת צעדים ממשיים בכיוון הנכון. במהלך מסיבת העיתונאים ביום רביעי אמר שר האוצר, אביגדור ליברמן, כי מדובר רק בשלב הראשון וההמשך עוד יבוא, ויש לקוות שכך באמת יקרה.

לא מעט ממבקרי התוכנית אמרו כי רה"מ נפתלי בנט נלחץ מהמחאה הציבורית ומהכותרות בעיתונים, ונוסף על כך, העובדה שמדובר בממשלה צרה הכריחה אותו לפעול. ואכן, הציבור הפעיל לחץ שלא נראה כאן הרבה זמן, אבל בשורה התחתונה לא משנה מה הוביל לתוכנית - מה שחשוב הוא שהממשלה עובדת ועושה. מתי בפעם האחרונה הוצגה כאן תוכנית נרחבת למען הורדת יוקר המחיה? מלבד יוזמות נקודתיות - כמו רפורמת הקורנפלקס שלא ממש הצליחה - שנים שלא הוצגה כאן תוכנית בסדר גודל כזה.

כאמור, יש לא מעט "חורים" בתוכנית, כמו למשל היעדרה של הכרזה בדבר הסרת מכסים גם על פירות וירקות - דבר שיוריד באופן די מיידי את מחיריהם, כפי שהובטח לנו כבר בקיץ בשנה שעברה. היתה לממשלה הזדמנות נהדרת לעשות זאת - היא ממילא מכריזה על הסרת המכסים על שלל מוצרי הצריכה והמזון.

אבל המו"מ עם החקלאים תקוע, ומה שהשפיע כאן על מקבלי ההחלטות זאת אותה הקואליציה הצרה, משום שכמה מחבריה מתנגדים בתוקף לחתימת הצווים ללא הסכמה מצד החקלאים, שמצידם דורשים פיצויים למען פתיחת השוק לתחרות. בינתיים אנחנו ממשיכים לשלם ביוקר על שום, אבוקדו ובננות, יותר מאשר בקנדה, למשל (ולא, אין שם יתרון תחרותי בגידול פירות וירקות).

אתגר הריכוזיות בענף המזון

התוכנית לא כוללת גם את הוזלת אחד הרכיבים המרכזיים שגורמים לעליות המחירים - הדלק. מחירי הדלק בישראל הם בכייה לדורות, ובשל רכיב המסים הגבוה הם מהגבוהים בעולם. האם לא הגיע הזמן לטפל בכך? מובן שהממשלה תצטרך להיפרד מהכנסה של מיליארדי שקלים בשנה, אך זאת לא אמורה להיות בעיה. הכנסות המדינה ממסים גדלות משנה לשנה ורק אשתקד הן עברו לא רק את נתוני 2020, שנת המשבר, אלא גם את נתוני 2019. ישראל התאוששה ממשבר הקורונה בצורה מרשימה, והגירעון הממשלתי נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אז למה לא להפחית את המיסוי על הדלק ולהקל על הנהגים? ההסבר הרשמי, אגב, הוא כי הפחתת המס על הדלק נוגדת את מדיניות מיסוי הפחמן של הממשלה.

לצד הסעיפים שחסרים בתוכנית, אחד הצעדים החשובים בה, שכנראה לא יזכה להרבה כותרות, הוא הקמת ועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בענף המזון, שעליה הכריז השר ליברמן. אם הוועדה תקבל את הסמכויות הנדרשות ותפעל נחרצות נגד הריכוזיות בענף, הנשלט ברובו על ידי חמש חברות גדולות, תהיה בכך בשורה אמיתית לצרכן.

התוכנית הממשלתית הוכנה במהירות בזק על ידי משרד האוצר. המטרה היתה להציג שורה של צעדים בעלי אפקט מיידי. אבל הכלכלנים חלוקים בשאלה אם היא תהיה יעילה מספיק וצעדיה באמת יורגשו בכיס הצרכן הישראלי, או שמא מדובר בהוצאת מיליארדים על חשבון משלמי המסים, בדומה ל"מענקים לכל אזרח". הפרופסור לכלכלה אבי וייס, נשיא מרכז טאוב, אומר בשיחה עם "ישראל השבוע" כי "ברור שחלק ממה שקורה היום זה כיבוי שריפות, התקשורת והמדיה החברתית גורמות להרבה מאוד לחץ. זה מלחיץ את הפוליטיקאים ונותן את אותותיו.

"יוקר המחיה בישראל הוא גבוה, יקר לחיות כאן בהשוואה למדינות אחרות. זה דבר שנוצר עוד בשנים 2008-2007 בזמן עליית מחירים דרמטית בכל העולם, רק שבישראל המחירים לא ירדו בחזרה. למה? בגלל חוסר תחרות. אנחנו מדינה קטנה, עם מעט יצרנים ברוב התחומים, ולכן התחרות מוגבלת. נוסף על כך, יש הרבה מאוד הגנה על יצרנים מקומיים. היום זה פחות מכפי שהיה אז, זה חלק מהצעדים שהממשלה עושה והיא צריכה להמשיך להגדיל את התחרות. אם התחרות לא יכולה לבוא מבפנים, היא חייבת לבוא מבחוץ".

"למקד עזרה אל מי שצריך"

כמו מקבלי ההחלטות, גם פרופ' וייס רואה הכרח בהרחבת היבוא לישראל על ידי הסרת מכסים, כפתח להרחבת התחרות. "צריך לפתוח את השווקים לאפשרויות של יבוא יותר פשוט, עם פחות מכסים, זה הפתרון האמיתי ליוקר המחיה, במיוחד כשמדובר על מוצרי מזון וטואלטיקה. יצרנים רבים בחו"ל עובדים עם מפיץ בלעדי אחד בארץ, שזה מובן, הם רוצים אישור שהם יכולים לסמוך עליו. אז אחד מהדברים שיכולים לעזור מאוד זה יבוא מקביל".

עם זאת, כאשר מדובר על סבסוד תעריף החשמל, וייס סקפטי. "אני נגד סבסודים כאלו, זה רק מכניס עוד יותר עיוותים לתוך המערכת, ואם רוצים לעזור לשכבות החלשות, צריך לעזור דרך הביטוח הלאומי, דרך סובסידיות כאלה ואחרות ישירות לאנשים, ולא דרך הוזלת שירותים כמו החשמל. בסוף הוזלה כזו עוזרת גם לאנשים שגרים בבתי יוקרה וצורכים חשמל הרבה יותר מעניים. כלומר, יש למקד את העזרה לאוכלוסיות הנפגעות ביותר".

לעומת וייס, פרופ' אבי שמחון - ששימש יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, היועץ הכלכלי של רה"מ לשעבר נתניהו וחבר בוועדת טרכטנברג - חושב כי הורדת תעריף החשמל היא אחד מהצעדים החשובים להורדת יוקר המחיה. "למה מחירי החשמל והדלק כל כך חשובים? מפני שההתייקרות שלהם גורמת להתייקרות דברים אחרים. יגידו בעלי המאפיות שהם צריכים לשלם יותר על מחיר החשמל והדלק ולכן הם צריכים לגבות יותר על מחיר הלחם, גם נהגי המוניות יגידו שצריך להעלות תעריף, כל ספקי השירותים יגידו שצריך להעלות מחיר כי עלה מחיר החשמל, ולכן ע"י הוזלת החשמל יש דרך להגיע ל'עסקת חבילה'. באמצעות צעד כזה הממשלה אומרת בעצם 'אני מוותרת על מס - אתם תורידו את המחירים'".

מעבר לכך, פרופ' שמחון, שבאופן כללי תומך בתוכנית, מדבר על הצורך להעלות את שכר המינימום מעבר לתוכנית שהוצגה בנובמבר על ידי שר האוצר והמגזר הציבורי, שתצא לדרך רק באפריל. לדבריו, "מאז שהעלו את שכר המינימום לפני ארבע שנים היתה אינפלציה של שבעה-שמונה אחוזים, מה שאומר שהשכר נשחק מאוד. התוכנית המצחיקה של העלאה במאה שקלים לשנה רחוקה מאוד מלפצות על עליית המחירים, ולכן לא צריך ללכת רחוק, צריך להעלות עוד יותר את שכר המינימום. אני לא מכיר דרך טובה יותר להגדיל שיעור השתתפות בכוח העבודה של החרדים מצעד כזה".

כמו וייס, שמחון מסכים כי הורדת המכסים והרחבת התחרות בישראל הן בגדר "מאסט", ובאותה נשימה ממליץ לממשלה להקשיח עמדות מול חברות המזון הגדולות במשק - היצרניות והיבואניות. "הממשלה צריכה להבהיר ליבואני המזון כי לא תהיה מוכנה לסבול העלאה כלשהי - לא עכשיו ולא בפסח - מאחר שעוד לפני ההעלאות הצפויות, יבואני המזון מרוויחים היטב ואין לצעד כזה כל הצדקה כלכלית".