"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אג'נדת הצביעות של ליברמן כלפי הערבים

יו"ר ישראל ביתנו קרא לערביי ישראל להקים מפלגה נוספת • המהלך דווקא עשוי להעניק לנתניהו יתרון במאבק לנטרול הלוחמה המשפטית-פוליטית נגדו • דעה

,עודכן
ח"כ אביגדור ליברמן בתל אביב, ביוני // צילום: גדעון מרקוביץ' // ח"כ אביגדור ליברמן בתל אביב, ביוני

דרך ארוכה עשה אביגדור ליברמן מאז האמירה שלו בשנת 2006, ש"צריך להוציא להורג משתפי פעולה כמו שעשו בנירנברג". זאת, בעקבות מפגש חברי כנסת ערבים עם חמאס. בראיון לחדשות 12 בסוף השבוע הוא כבר מבקש מערביי ישראל שייצאו נגד ח"כ מנסור עבאס ויקימו מפלגה אחרת. הפעם זה מפגש הרבה יותר חמור מחמאס; זהו מפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

חברי הכנסת הערבים הפכו מאז הבחירות לפני שמונה חודשים למבוקשים. תחילה כבסיס פרלמנטרי שעל גבו תוקם ממשלת הצוללות של גנץ, יעלון, שלח, ליברמן ויאיר גולן. עכשיו הופכתסיעת רע"ם של מנסור עבאסלחלק מפעילותו הפרלמנטרית של נתניהו.

הוזכר כבר שלפני שנה כתב נתן אשל מאמר שבו קרא לשתף נציגים ערבים בשלטון. מבחינת נתניהו והליכוד, שיתוף הפעולה עם סיעת עבאס היא המשך למפעלות הסיוע התקציבי בפיתוח המגזר הערבי עוד מתחילת הקדנציה הקודמת של הממשלה, אחרי הסולחה של 2015. עכשיו מדובר בהשקעה של המדינה בהגברת השיטור ואכיפת החוק ביישובים ערביים. כל עוד הליכוד יסמן קו ברור בין מהלכים מדיניים ולוחמה נגד טרור, לבין פעילות לשילוב כלכלי ומתן כל השירותים לאזרחים הערבים, כמו לכל אזרח בישראל, המהלך מול סיעת רע"ם לגיטימי. ואפשר להוסיף גם יותר מזה: הגוף הדומיננטי בתוך הממשלה הוא קבינט הקורונה.

שר הביטחון בני גנץ עם ח"כ אביגדור ליברמן, במרץ // צילום: גדעון מרקוביץ
שר הביטחון בני גנץ עם ח"כ אביגדור ליברמן, במרץ // צילום: גדעון מרקוביץ

זה יהיה מעשה היסטורי אם לקבינט הקורונה יצטרף חבר כנסת ערבי, אולי במעמד שר. בשורה התחתונה, אם לא נצליח לגייס את החרדים ואת הערבים למאבק הכולל נגד הנגיף, אנחנו ניכנס בחזרה לסגר עוד לפני השחרור מהסגר השני.

ההתקפה של ליברמן שייכת לז'אנר שמעניק לכל מהלך של ראש הממשלה הסבר של תועלת אישית. אבל התועלת האישית, כביכול, מסייעת לתפקוד הממשלה והיא גם עשויה להעניק לנתניהו יתרון במאבק לנטרול הלוחמה המשפטית-פוליטית נגדו. עבאס אמר שהוא לא מתנגד לחוק הצרפתי. אם המערכת לא יודעת לדחות הליכים משפטיים נגד ראש ממשלה במצב חירום, אז נראה שצריך בשביל זה חוק מיוחד.

המעניין הוא מי מתוך קואליציית השמאל-צוללות נבחר לקלל את הדטאנט בין ראש הממשלה למגזר הערבי. ליברמן שותף למהלכי רכישת הצוללות, ומבחינה זו הוא אמור להיות מוקצה מחמת מיאוס אצל משה יעלון וחבריו. אבל אם הוא מוכן ללכלך את הידיים ולעשות דה-לגיטימציה לערבים - הכל יסולח לו. הרי קואליציית הצוללות היא גם קואליציית יפי-הנפש. אף אחד מהם לא ילך לקלל את הערבים, בשביל זה הם שולחים להתקפה את ליברמן. החידה היא, מי עדיין תומך בו.

הצבעה לליברמן פירושה נטרול היכולת של הכנסת להתלכד לקואליציה ממשלתית מתפקדת. זאת האשמה שרובצת על ליברמן מאזהתפטר מהממשלה בסוף 2018וסירב להצטרף לקואליציה באפריל 2019.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר