אנא הגבר עוצמת אותותיך

לכבוד פרופ' אהרן ברק, מכובדי,אינך מכיר אותי אך הכרת את אבי, עו"ד זלמן סג"ל ז"ל. הוא היה תלמיד שלך ולפני שלושים שנה הוא בא להתייעץ איתך לגבי משפט חוזר לסלומון אבו. המלצת לו ללכת על זה. למרות תוצאותיו של המשפט החוזר (המערכת כמובן שמרה על עצמה), לאורך כל השנים אבי ז"ל ואני אחריו תפסנו אותך לא רק כגאון משפטי אלא כאדם ישר, שופט הגון והוגן שרואה נאשם כאדם ולא כסובייקט חסר פנים. תהום גדולה פעורה בינינו במישור האידיאולוגי. לא הסכמנו איתך בתפיסה לגבי המדינה שמעדיפה את הדמוקרטית על היהודית. ואני ההדיוט, הדל באלפי מנשה גם שייך למחנה המתנגד הגדול להשקפתך המשפטית האקטיביסטית אבל החזקתי ואני מחזיק ממך, אדוני, כאדם שפיו וליבו שווים, לא רק האדמו"ר של זכויות האדם.

לכן דווקא עכשיו, בעת הזו, קולך נדרש. אינך יכול לעמוד מנגד מול שטף הדברים שמתגלים בתיקי האלפים והתנהלות הפרקליטות והמשטרה.

בארבע השנים האחרונות הבאנו לא מעט ראיות נסיבתיות לעובדה שחקירות נתניהו ותיקי האלפים לא עסקו בחיפוש אחר אמת וצדק אלא חיפוש אחר ראש. החקירות לא חשפו מציאות עבריינית אלא ניסו בכל דרך לייצר נאשם כמעט בכוח. במסווה של רדיפה קנאית אחר השחיתות השלטונית, נרתמו משאבי המדינה למען מטרה אחת, כשבדרך נשכחו מושכלות יסוד במדינה דמוקרטית. החוק הפך להמלצה לא מחייבת, והצדק שלו הקדשת את כל שנותיך, אדוני פרופסור ברק, נבלע בחור שחור של שקר. האכיפה הבררנית, החקירות המזוהמות. ההדלפות. סחיטת העדים.

זה שלוש שנים שמאשימים אותי ואחרים בהפרחת קונספירציות. שופרות עם דמיון מפותח שמעיזים להאשים את מערכת החוק החפה מכל טעות, ק"ו כוונת זדון. איני כועס על המאשימים. חלקם הגדול אזרחים ישראלים טובים שתוהים בהיגיון מדוע להאמין לאדם אחד וכת המשוגעים אחריו ולא למערכת החוק והמשפט שהאמון בה הוא יסוד דמוקרטי קריטי.

פרופ' ברק, עד השבוע היו לנו ראיות נסיבתיות בלבד, וניסינו לטוות חוט מקשר. זה שנים חסר לנו היסוד הנפשי. ההוכחה שיש מערכת חדורת מטרה, שמדובר בקונספירציה, ולא קונספציה. השבוע לדעתנו זה קרה.

עמית סגל הביא אקדחים מעשנים השבוע. הוא חשף את מפעל הנקניקיות הביסמרקי. זרקור על רצפת הייצור שבה קצינים בכירים מחפים על ניגוד עניינים ופרקליט המדינה מוכן להתיישר עם הגחמות של מפכ"ל חסר מעצורים שמכנה את מותו הטרגי של אזרח ישראלי חף מפשע, פיגוע טרור. ולמען מה? מה המטרה שבה מתקדשים כל האמצעים הטמאים? די לחכימא.

במערכת החוק שאתה עיצבתמכסים ומטייחים כי זה מפריע למאמץ המלחמתי. "די לחכימא" זה היסוד הנפשי של שי ניצן. רוח המפקד נכתבה באי־מייל יומיומי, שחור על גבי ג'ימייל, ללא מורא, אך אם יורשה לי לאבחן, עם הרבה משוא פנים.

ראש המערכת שלנו, שלך, החליט שהאינטרס הציבורי העליון הוא הרשעת ראש ממשלה נבחר במדינת ישראל, ועל כן כל האמצעים בדרך כשרים.

