"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אנא הגבר עוצמת אותותיך
חשיפת האי־מייל שכתב פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן מוכיחה: המערכת רקובה, אנחנו דורשים ממלכתיות חדשה
מתוך "אויב המדינה" (1998) // מתוך "אויב המדינה" (1998)

אנא הגבר עוצמת אותותיך

חשיפת האי־מייל שכתב פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן מוכיחה: המערכת רקובה, אנחנו דורשים ממלכתיות חדשה

אראל סג''ל
, עודכן

לכבוד פרופ' אהרן ברק, מכובדי,אינך מכיר אותי אך הכרת את אבי, עו"ד זלמן סג"ל ז"ל. הוא היה תלמיד שלך ולפני שלושים שנה הוא בא להתייעץ איתך לגבי משפט חוזר לסלומון אבו. המלצת לו ללכת על זה. למרות תוצאותיו של המשפט החוזר (המערכת כמובן שמרה על עצמה), לאורך כל השנים אבי ז"ל ואני אחריו תפסנו אותך לא רק כגאון משפטי אלא כאדם ישר, שופט הגון והוגן שרואה נאשם כאדם ולא כסובייקט חסר פנים. תהום גדולה פעורה בינינו במישור האידיאולוגי. לא הסכמנו איתך בתפיסה לגבי המדינה שמעדיפה את הדמוקרטית על היהודית. ואני ההדיוט, הדל באלפי מנשה גם שייך למחנה המתנגד הגדול להשקפתך המשפטית האקטיביסטית אבל החזקתי ואני מחזיק ממך, אדוני, כאדם שפיו וליבו שווים, לא רק האדמו"ר של זכויות האדם.

לכן דווקא עכשיו, בעת הזו, קולך נדרש. אינך יכול לעמוד מנגד מול שטף הדברים שמתגלים בתיקי האלפים והתנהלות הפרקליטות והמשטרה.

בארבע השנים האחרונות הבאנו לא מעט ראיות נסיבתיות לעובדה שחקירות נתניהו ותיקי האלפים לא עסקו בחיפוש אחר אמת וצדק אלא חיפוש אחר ראש. החקירות לא חשפו מציאות עבריינית אלא ניסו בכל דרך לייצר נאשם כמעט בכוח. במסווה של רדיפה קנאית אחר השחיתות השלטונית, נרתמו משאבי המדינה למען מטרה אחת, כשבדרך נשכחו מושכלות יסוד במדינה דמוקרטית. החוק הפך להמלצה לא מחייבת, והצדק שלו הקדשת את כל שנותיך, אדוני פרופסור ברק, נבלע בחור שחור של שקר. האכיפה הבררנית, החקירות המזוהמות. ההדלפות. סחיטת העדים.

זה שלוש שנים שמאשימים אותי ואחרים בהפרחת קונספירציות. שופרות עם דמיון מפותח שמעיזים להאשים את מערכת החוק החפה מכל טעות, ק"ו כוונת זדון. איני כועס על המאשימים. חלקם הגדול אזרחים ישראלים טובים שתוהים בהיגיון מדוע להאמין לאדם אחד וכת המשוגעים אחריו ולא למערכת החוק והמשפט שהאמון בה הוא יסוד דמוקרטי קריטי.

פרופ' ברק, עד השבוע היו לנו ראיות נסיבתיות בלבד, וניסינו לטוות חוט מקשר. זה שנים חסר לנו היסוד הנפשי. ההוכחה שיש מערכת חדורת מטרה, שמדובר בקונספירציה, ולא קונספציה. השבוע לדעתנו זה קרה.

עמית סגל הביא אקדחים מעשנים השבוע. הוא חשף את מפעל הנקניקיות הביסמרקי. זרקור על רצפת הייצור שבה קצינים בכירים מחפים על ניגוד עניינים ופרקליט המדינה מוכן להתיישר עם הגחמות של מפכ"ל חסר מעצורים שמכנה את מותו הטרגי של אזרח ישראלי חף מפשע, פיגוע טרור. ולמען מה? מה המטרה שבה מתקדשים כל האמצעים הטמאים? די לחכימא.

במערכת החוק שאתה עיצבתמכסים ומטייחים כי זה מפריע למאמץ המלחמתי. "די לחכימא" זה היסוד הנפשי של שי ניצן. רוח המפקד נכתבה באי־מייל יומיומי, שחור על גבי ג'ימייל, ללא מורא, אך אם יורשה לי לאבחן, עם הרבה משוא פנים.

ראש המערכת שלנו, שלך, החליט שהאינטרס הציבורי העליון הוא הרשעת ראש ממשלה נבחר במדינת ישראל, ועל כן כל האמצעים בדרך כשרים.

נטען כי שי ניצן הוא תלמידך המובהק, פרופ' ברק. ואתה, אדוני, כהשראה החיה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לחוק המעצרים (אתה הרי אמרת שמדינות נמדדות לפי בתי המעצר שלהם והיחס לאסירים שלהם), אתה, אדוני, שקבעת "בזמן שאני יושב במשפט - אני עומד למשפט", איך אתה, אדוני, מסביר שהמערכת שפעם עמדת בראשה, פועלת היום ללא מורא הדין, ללא ענווה, בלי שום נכונות לקבל ביקורת, שום חשבון נפש.

פרופ' ברק, האם גם לדעתך כל האמצעים כשרים? האם לא הזדעזעת מהתשובה של ניצן לראש מח"ש? הרי כל תפיסת עולמך המהותית נרמסת בשעה שכבודו האחרון של אזרח חף מפשע מושתק, מודחק בגלל "אינטרסים של מדינה". האם אתה חי בשלום עם דרך ההתנהלות של החקירות? עם האופן שבו ייצרו את כתבי האישום הללו?

אדוני פרופ' ברק, כניצול שואה, אתה יודע יותר טוב מכולנו את חשיבותה ההיסטורית של מדינת ישראל. אך יותר מכך, שוב ושוב במהלך שנותיך הסברת מדוע שלטון החוק הפורמלי והיבש לא יכול להוביל לצדק לבדו, הזכרת את כישלונו להגן עליך ועל אחינו באירופה. "חשוב לזכור שדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב", אמרת, "דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם היא בעיניי לא דמוקרטיה. אחרי הכל, גם המפלגה הנאצית נבחרה על ידי רוב דמוקרטי". שלטון החוק הערכי הוביל ללא ריסון ואיזון במשך העשורים האחרונים למצב שבו אנו נמצאים היום. המטרה האידיאולוגית ורדיפת צדק (סלקטיבית כמובן) הכשירו עבירות חמורות יותר על החוק וחטאים מוסריים כבדים מנשוא.

עצור את הטירוף, פרופ' ברק. קרא להקמת ועדת חקירה שתבדוק את כשלי המערכת. היריבות הפוליטית לא רלוונטית. זה לא עניין של ימין ושמאל, זה ישר. זו שרידותה של מדינת ישראל, של מערכת החוק המפוארת שעיצבת, של האמון שעליו בנוי החוק.

למנדלבליט הרי אמרת שהוא צריך לעשות את הדבר הנכון. המערכת הולכת ומאבדת את יראת הכבוד של הציבור. נשאר רק פחד. פחד ממערכת שהיום ניתן לומר בבירור שאיבדה את הבלמים. שבוגדת בכל מה שאתה מאמין בו. וחלילה, אם לא תיעצר כרגע היא תדרוס בוודאות את הדמוקרטיה הישראלית.

הנשיאה חיות דיברהבכנס הפרקליטים על הצורך בשיבה אל הממלכתיות, ואני מבקש להתחבר לדבריה. איננו מבקשים להרוס את מערכת החוק, להפך, כשמרן אני מודע לחשיבותה הקריטית. אנחנו רוצים תיקון, לא חורבן. אבל אנחנו דורשים ממלכתיות אחרת. לא ממלכתיות של שנות החמישים נוסח בן־גוריון, שבה קבוצה אחת מדכאת את יתר הקבוצות, לועגת לכאבם. ממלכתיות 2020 דורשת דיאלקטיקה הגליאנית. יש תזה, יש אנטיתזה, ויש סינתזה שלא תושג בניצחון מוחץ של אחד הצדדים - אלא רק מתוך דיאלוג מכבד.

פרופ' ברק, אני פונה אליך בתור האדריכל של המבנה החוקתי של מדינת ישראל. ״אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר״, המכתם המזוהה עם השופט לואיס ברנדייס, מנפילי בית המשפט העליון בארה״ב, שימש אותך ולאורו קבעת כי קיימת חובה לחברה פרטית למסור דו"חות כספיים לחברה ציבורית וביהמ״ש העליון, שבו כיהנת כנשיא, השתמש במשפט זה עת קבע שיש לאסור על מפלגה להסתיר מהציבור את ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמה.

האם אינך סבור כי הגיעה העת לאפשר לאור השמש להיכנס גם לחדרי החקירות, המשטרה והפרקליטות?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...