דו"ח: יש צורך דחוף להשיב ליהודים את הרכוש שנגזל מהם בשואה

השואה לא היתה רק רצח עם שיטתי ומאורגן, אלא גם שוד שיטתי ומאורגן של הרכוש היהודי הרב בכל רחבי אירופה. 75 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה והשואה, נותרה סוגיית השבת הרכוש היהודי - האישי והקהילתי - במדינות רבות באירופה, וגם מחוץ לה, פתוחה. זאת, אף שב־2009 כונסה בפראג, בהשתתפות נציגים בכירים מ־47 מדינות, ועידה בינלאומית ששמה לעצמה כמטרה להאיץ את השבת הרכוש היהודי לבעליו החוקיים או ליורשים מוכרים. 

ביוזמת הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), אימץ בית הנבחרים האמריקני ב־2018 את חוק "צדק לניצולים לא מפוצים היום", שנחתם על ידי הנשיא דונלד טראמפ וחייב את מחלקת המדינה לחבר דו"ח על מימוש השבת הרכוש בהתאם לעקרונות "הצהרת טרזין", שאומצה בתום הוועידה בפראג לפני 11 שנים. הדו"ח, המבוסס על עבודת מחקר מקיפה שבוצעה בידי צוות שבראשו עמדה השליחה המיוחדת של משרד החוץ האמריקני לענייני השואה, הדיפלומטית הבכירה והוותיקה שרי דניאלס, אמור לעלות בשבועות הקרובים לשימוע בפני הקונגרס. 

בין היתר מצביע הדו"ח על כך שמדינות אירופה יכולות לעשות יותר ליישום הצהרת טרזין בנוגע לאיתור רכוש נדל"ן גזול והחזרתו באופן ישיר או באמצעות פיצויים כספיים; איתור יצירות אמנות והחזרתן; פעילות להנצחת קורבנות השואה וגיבוש תוכניות לימוד בתחום; ופעולה למען רווחת ניצולי השואה שעודם בחיים. 

דניאלס. "התקווה שלנו היא לעודד דיון ציבורי באותן מדינות לגבי השאלה מה אפשר לעשות עוד" 

מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, התייחס לדו"ח וציין שכל המדינות שחתמו על הצהרת טרזין חייבות לפעול ביתר שאת כדי לפצות את אחרוני ניצולי השואה. גדעון טיילור, יו"ר הפעולות של איל"ר, אמר: "כפי שממצאי הדו"ח מבהירים, במיוחד בימים קשים אלה, הרבה יותר צריך להיעשות למען ניצולי השואה במאבקם לצדק ולהשבת הרכוש שנגזל מהם. לממשלת ישראל תפקיד מפתח בקידום נושא השבת הרכוש, בשיתוף עם הממשל האמריקני".

פתרון ייטיב עם המדינות

"עבורנו, בשלב כה מאוחר, הצורך בפעולה הוא דחוף", אומרת דניאלס בראיון ל"ישראל השבוע", "אנחנו מאמינים שכל קורבנות המשטר הנאצי צריכים לחיות את ימיהם הנותרים בכבוד. הדו"ח ישמש, כך אנו מקווים, כלי שבעזרתו המדינות השונות יוכלו לשתף ביניהן מידע על שיטות החזרת רכוש באופן שיאפשר להן לעמוד על ההתחייבויות שנטלו על עצמן". 

בפולין, שבה לפני השואה חיה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה, הדו"ח הפך לסוגיה פוליטית בין הממשלה השמרנית למפלגות הימין הקיצוני, שפיתחו סביבו תיאוריות מזימה חולניות. כעת, לאחר שהסתיימו כל הבחירות בפולין, יש סיכוי שוורשה תטפל סוף־סוף בסוגיית החזרת הרכוש?

"מזכיר המדינה פומפאו האיץ בביקורו בוורשה ב־2018 לקדם חקיקה להשבת רכוש פרטי. כל מדינה היא ריבונית ומקבלת את החלטותיה לגבי מימוש המחויבויות שקיבלה על עצמה. במקרה של פולין, אנחנו מאמינים שזה אינטרס שלהם לפתור את העניינים הללו אחת ולתמיד. הם צריכים למצוא פתרון לנושאים שעדיין תלויים ועומדים ואשר פורטו בדו"ח. פעולה כזו תחזק את מעמדה של פולין כמנהיגה אירופית וגלובלית. 

