רה"מ נתניהו מחויב מוסרית למלא את הסכם הרוטציה עם בני גנץ, שהציל את ישראל ברגע דרמטי. זה לא סותר את המחויבות שלנו להביט אל האירוע ההיסטורי הזה ולהבין כי הסכם הרוטציה וממשלת האחדות הופר על ידי האליטה של ישראל הראשונה. ההסכם החשוב הזה לא נחתם רק כחוזה בין נתניהו לגנץ, אלא כהסכם פיוס לאומי בין ישראל השנייה והמחנה הלאומי־מסורתי לבין ישראל הראשונה.
אליטת ישראל הראשונה היא כאמור זו שהפרה את הסכם האחדות והרוטציה, שבליבו עמדו שתי מילים: פיוס וכבוד. הולכים לממשלת פיוס ומאפשרים לנתניהו לרדת בכבוד מכיסא ראש הממשלה.
אליטת ישראל הראשונה הפרה אותו פעם אחת בהפגנות המבזות את ראש הממשלה ברחובות, פעם שנייה באמצעות הגמוניותה בכלי התקשורת המרכזיים שהתגייסו למערכה נגד האחדות והפיוס, ופעם שלישית באמצעות הגמוניותה במערכת המשפט ובבג''ץ, שמשאיר לישראל הראשונה את האפשרות להפר את הסכם הרוטציה ולאסור על נתניהו לכהן כראש ממשלה חליפי.
ממשלת האחדות והסכם הרוטציה נועדו לנטרל מטען נפץ בצורת ראש ממשלה אהוב ומוערך על ידי ציבור ענק ומושתק, העומד למשפט. כדי למנוע אירוע לאומי טראומטי, הצליחה הדמוקרטיה בתבונתה לבנות מסלול חילוץ שימנע מציבור גדול לאבד אמון בה ובמערכת המשפט.
מה הייתה תגובתה של אליטת ישראל הראשונה לרעיון הפיוס ברגע היסטורי זה? הפלג המתון בישראל הראשונה, פלג בני גנץ, הובס בידי סרבני הפיוס. התגובה למהלך האצילי של גנץ וחבריו שלכאורה סיפקו את הסחורה, רק בדרך דמוקרטית ומפויסת - עוד שנה וחצי נתניהו מתחלף - הייתה זעם ומסע הפגנות.
כי אליטת ישראל הראשונה לא רוצה פיוס עם השנייה אלא את השפלתה. לא ברור אם המחאה פרצה בעיקר נגד הנציג הפוליטי של ישראל הראשונה בני גנץ שנכשל במילוי המשימה שהועידו לו: להשפיל את היריב ולא להתפייס איתו, או שמא המחאה התפוצצה לאחר שהנציגים המשפטיים של ישראל הראשונה, שופטי בג''ץ, אכזבו ולא פסלו את נתניהו במהלך אנטי־דמוקרטי של ביטול תוצאות הבחירות אחרי שמיליונים יצאו למלא חובתם הדמוקרטית, והצביעו לנתניהו.
כחול לבן התפלגה לא משום שלפיד וחבריו סברו שנתניהו לא יקיים את הרוטציה, אלא משום שהם סירבו לרעיון הפיוס. והם סירבו לרעיון הפיוס כי זה חלק מהתרבות של הפלג האליטיסטי בישראל הראשונה (לא כולה). אחת לאיזה זמן מוגבל הם זקוקים לקתרזיס של שיכרון כוח שיוכיח שהם אדוני הארץ חרף הצבעת הרוב הדמוקרטי. ראינו את זה ב־1977 בקבלת הפנים המתנשאת וגסת הרוח למנחם בגין.
ראינו את זה ב־2005 בהתרוממות הרוח אל מול דמעות ההתנתקות. ראינו את זה בקריאות ההמון בכיכר ב־1999 ''רק לא ש''ס'' - כאילו מקרבה יצא חלילה רוצחו של ראש ממשלתנו יצחק רבין, שהפלג הכוחני בישראל הראשונה הרס בלי היסוס גם את הניסיון הכן והמרתק שלו להושיט יד לישראל השנייה ולש"ס. ואנחנו רואים את זה עכשיו ב־2020: כשהתגובה של אליטת ישראל הראשונה לרעיון הפיוס שניסה להוביל גנץ היא התפוצצות זועמת.
ד"ר אבישי בן חיים הוא פרשן חדשות 13