נטען כי שי ניצן הוא תלמידך המובהק, פרופ' ברק. ואתה, אדוני, כהשראה החיה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לחוק המעצרים (אתה הרי אמרת שמדינות נמדדות לפי בתי המעצר שלהם והיחס לאסירים שלהם), אתה, אדוני, שקבעת "בזמן שאני יושב במשפט - אני עומד למשפט", איך אתה, אדוני, מסביר שהמערכת שפעם עמדת בראשה, פועלת היום ללא מורא הדין, ללא ענווה, בלי שום נכונות לקבל ביקורת, שום חשבון נפש.

פרופ' ברק, האם גם לדעתך כל האמצעים כשרים? האם לא הזדעזעת מהתשובה של ניצן לראש מח"ש? הרי כל תפיסת עולמך המהותית נרמסת בשעה שכבודו האחרון של אזרח חף מפשע מושתק, מודחק בגלל "אינטרסים של מדינה". האם אתה חי בשלום עם דרך ההתנהלות של החקירות? עם האופן שבו ייצרו את כתבי האישום הללו?

אדוני פרופ' ברק, כניצול שואה, אתה יודע יותר טוב מכולנו את חשיבותה ההיסטורית של מדינת ישראל. אך יותר מכך, שוב ושוב במהלך שנותיך הסברת מדוע שלטון החוק הפורמלי והיבש לא יכול להוביל לצדק לבדו, הזכרת את כישלונו להגן עליך ועל אחינו באירופה. "חשוב לזכור שדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב", אמרת, "דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם היא בעיניי לא דמוקרטיה. אחרי הכל, גם המפלגה הנאצית נבחרה על ידי רוב דמוקרטי". שלטון החוק הערכי הוביל ללא ריסון ואיזון במשך העשורים האחרונים למצב שבו אנו נמצאים היום. המטרה האידיאולוגית ורדיפת צדק (סלקטיבית כמובן) הכשירו עבירות חמורות יותר על החוק וחטאים מוסריים כבדים מנשוא.

עצור את הטירוף, פרופ' ברק. קרא להקמת ועדת חקירה שתבדוק את כשלי המערכת. היריבות הפוליטית לא רלוונטית. זה לא עניין של ימין ושמאל, זה ישר. זו שרידותה של מדינת ישראל, של מערכת החוק המפוארת שעיצבת, של האמון שעליו בנוי החוק.

למנדלבליט הרי אמרת שהוא צריך לעשות את הדבר הנכון. המערכת הולכת ומאבדת את יראת הכבוד של הציבור. נשאר רק פחד. פחד ממערכת שהיום ניתן לומר בבירור שאיבדה את הבלמים. שבוגדת בכל מה שאתה מאמין בו. וחלילה, אם לא תיעצר כרגע היא תדרוס בוודאות את הדמוקרטיה הישראלית.

הנשיאה חיות דיברהבכנס הפרקליטים על הצורך בשיבה אל הממלכתיות, ואני מבקש להתחבר לדבריה. איננו מבקשים להרוס את מערכת החוק, להפך, כשמרן אני מודע לחשיבותה הקריטית. אנחנו רוצים תיקון, לא חורבן. אבל אנחנו דורשים ממלכתיות אחרת. לא ממלכתיות של שנות החמישים נוסח בן־גוריון, שבה קבוצה אחת מדכאת את יתר הקבוצות, לועגת לכאבם. ממלכתיות 2020 דורשת דיאלקטיקה הגליאנית. יש תזה, יש אנטיתזה, ויש סינתזה שלא תושג בניצחון מוחץ של אחד הצדדים - אלא רק מתוך דיאלוג מכבד.

פרופ' ברק, אני פונה אליך בתור האדריכל של המבנה החוקתי של מדינת ישראל. ״אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר״, המכתם המזוהה עם השופט לואיס ברנדייס, מנפילי בית המשפט העליון בארה״ב, שימש אותך ולאורו קבעת כי קיימת חובה לחברה פרטית למסור דו"חות כספיים לחברה ציבורית וביהמ״ש העליון, שבו כיהנת כנשיא, השתמש במשפט זה עת קבע שיש לאסור על מפלגה להסתיר מהציבור את ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמה.

האם אינך סבור כי הגיעה העת לאפשר לאור השמש להיכנס גם לחדרי החקירות, המשטרה והפרקליטות?