ב־31 ביולי בשנה שעברה אמור היה להתקיים טקס חגיגי במפקדת אלון ברמלה. היו אמורים להגיע אליו רבים משרי הממשלה, וכל צמרת צה"ל ומשרדי הביטחון והבריאות.
הסיבה לחגיגה המתוכננת היתה סגירתה של מפקדת אלון במתכונתה הצבאית, והעברתה למשרד הבריאות כגוף אזרחי. זה היה צעד טבעי ומתבקש, פרי אבולוציה של אינספור דיונים, החלטה של כל הדרגים הפוליטיים והניהוליים ותוצאת ניסיון של יותר משנה של מאבק בקורונה. תיקי החפיפה כבר הושלמו, ולכולם היה ברור שהגיע הזמן שכל גוף יחזור לעסוק בענייניו: משרד הבריאות בבריאות, ומשרד הביטחון וצה"ל - בביטחון.
אלא שחודש קודם לכן החלה עלייה בתחלואה, במה שהפך במהרה לגל הרביעי (גל הדלתא). בהתייעצות בין המשרדים ועם ראש הממשלה, הוחלט ללחוץ על הברקס, לפחות עד שהגל יחלוף. כשזה קרה, הופיע מייד הגל החמישי (גל האומיקרון הנוכחי). מפקדת אלון נותרה בצה"ל עד היום ותישאר בו גם בעתיד הנראה לעין, זאת לאחר ששר הביטחון, בני גנץ, הורה להמשיך בפעילותה לפחות עד סוף שנת 2022.
גם כוכבי לא התלהב
מפקדת אלון הוקמה באוגוסט 2020 כדי לסייע למשרד הבריאות בקטיעת שרשראות ההדבקה ובהורדת התחלואה, במטרה לשמור על חיים נורמליים במשק. זה קרה אחרי חצי שנה של מאבק כושל בקורונה, שבו התברר כי המשימה גדולה על משרד הבריאות כמעט מכל בחינה, ובעיקר מההיבט הלוגיסטי. למשרד הקטן והחלש - שבמשך שנים סבל מהרעבה תקציבית בידי האוצר - לא היתה שום דרך לנהל מערכה לאומית מורכבת כזאת.
מי שנחלץ למשימה היה צה"ל. גם זה קרה לא בלי חריקות. ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לא שש תחילה להפקיד את הנושא בידי משרד הביטחון, כשנפתלי בנט עמד בראשו. גם הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לא התלהב מהעניין, בלשון המעטה. רק כשגנץ נכנס למשרד הביטחון, נרשם המפנה; עד אז צה"ל ביצע משימות נקודתיות, כמו חלוקת מזון וסיוע באכיפת הסגרים בערים החרדיות.
במקום לנהל מלונות קורונה מקצועית, מג"דים מצאו את עצמם מופקדים על ניהול בתי מלון. "אין שום סיבה שהעניין הזה לא טופל בידי גורמים אזרחיים", הוסיף גורם בצבא, "ומדהים שלמרות שעבר כל כך הרבה זמן, עדיין זורקים את זה על צה"ל"
עם הקמתה, קיבלה מפקדת אלון ארבע משימות עיקריות: לפתח את נושא החקירות האפידמיולוגיות, להגדיל את פוטנציאל ביצוע הבדיקות היומי מ־30 אלף ל־100 אלף ולפתח תשתית מעבדתית שתוכל לפענח את הבדיקות ביעילות, לפתח פתרונות לסוגיית הבידודים (בדגש על החוזרים מחו"ל), ולפתח מערכות מידע שיאפשרו לנהל את המאמץ הלאומי הזה.
המפקדה תוקצבה בנובמבר 2020 ב־670 מיליון שקלים (משרד הביטחון מסר השבוע כי עלותה נמוכה יותר, ומסתכמת ב־500 מיליון שקלים). התקציב מועבר ממשרד הבריאות למשרד הביטחון ובאמצעותו למפקדת אלון, והוא יועד לשכר ולימי מילואים, לחוזים והתקשרויות עם ספקים שונים, ולבניית תשתיות. במסגרת זאת נבנה, בין היתר, בניין חדיש למפקדה, עם תשתיות מתקדמות - במתחם פיקוד העורף ברמלה - בעלות מוערכת של כ־40 מיליון שקלים.
המאמץ העיקרי שהוגדר למפקדה היה, כאמור, בתחום החקירות האפידמיולוגיות. מי שריכז את הנושא בראשית הדרך היה משרד הבריאות, שפעל באמצעות כמה עשרות אחיות, שחקרו בטלפון ורשמו את התוצאות בעט על גבי מחברות (החומר הועבר רק אחר כך להקלדה). זאת היתה שיטה מיושנת, ובעיקר לא יעילה: עם היקפי תחלואה שעלו בחדות, נדרשו הרבה יותר חוקרים, ומערכות מחשוב שיידעו לתמוך אותם.
משרד הבריאות התנגד לכך בתוקף. הוא טען שחקירות אפידמיולוגיות זה מקצוע, ושלא סביר שחיילים או סטודנטים יעסקו בו. בניסיון לעמוד במשימה, הכשירו במשרד הבריאות במהירות עוד כמה עשרות אחיות וכמה מאות סלקטורים מנתב"ג שמצאו את עצמם מחוסרי עבודה (ובשיא הגיעו לכ־600 חוקרים), אבל זה היה כישלון ידוע מראש.
מפקדת אלון שינתה את הנושא מקצה לקצה. היא הקימה את גדוד "אלה", שהתבסס על עתודאים ועל כוח אדם שהגיע בעיקרו מחיל החינוך - מורות־חיילות, בודקים פסיכוטכניים, שוטרים צבאיים, גדנ"עים, וכן עתודאים. הגדוד החדש הוצב בצריפין, והוצמדו לו חמ"לים ומערכות מידע חדישות.
במקביל, הוכפל מספר הסלקטורים שגויסו למשימה (מ־400 ל־800), ונעשה מהלך אסטרטגי מול הרשויות המקומיות. בתיאום עם יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, הוכשרו מאות חוקרים אפידמיולוגיים ברשויות. ההבנה היתה שכל רשות מכירה את תושביה, ותדע טוב מכולם לפעול מולם.
כדי להתגבר על התנגדותו של משרד הבריאות, שחשש מחוסר מקצועיות של החוקרים, הוקם מערך הכשרה לחקירות: 40 כיתות וירטואליות, שבהן הוכשרו חוקרים בתוך שלושה שבועות וקיבלו הסמכה מיוחדת שאפשרה להם לעסוק בתחום.
כל המהלך הזה נתמך במערכת מחשוב שפותחה במיוחד באגף התקשוב בצה"ל. היא ידעה לא רק לאפשר את הזנת וקבלת המידע אונליין, אלא גם להצביע על בעיות, כך שיתאפשר לפתור אותן במהירות. אם בעיר מסוימת היתה, למשל, כמות חולים גדולה מכפי שהחוקרים האפידמיולוגיים ידעו לחקור ביממה - בהינתן התחשיב שחוקר אחד מבצע חמש חקירות יעילות ביממה - ניתן היה לתגבר אותה באמצעות חוקרים מגדוד אלה או מערים אחרות.
המאמץ הזה הושלם בסוף שנת 2020. ממילא אז גם החל גל החיסונים הראשון, שסייע בהורדת התחלואה. החקירות נמשכו גם אחר כך, ולעיתים בהצלחה לא מבוטלת; במפקדת אלון מתגאים בכך שאף על פי שהיעד המוצהר הוא להגיע לשמונה אנשים שכל מאומת היה איתם במגע קודם שאותר, הם הצליחו להגיע ביולי 2021 לממוצע של 30 מגעים לכל מאומת.
בין מצבי קיצון
בראשית 2021 הומלץ לראשונה לפרק את המפקדה. מפקדה דאז, תא"ל (מיל') ניסן דוידי, סיכם על כך עם סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף אייל זמיר. הכוונה היתה לפרק את המפקדה כבר בחודש אפריל אשתקד, אולם מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' חזי לוי, בלם את המהלך בטענה שהמשרד אינו ערוך עדיין לקבל את האחריות, וזקוק לפרק זמן נוסף.
הכוונה היתה לפרק את גדוד אלה ולהעביר את כלל החקירות למשרד הבריאות, להעביר את הטיפול במלוניות למשרד הפנים, ולנהל את מערך הבדיקות באמצעות קופות החולים שנמצאות במגע שוטף עם הקהילה. מי שאמור היה לפקח על כל המהלך היה משרד הבריאות באמצעות פרויקטור הקורונה, שמחזיק תחתיו גוף תפעולי בראשות תא"ל (מיל') יוסי אילוק, לשעבר קצין הלוגיסטיקה הראשי בצה"ל.
כאמור, התנגדותו של משרד הבריאות עיכבה אז את המהלך. ממילא התחלואה ירדה, ומפקדת אלון נותרה אחראית. זמן קצר אחר כך סוכם הנושא בהמלצתם של גנץ, כוכבי ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל, אולם התפרצות הגלים הרביעי והחמישי בלמה את השינוי. אלא שאז גם התברר שהייעוד המקורי של מפקדת אלון אינו יכול להתבצע בפועל: מול 10,000 ויותר מאומתים ביממה בגל הרביעי, וקרוב ל־100 אלף בשיא של הגל הנוכחי, שום מערך חוקרים אנושי לא יכול לכסות כזאת כמות של מאומתים ולקטוע באפקטיביות שרשראות הדבקה.
במפקדת אלון נערכו גם לכך. אפליקציה ייעודית שפותחה אמורה היתה לתת מענה להיקף המאומתים, ולשחרר את החוקרים לעסוק בסוגיות ספציפיות - למשל של החוזרים מחו"ל. זה הוכיח את עצמו בראשית הגל הנוכחי, כאשר במאמץ ממוקד אותרו ובודדו כל המקרים של הנדבקים בזן האומיקרון. המאומתת הראשונה אותרה, כזכור, לאחר שהגיעה מאפריקה ונסעה באוטובוס לאילת; כל נוסעי האוטובוס אותרו ונחקרו בעקבותיה, וסייעו לבודד את המאומתים.
בסך הכל שילמה מפקדת אלון 177 אלף ימי מילואים בשנה וחצי האחרונות. זה מספר עצום. רבים מהמשרתים משתייכים לקליקות קבועות: קליקת הטייסים, פנסיונרים של חיל האוויר ושל אל על, שמתפרנסים כיום מפיקוד העורף
המאמץ הזה אפשר לישראל לעכב בכמעט חודש וחצי את התפרצות הגל החמישי. אבל מרגע שהוא פרץ, איבד מערך החוקרים את יעילותו. גם ה־bot שמוכר לכל מי שחלה - ששולח הודעה אוטומטית באמצעות אפליקציית ווטסאפ, ומנהל שיח עם המאומת כדי לבדוק עם מי הוא היה במגע כדי להזהירם בניסיון לקטוע ככל הניתן את שרשראות ההדבקה - התברר כיעיל באופן חלקי בלבד. על פי נתוני מפקדת אלון, כ־60 אחוז מהישראלים שיתפו איתו פעולה; גורמים אחרים טוענים שהנתונים נמוכים בהרבה.
ייתכן שהאחריות לכך נעוצה באופי הישראלי, אבל ספק אם האפליקציה סייעה באופן מעשי להקטין את התחלואה. הגורמים סבורים שזה מחייב הסתכלות לעתיד, בואכה הגל השישי: אם מערך החקירות האפידמיולוגיות מסוגל לטפל במקסימום של 2,000 מאומתים ליממה, נדרש פתרון אחר.
"בהנחה שהמגיפה תישאר איתנו בעתיד, נהיה תמיד באחד משני מצבי קיצון: או עם תחלואה נמוכה שבשבילה לא צריך כזה מערך גדול עם כל כך הרבה חוקרים ומפקדה שלמה שתעמוד מאחוריו, או עם תחלואת שיא, כמו שאנחנו חווים כעת, שבה למערך הזה אין כמעט משמעות", אומר אחד הגורמים. "בשני מצבי הקיצון האלה משרד הבריאות אמור לדעת לטפל. אפשר למצוא הרבה מאוד סיבות טובות למה להשאיר את מפקדת אלון בחיים, אבל החקירות האפידמיולוגיות - שהיו הסיבה להקמתה - הן לא אחת מהן".
פרוטקציה וטפיחה על השכם
מאז הקמתה, עמדו בראשות מפקדת אלון שלושה מפקדים. הראשון, דוידי, כיהן בתפקיד עד לפני כשנה. השני, תא"ל רלי מרגלית, היה בתפקיד עד לחודש דצמבר האחרון, לאחר שהיה אחראי קודם לכן על מכלול הבדיקות במפקדה.
בחודשים האחרונים מפקד עליה תא"ל שלומי בן־מוחה, שהיה בעבר מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף, ומכהן במקביל גם כמפקד חטיבת החילוץ וההצלה של הפיקוד.
מרגלית אמנם כיהן בתפקיד כתת־אלוף, אבל אלה היו דרגות ייצוג בלבד. הוא החל בתפקידו בשירות קבע, והמשיך אותו בשירות המילואים. בצה"ל הבהירו השבוע כי דרגתו הקובעת לפנסיה היא של אלוף משנה, הפרש משמעותי בתנאים מזה של קצין בדרגת תת־אלוף. מרגלית בחר לעשות זאת גם כדי שיוכל לעבור מייד עם שחרורו לעסקים, כפי שעשה.
הוא החל לעבוד בחברת פנג'יה, שמבצעת בין היתר בדיקות לטסים לחו"ל באמצעות חברת הבת Test2fly. בצה"ל הבהירו השבוע כי לחברה לא היה כל קשר עסקי עם מפקדת אלון בתקופה שמרגלית פיקד עליה, וממילא כל פעילותו העסקית מתבצעת בחו"ל ולאחר שהוא חתם על הצהרת ניגוד עניינים, שבה הובהר כי לא יפעל מול משרד הבריאות ומפקדת אלון.
ריבוי המפקדים שעמדו בראשות מפקדת אלון מקשה לייצר מקצועיות ורציפות בפיקוד. כמו כן, אם המפקד השני, רלי מרגלית, יכול היה לבצע את התפקיד בדרגת ייצוג בלבד - מדוע מחליפו צריך לקבל דרגת כתף, שעלותה גבוהה בהרבה?
ריבוי המפקדים מעלה כמה תהיות. הראשונה, על התחלופה הגבוהה, שמקשה לייצר מקצועיות ורציפות בפיקוד. השנייה, על הדרגות עצמן. אם מרגלית יכול היה לבצע את התפקיד בדרגת ייצוג בלבד, מדוע מחליפו צריך לקבל דרגת כתף, שעלותה גבוהה בהרבה, ובכלל - למה אי אפשר שמי שיעשה את התפקיד יהיה קצין במילואים, שכבר מקבל פנסיה מהצבא?
בן־מוחה קיבל את הפיקוד על מפקדת אלון לאחר שהפסיד בהתמודדות על תפקיד ראש המטה של פיקוד העורף לאל"מ לירון דונל, שמשמשת כיום קצינת האג"מ של הפיקוד. "מפקדת אלון לא אמורה להיות נחמה, או פיצוי", אמר אחד הגורמים. "עושה רושם שהיא הפכה דרך קלה לתת דרגות לקצינים שלא נמצא להם סידור אחר".