"פתרון סוגיית החזרת הרכוש או תשלום פיצויים עליו יעודדו את הפיתוח הכלכלי בפולין. זה בעיקר בא לידי ביטוי בסוגיית הבעלות על רכוש נדל"ן, בעלות לא ברורה או שיש עליה מחלוקת, כתוצאה מהפקעת הרכוש על ידי הנאצים או מאוחר יותר בידי הקומוניסטים".

לא שוקלים סנקציות

יש מדינות נוספות שגישתן בעייתית בהקשר להשבת רכוש יהודי?

"לא ביצענו בדו"ח דירוג של המדינות, אך ההקדמה לכל מדינה כוללת לשון שמפרטת מהם הנושאים שעדיין נותרו פתוחים. אני יכולה לציין חלק מהדוגמאות: בקרואטיה, שבה שירתי בשנות ה־90, אין מנגנון לגאלי הולם לטיפול בהחזרת רכוש מהשואה, ולכן אזרחים אמריקנים לא יכלו ליטול חלק באופן הולם בהחזרת הרכוש מאחר שהם נתקלו בקשיים ביורוקרטיים שונים. 

"בלטביה יש בעיה אחרת: שם יש תוכנית מוגבלת להחזרת רכוש פרטי מתקופת השואה, והם פעלו להחזיר רכוש קהילתי דתי, אבל הם עדיין צריכים להשלים הליכי החזרה או תשלום פיצויים עבור רכוש דתי ורכוש ללא יורשים, שבעליו נרצחו במהלך השואה. בליטא לא קיים כל מנגנון שיכול לאפשר החזרה של רכוש פרטי לאנשים שלא שמרו על אזרחותם הליטאית או שקיבלו אזרחות ליטאית אחרי 2001". 

הדו"ח מציין כמה דוגמאות חיוביות של מדינות שנקטו פעולה בהתאם למחויבות שנטלו על עצמן, סרביה היא אחת מהן. אמנם הסרבים עדיין לא השלימו תהליכים בהקשר לרכוש פרטי ולרכוש קהילתי, אבל בכל הקשור לרכוש ללא יורשים הם היו היחידים שאימצו חקיקה שעמדה בקו אחד עם עקרונות הצהרת טרזין והם מיישמים אותה מאז אומצה ב־2016.

יש הערכה לגבי ערך הרכוש שעדיין צריך להיות מוחזר במדינות השונות?

"אני לא יכולה לנקוב במספר כולל מסוים. בכל מדינה התייחסנו לרכוש שאנחנו יודעים עליו".

אנחנו מדברים על קהילות שלמות שנמחקו מעל פני האדמה, איך אפשר בכלל למצוא מידע על הרכוש של אלה שהושמדו לחלוטין?

"הצהרת טרזין כוללת התייחסות לסוגיה הזו, שבה מצוין שהפיצויים על רכוש ללא יורשים ישולמו בהתאם לתקדימים שכבר יושמו, לדוגמה הקמת קרן שתגיש עזרה לשרידי הקהילות היהודיות ולניצולי שואה שחיים במדינות אחרות. הכספים לקרנות הללו יגיעו ממכירת הרכוש או מדמי השכרתו".

יש צעדים מעשיים שיבוצעו לאחר פרסום הדו"ח?

"התקווה שלנו היא שהממשלות והארגונים הנוגעים בדבר יקראו את הדו"ח וממצאיו, ובכך ניתן יהיה לעודד דיון ציבורי באותן מדינות לגבי השאלה מה אפשר לעשות עוד. אנחנו מקווים שיתפתח שיח במדינות השונות לאחר שיעכלו את מה שיש בדו"ח. ממשלת ישראל התייחסה ברצינות רבה לדו"ח. 

"עמדותיהן של ישראל וארה"ב הן בדרך כלל אחידות, מאחר שחלק רב מהבעיות קשור לאזרחות של התובעים".

סנקציות יוכלו לעודד את המדינות שלא עשו מספיק?

"המחקר שלנו לא כלל כל התייחסות לאפשרות כזו. הצהרת טרזין חשובה מאוד בפני עצמה. מדינות לקחו מרצונן החופשי התחייבויות שבמסגרתן כל מדינה ריבונית להחלטותיה ביחס להתחייבויות אלו ולקבלת החלטות לאחר שיקראו את ממצאי הדו"ח".

גדעון טיילור, יו"ר הפעולות של הארגון היהודי להשבת רכוש (איל"ר): "כפי שממצאי הדו"ח מבהירים, במיוחד בימים קשים אלה, הרבה יותר צריך להיעשות למען ניצולי השואה במאבקם לצדק ולהשבת הרכוש שנגזל מהם. לממשלת ישראל תפקיד מפתח בקידום נושא השבת הרכוש, בשיתוף עם הממשל האמריקאי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו