האיש שבקע מתוך קיר אפור

עו"ד עמית איסמן, המועמד הנבחר של ועדת האיתור בהמלצת מנדלבליט, נראה כאיש שבקע מתוך קיר אפור. להבדיל מקודמו שי ניצן, הוא לא היה מאוד מוכר עוד לפני שעלה לגדולה. עד כמה שניתן ללמוד, הוא לא עשה לעצמו יחסי ציבור באמצעות עיתונאים מקורבים. אפשר להבין משהו לגביו על דרך השלילה: הוא לא עשה את ההתמחות שלו בבית המשפט העליון ולא הפך לבן חסות של שופט עליון בכיר, שהועיד אותו מראש לעמוד בראש מערכת המשפט עד שיגיע לעליון.

איסמן מצטייר כמועמד של ברירת מחדל בפרקליטות. יש דיווחים שהיה מקורב לשי ניצן. לטעמי, מינוס גדול. מובן שפרטים כאלה לא מובאים בחשבון על ידי ועדת האיתור.

כמועמד הממסדי האולטימטיבי, הוא כמובן מעין נהג מספר 2. הנהג הראשי נוהג כשתוי. מוכרחים לשים מישהו ליד ההגה. איסמן יושב באוטובוס לא רחוק מהנהג. אבל זה לא מה שדרוש היום לפרקליטות המדינה. לפרקליטות המדינה דרוש משפטן בכיר, חזק, ובעל עקרונות, רצוי מחוץ למערכת הממסדית, כדי להפוך את הפרקליטות לאיבר מתפקד בגופה של חברה דמוקרטית.

לפי הפרטים בבקשה של פרקליטי ראש הממשלה, נראה שמערכת האכיפה פועלת במקרים מסוימים כמו בחברה טוטליטרית לייט. לכאורה ממציאים עבירות, מפעילים סחיטה באיומים כלפי אנשים מהיישוב כדי שיפלילו בעל תפקיד שמישהו אינו חפץ ביקרו, פועלים בסימביוזה מול עיתונאים שתפקידם לבצע רצח אופי לחשוד ואחר כך לנאשם. כאשר אדם כזה, כמו ראש הממשלה נתניהו, עבר מספיק הכפשות ומסע שקרים ויצירת אווירת שנאה באמצעות הדלפות, חוקרי המשטרה והפרקליטות יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.

איסמן נראה כאיש מקצוע יעיל ובעל ותק, שהתמחה בתפקידי ניהול במערכת המשפט. כך על פי קורות חייו. מאז הוסמך כעורך דין לפני 26 שנים, הוא נמצא במעגלי הפרקליטות. מעלתו העיקרית, כנראה, היא שאנשים שיש להם הסמכה מחוגים חברתיים־פוליטיים מסוימים, כמו מנדלבליט וניסנקורן, תומכים בו. המועמדים הקודמים נתמכו על ידי השר אמיר אוחנה, ולכן נדרסו ללא רחם על ידי מנדלבליט, שהוכיח שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.