מפקד המפקדה אינו לבד. באחרונה דווח כי ערן בר־עוז מונה כדובר מפקדת אלון. בר־עוז הוא דובר מקצועי, שכיהן בתפקידו האחרון כדובר משרד התקשורת, ובעברו כיהן בכמה תפקידים בדובר צה"ל ובאגף המודיעין. הטענה אינה לכישוריו, אלא לתקנים שמחולקים בקלות מפתיעה: אם מפקדת אלון שקולה לאוגדה, הדובר שלה אמור לכהן בדרגת סגן, בדיוק כמו בכל אוגדה אחרת בצה"ל, ולא בשתי דרגות מעליה.
כשהושלמה הקמתה, בנובמבר 2020, היו במפקדת אלון כ־3,000 איש, מקצתם בשירות קבע, חלקם בסדיר ומרביתם בשירות מילואים. מאז קטנה המפקדה וגדלה בהתאם לצרכים. זה גם יתרונה: היכולת לתפקד כאקורדיון. על פי הנתונים של צה"ל, כאשר הוקמה המפקדה היו בה 106 תקני קבע, וכיום 87. בעת הקמתה שירתו בה 669 אנשי מילואים, וכיום 213 (אם כי המספר קטן וגדל בהתאם לגלי התחלואה).
בסך הכל שילמה מפקדת אלון 177 אלף ימי מילואים בשנה וחצי האחרונות. זה מספר עצום, שבולט מסיבה נוספת: רבים מהמשרתים - בעיקר אלה שעושים זאת ברציפות - משתייכים לקליקות קבועות. בולטת ביניהם קליקת הטייסים, פנסיונרים של חיל האוויר ושל אל על, שמתפרנסים כיום מפיקוד העורף.
"מדובר באנשים טובים, אבל השיטה של 'חבר מביא חבר' היא בעייתית, וכך זה מתנהל פה. בפרוטקציה", אומר אחד הגורמים. מנגד, אומרים במפקדה כי "האנשים האלה היו נטולי תעסוקה, ויש לנו הזדמנות ליהנות מהיכולות שלהם. זה לא פסול. יש כאן Win-Win לכולם. האנשים האלה באים עם תחושת שליחות, ומביאים איתם לא מעט איכויות כדי לסייע למדינה בשעתה הקשה".
השימוש במליצות אינו מקרי. מפקדת אלון אוהבת לטפוח לעצמה על השכם. הגורמים הפנו לכמות תעודות ההוקרה וההערכה שהמפקדה חילקה לעצמה ולאנשיה על פעילותם, מאז הקמתה. "בשלב מסוים זאת הפכה להיות בדיחה פנימית שם", טענו.
"בזבוז של כספי ציבור"
כאשר פרצה הקורונה, הוקם במשרד הבריאות פרויקט "מגן ישראל", שעליו הופקד פרויקטור הקורונה - פרופ' רוני גמזו, ואחריו פרופ' נחמן אש וכיום פרופ' סלמאן זרקא. הגוף הזה מחזיק, כאמור, יחידה תפעולית, שגם בה לא מעט יוצאי צה"ל. בחלק מהתפקידים, נטען, מתקיימת כפילות מיותרת ויקרה מול מפקדת אלון.
אחד הגופים שהוקמו תחת משל"ט הקורונה הוא "המכלול". דוברת משרד הבריאות מסרה השבוע כי "המכלול" הוא גוף מטה, שאחראי על ניהול ובניין הכוח של מערך בדיקות ה־PCR, בניין כוח מערך האנטיגן, ניהול משל"ט חיסוני הקורונה, קידום טכנולוגיות חדשות להתמודדות עם הנגיף וניהול מערך הריצוף הגנומי.
רוב המשימות האלה נמצאות במקביל באחריותה של מפקדת אלון, שגם היא, כזכור, ממומנת על ידי משרד הבריאות. "מהרגע שמפקדת אלון קמה היה ברור שמדובר בכפילות מיותרת. חלק מאנשי 'המכלול' גם עברו בשלב מסוים למפקדת אלון, אבל 'המכלול' עצמו נשאר שם, מבלי שמישהו עשה באמת סדר בדברים. מדובר בעלויות כספיות עצומות", אמר אחד הגורמים. "אם 'המכלול' מטפל בכל הנושאים האלה, אפשר לוותר על מפקדת אלון".
וישנן כפילויות נוספות שהגורמים מצביעים עליהן. למשל בין המעבדות בקופות החולים, לבין אלה שמפעילה מפקדת אלון. את הדיגום מבצעות שתי חברות שזכו במכרז שערך משרד הביטחון על פי דרישות מקצועיות שהציב משרד הבריאות - טרם וטארגט - והפענוח עצמו מתבצע בשש מעבדות שאף הן זכו במכרזים, שבוצעו אמנם בהליך מזורז, אולם במשרד הביטחון קובעים כי היו תקינים לחלוטין.
הרחבת מערך הדיגום אפשרה להגדיל משמעותית את היקף הבדיקות. כיום מסוגלת מפקדת אלון לספק כ־200 אלף בדיקות ביממה שיינתנו להן תשובות בתוך 36 שעות, או 170 אלף בדיקות שיקבלו תשובות בתוך 24 שעות. זאת, בהשוואה לכ־50 אלף בדיקות ביום ממוצע בקיץ 2020.
אולם גם את המערך הזה, סבורים הגורמים, ניתן היה לנהל באמצעות משרד הבריאות. "יש מעבדות בקופות חולים שעובדות מצוין, אבל יש מעבדות פרטיות שעל פי החוזה איתן חייבים להעביר להן עבודה. זה בזבוז מיותר של כספי ציבור", אומר אחד הגורמים. "ברור שעכשיו אנחנו בנקודת קצה, אבל העניין הזה לא מטופל גם בשגרה. יש פה בזבוז משווע".
בזבוז כספים לא מבוטל היה גם בכל סוגיית מלוניות הקורונה. בראשית המאבק בקורונה קמו שני מלונות למבודדים ולמאומתים, ובהמשך גדל המספר עד ל־30 מלונות, ואז הצטמצם שוב. כיום מופעלים שני מלונות (אחד בירושלים ואחד בתל אביב), אבל העלות המצטברת של הפרויקט - על פי אחד הגורמים - מגיעה לכמיליארד שקלים.
זאת הוצאה לגיטימית, כמובן, אבל גם בה מצאה את עצמה מפקדת אלון כסותמת החורים הלאומית. במקום לנהל את המלונות באופן מקצועי, הוטלה המשימה על גדודים של פיקוד העורף, כאשר מג"דים מצאו את עצמם מופקדים על ניהול בתי מלון. "אין שום סיבה שהעניין הזה לא טופל בידי גורמים אזרחיים", הוסיף הגורם, "ומדהים עוד יותר שלמרות שעבר כל כך הרבה זמן, עדיין זורקים את זה על צה"ל".
"אנחנו מבצעים משימות"
נדמה שההגדרה "סותמת החורים הלאומית" תפורה היטב על מפקדת אלון במתכונת הנוכחית שלה. את ייעודה המקורי היא איבדה מזמן, והיא הפכה למפקדה למשימות מיוחדות. דוגמה לכך ניתנה בשבוע שעבר: על פיקוד העורף הוטל לחלק את מיליוני ערכות האנטיגן הביתי לרשויות המקומיות, כדי שיגיעו לתלמידי בתי הספר. "אם היו משאירים את זה למשרד הבריאות, הבדיקות האלה היו נשארות אצלם במחסנים גם בעוד שנה".
גם הטיפול בצוואר הבקבוק של הנוחתים בנתב"ג מוטל בכל פעם מחדש על מפקדת אלון, ביחד עם הצוות המקצועי של נתב"ג בראשותו של מנהל השדה, שמואל זכאי. "הם מצאו את עצמם נדרשים לסתום לא מעט חורים ופרצות, ולהמציא פתרונות מעכשיו לעכשיו, בהיעדר מדיניות סדורה וברורה של משרד הבריאות", אומר הגורם. "הנושא הזה יכול וצריך היה להיפתר כבר מזמן".
"אנחנו מבצעים משימות. אם אחרים לא יכולים לבצע אותן - אנחנו נהיה שם", אמר השבוע בכיר במפקדת אלון. עם זאת, הגורמים שהתראיינו לכתבה סבורים שאחרי שנתיים של מאבק בקורונה, ושנה וחצי מאז הקמתה של מפקדת אלון, "הגיע הזמן שהמערכת תתבגר", כהגדרתם: תבהיר משימות, תבטל כפילויות ותחסוך בתקנים ובמשאבים. עיקר הביקורת שלהם מופנית אל משרד הבריאות, "שכבר אמור היה להצמיח כנפיים ולעוף".
***
תגובת משרד הבריאות: "תהליך העברת האחריות על מפקדת אלון נעצר בתחילת יוני 2021, מתוך הבנה שהעברת האחריות דווקא באותה עת עלולה לפגוע בהתמודדות עם הנגיף. הפתרון שסוכם הוא המשך פעילות מפקדת אלון כמענה ביצועי למשרד הבריאות. מפקדת אלון היא מפקדה משימתית ביצועית למשימות מוגדרות ולמשימות מתפרצות למתן מענה בתקופת הקורונה. היקף התעסוקה בה נגזר מתוכנית העבודה כפי שהיא נקבעת מעת לעת על ידי הדרגים המקצועיים הרלוונטיים במשרד הבריאות".
תגובת משרד הביטחון: "משרד הביטחון וצה"ל מבצעים בקרה הדוקה על הוצאותיה של המפקדה. לאחר הגדרת השימושים, הצורך והדרישה התקציבית מול משרד הבריאות, מתקבלת התחייבות חשב ממשרד הבריאות וכן אישור תקציבי ייעודי מאגף התקציבים במשרד האוצר לתקצוב הנושא. מתקיימת בקרה שוטפת והדוקה אחר השימושים שאושרו בהתאם לתוקף וייעוד המשימה".
תגובת דובר צה"ל: "מטרת המפקדה מראשיתה היתה להוות גוף הביצוע האופרטיבי של משרד הבריאות למשימות התומכות במאבק בנגיף. במסגרת פעילות פיקוד העורף בקורונה בוצעו מהלכי חיסכון והתייעלות בהיקף של כ־175 מיליון שקלים. מהלכים אלה נבדקו ואומתו על ידי יחידת ההתייעלות במשרד הביטחון והוכרו על ידי משרד האוצר. מדי חודש מתבצעת התאמה של המפקדה ואישור המשימות והתקנים ברמת הפיקוד, משרד הבריאות, משרד האוצר, ובהתאם לצורך גם משרד הביטחון.
"במקומות בהם יכלה המפקדה להפריט לחברות אזרחיות או למצוא תחליף טכנולוגי, היא עשתה זאת.מהקמתה של המפקדה הוחלט כי העומד בראשה יהיה קצין בדרגת תא״ל. בהתאם להחלטה זו, כל מפקד שעמד בראשה היה בדרגת תא"ל.
"מיום הקמתה עמדה מפקדת אלון בכלל יעדיה ולאורך תקופת פעילותה ניצלו אלפים מתחלואה קשה וממוות. למפקדה יכולת להתרחב באופן דינאמי בהתאם למצב התחלואה ובכך מצליחה לקחת על עצמה עוד משימות ותפקידים לצד שמירה על משאבים. בגל הנוכחי התמקדה המפקדה בהצלת חיי אדם בקרב האוכלוסיה בסיכון והמבוגרת במגוון פעולות כגון, חיסונים, חלוקת אנטיגן, קדימות במעבדות ובמתחמי ה-PCR וכו.
"שיטות העבודה פורצות הדרך שפותחו במפקדה לאורך התקופה נלמדות בימים אלו על ידי מדינות אחרות בעולם. המפקדה תוכננה לעבור באופן סדור במהלך חודש יולי הקודם למשרד הבריאות, אולם בעקבות התפרצות גל הדלתא והאומיקרון, החליט הדרג המדיני להותיר את המפקדה תחת פיקוד העורף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו